הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב דניאל כץ
חיוב שכר כשהרווח לא הגיע כתוצאה מעבודת הפועל / ארץ חמדה גזית 71047
חברה למיצוי זכויות בארנונה נשכרה להפחתת תשלומי ארנונה, לטענת הנתבעת, סכום הארנונה הושג למעשה ללא כל סיוע של התובעת ולכן אין החברה זכאית לקבל את שכרה. בהסכם שנחתם בין הצדדים לא ברור הצורך בזיקה בין פעולות התובעת ובין התוצאה של הפחתת חיוב הארנונה. בית הדין עסק בזכויותיו של פועל וקבלן בשכר במקרה שהרווח נעשה מעליו או בסיוע קל בלבד של הפועל.
שכר עבודה שלא צלחה
לעתים פועל מוזמן לעבודה אך אינו מצליח לבצע אותה כראוי או שמבצע אותה אך מתגלה שאין בה צורך, מה הם כללי התשלום במקרים אלו? ראשית אם הפועל פשע במלאכתו אינו זכאי לשכר. לעניין הגדרת פשיעה יש לקבוע את המקובל במדינה כגון סופר סת"ם שטעה בכתיבה מעבר למקובל לטעות וכדומה. אם הפועל לא פשע יש להבחין במספר מקרים: כאשר המלאכה לא צלחה מסיבות חיצוניות, כאשר עשה חלק ממלאכתו... מעבר לכך מובאים במאמר מספר דוגמאות מעשיות מפסקי דין הנוגעים בסוגיה זאת, וכן מובא דיון על מידת החיוב לשלם לפנים משורת הדין במקרה זה...
מיסי ישוב
במאמר קצר זה נבחנת החובה לשלם מיסי ישוב, וכן מה הם עיקרי זכויותיה של מזכירות הישוב לעשות בכסף. כבר המשנה קובעת (בבא בתרא א, ה): "כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר." כלומר כולם חייבים להשתתף בבניית דלת כניסה לחצר שתמנע כניסתם של גורמים לא רצויים. השולחן ערוך (חו"מ קסא, א) מוסיף דברים נוספים ומסתבר שכל זמן שאין הגדרה מפורטת של הסמכויות ישנו "מתחם סבירות" ממנו המזכירות איננה יכולה לחרוג, למשל, היא אינה יכולה להחליט על הקמת מצפה כוכבים או גשר מיתרים דקורטיבי בכניסה ליישוב. ברשויות המקומיות תשלום המיסים (ארנונה) הוא אכן לפי גודל הדירה, וביישובים מקובל לגבות תשלום אחיד מכל משפחה. תשלום זה הוא חובה גמורה וכפי שנאמר במשנה "כופין עליו" וממילא מי שאינו מוכן לשלם ייקרא אחר כבוד לבי"ד לממונות ואם לא תהיה בפיו טענה על מעילה בכספים או חריגה משימוש סביר ייאלץ לשלם את כל חובותיו.
תביעה לתשלום נזקי גוף עקב נפילה לבור / ארץ חמדה גזית 73055
הנתבע עבד בתיקון סתימה בבית משפחה בירושלים. לאחר שקיבל אישור מחברת הגיחון הוא פתח את מכסה הביוב ברחוב בכדי לפתוח את הסתימה בביוב. קבוצת חיילים עצרה במקום ועל כן הוא הפסיק לעבוד, סגר את רוב הפתח למעט חלק קטן שנותר פתוח עקב מקל ברזל ארוך שבלט מהבור, מקל בו הוא השתמש לצורך פתיחת הסתימה, ועמד ליד הבור. התובע עבר בינתיים במהירות בין החיילים, רגלו נתקעה בחלק הפתוח של פתח הביוב והוא נפל. עקב הנפילה נפגעה ידו, והוא נזקק לניתוח. היות ואין לו ביטוח רפואי (ובאותה עת גם לא היה אזרח ישראלי), הוא נאלץ לשלם את הניתוח מכיסו בסכום של למעלה מ-25,000 ₪. במקרה דנן עולים מספר טעמים לפטור: 1. בנסיבות העניין, בית הדין לא מצא שנתבע פשע. להיפך, התובע שמר על הבור ועמד לידו ואילו התובע לא נזהר כשנדחף במהירות בין האנשים. 2. הנופל לא נפל לבור אלא נפגע מהקרקע הסמוכה לבור.
קביעת שיעור בעלות בשותפות כאשר יש סתירה בין כמה הסכמים לבין התשלומים בפועל / ארץ חמדה גזית 71033-1
בית הדין קבע שחלוקת זכויות בין שותפים תיעשה שלא על פי האחוזים שנקבעו בהסכם השיתוף על פי שוויו בפועל של החלק שקיבל כל שותף בהסכם השותפות
מחלוקת בנוגע למכירת חנות / ארץ חמדה גזית 73109
מחלוקת סביב חנות שנמכרה לשני אנשים שונים הסתיימה בפסק דין הקובע כי לקונה הראשון אין כל זכות בקרקע או במטלטלין
שיהוי בטענת מיקח טעות / ארץ חמדה גזית 71014
בית כנסת הזמין שולחנות מחברת רהיטים. לאחר זמן גבאי בית הכנסת שמו לב שחלק מהשולחנות שהגיעו היו קצרים מדי ולא ניתן לשבת מולם בנוחות. הם ניסו ליצור קשר עם מחלקת השיווק ולאחר שנתיים שלחו מכתב תלונה. בית הכנסת מבקש את החלפת השולחנות, והספק מסרב. לדעת רוב הדיינים, שתיקת התובעים במשך זמן כה רב, מלמדת שהם היו מודעים לפגם (שלטענתם הנו פגם ברור וחמור), ולמרות זאת התובעים לא פנו לנתבעים, בבקשה להחליף או לתקן את הספסלים. בתוך כך הם גם המשיכו להשתמש בספסלים. משמעות הדבר מהבחינה ההלכתית שהם מחלו על זכותם לביטול המכר. אף על פי כן מכח פשרה פסק בית הדין שלתובעים תהיה זכות להזמין שולחנות חדשים בהנחה של 20 אחוז.
דין בן המצר בדירה שכורה / ארץ חמדה גזית 70015
בית הדין שהעמותה בעלת הדירה אינה חייבת למכור את הבית לאף אחד, אולם, כיוון שברצונה למכור - יש לשוכרים זכות ראשונים ברכישה משום דין המצר (דינא דבר מצרא) ומשום מנהג המקום.
התחייבות למכירת בית / ארץ חמדה גזית 68042
בפני בית הדין בעפרה נידונה תביעה על התחייבות למכור בית. התובע שוכר בית מהנתבע מזה כמה שנים, כאשר במהלך שנות ההשכרה נידונה אפשרות המכירה של הבית. התובע טוען כי היתה הסכמה על מכירת הבית וגובה התשלום, והוא ראה את העניין כגמור; ושעל סמך הסכמה זו לא קנה בית אחר. הנתבע טוען שהם לא הגיעו לכדי הסכמה סופית והוא איננו חייב למכור את הבית, ובודאי שלא בתעריף שהוצג שאיננו רלוונטי היום. הוא גם מבקש לממש את הקנס המוסכם בחוזה מכיון שהשוכר לא יצא מהבית בתום החוזה. בית הדין קבע שסיכום בעל פה אינו מחייב כאשר מדובר במכירת בית.
ביטול עסקה תוך 14 יום
על פי ההלכה לא ניתן להחזיר חפצים לאחר קנייתם ללא סיבה. לעומת זאת החוק (תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010) מאפשר כיום להחזיר חפצים לאחר קנייתם, ללא סיבה, תוך 14 יום בתנאים מסוימים. חוק זה מקובל במדינת ישראל וכמעט כולם מקיימים אותו. כעת עולה השאלה האם ניתן לומר שלחוק זה יש תוקף על פי ההלכה, זאת מכוח העובדה שכך נוהגים, ולמנהג יש תוקף בהלכה?
הפסקת התקשרות בין מזמין ואדריכל / ארץ חמדה גזית 74039
בהתקשרות בין מזמין לקבלן, פעמים רבות מתברר במשך הזמן שהקבלן זקוק להוצאות מרובות יותר מאשר היה מדובר בתחילה, ומגיעה דרישה מהקבלן לתוספות תשלום. הדבר עלול להתפתח לסכסוך ואף להפסקת ההתקשרות. בפסק דין נחלקו הדיינים מי מהצדדים היה אשם בהפסקת ההתקשרות.
מקח טעות בקניית ספה / ארץ חמדה גזית 74004
לטענת התובעים סופקה להם ספה לסלון, שלא בהתאם לסיכום, וגם לאחר תיקון, נמצאו בה פגמים. בית הדין קבע שמדובר בפגמים קלים שאינם מצדיקים את ביטול העסקה אלא רק הפחתה קטנה מהתמורה.
ביטול מכירת חנות מזון עקב בעיות רישוי/ ארץ חמדה גזית 74073
פסק הדין עוסק במחלוקת בשאלה האם ניתן לבטל עסקת מכר עקב בעיות ברישוי העסק. בית הדין דחה את התביעה לקיים את העסקה לאחר שהמוכר הודיע לקונה שבכוונתו למכור את העסק לאדם אחר.
הלוואה בריבית כשהיתר העסקה לא נכתב או אבד / ארץ חמדה גזית 74051
התובעים הלוו לנתבעים כספים בריבית, ומוסכם על כולם שאמור היה להיחתם היתר עסקה. אלא שהיתר זה לא נמצא. לטענת הנתבעים ההיתר לא נחתם מעולם, ולטענת התובעים ההיתר נחתם ואבד. בנוסף, העסק שלשמו ניתנה ההלואה נכשל.
זכויות יוצרים א - מבוא - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
הפוסקים העלו כמה אפשרויות לבסיס ההלכתי לשמירה על זכויות היוצרים בהלכה: גזל, הנאה, חוק ותקנה
זכויות יוצרים ב - העתקה לצורך שימוש פרטי - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
שאלת העתקה לצורך פרטי צריכה להיבחן על פי שלושת הכיוונים שהובאו למעלה: גישת "הגזל" – על פי גישה זו אין הבדל בין העתקה לצורך פרטי והעתקה לצורך מסחרי, ושניהם לכאורה אסורים. גישת "ההנאה" – על פי גישה זו אין איסור להעתיק אלא יש חובה לשלם (ראו דברי מלכיאל ג, קנז). שיעור התשלום הוא כשווי ההנאה של המעתיק והמשתמש (לאו דווקא המחיר שדורש בעל הזכויות). אם בעל הזכויות אינו מעמיד אותם למכירה אזי אין חובת תשלום. גישת "התקנה והחוק" – על פי גישה זו יש לבחון את המצב החוקי.
זכויות יוצרים ג - העתקה לצורך שימוש מסחרי - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
העתקת מוצר בכללה אסורה וכאשר מדובר בהעתקה לצורך מסחרי הדין חמור עוד יותר. החומרה נובעת מכך שאדם מרוויח כסף מעבודתו של אדם אחר, בשונה מאדם שמעתיק לצורך פרטי ואיננו מרוויח כסף אלא רק נהנה (וחוסך כסף). ועל כן יש מקום לחייב את המרוויח לשלם ליוצר על השימוש ביצירתו על בסיס דין "נהנה" שבשולחן ערוך (שהוזכר למעלה), ומבלי להזדקק לחוק או לתקנה מיוחדת. גם חוק "זכויות היוצרים (תשס"ח-2007, סעיפים 62-61) מחמיר בעניין וקובע שהעתקה לצורך מסחרי היא גם עבירה פלילית.
זכויות יוצרים ד - באינטרנט - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
עמדתנו היא שהורדה של תכנים מהאינטרנט בוודאי איננה ראויה. בנוסף, המאמץ החוקי הבינלאומי בשנים האחרונות כנגד אתרי שיתוף קבצים גרם לכך שאתרים כאלה פועלים באופן מוסתר ולא בריש גלי, ולכן קשה לומר שהתקנה לחלוטין אינה נאכפת. בהתאם לכך, התשובות הבאות אינן עוסקות בשאלת ההורדה מהאינטרנט, אלא מניחות שהדבר אסור ומתמקדות בפרטים הייחודיים שמעלה השואל.
זכויות יוצרים ה - יצירת עותק לאחר קניה - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
בנוגע ליצירת עותק נוסף, בוודאי שאין בעיה ליצור עותק של דיסק שנקנה כדין, ובלבד שייעשה שימוש בעותק אחד בלבד כל פעם. באופן כזה אין פגיעה בזכויות היוצר.
חיוב בשכר טרחה עבור השגת משכנתא / ארץ חמדה גזית פתח תקווה 75039
בית הדין חייב לקוח בשכר טרחה עליו סוכם בסך 25,000 ₪ לאחר שהנתבע ניסה להתנער מההתחייבות שלו בטענות בלתי סבירות. כמו כן הנתבע ניסה להתנער מחוב ברור ולכן הוא חויב בהוצאות בסך 15,000 ₪.
פיצוי לצלם חובב על שימוש בתמונה שלו ללא אזכור שמו - הזכות המוסרית / ארץ חמדה גזית 71036
פסק הדין עוסק בתביעה על הפרת זכויות יוצרים. עיתון שעשה שימוש בתמונה מאתר שיתוף תוך הפרת תנאי השימוש לציין שם הצלם חויב בסך 3000 ש"ח פיצוי לצלם, זאת, על סמך מתן תוקף לחוק זכות היוצרים.
דחיית תביעה לפיצוי בגין תקלות באירוח של קבוצה בשבת / ארץ חמדה גזית 73030
בפני בית הדין הוגשה תביעה להשלמת תשלום על אירוח של מוסד בשבת. כאשר מנגד, לטענת הנתבעת, היו ליקויים חמורים בשירות שניתן ועל כן לא רק שאין הצדקה להשלמת התשלום, אלא שעל התובע לפצות את הנתבעת. בית הדין הכריע שהמוסד חייב להשלים את התשלום המלא, ודחה את טענות הנתבעת על בסיס דיון בשני יסודות: היסוד הראשון בהסתמך על כל כך שמה שהוסכם בין הצדדים במפורש או במשתמע אינו עולה על מה שניתן. היסוד השני הוא 'המנהג', שנועד לפרש את ההסכמה במקום שזו אינה מפורשת מתוכה, כאשר גם במקרה זה לא הוכח שחרג התובע מהסטנדרט המקובל.
תביעת לשון הרע בגין תלונה לועדת משמעת במקום העבודה / ארץ חמדה גזית 72043
פסק הדין עוסק בתביעה לפיצוי על לשון הרע בגין תלונה לועדת משמעת במקום העבודה, להלן מקצת מקביעות בית הדין: 1. תביעה לבית הדין אינה יכולה בדרך כלל להוות עילה לפיצוי על הבושת שנגרמה לו. 2. תלונה לועדת משמעת איננה בגדר לשון הרע במקרה שזו הדרך היחידה של המתלונן להגן על עצמו. 3. במקרה בו המתלונן אינו יכול להוכיח את אמיתות הטענות שלו כלפי הנילון הוא חשוף לתביעת לשון הרע.
מתנה או השאלה: תביעת ציוד לחימה שסופק לכיתת כוננות / ארץ חמדה גזית 72049-1
התובעת, עמותה המסייעת לכיתות כוננות, תבעה את הישוב על ציוד שלטענתה הושאל לישוב, לטענת הישוב הציוד ניתן כמתנה ואין עילה לתביעה. בית הדין דחה את טענות התובעת כיוון שלא הצליחו להוכיח מה היה ההסכם עם הרבש"ץ והאם הציוד אכן ניתן בהשאלה. בפסק הדין נידונה שאלת מעמד הטענות כטענת "ברי ושמא", וכן האם יש להחיל כאן את פסיקה המקובלת שבסתמא, אדם המקבל דבר מחבירו חייב לשלם לו עליו או שמא במקרה זה שהדבר ניתן ללא בקשת החזרה לא אומרים עקרון זה.
*תביעה בגין ציוד לחימה שהושאל ונטען שלא הוחזר /ארץ חמדה גזית 72039
בית הדין חייב עמותה לשלם על ציוד שנטען שהיא קבלה ולא החזירה.
מקום הדיון בתיק שהועבר מבית המשפט לבית הדין / פד"ר 62150/3
גרוש וגרושתו חולקים בשאלת מקום הדיון על ההסדרים הממונים ביניהם. התיק היה בבית המשפט, ששלח אותו אל בית הדין. לכן פסקו הדיינים שאין אפשרות להשיב אותו לבית המשפט
תביעה לפיצוי בגין לשון הרע / ארץ חמדה 74050
הנתבע תלה כרזות המשלבות קללות וגידופים כנגד התובע, התובע דורש פיצוי על הביוש והוצאת השם הרע. טענת הנתבע היא שהוא פעל במסגרת דין "עביד איניש דינא לנפשיה". ביחס לטענת "עביד איניש" הכריע בית הדין שאסור לגנות הזולת בהגזמות אף במקרה שמותר לעשות דין לעצמו. בית הדין דן ביסודות הדברים, וקבע שאסור לקלל אדם בקללות אף שאין בהם הזכרת שם שמים ועל אף שיש לדון בתוקפה של קללה בכתב כקללה, בכל אופן ברור שהדבר גורם ביזיון ויש לחייב בו מדין ביוש. במקרה שלטענת המבזה דבריו נכונים יש מקום לפוטרו על דברים מביישים, אבל זאת בתנאי שיכול להוכיח דבריו. לגבי חיוב בושת והוצאת שם רע בזמן הזה, קבע בית הדין שסמכותו ואחריותו של בית הדין היא לגדור גדר בפני עושי עוולה. בנוסף, כיון שהחוק כיום מחייב בקנסות על הוצאת שם רע וביוש, ראוי לאמץ מנהגים טובים על פי דינא דמלכותא דינא. זאת ועוד, בהסכם הבוררות ניתנה לבית הדין סמכות לחייב גם מכח הפשרה ועל פי שיקול דעתו. למעשה בית הדין חייב את הנתבע לשלם לתובע 35,000 ש"ח פיצוי בגין הוצאת דיבה וביוש. בקשת רשות ערעור שהוגשה – נדחתה.
זכות מעבר ודין בן המצר / ארץ חמדה גזית 72110
אדם רכש מגרש ביישוב ביהודה ושומרון ובנה עליו את ביתו. הוא נהג לעבור דרך שטח מסוים שכעת מיעוד לבניה. בית הדין דחה את דרישת התובע לשמר את זכותו לעבור במקום מדין מיצר שהחזיקו בו רבים או בגלל הבטחה שלטונית וכן דחה את דרישתו לקבל זכות קדימה בקניית אחד המגרשים באזור המיועד לבניה מדין בן המצר.
חשש קידושין בטקס 'הצעת נישואין' / פד"ר 1074259/1
גבר הציע לחברתו נישואים בשלט האומר "תנשאי לי" ונתן לה טבעת יהלום בנוכחות רבים, לאחר מכן נפרדו בני הזוג ועלה החשש האם הצעת הנישואים נחשבת לנישואים ומחייבת גט לחומרא? בית הדין באשקלון דן בדיוני הפוסקים על "קידושי שחוק" והכריע שבמקרה זה אין לתקן גט לחומרא. זאת על אף העקרון ש"אין הולכים בענין קידושין אחר אומדנות" כיוון שרבים סברו שבאומדנה מוכחת אין לחשוש. בנוסף לכך, במקרה זה כבר בזמן המעשה היה ברור לנוכחים שמדובר ב"הצעת נישואין" בלבד, והדבר מוכח מצדדים שונים. ובפרט שבמקרה זה לא הייתה אמירה כלל, ודין קידושין ללא אמירה נובע מאומדנה שעוסקים באותו עניין, ממילא מסתבר שאין להגדיר שהיו קידושין מאומדנה כשהאומדנה מוכיחה ההיפך. בית הדין הוסיף שיש להזהיר שראוי להימנע ממנהג של "הצעת נישואין" על ידי מסירת טבעת מיד האיש ליד האישה, והשומע ישכון בטח.
זכויותיו של עובד שפוטר שחלק משכרו לא דווח / ארץ חמדה גזית 74022
התובע ניהל חנויות עבור הנתבע, ולבסוף פוטר. בין הצדדים היה דין ודברים האם התובע מעל באמונו של הנתבע ובכספיו, ולאור הכרעה בשאלה זו - האם הפיטורין היו מוצדקים. כמו כן, ביה"ד דן בגובה שכרו של התובע וביתר זכויות עובדים על רקע חוקי המגן, מתוך הנחה שחלק גדול מהשכר שולם ב"שחור".
**עדות של עד על מעשים כעורים של אשה מתוך מגמה להפסידה את כתובתה / פד"ר 76070/1
אדם שנפסק שעליו לשלם לאשתו את כתובתה, מבקש לסתור את פסק הדין ולהביא ראיה שהאשה זנתה תחתיו. בית הדין נעתר לבקשתו לקיום דיון נוסף, אך כיון שהיה רק עד אחד, וגם הוא לא העיד שראה מעשה ניאוף בעיניו, פסק בית הדין שאין די בעדותו של העד כדי להפסיד את כתובתה של האשה.
הוספת צד ג' לתביעה / ארץ חמדה גזית 74011-2 חלקי
התובעים רכשו בתים מהנתבעת, חברת בניה. לטענת התובעים המסלעה שמעל הבתים אינה בטוחה. הנתבעת טענה שאת את פיתוח המסלעה ערך היישוב. בהחלטה זו, ביה"ד דן בבקשת הנתבעת לצירוף היישוב כצד ג'. בפסק הדין נידונו השיקולים להוספת צד ג' מצד חוק הבוררות ומצד ההלכה. ראשית נידונה הסמכות להוסיף צד ג' לאור חוק הבוררות ובית הדין קבע שמבחינה משפטית, הדרישה אינה מצדיקה ביטול הליך הבוררות. לגבי הוספת צד ג' בדין תורה הכריע בית הדין שבית הדין יכול לכפות צירוף צד ג' משלושה שיקולים: יעילות ההליך, לצורך גילוי האמת, וכדי להבטיח את ביצוע פסק הדין. במקרה הנידון משיקולי יעילות אין הצדקה לעכב או להפסיק את הטיפול בתיק לאור השיהוי הרב בהגשת הבקשה לצירוף צד ג' להליך. וכן ביה"ד לא ראה צורך בצירוף צד ג' כדי להגיע לחקר האמת. וכן ע"פ ההסכמים וההסכמות שבין הצדדים הנתבעת מחויבת לקיום ההליך ולביצוע פסק הדין ללא תלות בצירוף צד ג'. ולכן בקשת הנתבעת לצירוף צד ג' נדחתה.
אחריות חברת בניה ליציבות קיר תמך מעל לבתים שמכרה / ארץ חמדה גזית 74011-2 חלקי ב'
התובעים רכשו בתים מחברה ולאחר זמן התברר להם שיש חשש ליציבות מסלעה שנמצאת מעל לבתים שרכשו. בית הדין חקר את המומחים מטעם שני הצדדים וקבע שמדובר במקח טעות וחייב את הנתבעת בתיקון הליקוי.
פסיקת פיצויי גירושין בנוסף לאיזון נכסים / פד"ר 68607/6
אשה תבעה מגרושה פיצויים בנוסף לאיזון נכסים. בית הדין דחה את תביעתה
**הסכם שנעשה למראית עין / פד"ר 56749/5
בני זוג חתמו על הסכם גירושין, ולפני החתימה הם חתמו על חוזה שאומר שההסכם שהם עומדים לחתום עליו הוא הסכם למראית עין שנועד להבריח מפני נושים. בית הדין הסתמך על ההסכם המקדים כדי לקבוע שהסכם הגירושין בטל. עם זאת, בית הדין קבע שהעובדה שבני הזוג שבו אח"כ וגרו יחד, אין בה כשלעצמה כדי לבטל את הסכם הגירושין.
דין ילדים שנולדו לזוג שבית הדין אסר עליהם להנשא / פד"ר 74560/2
אשה התגרשה מבעלה בגלל קשריה עם גבר זר. בית הדין אסר על האשה להנשא לאותו גבר. למרות זאת חיו הצדדים יחד שנים רבות, ונולדו להם ארבעה ילדים. כעת עולה בפני בית הדין השאלה מה דינם של אותם ילדים.
היתר אשה שניה למי שאשתו עברה ניתוח מוח ואינה מתפקדת / פד"ר 1101285/1
אשה עברה ניתוח לכריתת אונות מהמוח עקב סרטן. מאז הניתוח היא אינה מתפקדת, אינה זוכרת דבר ובקושי מדברת. האישה מטופלת על ידי אם בעלה, ובעלה מבקש לשאת אישה חדשה. בית הדין דין במקורות האיסור לשאת אישה שנייה ובהשוואה בין דיני "שוטה" בהלכה לדיני היתר אישה שניה במקרה של אישה שנשתטית. וקבע שבמקרה זה בו מדובר בגרי צדק ההולכים כמנהג יהדות ספרד, אין צורך בהיתר מאה רבנים אלא די בהיתר בית דין. לאור זאת בית הדין אישר לבעל לשאת אשה שניה, לאחר אישור נשיא בית הדין הגדול הרב יצחק יוסף, ולאחר שהבעל ישליש עבורה גט וכתובה, וימצא לה אפוטרופוס.
הוצאת ילדי הורים גרושים לפסח בחו"ל בניגוד לדעת האם / פד"ר 1057471/4
אב גרוש רצה לקחת את הילדים לחו"ל למשך חג הפסח, למקום שבו גרה משפחתו. האם מתנגדת, והביאה חוו"ד של עו"ס שאומרת שהפרדת הילדים מהאם עלולה להזיק לאם, ולגרום לה לכעוס על ילדיה. בית הדין דחה את המלצת העו"ס הנוגדת את הסכם הגירושין, תוך דיון בהמלצות העו"ס והעדפת השיקול של כיבוד הסכמים, וכן מתוך דחיית שיקול הדעת של העו"ס ש"כעס האם על הילדים" יכול לפגוע בזכותו של האב. ולכן אישר לבעל לטוס עם הילדים לאחר שיפקיד ערבות בבית הדין לחזרתו.
תביעת על השלמת מלגה ועל נזקים בחתימה על תוכנית 'כולל האלף' / ארץ חמדה גזית 71063
פסק הדין עוסק בתביעה של חמישה אברכים שלמדו בכולל בתוכנית 'כולל האלף' המוגבלת על ידי משרד הדתות בשנים ומונעת את הרישום כאברך מן המניין לאחר חלוף השנים. הם תובעים את הכולל בשלוש תביעות: א. השלמת מלגה מהכולל על חודשים בהם הם היו בכולל – תביעה זו התקבלה. ב. השלמת מלגה שאותה היו אמורים לקבל משיתוף פעולה בין הכולל לבין מוסד חינוכי – תביעה זו נדחתה. ג. פיצוי על "מניעת רווח" כיון שהם שוכנעו לחתום על הסכמה למסלול שמגביל את שנות הכולל שלהם אשר גרם להם להפסד על השנים העתידיות בהם הם לא יוכלו להיות מוכרים כאברכים – עיקר התביעה נדחתה, אך נקבע סכום קטן לפיצוי כפשרה על כך שהכולל יצר חוסר בהירות שהוביל למצב.
האם גירושין הם עילה מוצדקת להפסקת חוזה שכירות? / ארץ חמדה גזית 70073
דייני בית הדין נחלקו האם גירושין הם בגדר "אונס" המאפשר הפסקת חוזה שכירות דירה.
חובות אבודים שהאחריות עליהם שנויה במחלוקת / ארץ חמדה גזית 75001
התובע עבד אצל הנתבע בחברה לחלפנות כספים ופדיון המחאות. בעקבות חובות שהצטברו התובע נדרש לתת ערבויות לעסק, אך למרות זאת העסק נקלע לחובות וקרס. התובע מבקש לפטור אותו מאחריות להלוואות, לשלם לו את שכרו על חודשי העבודה, ולהחזיר לו את השקעותיו בעסק. מאידך הנתבע טען שהעובד נתן הלוואות בניגוד להנחיות, ומעבר לכך מעמדו אינו כשל שכיר אלא כשל שותף. לפיכך עליו לשאת בהוצאות החוב של 1,250,000 ש"ח. בית הדין הכריע שכעקרון התובע הוא גם שכיר ולכן זכאי למשכורת עבור עבודתו, אולם, לצד זה הוא גם שותף ולכן עליו לשאת בחלק מהחובות. בית הדין דחה את טענת הנתבע שלא הייתה הסכמה שלו להלוואות. לכן חלקו של התובע בחובות נקבע כפשרה קרובה לדין בהתאם לחלקו בשותפות. אמנם, במקרה אחד בית הדין קבע שהתובע פעל באופן "נפשע וחמור ביותר" כאשר גבה מאנשים כספים תוך הטעיה שהם נפטרים מחוב לצד שלישי, כדי לפרוע את הלוואות החברה. במקרה זה התובע נמצא אחראי באופן מלא לכל נזק עתידי שייגרם מתביעותיהם של בעלי החוב.
תביעה לפיצוי בגין הפסקת זיכיון להעמדת מכונת שתייה / ארץ חמדה גזית 71028
נדחתה תביעת בעלי מכונת שתייה שתבעו את בית הכנסת שבו הם הפעילו את מכונת השתייה, על כך שהזיכיון נלקח מהם וניתן למפעיל אחר. בית הדין קבע שבית הכנסת לא הפר הסכם וקיבל החלטה סבירה.
טענות בגין תשלומי יתר ודרישה להצמדה למדד / ארץ חמדה גזית 71033-2
בית הדין דן בטענות הצדדים בעניין תשלומי יתר וזאת לאור חוות דעת שמאי. בית הדין חייב את הנתבעים בשני שליש הצמדה למדד, סה"כ חויבו הנתבעים בתשלם 462,502 ש"ח
פריסת תשלומים / ארץ חמדה גזית 71033-3
בפסק דין סופי זה נדחו טענות שונות של הצדדים ונקבעו סדרי התשלומים
חיוב כתובה למרות טענת הבעל לפטור משום 'מקללת בעלה' / פד"ר 1110763/10
דעות הפוסקים בשיעור כתובה אשכנזית והכרעה למעשה / פד"ר 984853-14
הצדדים התגרשו בהסכמה שדיון על תשלום הכתובה יהיה לאחר סידור הגט. בכתובה רשום סך מאתיים זוז ומאתיים זקוקים. בית הדין סקר את הדעות השונות בדבר מהותם של ה"זקוקים" ושיעורם בימינו, ועמד על העמימות המאפיינת סכומים אלו. לדעת המיעוט יש לפסוק סכום מכובד שיענה על מטרת חז"ל בתקנת הכתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, קרי סך 76,000 ש"ח. אולם דעת הרוב היא שיש לפסוק כדעה הממעטת מחמת הספק משום שהמוציא מחברו עליו הראיה, וסך הכתובה הוא 12,000 ש"ח בלבד.
פסילת יצוג בא כוח לאור היכרות מוקדמת בהליך גישור בין הצדדים 1203542-5
דחית בקשה לביטול הסכם מטעמי עושק רמיה והפרת הצד שכנגד - 902297-3
פסילת בא כוח מיצוג בעקבות הפרעה להליך המשפט התקין - פד''ר 1220863-8 ביה''ד ת''א
מזונות ילדים המתנכרים לאביהם 1214992/6
חישוב דמי מזונות ילדים לפי רמת חייהם- הדעה הרווחת 1203542/13
כתובה כאשר יש הסכם ששולל אותה / בית הדין תל אביב 1133121/5
בני זוג נפרדו, כאשר כל צד מטיל את האשמה על הצד השני. בית הדין פסק פשרה בעניין הכתובה.
קביעת מועד הקרע ע"י הצד המעכב את הגירושין / בית הדין תל אביב 390728/10
בני זוג נפרדו. הם בהליכי גירושין אבל הבעל מבקש לדחות את הגירושין עד לאחר הסדרת ענייני הממון. כמו כן הוא מבקש לקבוע את מועד הקרע במועד מוקדם יותר. בית הדין קבע שהוא לא יכול לאחוז את החבל משני קצותיו, לעכב את הגט וגם לקבוע את מועד הקרע לזמן מוקדם יותר.
כשרות קידושין כשעד פסול חתום על הכתובה / בית הדין תל אביב 935132/9
אדם טען שקידושיו היו פסולים משום שאחד העדים היה פסול, ולכן הוא פטור מתשלום כתובה. הרב המקדש העיד שמנהגו להחתים על הכתובה את העדים שהחתן והכלה מבקשים, אבל על הקדושין עצמם הוא והגבאי מתכוונים להעיד. לכן חייב אותו בית הדין בכתובה.
כתובה למי שניהלה קשר לא ראוי עם איש זר / בית הדין תל אביב 1174343/3
בני זוג נהגו באופן לא ראוי. שניהם ניהלו כנראה קשרים לא ראויים. הוכח שהאשה שלחה צילום עירום שלה לאיש זר תוך כדי נישואיה. לכן ביקש האיש לפטרו מהכתובה. בית הדין דחה את בקשתו משום שאחרי שידע על שליחת הצילום חזר לחיות עם אשתו לתקופה נוספת. הרי שמחל.
חיוב האב למדור ילדיו כשהילדים גרים עם האם בדירתה / פד"ר 1209186/2
אב ביקש לפטרו מתשלום על מדור ילדיו, כי לאם יש דירה גדולה והילדים גרים עימה. בית הדין דחה את תביעתו.
קיזוז תמיכה שניתנה מהמדינה עקב הקורונה מדמי מזונות / בית הדין תל אביב 1237238/9
בני זוג שחיים בפירוד קיבלו תמיכה מהמדינה עקב הקורונה לכל הנפשות שבמשפחה. הבעל טען שהסיוע ניתן לצרכי מחיה ולכן יש לקזזו מדמי המזונות. בית הדין דחה את טענתו. ופסק שהאיש יקבל את הסיוע הניתן עבורו, האשה תקבל את הסיוע הניתן עבורה ועבור בתה מנישואין קודמים, והסיוע שניתן עבור הילדים המשותפים יתחלק בשוה בין ההורים, ולא יקוזז מדמי המזונות.
הפחתת תשלומי מזונות בניגוד להסכם הגירושין, כיון שהילדים כבר אינם גרים אצל האם / בית הדין תל אביב 317987/25
בית הדין הפחית את תשלומי המזונות למרות האמור בהסכם הגירושין, כיון שהילדים כבר אינם גרים אצל האם.
