הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

בקשה לישוב סכסוך שאינו נצרך / בית הדין ירושלים 1085492/15

הרב אוריאל לביא ( בית הדין הרבני האזורי ירושלים)
אשה הגישה בקשה לישוב סכסוך. כיון שהוא לא נצרך היא מבקשת לקצר הליכים ולדלג עליו.

ב"ה

תיק ‏ 1085492/15

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אוריאל לביא – אב"ד

המבקשת:       פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יוסי הרשקוביץ)

נגד

המשיב:           פלוני  

הנדון: פטור מהגשת בקשה ליישוב סכסוך לצורך אכיפת הסכם והשלמת הליכים שנזנחו

החלטה

בפני בית הדין בקשת האשה להורות על קיצור הליכים, לאחר שביום י"ז אלול תשפ"א (25/8/2021) הגישה בקשה לישוב סכסוך בבית הדין. עותק מהבקשה יועבר לעיון האיש.

יצוין כי כבר ביום ל' באב תשפ"א (8/8/2021) הגישה האישה תביעה לאכיפת הסכם גירושין, תיק מספר 1085492/15, אלא שהאישה מבקשת להגיש גם תביעות בעניין מזונות ורכוש, ולכן הגישה ביום י"ז באלול תשפ"א (25/8/21) בקשה ליישוב סכסוך.

לאחר עיון בבקשה יובהר:

בסעיף 2(3) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע"ה-2014 נקבע כי "תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית", אינה מחייבת פתיחת הליך יישוב סכסוך ועיכוב הליכים בעקבות כך, וכן נקבע בסעיף 18(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. כיון שכן, ומאחר שהבקשה שהוגשה בתיק 1085492/15 נועדה להורות על אכיפת ההחלטה מיום ה' אדר תשע"ח (20/02/2018), שהיא החלטה חלוטה, על כן התיק ליישוב סכסוך שנפתח אינו נחוץ לצורך תביעה זו.

אמנם בין העניינים המנויים בתקנה 16(א) העוסקת באפשרות הערכאה השופטת לקצר את ההליכים לא מנוי מקרה זה בין המקרים בהם מוסמך בית הדין לקצר את ההליכים, אך מאחר וכאמור הגשת הבקשה ליישוב סכסוך נעשתה ללא צורך וכנראה בטעות, הרי שניתן לראות בקשה זו כבקשה למחיקת ההליך ליישוב סכסוך ומתן החלטה שיפוטית המאפשרת למבקשת להגיש את בקשתה למימוש החלטת בית הדין הנזכרת. לאור זאת מורה בית הדין כי הליך הבקשה ליישוב סכסוך ימחק והתיק ייסגר.

גם ביחס להליך הרכושי וכן ביחס לתביעת מזונות שהאשה מבקשת להגיש, כאמור לעיל, יש לקבוע:

ביום ל' חשון תשע"ט (08/11/2018) ניתנה החלטה בדיין אחד המורה על סגירת התיקים. אך יצוין: החלטה זו הינה החלטה מנהלית בלבד, ואינה החלטה על מחיקת התביעות או דחייתן.

ביחס להליך סגירת התיק, יובהר: סגירת תיק אינה מחיקת תביעה, אלא הליך טכני, חסר נפקות משפטית מהותית. יצוין לפסיקתו של בית המשפט העליון ערעור אזרחי 756/85 שבו כתב יו"ר ההרכב נשיא בית המשפט כב' השופט מאיר שמגר, בנידון שניתנה החלטה בדיין אחד לסגירת התיק, ולאחר מכן התעוררה שאלת סמכות בית הדין באותה תביעה:

"כפי שציין בית הדין הרבני לאחר מכן בהחלטתו מיום 9.7.85, ניתנה ההחלטה בעניין הסגירה רק על-יד דיין אחד, הוא אב בית הדין, ועל-כן אין לראות בכך החלטה שיפוטית, שהרי סעיף 8(ה) לחוק הדיינים, תשט"ו-1955, קובע, כי בית-דין רבני אזורי ידון בשלושה. זאת ועוד, סגירת התיק אינה זהה למחיקת התביעה. המחיקה היא בגדר החלטה סופית, בו בזמן שהסגירה הינה החלטת ביניים, שנועדה לאפשר לבית הדין להמתין ולעקוב אחר ההתפתחויות שיחולו בעתיד".

בהסתמך על פסיקת ביהמ"ש העליון, כתב בית הדין הגדול בתיק 1820-23-1 בהחלטתו מיום ב' אדר ב' תשס"ח (09/03/2008):

"נראה לנו כי צדק בית הדין האזורי בהחלטתו לחזור ולפתוח את התיק המקורי שנסגר, וכי בית הדין הוא המוסמך לדון בתביעה להחזקת הילדים והסדרי הראיה. החלטה על סגירת תיק איננה שוות ערך להחלטה בדבר מחיקת תביעה או ביטול תביעה. החלטה בדבר סגירת תיק הינה החלטת-ביניים מינהלית ומשמעותה מצומצמת: התיק נכנס "להקפאה". התיק יורד בשלב הסגירה ממצבת התיקים הפעילים של בית הדין. בשלב הביניים, התיק מצוי דרך קבע בארכיב בית הדין והוא ממתין להחלטה נוספת, אם החלטה בדבר חידוש ההליכים ואם החלטה בדבר מחיקה סופית של ההליך. מטעם זה החלטה בדבר סגירת תיק יכולה להינתן ע"י דיין אחד בלבד, בהתאם לסעיף 8 (ה) וסעיף 8 (ה1) לחוק הדיינים, התשט"ו- 1955. אילו היה מדובר בהחלטה סופית המוחקת את ההליך, מן הדין היה שההחלטה תינתן ע"י שלושה דיינים כדרישת החוק".

עד כאן מהחלטת בית הדין הגדול.

בהתאם לאמור, בנסיבות המתוארות שהתקיימו דיונים בתביעה לחלוקת הרכוש ובתביעת המזונות וניתנה החלטה על סגירת התיק בלבד, ולא למחיקת התביעה או דחייתה, וההחלטה הינה בדיין אחד בלבד, אין מניעה שאחד הצדדים יבקש לפתוח מחדש את ההליכים ולחדש את הפעילות בתיק בית הדין, ושהדיונים ימשיכו בעקבות כך להתברר בתיקים אלו לצורך השלמת בירור התביעות ומתן פסק דין.

בנסיבות המתוארות, שבפני בית הדין תביעות שהדיון בהם טרם הושלם, ולא ניתן פסק דין סופי או פסיקה למחיקת התביעות או לדחייתן, אין צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך אלא רק בקשה לפתיחת התיק מחדש.

זאת מאחר שסעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע"ה-2014, קובע: "המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך". לא כן כשהתביעה כבר הוגשה וההליך בה טרם הושלם, ולא ניתנה החלטה לדחיית התביעה או למחיקתה. זאת, לרבות אם התיק נסגר עקב היעדר פעילות וחלפו מספר שנים ללא דיונים.

מסקנה

הבקשה לקיצור הליכים מתקבלת, ואף מלכתחילה לא היה צורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, ולכן התיק ייסגר.

בית הדין מתיר את פרסום החלטה זו אחר השמטת זהות הצדדים.

 

ניתן ביום כ"ד באלול התשפ"א (01/09/2021).

הרב אוריאל לביא – אב"ד

מסמך זה עלול להכיל שינויי עריכה והגהה