הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב שמואל פולצ'ק
חוזה קבלנות להפעלת עסק בשבת - משפטי ארץ - לחתימה
בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע הסכם קבלנות להפעלת עסק בשבת (ע"פ היתר עסקים גדולים) לחתימה. החוזה בקובץ וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בחוזה. חוזה מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם. נעזרתם בחוזה? אתם מוזמנים לתרום להמשך הפעילות של המכון, לתרומה, צרו קשר: dintora@gmail.com
הסכם היתר עיסקא ואי השמטת חוב בשביעית
בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע הסכם היתר עיסקא משפטי ארץ לחתימה. ההסכם וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בהסכם. הסכם מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם. נעזרתם בשטראתם מוזמנים לתרום להמשך הפעילות של המכון, לתרומה, צרו קשר: dintora@gmail.com
נזק עקיף
לחץ מוגבר של מים גרם לפיצוצים בצנרת. בית הדין של "ארץ חמדה גזית" בעפרה (תיק מס' 74043) זיכה את היישוב שסיפק את המים לחקלאי, בטענה שהוא אינו הנתבע הנכון. הסקירה זו מתמקדת בשאלת האחריות של ספק שירות בסיסי לספק שירות כמובטח, ובשאלה מיהו הנתבע במקרה של שרשרת חוזית. פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 911
סקירת פס"ד: הערכת שכר טרחת עו"ד
סכסוך בין לקוח לעורך דינו על סכום שכר הטרחה הגיע לבית הדין. בפסק הדין נקבע כי על הנתבע לשלם בהתאם לנוהג המקובל בשוק, בסך הכל חויב הנתבע במיליון ש"ח
סקירת פס"ד: פיצול בתיווך משפחתי / ארץ חמדה גזית 73131
בעניין המעמד ההלכתי של חוק התיווך במקרקעין המחייב הסכם תיווך מפורט בכתב, אוזכרו פסקי דין קודמים של בית הדין, בהם נקבע שהחוק תקף הלכתית על פי הכלל "דינא דמלכותא דינא", כי יש בו כדי למנוע סכסוכים הנובעים מאי הבנה. אולם במקרים בהם ברור שהצדדים ידעו שלמתווך יש ציפייה לשכר, אין להחיל את החוק, כי החלה כזו תפגע בהגינות ובצדק ללא טעם ברור.
סקירת פס"ד: דמי תיווך בעסקה שהתבטלה / ארץ חמדה גזית 74021
בית הדין קבע תחילה שזכאות מתווך לדמי התיווך קמה כבר בחתימת החוזה, ולא רק במימוש העסקה. זאת מכיוון שעל פי ההלכה שאלה זו תלויה במנהג המקום (רמ"א חו"מ קפה, י), והמנהג במדינת ישראל הוא לפי חוק המתווכים סעיף 14(א) (3) שמעניק את הזכאות לדמי התיווך בהתקשרות הצדדים "בהסכם מחייב". לפי זה, זכאי המתווך לדמי התיווך, למרות שהעסקה לא מומשה בסופו של דבר. אמנם, כאשר מתברר שההסכם נחתם בטעות, עקב אי ידיעת פרטים מהותיים, רואים את העסקה כאילו כלל לא נחתמה, ואם כן אין למתווך זכאות לדמי תיווך ועליו להשיב את דמי התיווך שכבר קיבל.
סקירת פס"ד: בעיות בתכנון
בהתקשרות בין מזמין לקבלן, פעמים רבות מתברר במשך הזמן שהקבלן זקוק להוצאות מרובות יותר מאשר היה מדובר בתחילה, ומגיעה דרישה מהקבלן לתוספות תשלום. הדבר עלול להתפתח לסכסוך ואף להפסקת ההתקשרות. בפסק דין נחלקו הדיינים מי מהצדדים היה אשם בהפסקת ההתקשרות.
שמיטת כספים בפקדונות בבנקים
בזמננו רבים נוהגים לכתוב פרוזבול, אף על פי שהם לא הלוו כסף לאף אדם, כדי שיוכלו להוציא את הכספים שהפקידו בחשבונותיהם בבנקים. לענ"ד אין בזה צורך, והפיקדונות בבנקים אינם נשמטים אף ללא פרוזבול, כפי שיתבאר בהמשך. לכן לכל הפחות בדיעבד, אין בעיה בהוצאת הכספים מחשבונות הבנקים גם למי שלא כתב פרוזבול. ואף לכתחילה, לענ"ד מסתבר שאין צורך בכתיבת פרוזבול לצורך הוצאת כספי הפיקדונות בבנקים (אבל אינני מורה למעשה בעניין זה, אם לא אקבל הסכמה לדברי מרבנים נוספים).
איסור השתתפות בפירמידה ובשר"ש (שיווק רב שכבתי) והשלכותיה הממוניות
לפרקים עולה לדיון המודל העסקי של הפירמידה והשיווק הרב שכבתי, כאשר מובטח למצטרפים רווח גדול שלעתים מתגלה כהבטחת שווא. בעקבות זאת, הרב אריה וולהנדלר והרב שמואל פולצ'ק מבררים ביסודיות את הבעיות ההלכתיות הכרוכות במסחר מעין זה ומדבריהם עולה שיש להבחין בין מקרה שמדובר על פרנסה ממכירת מוצר, לבין מקרה שהרווחים נובעים מצירוף מצטרפים חדשים. לדבריהם, במקרה השני ישנן בהחלט בעיות הלכתיות של ממש על פי דיני אונאה ומיקח טעות וכן בהכשלת המצטרפים התמימים שמתפתים לחשוב שלפניהם עסק של ממש. מלבד זאת עולה הנושא של עיסוק ביישובו של עולם כהדרכה הלכתית-מוסרית שמטילה צל כבד על העיסוק בתחום זה.
מבוא להלכות ריבית
להלכות ריבית השפעה עמוקה על דיני חוזים. המאמר נפתח בהגדרת ריבית מן התורה ומדברי חכמים. בהמשך הוא עוסק ביישום דיני ריבית בתחומים השונים, ובכלל זה, בקנייה ומכירה, בשכירות נכס, בשכר עבודה, וכמובן בנוגע להלוואת כספים. המאמר פורסם במשפטי ארץ ד', תשע"ו
עבודה בחברה המחללת שבת באיסור
מותר לעבוד בחברה אם תפקידך אינו כולל חילול שבת, אלא אם כן הנסיבות הן כאלה שעבודתו או קבלת משכורתו מתפרשים כהבעת הסכמה לעניין אסור.
ריבית במיזם הלוואות שיתופי
במקרה של חברה המתאמת בין לווה למלווה, לא די שהחברה תהיה חתומה על היתר עסקא, ויש צורך בהיתר עיסקא עליו יהיו חתומים שני הצדדים להלוואה. במידה ובמסגרת ההסכמים והמסמכים שבאתר החברה שהצדדים חותמים עליהם באופן מעשי או וירטואלי ישנה גם הסכמה וחתימה על היתר עסקא, אז ניתן לסמוך עליה כדיני היתר עסקא.
עסקה בשוק המניות על ידי שליח לעניין ריבית וזיכוי מס
שליח משקיע בשוק המניות עבור משלחו ושומר לעצמו חלק מהרווחים. באופן זה אין כלל חשש של איסור ריבית.