הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב מנחם האגר
חזרה ליהדות של אישה שנישאה למוסלמי וגרה עמו שנים רבות / פד"ר 1071427/1
אישה שנולדה כיהודיה אך חיה עם מוסלמי וילדה לו ארבעה ילדים והתאסלמה וכעת רוצה לחזור ליהדותה ולהנשא ליהודי, בית הדין סקר את מנהג בתי הדין להצריך קבלת חברות וטבילה בפני שלושה (כמנהג הרמ"א) מתוך הבהרה שאינו לעיכובא, ולאור הדרכתו של הגרי"א וולדנברג: מקבלים את חזרתו לחיק היהדות באהדה ובשמחה רבה, ואומרים לו 'אחינו אתה' ומתפללים עליו לפני אבינו שבשמים – כשם שהטה את לבו לשוב בתשובה שלמה אל חיק היהדות שממנה לוקח ומשם מקור יניקתו כן ייטע בלבו אהבתו ויראתו ויחננו בדעה ובינה והשכל להבין עמקי וסודי התורה ולמצוא את נתיב מצוותיה לטוב לו בזה ובבא. וכל זה בגלל ובאשר שמעיקרא לא פקעו ממנו יהדותו כלל וכלל
הסכם למכירת חצי דירה שאחר חתימתו עלו מחירי הדירות / פד"ר 989461/14
בני זוג חתמו על הסכם גירושין, לפיו יקנה הבעל את מחצית הדירה בסכום של 450000 ש"ח. לאחר שעלו מחירי הדירות האשה תבעה סכום גדול יותר כיוון שלטענתה היא חתמה על ההסכם על מנת שתקבל סכום שיספיק לה לקנין דירה חדשה. בית הדין דחה את טענת האשה משום שהטענה שההסכם נעשה על דעת שהאישה תקנה בכסף דירה חלופית לא הוכחה, ועל כן היא בגדר 'דברים שבלב'. בנוסף ההתחייבות אינה בטעות, הואיל ועליית מחירים נפוצה ועל דעת כן התחייבו כיוון שלא התנו שאם יהיה שינוי במחירים ישלמו לפי השווי בשעת התשלום. בייחוד כאשר מדובר בכתיבת סכום מפורש בהסכם אשר אינו נותן מקום לפרשנויות אלא אם כן חלו שינויים קיצוניים ביותר בין תקופת ההסכם לתקופת מימושו. בית הדין דן גם במעמדו ההלכתי של 'הסכם גירושין' וקבע שמעמדו כהסכם גמור והוא אינו בבחינת 'ראשי פרקים'. לכן גם לדעות (הט"ז, הב"ש ורע"א) ש'ראשי פרקים' שמוסכם שיבוא אחריהם הסכם מפורט אינם מחייבים (לעומת דעתם של בית שמואל אחרון, הנודע ביהודה והטיב קידושין), ולכן אי אפשר לחזור מ'הסכם גירושין'.
**כתובה ופיצויים לאדם שנשא אשה שכבר היתה מעוברת ממנו / פד"ר 833243/9
אדם גרש אשה שנשאה כשכבר היתה מעוברת ממנו. האשה תבעה את מלוא הסכום הכתוב בכתובה, בתוספת הצמדה ופיצויים. הבעל טען שכיון שנשאה בעולה, אין לחייבו במלוא הכתובה. בית הדין חייב את הבעל בסכום הכתוב בכתובה, אך ללא הצמדה וללא פיצויים.
**כתובה לאשה שלא טבלה ובעלה ידע על כך / פד"ר 990424/2
בני זוג שהתגרשו מטיחים טענות זה בזו. אחת הטענות היא שהאשה לא טבלה. ואולם, כיון שהבעל ידע זאת ולמרות זאת בעא עליה, בית הדין חייב אותו בכתובה.
