הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

הסמכות להפחית מזונות שנפסקו בין שינוי נסיבות לשינוי הרכב ועמדות הדיינים / פד"ר 1265220-2

ב"ה

תיק 1265220/2

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שפירא, הרב אברהם שינדלר, הרב ציון לוז־אילוז

המערערת:      פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אפרת אלמדון בייראך)

נגד

המשיב:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד רחל רייצ'ל שחר)

הנדון: הסמכות להפחית מזונות שנפסקו – בין שינוי נסיבות לשינוי הרכב ועמדות הדיינים

פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך כ"ט באדר תש"ף (25.3.20) שניתן ברוב דעות ושבמסגרתו נפסקו מזונות 'קבועים' בגובה 1,000 ש"ח לארבעה קטינים (שכולם מעל גיל שש) – לאלו מהם שעד גיל חמש־עשרה, כשתחולת החיוב תהיה רטרואקטיבית מתאריך כ"ד באדר תשע"ט (1.3.19) – פסיקה המבטלת למפרע את המזונות שנקבעו בעבר.

הערעור כולל התייחסות הן לפגם בהליך והן לגופו של פסק הדין.

עילות הערעור לגופו של פסק דין מתייחסת לגובה המזונות, שלטענת המערערת הוא נמוך ביותר, ובהתאם לאמור להלן ביחס לפרוצדורה. בשלב זה איננו מתייחסים לקביעות שנקבעו בפסק הדין, קביעות שתוצאתן לא הגיונית בעליל. להשערות ולקביעות שבגוף פסק הדין תינתן התייחסות במקום אחר. בנסיבות התיק הנוכחי, שפסק הדין שניתן בדעת הרוב מבוטל כדלהלן, לא ראינו סיבה לעכב את פסק דיננו. לכן לא נתייחס אליהן במסגרת ההחלטה הנוכחית, ועוד חזון למועד.

עילת הערעור הנוגעת לפרוצדורה היא שלטענת המערערת מדובר בפגם בהליך היורד לשורשו של הפסק ומשמיט את סמכות בית הדין להוציא את פסק הדין כפי שהוא לפנינו.

לאחר שמיעת דברי הצדדים ולאחר העיון בחומר שבתיק, ובכלל זה ההליך הארוך, הדיונים וההחלטות שנתנו עד לפסק הדין נשוא הערעור, בית הדין מגיע למסקנה שיש לקבל את הערעור בכל הנוגע לפרוצדורה.

לדעתנו, פסיקת המזונות הזמניים בתאריך א' באלול תשע"ח (12.8.18) הפכה לפסיקת מזונות קבועים בהחלטות העבר (לפני פסק הדין נשוא הערעור) שהן חלוטות ואי אפשר לשנותן ואף לא לדון מחדש בתביעת המזונות עצמם שלא במסגרת בקשה להפחתת המזונות על בסיס שינוי נסיבות המצדיקות את הפחתתם.

ונבהיר:

בבית הדין האזורי ניתנה בתאריך א' באלול תשע"ח (12.8.18) החלטה למזונות זמניים בסך 1,100 ש"ח לכל ילד.

לדעתנו, החלטה זו קיבלה גושפנקא של מזונות קבועים בהחלטות מתאריך י"א באדר ב' תשע"ט (18.3.19), מתאריך ב' בניסן תשע"ט (7.4.19) ומתאריך כ"ד באלול תשע"ט (24.9.19):

ביום ב' בניסן תשע"ט (7.4.19) הוגשה בקשת האם שכותרתה: "הודעה מטעם האישה, בקשה לביטול הוכחות בכתובה ובקשה למתן פסק דין", בגוף הבקשה נכתב ליתן להחלטה למזונות ולמדור מיום י"א באדר ב' תשע"ט (18.3.19) תוקף של פסק דין. אין ספק שהוויתור על הכתובה היה על סמך ההנחה שאלו הם המזונות וכדי להרגיע את הסכסוך כמבואר בגוף הבקשה. באותו יום ניתנה ההחלטה שזו לשונה:

א.       כתובה:

הודעת האישה כי הינה מוותרת על כתובתה ומבקשת לבטל את דיון ההוכחות שנקבע לה' בניסן תשע"ט (10.4.19) תקבלה.

הדיון יבוטל.

ב.       מזונות ומדור – החלטות ניתנו בתיק מזונות ילדים בי"א באדר ב' תשע"ט (18.3.19).

ג.       המזכירות תסגור את תיקי החזקת ילדים, כתובה ומזונות.

ואכן, רק בגלל הפיכתם המזונות לקבועים ניתנה הוראה לסגירת התיקים.

מהחלטה זו הסוגרת את תיק המזונות משתמע באופן חד־משמעי שבית הדין התייחס לתביעת המזונות ככזו שהסתיימה בהפיכת המזונות הזמניים לקבועים.

העדר המינוח 'קבועים' בהחלטות הנ"ל אינו מצביע על כך שהמזונות ימשיכו להיות מזונות זמניים עד להחלטה אחרת שלא נודע זמנה. הסיבה שלא נכתב המינוח המפורש 'קבועים' נובעת רק מהעדר שימת לב ולא מאמירה מהותית כל שהיא.

לדעתנו, היה זה ברור גם לצדדים עצמם, שהמזונות הזמניים הופכים לקבועים.

והואיל וכך, הדרך לשנות את ההחלטה באשר לגובה המזונות היא בדרכים המקובלות: או דרך הגשת ערעור או דרך הגשת בקשה להפחתת מזונות בשל נסיבות חדשות (כמו העדר יכולת כלכלית של האב או שינוי בצורכי הקטינים וכדומה).

המשיב אכן פנה בתאריך י' באייר תשע"ט (15.5.19) בבקשה בהולה לעיכוב ביצוע חיוב המזונות ועיון מחדש בגובהם בשל הנסיבות החדשות (שינוי המשמורת והוצאת אחת הבנות מרשות האם), ובית הדין, בהתייחסותו לבקשה ובהחלטתו מיום כ"ד באלול תשע"ט (24.9.19) אחרי קיום הדיון בטענות הצדדים, אכן הורה למבקש לפתוח תיק להפחתת מזונות ומאפשר לצדדים להגיש את סיכומיהם בעניין זה של הפחתת המזונות.

 הרי בשלב זה, בית הדין האזורי מוסמך לדון בבקשה זו של הפחתת המזונות בלבד, ולא בדיון מחודש בגובה המזונות הראויים להיקבע בין אב לילדיו (ובלי שום קשר לשינוי הנסיבות שהונח לפניו), ודווקא את זה בית הדין עשה בפועל בפסק הדין נשוא הערעור, כשדן מחדש בגובה המזונות.

ברור לנו שבית הדין בהרכבו הנוכחי (ברובו) ביקש דרך פסק הדין להביא לידי ביטוי את השקפתו המשפטית־הלכתית בסוגיית גובה המזונות הראויים להיפסק, שכמובן, שזו זכותו וחובתו של בית הדין, אבל לדעתנו אין לזה מקום כלל במסגרת פסק הדין הנוכחי, כשלבית הדין יש סמכות לדון אך ורק בתביעה להפחית מזונות בשל שינוי בנסיבות ולא לבטל פסק דין קודם.

ועוד: גם אם בית הדין היה סבור שבסמכותו לתת פסיקה בגוף תביעת המזונות היה עליו להבהיר את הדבר לצדדים, לאפשר להם להוכיח את טיעוניהם (טענות האם להשכרת מחסן וכו') ולא לקיים דיון במבט הצר של הפחתת מזונות.

בית הדין יוכל להביע את עמדתו ההלכתית־משפטית בנושא בתיק אחר, כשיתבקש ליתן פסק דין עקרוני וראשוני בתביעת מזונות ולא בהפחתתם. ומכל מקום לא נימנע מלומר שהקביעות שנקבעו בפסק הדין נשוא הערעור סותרות את ההתנהלות המקובלת בבתי הדין זה עשרות שנים, מונעות מהילדים את צורכיהם הבסיסיים ויכולות להעמיד את הילדים בסכנת רעב של ממש, ואכמ"ל.

לדעתנו, אין הדעת סובלת את האפשרות שדייני ההרכב נשוא הערעור (הרוב שבו) יבטלו וישנו את כל פסקי הדין למזונות בבית הדין האזורי שבו הם יושבים, רק משום שהם חושבים אחרת מקודמיהם.

הדברים פשוטים, שאם כל הרכב יבטל את דברי מי שקדם לו (גם אם חלק מדייני ההרכב נשאר באותו הרכב) לא צדק ומשפט יבואו לעולם אלא אנרכיה ואנדרלמוסיה משפטית תהיה מנת חלקנו. לצערנו לא נוכל שלא להעיר, שבפסק דין זה מי שכתב אותו מטיל דופי, בדייני בתי הדין לדורותיהם, שפסיקתם סותרת את תפיסת הכותב. וראוי לציין בהקשר לזה את דברי המשנה (ראש השנה כ"ה ע"א):

אם באין אנו לדון אחר [...] צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו [...] אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה.

והלוא אם יתחלף ההרכב נשוא הערעור – יבוא הרכב החדש ויבטל את פסק דינם של הדיינים הנוכחיים עצמם, ואין לדבר סוף, ויהיה משפט תורתנו הקדושה לחוכא ואטלולא.

פסק דין ומתן הוראות

סוף דבר, בהעדר סמכות של בית הדין האזורי (בדעת הרוב) לשנות החלטות קודמות באשר לקביעת גובה המזונות, בית הדין קובע:

א.         הערעור מתקבל ופסק הדין נשוא הערעור מבוטל בזאת.

ב.         האב מחויב במזונות הקטינים כפי שנפסק בהחלטת בית הדין האזורי מא' באלול תשע"ח (12.8.18) באשר לגובה המזונות שהופכת להחלטה קבועה באשר לגובה המזונות.

למותר לציין שככל שישנן נסיבות חדשות המצדיקות להפחית את המזונות, האב רשאי להגיש בקשה שכזו לבית הדין האזורי שייתן את החלטותיו לפי שיקול דעתו.

ג.          אין צו להוצאות.

ד.         בית הדין סוגר את התיק.

ה.         מותר לפרסם בהשמטת שמות הצדדים.

ניתן ביום ז' באב התש"ף (28.7.2020).

הרב שלמה שפירא                    הרב אברהם שינדלר                   הרב ציון לוז־אילוז

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה