הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי

ה.ג. הסכמה לתשלום מחיר מופרז במצב של מצוקה

הרב אורי סדן
חז"ל נטו שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים. עם זאת במקרים בהם נראה כי נותן השירות ניצל את מצוקתו הרגעית של מקבל השירות ודרש ממנו מחיר מופקע, ההלכה מתערבת, וקובעת כי העסקה בטלה, גם אם מקבל השירות בלית ברירה הסכים לדרישה זו, שכן לא היתה זו הסכמה מלאה.

האם אפשר להגדיר שכר כלשהו כשכר מופרז? התיאוריה הכלכלית המקובלת אומרת שאין דבר כזה. לפי התיאוריה המקובלת מחירו של מוצר או שירות אינו תלוי רק בשאלה כמה עולה לייצר אותו או כמה תועלת הוא מביא[1]. מחיריהם של מוצרים ושירותים מושפעים יותר מכל מהיחס בין הביקוש ובין ההיצע. כל מי שקנה בקבוק מים קרים בקיוסק ממונע במדבר (המכונה, שלא בצדק "גזלן"), או עגבניה בשלה בשוק "מחנה יהודה" לפני כניסת שבת, מבין זאת. כאשר הביקוש גבוה וההיצע נמוך – המחיר גבוה, וכאשר ההיצע גבוה והביקוש נמוך – המחיר נמוך.

בתחום בו ישנם מעט עובדים מיומנים ומוכשרים והרבה מעסיקים המבקשים ליהנות מעבודתם שכרם של העובדים יאמיר מעלה מעלה. אי לכך חז"ל נטו שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים,[2] ולכן אין "שכר מקסימלי". כמו כן אין מקום לערוך השוואה אפילו באותה חברה ממש בין עובדים זוטרים לבכירים[3], כל אחד יקבל את שכרו לפי כללי הביקוש וההיצע הנוגעים לתחומו[4]. לכן, גם אם שני הצדדים הסכימו על תשלום שכר גבוה עשרות מונים מהמקובל, אם הסכמה זו נעשתה בהכרה צלולה מתוך מודעות לתוכן ההסכם ולהשלכותיו אין בכך בעיה הלכתית.

עם זאת במקרים בהם נראה כי נותן השירות ניצל את מצוקתו הרגעית של מקבל השירות ודרש ממנו מחיר מופקע[5], ומקבל השירות בלית ברירה הסכים לדרישה זו[6], ההלכה מתערבת, וקובעת כי העסקה בטלה[7], שכן היא לא נעשתה בהסכמה מלאה[8]. במקרה כזה, נותן השירות יקבל אך ורק את המחיר המקובל לשלם עבור שירות מעין זה[9], ובלבד שהתשלום עוד לא התבצע[10]. אמנם אם השירות היה כרוך בהפסד עבודה אחרת מצידו של נותן השירות, ההסכמה שבין הצדדים תקפה ונותן השירות זכאי לשכרו במלואו, בדיוק כפי שסוכם[11].

לדוגמה, קשיש נתקע בעיר מרוחקת ממקום מגוריו אחרי סיום שירות האוטובוסים. אדם שעבר במקום בדרך הביתה זיהה את מצוקתו והסכים להסיעו לביתו תמורת מחיר הכפול ממחיר הנסיעה במונית בשעה זו. במקרה זה הסיכום שביניהם בטל ומבוטל ועליו לשלם לו רק לפי מחיר הנסיעה במונית. לעומת זאת אם מדובר בנהג מונית, הרי שנהג המונית זכאי לשכר שסוכם כיוון שהיה יכול להסיע נוסעים אחרים באותו זמן.

 


[1] אם כי כמובן אין זה שכיח שמוצר יימכר בפחות מעלות היצור (השולית) שלו, או יותר מהתועלת (השולית) אותה ניתן להפיק ממנו.

[2] הרשב"ם בבא בתרא פט ע"א, הסביר באמצעות מנגנון השוק לקביעת המחירים על ידי ביקוש והיצע, את הדעה המופיעה בגמרא, שם, לפיה אין מקום להטלת פיקוח על מחירים: "אם זה רוצה למכור ביוקר, אותו הצריך למעות יתן בזול וילכו הלוקחין אצלו וימכור זה בזול על כרחו".

[3] יש להעיר כי כאשר דירקטוריון החברה דן בשאלת חלוקת רווחי החברה נכון שיראה לנגד עיניו גם את העובדים בחברה. מצב בו העובדים הזוטרים מסתפקים בשכר זעום ובעלי החברה גורפים לכיסם הון רב אינו הגון. שכן הוא אינו מביא לידי ביטוי את ערך האחווה והכרת הטוב כלפי העובדים שבעמלם הובילו את החברה להשגת רווחים נאים. טענה זו אינה נובעת מתפישת עולם מרקסיסטית השוללת את הבעלות ואת המעמדות, ומחייבת את כולם לחלוק ברווחים בשווה. בעלי החברה אשר סיכנו את כספם זכאים לתשואות ולגרוף לכיסם רווחים, אך בד בבד עליהם לראות לנגד עיניהם את אחיהם העניים, העובדים למענם בחברה ולראות כיצד גם הם יכולים ליהנות במשהו מן הרווחים. כפי שכתב בספר חסידים, תטו: "מה שהקב"ה מספיק ונותן לעשיר עושר והוא אינו נותן לעניים ואם היה נותן לאחר היו יכולים מאה להתפרנס, באים העניים וצועקים לפני המקום לזה נתת מה שהיה יכול לפרנס אלף ולא עשה עמי טובה ונפרע מן העשיר כאלו גזל עניים רבים". וראו עמוס ו, ו, ובמלבי"ם, שם.

[4] בענין שכר רופא ראו תוספות יבמות קו ע"א, ד"ה אין; רא"ש יבמות יב, טז; רמ"א חו"מ רסד, ז; רמב"ן, תורת האדם, שער המיחוש - ענין הסכנה, ד"ה ויש.

[5] הכוונה היא לשכר הגבוה בלמעלה מ-20% מהשכר הגבוה ביותר המקובל לשלם עבור שירות שכזה. ראו נתיבות המשפט רסד, ח; פתחי תשובה חו"מ רסד, ז.

[6] הדוגמא המובאת בגמרא, בבא קמא קטז ע"א, היא של אדם הבורח מבית הסוהר ונדרש לעבור את הנהר. בעל הסירה המזהה את מצוקתו דורש ממנו מחיר מופרז ביחס למחיר ההפלגה אותו היה דורש מכל אדם אחר.

[7] הראשונים נחלקו בשאלה מהו המנגנון ההלכתי לביטול ההתחייבות אחרי שהשירות כבר ניתן: לדעת שו"ת הרא"ש סד, ג, במידה וטרם נעשה מעשה קניין של ממש על ההסכם הוא אינו מחייב מבחינה משפטית ורשאי מקבל השירות לנצל פרצה פורמלית זו על מנת להתחמק מן התשלום המופקע. לדעת נתיבות המשפט רסד ח, יש להוסיף כי אף שמבחינה מוסרית לא ראוי לנצל פרצות פורמליות לשם התחמקות מהבטחות, גם לא ראוי מבחינה מוסרית לנצל מצוקה ולדרוש שכר מופקע כמו שנעשה במקרה זה. לעומתם יש אומרים שגם אם נעשה מעשה קניין על הסיכום, ההסכם נכרת ללא גמירות הדעת הנדרשת ולפיכך הוא אינו מחייב. לדעת הרמב"ן, תורת האדם, שער המיחוש, ענין הסכנה, ד"ה ויש, גמירות הדעת אינה מספקת מכיוון שמדובר במצב של אונס ודוחק. לדעת הרמ"ה והראב"ד, שיטה מקובצת בבא קמא קטז ע"א, מכיוון שהמעשה הוא מצוה לא ראוי מלכתחילה לגבות עליה תשלום, ולפיכך הסכמה לתשלום מופרז בגינה חסרה את גמירות הדעת הנדרשת. למעשה ברור שעל מקבל השירות לשלם את המחיר המקובל, ובנוגע ליתרה המופקעת יפנו הצדדים לדיין שיורה להם כיצד לנהוג.

[8] הסכם שאינו כרוך בניצול מצוקה אלא מנוגד להלכה באופן כריתתו או בהוראותיו תקף, למעט הוראותיו המנוגדות להלכה, וההתחייבויות שניתנו כנגדן, שולחן ערוך חו"מ רח, א; סמ"ע שם, ו-ז. יוער כי על פי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל".

[9] שולחן ערוך חו"מ רסד, ז.

[10] שם, ח.

[11] בבא קמא קטז ע"א; שולחן ערוך שם, ז.