הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

א.ב. ייחודם של דיני עבודה - עקרון החירות

הרב אורי סדן
התורה מתייחסת ליחסי העובדה באופן שונה מהאופן בו היא מתייחסת לכל חוזה אחר הנכרת בין שני אנשים שכן התורה מתערבת במקום בו אדם מנצל את החופש שניתן לו על מנת לפגוע בחירותו שלו או בחירותו של חברו.

התורה מתייחסת ליחסי העבודה באופן שונה מהאופן בו היא מתייחסת לכל חוזה אחר הנכרת בין שני אנשים. בדרך כלל, ההלכה מכירה בחופש החוזים, וכל עוד החוזה נוגע לעניינים ממוניים היא מאפשרת להסכים על כל תנאי שהוא, גם במקרים בהם התנאי שונה ממה שקבעה התורה[1]. כמו כן ההלכה מחייבת אדם לעמוד בחוזה שכרת, אם נעשה מעשה קניין כדין, והיא אינה מאפשרת לו לחרוג ממנו ולו כמלא נימה[2].

בכל הנקודות האלו שונים דיני עבודה מכל יתר החוזים: ההלכה מתערבת בחוזה העבודה ואוסרת על אדם להשכיר את עצמו לעבד[3], למעט מקרים קיצוניים בהם הוא הגיע לפת לחם[4]. יתר על כן, ההלכה אוסרת על עובד לחתום על חוזה ארוך טווח מעבר לשלוש שנים[5], שכן הדבר דומה במקצת לעבדות. כמו כן ההלכה אוסרת לחתום על חוזה השולל מהעובד את הזכות להתפטר[6].  זאת ועוד, ההלכה מחריגה את חוזה העבודה מכלל החוזים ומאפשרת לעובד להפר אותו ללא כל הפרה נגדית מצידו של המעסיק בנימוק ש"עבדי הם ולא עבדים לעבדים"[7].

מסתבר שהלכות אלה באות להצביע על יחסה המיוחד של התורה ליחסי העבודה, ולייחודיותם. בניגוד לכל יתר החוזים הממוניים, ביחסי העבודה האדם אינו מוכר את רכושו אלא את זמנו, ולמעשה את עצמו, את כוחו ואת מרצו. במקרים מסוימים מכירה זו עשויה לפגוע במידת מה בחירותו, חירות המהווה את היסוד לכל מערכת היחסים בין אדם לחברו. יתרה מזו, החירות היא יסוד הקשר בין אדם לקונו, שהרי עבודת השם מבוססת על בחירה חופשית המושתתת על יסוד החירות. כמו כן, חובתו של אדם לבחור בשעבוד לבורא עולם בלבד, ולכן הסכמה להשתעבד לבן אנוש אחר אסורה שכן היא מוכיחה כי שעבודו של האדם לבוראו, שהוציאו מארץ מצרים, מבית עבדים, אינו מוחלט.

לכן למרות האמון שהתורה נותנת באדם, המתבטא בחופש הכמעט מוחלט שניתן לו לעשות עם ממונו כרצונו וכן בחופש לבחור עבודה כרצונו, היא מתערבת במקום בו אדם מנצל את החופש שניתן לו על מנת לפגוע בחירותו שלו או בחירותו של חברו. לכן התורה הטילה איסור על מי שמוכר עצמו לעבד, ואף אסרה התחייבות כובלת לעבודה שהיא מעין עבדות חלקית. כמו כן עמדה התורה על כך שהעובד יקבל את שכרו במועד, שכן עבודה ללא תשלום כמוה כעבדות.

 

[1] בבא מציעא צד ע"א "המתנה על מה שכתוב בתורה... בדבר שבממון תנאו קיים".

[2] משנה בבא מציעא מד ע"א; שולחן ערוך חו"מ קפט, א

[3] לדעת ר"י הזקן, תוספות בבא בתרא, יג ע"א, ד"ה כופין, מדובר ככל הנראה באיסור מן התורה.

[4] ספרא בהר, ה. רמב"ם עבדים א, א.

[5] שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד, עב; רמ"א חו"מ שלג, ג.

[6] ראו פתחי חושן שכירות, יא, הערה א.

[7] בבא מציעא י ע"א.