ב"ה

תיק 1105408/2

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליהו הישריק, הרב מיכאל עמוס, הרב אברהם שינדלר

המערערת:      פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רפי שדמי)

נגד

המשיב:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד עוז כהן)

הנדון: בטלות פסק דין שנתן מותב שלא שמע את כלל טענות הצדדים במישרין 'מפיהם'

פסק דין

לפנינו ערעור על פסיקת בית הדין האזורי מיום י"ג באב תשע"ח (25.7.18) העוסקת בשאלת 'כוונת השיתוף' בדירה של הבעל ואשר דחתה את תביעת האישה לקבל מחצית מהנכס. בית הדין האזורי קבע: "לאור כל האמור, מחליט בית הדין שאין לאישה כל זכויות של בעלות על הדירה ב[...]"

עיקרי טענות המערערת

בא כוח האישה, המערערת, מערער בשמה על החלטה זו בשני מסלולים: באחד הוא טוען לבטלות ההחלטה עקב אי־עמידתה בסדרי הדין, ובשני הוא מערער על מהותה של ההחלטה – לטענתו היה על בית הדין לקבוע כי הייתה במקרה זה כוונת שיתוף ספציפי בדירה זו שבה גרו הצדדים וליתן לאישה מחצית מהדירה.

אם יחליט בית הדין הגדול כי הנטען בערעור במסלול סדרי הדין מתקבל, יתייתר מאליו הצורך בירידה למהות ההחלטה במסלול השני.

בעניין אי־עמידת החלטת בית הדין בסדרי הדין, העלה בא כוח המערערת שתי טענות:

האחת, כי הדיונים שהתקיימו בתיק זה התקיימו לא בהרכב אחיד של הדיינים, בכל דיון השתנה הרכב הדיינים וכך לא היה הרכב אחד ששמע את כל טענות הצדדים ואת חקירותיהם של הצדדים. בא כוח המערערת טען כי בתחילת הדיון השלישי העיר הוא לבית הדין על כך והביע את התנגדותו לקיום הדיון בפני דיינים אחרים מקודמיהם.

לדברי בא כוח המערערת, בית הדין לא נעתר לבקשתו זו וקבע כי הוא ידון בהרכב זה תוך שבית הדין אומר כי הדברים שיישמעו בדיון יועברו לידיעת ההרכב הקודם.

עוד הוא טוען, טענה שנייה, כי ביקש מבית הדין לקיים דיון להוכחות ולראיות, דיון שבו רצה להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף מצד הבעל. לדבריו, בית הדין סירב, ולמעשה נמנעה ממנו ללא כל הסבר האפשרות להוכיח את העובדות העומדות מאחורי תביעתו ושלפיהן הייתה כוונת שיתוף.

בא כוח המערערת טוען כי כל אחת מטענות אלו יש בה כדי להביא לבטלות ההחלטה שנתן בית הדין האזורי.

דיון והכרעה