ג.ב. שכר החורג מהמקובל - המימד המשפטי

בעולם מקובל לחשוב שאין כל דבר רע במכירה של מוצר או שירות במחיר החורג במידה ניכרת מהמחיר המקובל^[1]. התורה לעומת זאת, קובעת כי מכירה של מוצר במחיר החורג באופן ניכר ממחיר השוק^[2] היא מעשה פגום מבחינה מוסרית ומשפטית ולפיכך ניתן לדרוש את ביטול העסקה. פער ניכר פירושו מחיר הגבוה בחמישית ומעלה ממחיר השוק, או נמוך בשישית ממחיר השוק[3].

התורה מניחה כי משא ומתן הוגן באמת יכול להתקיים רק בשוק חופשי ובו תחרות משוכללת מרובת משתתפים, בה כל המשתתפים מודעים למחיר השוק ויכולים לבחור עם מי הם מעוניינים לסחור. ידיעת מחיר השוק האמיתי הכרחית לקיומו של מסחר הוגן, שכן מחיר השוק מהווה עוגן למשא ומתן בין הצדדים. לפיכך ביצוע עסקה החורגת באופן ניכר ממחיר השוק תוך ניצול לרעה של חוסר ידיעתו של הצד השני מוגדרת כאונאה^[4] אותה אסרה התורה^[5]: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו".

לפי עיקרון זה היה מקום לומר כי העסקת עובד במחיר נמוך באופן ניכר מהמחיר המקובל אסורה והסכמתו לכך בטלה. אולם התורה הגבילה דין זה וקבעה^[6] כי הוא לא יחול על תחומים מסוימים ובכללם עבדים וקרקעות^[7]. בעקבות הגבלה זו נוצרה בפוסקים הבחנה בין אונאה של פועל לאונאה של קבלן, והבחנה נוספת בין סוגים שונים של קבלנים:

פועל, הנשכר לזמן דינו לעניין זה כעבד (עבד מוכר את עצמו לעולם, ופועל מוכר חלק מהזמן שלו למעסיק) שההתקשרות עמו אינה כפופה לדין אונאה^[8]. משמעות הדבר היא כי גם אם המעסיק סיכם עם העובד על שכר נמוך או גבוה באופן ניכר מהמקובל – לא ניתן לבטל את ההסכם. אולם, כאשר המחיר שסוכם גבוה פי שניים ומעלה מן המחיר המקובל, המעסיק אינו מחויב לשלם אותו אלא את השכר המקובל בלבד. לעומת זאת אם המחיר נמוך ביותר מחצי מהמחיר המקובל, העובד אינו יכול לקבל יותר מהסכום עליו סוכם (ובלבד שאינו נופל משכר המינימום)[9].

מכיוון שאין דין אונאה בקרקע, אין דין אונאה גם בקבלן שיפוצים, קבלן בניין, או קבלן ניקיון, המשביחים את קרקע^[10].

שונה מהם דינו של קבלן שאינו עובד בקרקע (לדוגמה מכונאי רכב או מתכנת מחשבים שהתחייב לכתוב תוכנה). קבלן מסוג זה, נחשב כמי שסוחר בחפץ אותו הוא מתקן או מספק, ולפיכך הוא כפוף לדיני אונאה^[11]. משמעות הדבר כי אם המחיר עליו סוכם חורג בחמישית מהמחיר המקובל בשוק, ניתן לבטל את ההסכם.