הסכם גירושין שאושר ואח"כ השתנו הנסיבות וחלק ממנו בטל / בית הדין תל אביב 1137490/11
הצדדים חתמו על הסכם גירושין וההסכם אושר. אח"כ חזרו הצדדים לחיות יחד במשך תקופה מסויימת, והתגרשו לאחר מכן. חלק מההסכם לא קוים, וחלק אחר כבר לא רלוונטי. לכן טוען הבעל שכל ההסכם בטל. בית הדין דחה את טענתו, וקבע כיצד יקוים ההסכם.
הסכם שהושג ע"י הודאה שנמסרה מתוך לחץ וגרמה להטעית בית הדין / בית הדין תל אביב 55527/6
אשה הודתה בבית הדין שהיא הרה לגבר אחר. עקב כך סודר גט מהרש"ם ונחתם הסכם מוטה מאד לטובת האיש. כעת טוענת האשה שהאיש אילץ אותה להודות במה שלא היה. ואילץ אותה לחתום על ההסכם המעביר לו זכויות רבות מנכסיה. האשה נמצאה דוברת אמת בפוליגרף. הבעל סרב להבדק. בי ת הדין ביטל את ההסכם.
תובעת שפתחה תיק וכעת מבקשת לסגור אותו ולהעביר את התיק לבית המשפט/ בית הדין תל אביב 1007501/2
בית הדין דחה את בקשתה של תובעת לסגור תיק שהיא עצמה פתחה, משום שכעת הבעל הוא שהגיש את התביעה והגיש אותה כדין.
חיוב גט באשה שסרבה להבדק בפוליגרף וסרבה להשיב על ראיות / בית הדין תל אביב 315058/4
בית הדין נענה לתביעת הבעל לחייב את אשתו בגט לאחר שהיו נגדה ראיות שהיא סרבה להשיב עליהן, ואף חזרה בה מהסכמתה לבדיקת פוליגרף.
חלוקת דירה לא שוויונית בהתאם לרישום בטאבו / בית הדין תל אביב 1237444/3
בני זווג התגרשו. דירתם היתה רשומה בטאבו בחלקים לא שוים, לטענת האשה משום שרוב הכסף הגיע ממשפחתה. בית הדין אישר שחלוקת הדירה תהיה לפי הרישום בטאבו.
סמכות בית הדין בכריכה שנעשתה שלא ע"י הצד שפתח את התיק / בית הדין תל אביב 1356034/11
איש פתח תיק לגירושין בבית הדין, האשה כרכה לתביעה גם נושאים אחרים, שכעת הבעל רוצה לדון בהם במקום אחר. בית הדין קבע שכריכה יכולה להעשות גם שלא ע"י הצד שפתח את התיק, ולכן קבע שיש לו סמכות.
מלצר שאוכל באולם שמחות
בעל האולם חייב לתת למלצרים לאכול מעט בלבד. בעל האולם רשאי להגביל את הכמות שהמלצרים אוכלים, ובלבד שייתן להם משהו לאכול (מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א).
נייר עמדה מספר 4: כיצד מפשרים? בין פשרה לדין לצדק
בבתי הדין לממונות מקול להחתים את הצדדים על הסכם בוררות שמסמיך את בית הדין "בין לדין ובין לפשרה". בנייר עמדה זה נבחנים העקרונות לשימוש בסמכות הפשרה. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף
נייר עמדה מספר 5: הסתמכות על אומדן
במקרים רבים מאד נדרש בית הדין להכריע את הדין ללא שהוצגה בפניו ראייה כשרה, דוגמת שני עדים, הודאת בעל דין או שטר. בחלק מהמקרים מוצגות בפני בית הדין ראיות נסיבתיות שונות - האם במקרים כאלה יוכל בית הדין להכריע בשאלות עובדתיות או שמא יהיה עליו להישאר בספק? בחינת המקורות בעניין, מעלה שניתן לחלק את המקורות לכמה סוגים, ובכל סוג ישנן דעות שונות. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף
נייר עמדה מספר 8: פסיקת הוצאות משפט
שאלת חיוב בהוצאות משפט עולה כמעט בכל דין תורה, ונדונה כבר בכמה מסגרות. בתי הדין מתמודדים עם הצורך לתת מענה במצבים בהם אדם גורם בהתנהגות בלתי הגונה הוצאות לבעל דינו, תוך ניסיון לקבוע מדיניות שיטתית ומבוססת בהקשר זה. בהלכה ישנה הבחנה בין הוצאות בית הדין המוטלות על שני הצדדים בשווה, לבין הוצאות התובע, מהן הנתבע בדרך כלל פטור, למעט מקרים חריגים. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף
נייר עמדה מס' 10: מעמד מנהג שיצר החוק
בימינו התעוררה שאלת מעמדו של מנהג שנוצר על ידי חוקי מדינת ישראל. זאת, כיון שבאופן תיאורטי ניתן לטעון שהמנהג הוא שכל העסקות נעשות על פי חוקי המדינה. אם כך הוא, מה מקומו של דין תורה? ואם נאמר שאין לקבל מנהג שהוא תוצאה של החוק נמצא שבעלי דין שבאמת גמרו בדעתם להתקשר על דעת חוק זה או אחר – לוקים. נייר העמדה עוסק בשאלות אלה. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף
