הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

מאמרים שנכתבו על ידי הרב אליהו היישריק

  1. **תביעה לשלום בית שהוגשה כדי להשיג רווח כלכלי / פד"ר ‏332530/16‏‏

    אשה הגישה תביעה לשלום בית. הדיין שדן בה התרשם שהיא אינה כנה, ונועדה להשיג רווח כלכלי, ולכן דחה אותה.

    קראו עוד...

  2. מסרב לגרש את אשתו בגלל הוראת הרבי

    סוגיית אכיפת גט על בעל כאשר האשה מואסת בו הובאה למרכז השיח הציבורי בעקבות הסרט גט. כפי שכבר נטען בעבר, בבתי הדין נפסק כדבר שבשגרה שכאשר מדובר ב"אמתלא מבוררת" של האשה, בית הדין יכפה גט על הבעל. דוגמא לכך קיימת בפסק הדין של הרב אליהו היישריק מבית הדין הרבני בתל אביב (תיק מס' ‏1014181/1‏, בפני הדיינים: הרב אליהו הישריק‏, הרב זבדיה כהן, הרב יצחק מרוה. פסק הדין ניתן בתאריך י"ג בשבט התשע"ה, 02/02/2015). בעניין זה קבע בית הדין שלאור התנהלותו האלימה של הבעל, ומסיבות נוספות, יש לקבל את בקשתה של האשה להתגרש.

    קראו עוד...

  3. הפרת הסכם גירושין ובדיקת פוליגרף / בית הדין הרבני ‏852097/3‏

    בני זוג הסכימו להיבדק בפוליגרף, אולם, הבעל ניסה להונות את מכון הבדיקה. לפיכך בית הדין חייב אותו לשלם את מלוא הכתובה בסך 180,000 ש"ח

    קראו עוד...

  4. נתק רגשי כעילת גירושין / פד"ר: 946145/1

    בנידון דידן, טוענת האישה כי עקב הנתק הרגשי היא סולדת ממנו, כיון שהיא מרגישה בו כבעל פיזי בלבד. טענתה מגובה בחוות הדעת של ד"ר נעמי כהן ממכון מרחבים, והיא אף עזבה את הבית מזה כשנתיים. הדבר נידון כ"מאיס עלי" שעל הבעל לגרשה, ובמקום עיגון ניתן להחיל את הרחקות רבנו תם.

    קראו עוד...

  5. חיוב גט בבעל המכור להימורים / פד"ר 1005966/5

    בית הדין הרבני חייב בעל המכור להימורים לתת גט לאשתו, וקיבל את טענתה שהוא מאוס עליה. בית הדין דחה את טענת הבעל שיש להסדיר את ענייני הכספים קודם למתן הגט

    קראו עוד...

  6. סמכות בית הדין לעכב יציאתו מן הארץ של מי שאינו אזרח ישראל / 1070300-3

    בית הדין דן בשאלת סמכות בתי הדין הרבניים בישראל למנוע יציאה מן הארץ מיהודי אשר איננו אזרח ישראלי המסרב לתת גט לאשתו. במישור ההלכתי בית הדין דן בסוגיית חיוב הליכה אחר הנתבע, ובדין זכות התביעה ל"בית דין הגדול" או "בית הוועד" בזמן הזה. בית הדין חזר והבהיר כפי שכבר פסקו בעבר "גדולי הדיינים לדורותיהם, דיינים שהיו ממעצבי דמותה של מערכת בתי הדין" שבית הדין בישראל בהיותו ערכאת השיפוט בעלת סמכות כפיה היחידה בעולם הוא מהווה "בית הוועד", ובנוסף לכך אין להכיל את החיוב ללכת אחר הנתבע אלא כאשר יש שוויון בסמכויות של בתי הדין במקומות השונים, אך במקרה שלא יינתן סעד במידה וילכו אחר הנתבע בטל החיוב.

    קראו עוד...

  7. חיוב כתובה בנוסף לחלוקת הנכסים ע"פ חוק איזון נכסים/ פד"ר 938923/2

    בית הדין חייב גבר לשלם לאשתו את כתובתה ומלבד זאת לתת לה גם את חצי הנכסים המשותפים. בית הדין הסביר שאמנם בדרך כלל מנכים את סכום הכתובה מחוק איזון נכסים, אבל בנידון דידן כיון שהאשה חפצה בשלום בית והבעל סרב, ישמש סכום הכתובה כפיצוי לאשה על הגירושין

    קראו עוד...

  8. **המלצה לגט שניתנה אחרי שבית הדין קבע שאין מקום לחייב גט/ פד"ר ‏1073898/1

    בית הדין קבע שאין מקום לחיב גט, ושעל הצדדים להביא בתוך שבעה ימים דו"ח על החיובים הקבועים בבית המשפט. הדיונים בבית המשפט טרם הסתיימו, אך הבעל הביא דו"ח בינים. בית הדין המליץ לצדדים להתגרש. האשה ערערה משום שבית הדין קבע תחילה שאין מקום לחיב גט, ומשום שהדיון בבית המשפט טרם הסתיים, ומילא לא הוגש לבית הדין דו"ח. בית הדין הגדול דחה את הערעור, משום שהמלצה לגט אינה חריגה מהקביעה שאין לחיב גט, ומשום שבית הדין ידע שהדיונים בבית המשפט למשפחה לא יסתימו בתוך שבוע, ומכאן שהוא לא התכוון לפסק סופי.

    קראו עוד...

  9. **חיוב כתובה במרידה הדדית / פד"ר ‏ 1043381/1

    בית הדין האזורי פטר בעל מתשלום כתובה, כי הגירושין היו ברצון שני הצדדים. האשה ערערה. הערעור נדחה.

    קראו עוד...

  10. בית דין שמינה בורר בין הורים גרושים / פד"ר ‏ 970523/9

    בני זוג חרדיים התגרשו, וקבעו בהסכם ביניהם שימונה בורר שיתאם בין ההורים את כל העניינים הנוגעים לגידול הילדים. הבורר שמונה ע"פ ההסכם התפטר בשל חוסר אמון מצד האב. אח"כ מינה ביה"ד בורר חרדי שני, ואחריו שלישי, וגם הם התפטרו בגלל אי שיתוף פעולה של האב. אח"כ פנה ביה"ד לשרותי הרווחה, ועל כך ערער האב, וקבע כי הדבר מנוגד להסכם. בית הדין קבע שהדבר אינו מנוגד להסכם, כי האב הוא הגורם לכך שהבוררים החרדים התפטרו, וכי ע"פ ההסכם משהתפטר הראשון יכול היה בית הדין לפנות לשרותי הרווחה. עוד קבע בית הדין שבית הדין הוא המוסמך לעסוק בטובת הילדים, והוא אינו מחויב להסכם שבין ההורים בענייני הילדים.

    קראו עוד...

  11. האם לחייב בדיקה גנטית בדיון על ירושה, ותפקידו של בית הדין לברר את האמת בכל אמצעי / פד"ר 927675/4

    אחיינים הוציאו צו ירושה לטובתם על רכושו של דודם. האחיינים הנכבדים סיפרו לבית הדין שלדוד לא היו בנים. אך לימים התברר שהיה לו בן בחו"ל. בית הדין שלח מומחה לחו"ל והמומחה הנ"ל חקר ומצא שאכן יש למנוח בן. לפכיך ביטל בית הדין את צו הירושה לטובת האחיינים, ואף קנס את האחיינים. האחיינים סיכמו עם בנו של המנוח כי תתבצע בדיקת רקמות, ו"במידה והבדיקה תאשר את קרבתו של המבקש, ישמש הדבר כראיה לטובת המבקש. אולם, אם יוכחש על ידי הבדיקה, לא יהווה הדבר הוכחה לאי קרבתו של המבקש". בסופו של דבר חזר בו הבן ולא ערך את הבדיקה. לכן ערערו האחיינים על הפסק. הרב היישריק הבהיר את חומרת מעשיהם של האחיינים, וכתב שבשל העובדה שהבדיקה אינה נצרכת, חזרתו של הבן מהבדיקה אינה טעם לפסול. ובפרט שלא קיבל על עצמו שהבדיקה תהיה ראיה נגדו. והתחייבותו לעבור את הבדיקה נעשתה כאשר עדיין לא ידע שיש עדים. תוך כדי כך, הבהיר הרב היישריק שהשיטה הנהוגה בבתי הדין שונה מהשיטה הנהוגה בבתי המשפט. ובבית דין – בית הדין הוא המחויב לבירור האמת. ועל כן הוא הממונה על החקירה. הוא ולא הצדדים. עם זאת, דעת הרב היישריק שעדים הם הראיה החזקה ביותר, ובדיקה גנטית מעמדה נמוך יותר. אמנם, הרב איגרא האריך בביאור מעמדה של בדיקת רקמות בהלכה, וסבר שגם בלא קניין יש מקום שבית הדין לא יפסוק ללא בדיקה, וקבע שיש לחייב את הבן בבדיקה. וק"ו כשהתחייב. הרב לבנון הסכים עם הרב איגרא לעניין כחה של בדיקת רקמות, אך למעשה הכריע שכיון שכבר התקבלו עדים, אין לחייב את הבן בבדיקה זו. והתחייבותו בטעות יסודה.

    קראו עוד...

  12. **בעל שתבע לגרש את אשתו, ותאר את המצב הקשה, אך לא הזכיר בפירוש את המלים "מאיס עלי" ו"מקח טעות" / פד"ר 1103250/1

    אדם תבע גט. הוא טען שאשתו איננה מסוגלת לקיום יחסי מין כדרך כל הארץ עקב טראומה שעברה בילדותה, והוא לא ידע עליה כשנשאה. הוא אמר שרצה לחיות עמה כדרך כל הארץ, אך הוא מוצא שזה לא מתאפשר. לכן חייב ביה"ד האזורי בגט. וכן הזכים אחד מדייני בית הדין הגדול. העובדה שלא נאמרו בפירוש המלים "מאיס עלי" ו"מקח טעות" אינה חסרון, הואיל והאיש תאר את המצב. אל שני דיינים מבית הדין הגדול סברו שכיון שהמלים לא נאמרו יש לבטל את חיוב הגט ולהמשיך לדון.

    קראו עוד...

  13. **אדם שמערער על כשרות הגט עקב אי עמידה של האשה בהסכם הגירושין / פד"ר 970523-1

    זוג חתמו על הסכם גירושין וקבעו שכל הנושאים הקשורים אליו ידונו רק בבית הדין. יש חשש שהאשה תתבע מזונות בבית המשפט, ולכן מפרסם הבעל שאולי הגט פסול. בית הדין הבהיר שהפרת ההסכם אינה מבטלת את הגט, ואסר על הבעל להוציא לעז על הגט.

    קראו עוד...

  14. החלטת סכום שהופקד בבית הדין למקרה שיפסקו הוצאות, לצורך גבית חיוב אחר / פד"ר ‏927672/3

    בדיון בבית הדין נדרש אחד הצדדים להפקיד סכום למקרה שיחויב בהוצאות. התיק התגלגל מבית הדין האזורי לבית הדין הגדול, ושם חויבו הנ"ל בגוף החוב, אך לא בהוצאות. הצד השני דרש להחליט את הסכום לטובתו, ובית הדין נעתר לבקשתו.

    קראו עוד...

  15. סמכות בית הדין לפקח על הקדש / פד"ר 810397/1

    נתגלעו חילוקי דעות בניהול בית כנסת. אחד הצדדים טען שההקדש אינו הקדש דתי ואין לביה"ד סמכות בעניינו. ביה"ד דחה את דבריו.

    קראו עוד...

  16. **ערעור על צוואה

    אדם כתב צוואה, ואחד היורשים ערער עליה. בית הדין דחה את ערעורו. המערער טען בין השאר שאי אפשר להעלות בשלב הסכומים טענה שלא הועלתה בדיון עצמו. בית הדין דחה את דבריו וכתב שכל מה שמביא לבירור האמת יש להביא. ובלבד שלשני הצדדים תהיה אפשרות לטעון.

    קראו עוד...

  17. **עיכוב ביצוע להחלטה שאין בה שום ביצוע / פד"ר 1133499/2

    אדם שהפסיד בדין בבית הדין, הגיש ערעור על ההחלטה ומבקש עיכוב ביצוע. בית הדין דחה את בקשתו משום שאין מה לעכב. פסק הדין היה פסק דין פוטר ולא מחייב. כמו כן קבע בית הדין שעיכוב ביצוע אינו ניתן אלא בתנאים מסוימים. ביתה דין גם דחה את תביעת המערער לעקל את חשבון הבנק של הנתבעת כדי לספק בטחונות.

    קראו עוד...

  18. התמודדות עם סרבן גט אשר בית הדין האזורי נמנע מלבצע את החלטת הערעור הקודמת של בית הדין הגדול / פד"ר ‏910008/9

    פסק דין של בית הדין הגדול מתמודד עם סחבת קשה מצד בעל אלים אשר עיגן את אישתו, וכן עם המנעות בית הדין האזורי לבצע בפועל את החלטת הערעור הקודמת של בית הדין הגדול. תקציר המקרה: ביום י' באדר ב' תשע"ד (12.3.14) בית הדין האזורי סירב לקבל את בקשת האישה לחייב את הבעל בגט. ובח' בטבת תשע"ה (30.12.14) הפך בית הדין הגדול לערעורים את פסק הדין וקיבל את טענת האישה לחייב את הבעל בגט. אולם למעשה בז' באייר תשע"ו (15.5.16) בית הדין האזורי לא הסכים לבצע את הדרישה של ב"כ האישה לביצוע פסק דינו של בית הדין הגדול והוסיף תנאים חדשים לחיוב הבעל בגט. בפסק דין זה בית דין הגדול למעשה הטיל בעצמו את כל צווי ההגבלה הניתנים על פי חוק על הבעל סרבן הגט ולא החזיר את התיק חזרה לבית הדין האזורי אשר כאמור נמנע מביצוע פסק הדין הקודם של בית דין הגדול משנת תשע"ה.

    קראו עוד...

  19. תביעת בעל לשיתוף בית, ודמי שימוש האישה בבית המשותף משעת עזיבת הבעל את הבית / פד"ר ‏875283/3

    לבני זוג הייתה דירה שהייתה שייכת שני שליש לאשה ושליש לבעל, דרכיהם של בני הזוג נפרדו. בית הדין האזורי פסק שכל אחד יקבל את חלקו מהדירה: הבעל שליש והאישה שני שליש. בית הדין לערעורים דחה את תביעת הבעל לקבל מחצית הדירה מכוח החוק האזרחי כיוון שהוא לא הוכיח שהייתה כוונת שיתוף ספציפית. בנוסף פסק בית הדין שהבעל יקבל דמי שימוש רק מיום הגשת התביעה ולא מיום עזיבת הבית.

    קראו עוד...

  20. בית דין שחייב כתובה מבלי שהתבקש / פד"ר 1027705/3

    בית הדין חייב אשה לקבל גט, וכתוצאה מכך פטר את הבעת מתשלום תוספת כתובה וחייב אותו בעקר כתובה בלבד. האשה ערערה על חיובה בגט. בית הדין קבל את הערעור וקבע שאין עליה חיוב כזה. מתוך כך הוא גם שנה את פסק הדין ע"פ המתחייב מהפסק הנ"ל, וקבע שהיא זכאית למלוא סכום כתובתה. על כך ערער הבעל, וטען שהאשה לא תבעה את מלוא כתובתה, ואי אפשר לחייב אותו במה שאשתו לא תבעה. בית הדין קבע שאפשר לחייב אדם גם מעבר לתביעה. מתוך כך דן בית הדין בהרחבה בשאלה מתי אפשר לחייב מעבר למה שתבע התובע.

    קראו עוד...

  21. **בית דין שכתב פסק דין לא ברור, ולא קבע דיון לדון בטענות הצדדים / פד"ר 1107623/1

    בית דין אזורי כתב פסק דין שבו נאמר "בית הדין פוסק כי על הצדדים להתגרש, ועל הבעל לתת גט לאשתו ולא לעגן אותה". הלשון אינה ברורה, האם יש כאן חיוב או המלצה. כמו כן, לא נתן לבעל זמן להוכיח את דבריו. גם האשה לא הביאה ראיות לדבריה. לפיכך בטל בית הדין הגדול את הפסק, וקבע שיש לקיים דיון הוכחות.

    קראו עוד...

  22. אשה שנוהגת כלפי בעלה באופן לוחמני אבל טוענת שהיא רוצה שלום בית / פד"ר ‏1124231/1

    אשה נהגה כלפי בעלה בצורה מאד לוחמנית. מנעה את כניסתו לחדר השנה, הפיצה עליו שמועות רעות. הבריחה ממנו לקוחות, ועוד. אבל טענה שהיא רוצה שלום בית. בית הדין חייב אותה בגט ובהוצאות משפט.

    קראו עוד...

  23. ספירת ימי הפגרה במספר הימים שנתן בית הדין, וסמכות בית הדין לאחר שבית המשפט כבר נתן את הסמכות לבית הדין / פד"ר ‏1116230/2

    אשה תבעה בבית המשפט, לאחר שבעלה כבר תבע בבית הדין. ולאחר שעבר הזמן. אלא שהזמן שנתן לה לא לקח בחשבון את ימי הפסח. האשה הגישה תביעה בבית המשפט, שדחה את תביעתה וקבע שהסמכות נתונה לבית הדין. האשה ערערה לבית הדין הגדול. שעסק תחילה בשאלה האם יש מקום לדון בתביעה הזאת. שכן בית המשפט כבר קבע שלא ידון בה. בית הדין קבע שידון בה, ולאחר שדן אף קיבל את הערעור.

    קראו עוד...

  24. פרשנות הסכם והאם הולכים בתנאים אחר הלשון או אחר הכוונה / פד"ר ‏1113868/1

    בני זוג שהתגרשו חתמו על הסכם שלפיו אם יקבל הבעל בתוך שבע שנים זכות בפרוייקט מסוים הוא יתן אחוזים לאשה. הזכות ניתנה לו בתוך שבע שנים, אלא שמסיבות שונות לא התאפשר לו לממש אותה עד לאחר כמה שנים נוספות. בית הדין האזורי קבע שיד בעל השטר על התחתונה, וכיון שהזכות לא ניתנה בפועל בתוך שבע שנים, הבעל פטור מלתת אחוזים לאשה. בית הדין הגדול קיבל את הערעור משום שכוונת התנאי התקיימה.

    קראו עוד...

  25. בני זוג שהתחתנו בחו"ל וקבעו שענייני הממון שביניהם ינהגו ע"פ החוק במקום נישואיהם / פד"ר ‏1132751/1

    בני זוג נישאו בטקסס. כעת הם מתגרשים ודנים בנושא הרכוש המשותף. עיקר הדיון נסוב על בית בארץ, שבו גרו הצדדים לאחר עלייתם לארץ, והוא נרכש מכספי הבעל ונרשם בחלק מהמסמכים על שם הבעל ובמסמך אחר על שם שני הצדדים. בין הדין האזורי דן בנושא כפי שהוא דן בכל תיק, בשאלה האם היתה כונה מצד הבעל לשתף את אשתו בנכס. בית הדין הגדול קבע שכיון שבני הזוג התחתנו בטקסס, מה שקובע הוא החוק הטקסני והפרשנות הניתנת לו בבתי המשפט בטקסס, וכיון שבית הדין האזורי לא התייעץ עם מומחה למשפט הטקסני - הפסק בטל. לכן החזיר בית הדין הגדול את התיק לבית הדין האזורי, שידון בו שנית לאחר שיתייעץ עם מומחה למשפט הטקסני. אנו מוצאים לנכון להעיר שהתבוננות במחלוקת בין בית הדין הגדול לבין בית הדין האזורי פותחת פתח לסוגיא חשובה העולה מכלל הדברים: בית הדין האזורי לא מצא לנכון לפנות לדין הטקסני, ככל הנראה משום שהוא לא תפש את השאלה כחלק מדיני המשפחה שבין בני הזוג. אמנם נכון שדיני המשפחה שבין בני הזוג צריכים להתנהל לפי הדין הטקסני, אבל השאלה הנידונה כאן היא לא דיני המשפחה אלא דיני הקניין החלים על הבית. כיון שבדרך כלל דנים בתי הדין בקניינים שנעשו בין בני זוג כמו שדנים בכל קניין שנעשה בין איש לרעהו, סבר ככל הנראה גם בית הדין דידן שהשאלה כולה היא חלק מדיני הקניינים. בית הדין האזורי סבר ככל הנראה שכאשר דנים בשאלה האם הבעל הקנה את הבית לאשתו, אפשר לדון בדין זה ככל קניין בין איש לרעהו, וממילא הדין הטקסני אינו רלוונטי. אבל בית הדין הגדול סבר שאי אפשר לדון בבני זוג הקונים בית בנפרד מדיני המשפחה, ואי אפשר לראות בקניין כזה קניין רגיל העומד בפני עצמו כמו כל שותפים שקנו קניין, שהרי ברור שקניין זה הוא חלק אינטגרלי מיחסי המשפחה שביניהם.

    קראו עוד...

  26. 'תלונות שווא' ו'מרידה הדדית' כעילות לגירושין

    בני זוג נישאו. לאחר שהנישואים עלו על שרטון והגשת תביעת גירושין לבית הדין, האישה הגישה תלונה במשטרה כנגד הבעל על אלימות כנגד הילדים. התיק בגין התלונה נסגר. בית דין קמא ראה בהגשת התלונה תלונת שוא, וע"פ דברי הרמ"א (אבן העזר קטו,ד) יש במעשה זה משום עילה לגירושין ואיבוד כתובה ללא התראה. דיין אחר ראה בכך מרידה הדדית שע"פ ר' ירוחם מחייבת בגירושין. בית הדין הגדול סבר כי לא הוכח שיש מצד האישה כל כוונה למרוד, ורחוק הדבר להגדיר את התלונה כתלונת שוא שדי בה לחייב בגירושין.

    קראו עוד...

  27. ***אימתי מעשה כיעור יגרור פטור מכתובה

    הנישואים של בני זוג שגרו בקיבוץ עלו על שרטון. הבעל טען כי האישה התייחדה עם הנטען במשך חודשים ארוכים מספר לילות בשבוע בביתו, נסעה עימו לחו"ל וצולמה מתחבקת ומתנשקת עימו כבני זוג ולכן לא מגיעה לה כתובה. האישה טענה כי ישנו בחדרים נפרדים ומעולם לא היה בניהם דבר מלבד ידידות. דייני בית דין קמא נחלקו בדעותיהם והכריעו כדעה האמצעית שחייבה את הבעל בדרך פשרה במחצית מסכום הכתובה. בית הדין הגדול הבהיר כי יש שני סוגי מעשי כיעור: האחד, מעשה המורה שהאישה בגדה בבעלה כעת. השני, מעשה המורה כי נעשתה עברה אי פעם. מעשי האישה שייכים לסוג השני של מעשי הכיעור. בנוגע להפסד כתובה, דן בית הדין בשיטת הפוסקים והשולחן ערוך, והכריע כדעת הרבה פוסקים שדעתו כדעת הרמב"ם שהאישה איבדה את כתובתה, או לפחות מכוח המוציא מחברו עליו הראיה.

    קראו עוד...

  28. כפיית תושבי חו"ל לדון בבית הדין בארץ ישראל

    נישואיהם של בני זוג שגרו בחו"ל עלו על שירטון ובי"ד בחו"ל החל לדון בעניינם. לאחר מכן בבואם לביקור במדינת ישראל, האיש הגיש תביעת גירושין כנגד האישה ויותר מאוחר משך אותה. כמה ימים לאחר מכן האישה הגישה תביעת גירושין כתובה ופיצוי בפני בית דין בארץ ישראל. הבעל טען כי התיק צריך להתברר בפני בית הדין בחו"ל שהתחיל לדון בעניינם כי 'בית דין בתר בית דין אחר לא דייקי'. בנוסף, כיוון שהוא הנתבע האישה צריכה ללכת אל מקומו ולתבוע אותו שם. עוד טען כי לבית דין בארץ אין שום סמכות לדון בתביעת כתובה של בני חו"ל. סמכותו קיימת רק בנוגע לעגינות, כפי שעולה מסעיף 4א(2) לחוק שיפוט בתי דין רבניים, אבל אין לו שום סמכות בנוגע לכתובה ופיצוי. האישה טענה שלבית הדין יש סמכות לדון בעניינם מכמה סיבות: ראשית הבעל עצמו פנה לבית הדין ומשכך עשה איבד את הזכות לטעון לחוסר סמכות. שנית הסמכות של בית הדין אינה נוגעת רק לעגינות אלא גם למה שכרוך בגט כלומר כתובה ופיצוי. בית הדין קבע שיש לו סמכות חלקית. הכלל ההלכתי האוסר על בית דין לדון בעניין שכבר החל להתברר בפני בי"ד אחר לא קיים במקרה שבית הדין הראשון נתן את הסכמתו לכך שבית הדין השני ידון בעניין, ואילו במקרה שלפנינו בית הדין בחו"ל הסכים לכך שבית הדין בארץ ידון בעניין. בנוגע לטענה כי יש ללכת אל מקומו של הנתבע קבע בית הדין כי בית הדין בארץ ישראל שלו סמכות חוקית לכפיה, עדיף על פני כל בית דין אחר ונחשב לעניין זה כ'בית הדין הגדול' שלגביו לא נאמר הכלל שזכות הנתבע לערוך את המשפט במקומו. בגלל שהנימוק המרכזי לזכות בית הדין בארץ לדון בעניינם של בני חו"ל הוא יכולת הכפייה, במקרה שלפנינו יש לחלק בין הדיון על הגט ובין הדיון על הכתובה. בנוגע לגט בית הדין בארץ הוא בעל יכולת כפייה עדיפה, אך היות והבעל הסכים שרכושו יישאר מעוקל עד להכרעת בית הדין בחו"ל בעניין הכתובה הרי אין כוח כפייה גדול יותר לדייני א"י מדייני חו"ל, וחזר הדין המקורי שיש ללכת אחרי הנתבע למקומו.

    קראו עוד...

  29. סמכות בית הדין לקיים צוואה ללא הסכמת זוכי צוואה קודמת שהודרו מצוואה זו / פד"ר 1216640/2

    קראו עוד...

  30. שינוי משמורת הילדים / פד"ר תיק ‏1149751/1

    בית הדין האזורי הכריע על שינוי המשמורת מהאם אל האב. ערכת הערעור קבעה כי החלטה זו לא התקבלה בדרך הראויה ונפלו בה פגמים מהותיים. אולם היה מקום לקבל החלטה זו כשיוני זמני במשמורת, אך לא כשינוי קבוע.

    קראו עוד...

  31. ערעור על ביטול איסור יציאה מהארץ של בעל / פד"ר 1101088/3

    בית הדין האזורי התיר לבעל לצאת מהארץ לשלושה חודשים והטיל ערבות נמוכה לכך. ערכת הערעור שינתה הן את משך הזמן שהותר לבעל לצאת והן את גובה הערבות כדי להבטיח שאכן יחזור ארצה ולא יעגן את אשתו.

    קראו עוד...

  32. דרישת בעל שייכתב מעשה בי"ד בגט של אישתו / פד"ר 1169789/1

    בעל טען לאחר הגירושין כי בידיו ראיות שאשתו זנתה. בית דין קמא טען כי אין בראיות אלו ממש. ערכת הערעור הדגישה שאין לבעל מעמד כמערער כי איסור אישה לבועל הוא איסור לכפי שמיא שאינו קשור לבעל כלל.

    קראו עוד...

  33. קביעת דמי מזונות במשמורת משותפת / ארץ חמדה גזית 1157486/2

    בית דין קמא קבע לאב דמי מזונות מופחתים בגלל המשמורת המשותפת. ערכת הערעור קבעה שיש להגדיל את המזונות בגלל החובה של האב לשלם מדור, וכיוון שהאב יכול וצריך לדאוג לרמת חיים גבוהה יותר עבור ילדיו גם בזמן שהם לא איתו, דבר שלא קשור כלל לזמני השהות השווים.

    קראו עוד...

  34. אי פסילת דיין שיש לו היכרות עם אבי האישה / פד"ר 971962/5

    בית הדין קבע כי ההיכרות שיש לדיין י עם אבי האישה והעובדה שהשתתף בחתונת בתו של האב, אין בה סיבה מספקת בכדי לפסול את הדיין י מלשבת בתיק מתוך חשש מוצק באותו הזמן שפסילת הדיין תגרור עיכובים בדיונים.

    קראו עוד...

  35. תפקידם של נאמני הקדש / פד"ר 1182711/1

    דין ודברים ביחס למינוי נאמנים להקדש. בית הדין הגדול קבע שהאחריות לפעולתו של ההקדש מוטלת על בית הדין שיצר אותו, במקרה דנן בית הדין האיזורי בתל אביב. הנאמנים הם שליחי בית הדין לתפעול ההקדש, הם כפופים לבית הדין וחלה עליהם חובת דיווח לבית הדין על פעולותיהם. לנאמני ההקדש אין רשות להשתמש בנכסי ההקדש, כיון שההקדש הוא כעין אישיות משפטית ונכסיו אינם שייכים לנאמנים, וסמכותם היא לעשות בנכסי ההקדש למען הגשמת מטרותיו.

    קראו עוד...

  36. סמכות בית הדין לדון ב'זכות נחזית לכאורה' של מתנגדת לצו ירושה / פד"ר 1149619/2

    בתו היחידה של אדם שנהרג בתאונת דרכים הגישה בקשה לצו ירושה בבית הדין האיזורי. המערערת התנגדה בטענה כי היא "ידועה בציבור" של המנוח, ורצונה לדון בבית המשפט לעניני משפחה. לפי פסיקת בג"ץ אין לבית הדין סמכות לדון בצו ירושה אם יש מתנגד שיש לו "זכות נחזית לכאורה" בירושה. בית הדין האיזורי פסק שאין למתנגדת כל ראיה שיש לה זכות כזו, ובית הדין הגדול אישר את פסק הדין ודחה את הערעור.

    קראו עוד...

  37. העדר סמכות לביטול מכירה לצד ג' שנעשתה במהלך כינוס נכסים והושלמה / פד"ר 1207845/1

    קראו עוד...

  38. בקשת רשות ערעור שבמקביל להליכים בבית הדין האזורי ושהוגשה בחוסר תום לב / פד"ר 1227028/1

    קראו עוד...

  39. הצורך בבקשת ומתן רשות ערעור ודרכי הדין בה / פד"ר 1229440/1

    קראו עוד...

  40. מזונות אישה בעת שיש 'עננה' על זכאותה להם אך טרם נפסק כי הפסידתם / פד"ר 1099523/4

    קראו עוד...

  41. הגבלת שינוי צוואה הדדית; גדרי 'אחריך לפלוני' שבהלכה ו'יורש אחר יורש' שבחוק – תחולתם וגדריהם / פד"ר 1156897/1

    קראו עוד...

  42. טענת המערער כי אינו נושא עוד באחריות לעיגון כלתו בידי בנו- דרכי בחינתה והמסקנות / פד"ר 1063350/2

    קראו עוד...

  43. 'קניין דברים' בהסכם שאושר, שתיקה על הפרתו כמחילה וחיוב המפר מדין 'נהנה' / פד"ר 1133499/1

    א. דעת המיעוט בבית הדין קמא היתה שהסכם ממון שבו הצדדים התחייבו קודם נישואיהם להפקיד סכומים מסוימים לחשבון משותף אינו תקף משום שלשון זו היא בגדר "קנין דברים" שאינו חל. לדעת הרוב ההסכם תקף משתי סיבות: 1. הצדדים נעשו שותפים, והשותפות חלה כל זמן שלא חזרו בהם. 2. מנהג המדינה שמאשרים הסכמים בבית המשפט, והסכם שאושר תקף. בית הדין הגדול קיבל את דעת הרוב, והוסיף שחתימת בני הזוג על ההסכם אינה גרועה מקניין סיטומתא. ב. לדעת הרוב בבית דין קמא שתיקת הבעל על כך שהאשה לא הפקידה את הסכומים שהיתה אמורה להפקיד על פי ההסכם מהווה מחילה על אותם סכומים. בית הדין הגדול הביא דעות לכאן ולכאן, וקבע שהואיל והאשה מוחזקת בסכומים אלו אין להוציא מידה. מצד שני האשה נהנתה מהסכומים שהבעל הפקיד, והרשה לה ליהנות משום שסבר שגם היא משלמת, ולכן קבע בית הדין שהאשה חייבת לשלם מחצית הסכומים שהבעל הפקיד לבדו.

    קראו עוד...

  44. היסודות ההלכתיים לחיוב בהוצאות משפט ושיעורן / פד"ר 970523/19

    א. מערער בבית הדין הגדול שערעורו נדחה ישלם הוצאות משפט, כיון שקיים כבר פסק דין והוא מחייב את חברו להוציא הוצאות שלא לצורך. מה גם שמגיש הערעור היה מודע לתקנות הדיון המאפשרות לחייבו בהוצאות, ועל דעת כן הגיש את ערעורו. ב. גובה ההוצאות ייקבע על פי הוכחות של המוציא (קבלות וכד'), ועל פי שומת בית דין על מנת שלא תהיינה גבוהות מדי אלא לפי המציאות ותנאי השוק.

    קראו עוד...

  45. תפקיד בתי הדין בבחינת חוות דעת מקצועיות ובקביעת המשמורת והסדרי השהות / פד"ר 1166435/2,4,5,6

    קראו עוד...

  46. הסתרה של איזה מום מאפשרת מבטלת את התחייבות הכתובה בגלל מקח טעות? / פד"ר 1127602/5

    האשה סבלה כשנתיים לפני הנישואין מחרדת מגע, וטופלה רגשית ופסיכיאטרית. האיש לא ידע על כך עד לאחר הנישואין, תוך כדי "שבע הברכות", ובעקבות כך התנתק מהאשה ולאחר מספר חודשים התגרשו. בית הדין האיזורי חייב את האיש לשלם כתובה, כיון שעל פי חוות דעת פסיכיאטרית היא אינה מוגדרת כחולת נפש אלא כאשה שהיתה צריכה תמיכה וסיוע מקצועי ולאחר הטיפול היא כשירה לשמש כאשת איש וכאם. בית הדין הגדול קבע שאכן האשה אינה "חולת נפש", אולם הגדרת "מום" המאפשר טענת מקח טעות תלויה בדעת בני אדם, ובחברה ממנה באו האיש והאשה. להערכת בית הדין האיש לא היה מסכים להינשא אילו היה יודע מראש את העובדות, ולכן אין לחייבו בתשלום הכתובה.

    קראו עוד...

  47. מהות תשלומי אם ל'מזונות' בן בנה, והאם זכאית אשת הבן ליהנות מפירות המתנה? / פד"ר 1153437/8

    קראו עוד...

  48. כתובה וגירושין באישה ששורשי הסכסוך הם מגורים סמוך לחמותה / פד"ר 1212960-1

    קראו עוד...

  49. התחייבויות שבהסכם גירושין שאושר – מעמדן ותוקפן טרם הגירושין או בהעדרם - 1166084/3

    קראו עוד...

  50. מעמדו של נכס שנמסר לכונס נכסים והאפשרות והסמכות לאשר הסכם בעניינו / פד"ר 1103042/2

    קראו עוד...

  51. חיוב כתובה למרות הודאה במעשי כיעור וראיות נסיבתיות להם 1129398/1

    קראו עוד...