**אשה שבגירושיה קבלה סכום שדי בו לרכישת דירה, אך היא העדיפה לחסוך אותו ולקחת משכנתא, וכעת היא דורשת שהגרוש ישא בהוצאות / פד"ר 620919/1
בני זוג נפרדו. הם מכרו את דירתם והאשה קבלה אחוז ניכר מהכסף. האיש, לעומת זאת, קיבל סכום נמוך ואין לו דירה משלו. האשה יכלה לקנות דירה בסכום שקבלה, אך העדיפה להשקיע אותו בחסכון, ולקחת משכנתא לקניית דירה לה ולילדים המשותפים. משום כך היא תובעת שאבי הילדים ישא בהוצאות המשכנתא. בית הדין דחה את בקשתה.
חישוב חוב של כתובה בלירות / פד"ר 985020/7
בני הזוג נישאו בשנת 1974, ובשטר הכתובה נקבע סכום של 100,000 לירות, אשר ערכה כיום 10 ש"ח בלבד. הבעל יזם גירושין, ובפסק דין נידונה בהרחבה חיוב הכתובה במקרה זה, וערכה בימינו. הדיינים הכריעו שכיון שהבעל יזם את הגירושין, יש לחייב את הבעל במלוא הכתובה. בנוסף הכריע בית הדין שהכרעת בית המשפט כי הבעל יקבל באיזון המשאבים חלק נמוך מחלקה של האישה אין פירושו שהבעל 'נתן' לה מחלקו המגיע לו, אלא שזהו חלקו בממון על פי החוק. ולכן אין כאן תשלום הפוטר אותו מחיוב הכתובה. בפסק הדין האריכו לדון כיצד להעריך כתובה הנקובה בלירות, וסקרו את מחלוקות האחרונים בעניין. למעשה, הכרעתם היא שכיוון שבעת המעבר מלירות לשקל קבעה המדינה ערך נקוב להמרת המטבע, ולכן כך יש להתייחס לחוב בלירות שלא הוצמד במפורש למדד. אולם בכתובה יש סיבות לומר שהבעל חייב יותר ממה שנכתב בכתובה: א. על פי ההלכה הבעל חייב לפחות מאתיים זוז. ב. תוספת כתובת דינה כמתנה, ובמתנה אנו אומדים את דעת הנותן בשעת המתנה, ויש לשער כי הבעל התכוון להתחייב סכום שישמור על ערכו. מנהג בתי הדין לא קבוע בשאלה זאת: הרב אלישיב והרב עובדיה נטו להצמיד כתובות בלירות למדד, אולם יש שהעדיפו הצמדה לדולר, כך מובא בכמה פדר"ים וכן מובא בשם הגרש"ז אוריבך ובפתחי חושן כפשרה. למעשה הכריע בית הדין כפשרה שיש להצמיד את הכתובה לדולר ולכן יש להעריך את החוב ב15,000 דולר כיון שכך היה שווי הלירה בעת החתונה.
גירושין והצמדה למדד של כתובה שנכתבה בלירות / פד"ר 1224685-1
הצדדים לא קיימו יחסי אישות כבר עשר שנים. בית הדין התרשם שאין סיכוי לשלום בית, ולכן חייב את הצדדים במתן גט, ובחלוקת הרכוש באופן שווה. עיקר הדיון נסב על הכתובה שרשום בה סכום של מיליון לירות, כיצד יש לחשב את הסכום לתשלום היום. בית הדין קבע על פי הנוהג והתקדימים שיש להצמיד את הסכום, כיון שאם לא כן לא יישאר בשווי הכתובה סכום של מאתיים זוז שהוא המינימום ההכרחי לכתובה. אם הסכום יוצמד למדד שוויו יהיה כ680000 ₪, ואם יוצמד לדולר שוויו יהיה 164,761 ₪. בית הדין קבע שמפני הספק על הבעל לשלם לאישה את הסכום הקטן יותר.
היתר אישה שנייה בגלל טענת מאוסה עליי- פד''ר 1181790-12 - ביה''ד ירושלים
אישה שטוענת ששטר חוב של אבי הבעל הוא מזויף - 1139437-9
תשלום מדור ילדים ע"י משכנתא, תשלום מדור כשלאשה יש בית, ובית דין אזורי שסובר שיש לו מניעה הלכתית לקים את דברי בית הדין הגדול / בית הדין ירושלים 1236934/5
אשה גרושה תבעה את אבי ילדיה שישתתף עימה בתשלומי המשכנתא מדין מדור ילדים. בית הדין האזורי דחה את תביעתו, ואף קבע שאינו צריך לשלם את מדור הילדים כי לאשה יש בית. האשה ערערה לבית הדין הגדול, שקיבל את הערעור והחזיר את התיק לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי סבר שדברי בית הדין הגדול הם וטעות בהלכה, ומבחינה הלכתית אינו יכול לקבל את דברי בית הדין הגדול, ולכן החזיר את התיק לטיפולו של בית הדין הגדול.
נאמן הקדש שמכר נכס לפני שההקדש נרשם רשמית / בית הדין ירושלים 711517/3
אדם קיבל נכס עבור הקדש ומכר חלק ממנו עוד לפני שההקדש נרשם רשמית. יחידת הרישום והפיקוח טענה שאין לבית הדין סמכות בעניין זה. בית הדין קבע שיש לו סמכות. ואולם דרש להביא ראיות ולאמת חתימות.
חלוקת אתר אינטרנט / בית הדין ירושלים 1272876/5
בני זוג שהתגרשו החזיקו אתר אינטרנט, שבו לכל אחד מהם היה תפקיד. כל אוד מהם טוען שהאתר שייך לו. כיון שהסיסמאות היו בידי הבעל, האשה פתחה אתר חדש בעלות גבוהה, ולדבריה הפסיד לקוחות רבים שלא ידעו על כתובת האתר החדש. האשה טוענת שהאתר הישן כבר לא שוה כלום כי שנתיים לא היה פעיל, אבל היא רוצה אותו כדי לתת בו קישור לאתר החדש. וכן היא דורשת מהבעל פיצוי על הנזקים. בית הדין קבע שתתקיים התמחרות על האתר. ודחה את התביעות.
כפיית גט כשהאשה תבעה תביעת נזיקין בבית המשפט / בית הדין ירושלים 632782/23
בעל מעגן את אשתו כבר שלשים שנה, אלא שבית הדין קבע שלא יוכל לסדר גט כל עוד לא תשיב האשה לבעל את מה שהוציא ממנו עבורה בית המשפט. כעת רואה בית הדין שהסכומים האלה קרובים להיות מקוזזים עם הסכומים שהוציאה האשה על נישואי הילדים, תשלומים שהבעל לא שילם בהם את חלקו. יחד עם התחייבויות של הבעל שישמע בקול רבנים שונים, התחייבויות שהבעל לא עמד בהן. לכן קובע בית הדין שיש לחייב את הבעל בגט.
שכר טירחת כונס נכסים שכמעט השלים את מלאכתו / בית הדין ירושלים 1229155/6
בית הדין מינה כונסי נכסים לנכסיהם של בני זוג שהתגרשו. כונסי הנכסים עבדו וכמעט השלימו את מלאכתם, כאשר הבעל נלב"ע. האשה טוענת שיש להפחית באופן משמעותי את שכרם, כיון שלא השלימו את מלאכתם. בית הדין הפחית מעט משכרם, אך לא כפי דרישת האשה.
אישור ביה"ד להקדש לדון בפני בורר / בית הדין ירושלים 1074497/1
מנהלי הקדש חתמו עם בעל דינם על הסכם שידונו בפני ב"ד לממונות, שיוסכם בכורר. כיון שהקדש צריך אישור ב"ד להתדיין לפני בורר, פנו הצדדים לבית הדין הרבני, שאישר להם לדון לפני בורר.