הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי נאמנות באיסורים

דחיית בקשה לצו שיאסור את כניסת האיש לנכס הצדדים והימצאותו בקרבתו לאחר זכיית האישה בהתמחרות; פרשנות הוראה על מועד תגובה; הגשת בקשות דומות בערכאות שונות 1113045/4

ב"ה

תיק 1113045/4

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שפירא

המערער:       פלוני   (ע"י ב"כ טו"ר חנניה צפר)

נגד

המשיבה:       פלונית (ע"י ב"כ עו"ד גלעד בניאל)

הנדון: דחיית בקשה לצו שיאסור את כניסת האיש לנכס הצדדים והימצאותו בקרבתו לאחר זכיית האישה בהתמחרות; פרשנות הוראה על מועד תגובה; הגשת בקשות דומות בערכאות שונות

החלטה וצו זמני

 

א.         לפניי בקשת המשיבה לאסור על המערער את הכניסה לדירה שבבעלותם המשותפת של הצדדים, שאינה משמשת למגוריה לעת הזאת אך עתידה לכאורה לעבור לבעלותה בהתאם לזכייתה בהתמחרות, "לכאורה" כאמור שכן כזכור יש עוד דין ודברים בעניין תנאי ההתמחרות והסכם המכר וקבוע בעניינו דיון.

מנגד לפניי תגובת המערער.

וכמו כן לפניי בקשה חוזרת של המשיבה למתן החלטה, בקשה שהוגשה ביום האחרון שבו רשאי היה המערער להגיב ושבו אכן הגיב כאמור, אך הטוענת למתן החלטה בהעדר תגובה על יסוד אי־תגובתו עד אליה.

ב.         טענה זו במועד כזה לא רק אינה צודקת אלא גם אינה ראויה. אכן בא כוחה של המשיבה ביקש להצדיק את טענתו באומרו כי המועד כבר חלף: ההחלטה שהורתה על תגובה בתוך שלושה ימים ניתנה ביום ב', ומשמעותה, לדבריו, כי יש להגיב עד ליום ד' בצהריים (התגובה והבקשה החוזרת הוגשו ביום ה').

שמא 'שכח' בא כוח המשיבה את לשונו הברורה של המחוקק בסעיף 10(א) לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981, "מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין" ואת לשון תקנה רד(1) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, "בחישוב הזמנים שנקבעו בתקנות אלה, לפי מעשה פלוני, אין מביאים בחשבון את יום המעשה עצמו".

ואם גם נלמד זכות ונאמר כי סבור הוא שהוראות אלה אינן חלות על פרשנותה של ההחלטה המורה על הגשת התגובה, משום שההחלטה עצמה אינה בגדר 'חיקוק' שבפרשנותו עוסק חוק הפרשנות ואף אינה חלק מהתקנות עצמן שבפירושן עוסקת תקנה רד(1) האמורה – לכל הפחות היה מצופה ממנו לבקש כי יפרש בית הדין את דבריו ולנמק מדוע סבור הוא שיש לפרשם שלא כדרך שהיה מתפרש אותו ביטוי עצמו "בתוך שלושה ימים" כשהוא נקוב בחיקוק או בתקנות.

ג.          מתגובת המערער אני למד גם כי היבט אחר של אותה שאלה עצמה של כניסה לדירה נדון במקביל גם בערכאה אחרת, בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, תחת המעטה והעילה של דיון בצווי הגנה.

אי־גילויה של עובדה זו בבקשה שהוגשה לבית דיננו (אף שהוזכר בה, כמעט כבדרך אגב, שבית המשפט דן בצו הגנה בהקשר להרחקת המערער מדירת המשיבה הנוכחית) אינו מן הראוי.

צוין כי בית המשפט עצמו אכן הבהיר, כפי שעולה מהצרופות לתגובה זו, כי במסגרת הדיון שלפניו לא היה מקום לאסור או להתיר את הכניסה לנכס. זאת – שלא כדברי המערער כי בית המשפט התיר את כניסתו, בית המשפט לא התיר אלא קבע כי אם אין איסור – ממילא מותר. את השאלה אם יש או אין איסור או אם יש או אין להטילו, ועל מי, שכן התם ביקש המערער לאסור על המשיבה את הכניסה – שאלה זו במנותק מהשאלה הספציפית של צוו ההגנה – הבהיר בית המשפט כי יש להניח לפתחו של בית הדין.

עוד אני למד מהמונח לפניי כי באותה החלטה גם קבע בית המשפט דיון נוסף בשאלת צווי ההגנה, שלמרות האמור באופן מעשי עשויה להיות להכרעה בה השלכה על ענייננו, למועד שבו גם הוגשו לפנינו התגובה והבקשה החוזרת. גם עובדה זו לא הובאה לפנינו עד כה, ועל אחת כמה וכמה שלא הובאה החלטה – תוצאתו של אותו דיון. אכן תוצאה כזו – ייתכן שעדיין אינה קיימת או שלא הייתה קיימת בעת שהוגשו התגובה והבקשה, מן הראוי מכל מקום שתובא לעיוננו לכשתינתן.

ד.         אף שהמשיבה זכתה לכאורה בהתמחרות, ולכאורה ההנחה היא שתרכוש את חלקו של המערער בנכס למרות המחלוקות שבין הצדדים, מכל מקום כל עוד לא הושלמה הרכישה ואף הסכם מכר לא נחתם – הצדדים שניהם הם בעליו של הנכס. ניסיון לטעון אחרת – יותר מתמוה הוא.

ייתכן שניסיון לעכב את יישום תוצאות ההתמחרות, אם יתברר שאכן נעשה ניסיון כזה על ידי המערער ושלא בתום לב, יצדיק תביעות כאלה או אחרות, וכך על אחת כמה וכמה הטענות בדבר נזקים או החלפת מנעול בדירה שגם המשיבה שותפה בה אף לולי זכייתה בהתמחרות, אך עדיין לא ברור מדוע, ובפרט שעה שהמצב הקיים הוא שאיש מהצדדים אינו דר בנכס, יש לקבוע כעת שהמערער אסור בכניסה לנכס והמשיבה – מותרת.

מה שאכן מוצדק לקבוע – לא למרות האמור אלא במשנה תוקף דווקא כתוצאה שלו – הוא שוודאי אין המערער רשאי למנוע את כניסת המשיבה באמצעות החלפת המנעול.

לא מצאתי בתגובתו הכחשה לטענה כי כך עשה.

ה.         רשאים אנו בדרך כלל לצפות משני אנשים בוגרים, וודאי מבאי כוחם, להיות מסוגלים להתנהלות סבירה בנוגע לנכס משותף, למרות הסכסוך שביניהם, ולא לכזו המזיקה לשניהם.

התנהלות סבירה יכולה הייתה להיות הסכמה על שימושו של האחד בנכס תוך תשלום דמי שימוש לאחר, עד להשלמת המכר, ותוך שהאחר נמנע כמובן מכניסה לנכס, ולחילופין הסכמה על השכרת הנכס לאחר תוך ששני הצדדים נהנים מהפירות (אם כי כעת ספק אם יש תוחלת לכך, שכן לכאורה מדובר יהיה בהשכרה קצרת טווח שלא תמיד אפשר למצוא בנקל את המעוניינים בה).

בהעדר יכולת של הצדדים להגיע לכך, ונראה כי אכן בעניינם של הצדדים שלפנינו נכזבת ציפייה זו, אפשר שאין מנוס מהכרעה של "גם לי גם לך לא יהיה" בכל הנוגע לשימוש בנכס או לכניסה אליו עד להשלמת המכר.

ו.          כך או כך, לא מצאתי בבקשות המשיבה כל עילה שיש בה להצדיק את הבקשה לאסור על המערער להתקרב אל הנכס מעבר לטווח מרחק זה או אחר.

גם לשיטתה שלה שמעת זכייתה בהתמחרות הפכה היא לבעליו של הנכס – אין ספק שלא נעשתה לבעליה של רשות הרבים הסמוכה לו. הרחקת אדם מרשות הרבים אפשרית בעילות הקבועות בחוק, אך לא מצאתי אפילו טענה לעילות אלה, וכשבקשות שלכאורה נוגעות לעילות ממינים אלה נדונו לכאורה בערכאה אחרת – הדבר מתמיה עוד יותר.

ואוסיף ואומר כי אין אלה, ואף לא האמור לעיל, התמיהות הראשונות שיש לנו בתיק זה על ההתנהלות – לא רק של הצדדים אלא אף של באי כוחם – ולא בכדי קבענו דיון בשאלות שבדרך כלל אמורות היו להיות מוכרעות בהחלטות על בסיס בקשות ותגובות גרידא.

ז.          תוצאת האמור היא כי אני דוחה מכול וכול את הבקשה לאסור על המערער להתקרב לנכס. איסורו להזיק לנכס כפי שנטען שעשה – מובן מאליו הוא.

לעניין הכניסה אל הנכס אני שוקל לאסור אותה על שני הצדדים כאחד, עד למועד הדיון לפנינו או עד לסיום כריתת הסכם המכר. אני שוקל גם לצוות על התקנת שני מנעולים לנכס במעמד באי כוח שני הצדדים ותוך שהמפתחות יימסרו לבאי כוח הצדדים שיחזיקו בהם – כל אחד מהם במפתחות אחד המנעולים בלבד – בנאמנות, כדי ששום צד לא יוכל להיכנס לדירה שלא בהסכמת חברו או על פי ציווי בית הדין.

מדובר בצעד חריג הגורר גם עלות וטורח לשני הצדדים ולבאי כוחם, אך כשהצדדים מתנהלים באופן חריג אין מנוס גם מהוראות חריגות.

ח.         לעת עתה אני אוסר על שני הצדדים את הכניסה לנכס למשך חמישה ימים ממועד חיתום החלטה זו (ולמען הסר ספק: מלבד יום חיתום ההחלטה), ומורה לשני הצדדים כאחד להגיב במהלך פרק זמן זה ולנמק – אם מי מהם מתנגד למתן ההוראה הנ"ל בסעיף הקודם – מדוע לא יינתן צו כאמור, ואיזה צו אם בכלל יינתן לדעתו במקומו של צו זה.

ט.         החלטתי זו מותרת בפרסום בהשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.

ניתן ביום י' בטבת התשפ"א (25.12.2020).

 

הרב שלמה שפירא

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה