הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור

ח.ב. שכר מקסימום

הרב אורי סדן
עקרונית אין שכר אותו ניתן להגדיר כשכר מקסימלי, כל עוד ההסכם נעשה בהסכמה מלאה. אולם לעיתים, בשל שיקולים שאינם טובת החברה, עובד זוטר מקבל שכר נמוך ביחס לתפוקה שלו. ולעומתו, עובד בכיר משתכר הרבה ביחס לתפוקה שלו, לא בגין כישוריו אלא בגין קשריו או מעמדו. מצב זה אינו הגון, אינו צודק ואינו ישר. אי לכך, בנסיבות מסויימות כאשר נותן השירות ניצל את מצוקת מקבל השירות ודרש ממנו תשלום מופרז, תמורת שירות שאינו מצריך חכמה כישרון או נסיון מיוחד, רשאי מקבל השירות לחזור בו מהסכמתו.

שכר בכירים

כפי שכתבנו בפרק הקודם ההלכה נוטה שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים. בהמשך לכך ניתן לומר כי אין שכר אותו ניתן להגדיר כשכר מקסימלי. לכן, גם אם שני הצדדים הסכימו על תשלום שכר שגבוה עשרות מונים מהמקובל, כל זמן שהסכמה זו נעשתה בהכרה צלולה מתוך מודעות לתוכן ההסכם ולהשלכותיו[1], היא תקפה.

יתר על כן, לרוב, פער ברמות שכר בין עובדים שונים אינו מצביע אפילו על בעיה מוסרית. כפי שביארנו בפרק הקודם השכר תלוי במידה רבה בתפוקה של העובד. לפיכך, מוצדק שעובד אשר תרומתו לחברה עצומה, ואשר ניסיונו, הכשרתו וכישוריו רבים יותר, ואשר נושא באחריות ניהולית רחבה ביותר, ירוויח שכר גבוה מאוד. זאת, בעוד שעובד אחר, אשר תרומתו לחברה קטנה יחסית, ניסיונו, הכשרתו וכישוריו שכיחים למדי, ומידת אחריותו מוגבלת, ירוויח הרבה פחות.

אולם לעיתים, בשל שיקולים שאינם טובת החברה, עובד זוטר מקבל שכר נמוך ביחס לתפוקה שלו. ולעומתו, עובד בכיר משתכר הרבה ביחס לתפוקה שלו, לא בגין כישוריו אלא בגין קשריו או מעמדו. מצב זה אינו הגון, אינו צודק ואינו ישר. אין זו דרישה לשוויון אלא לצדק.

מסתבר כי על כך כתב בעל ספר חסידים את הדברים הבאים:

באים העניים וצועקים לפני המקום (=הקב"ה): לזה (=לעשיר) נתת מה שהיה יכול לפרנס אלף, ולא עשה עמי טובה. ונפרע (=הקב"ה) מן העשיר כאלו גזל עניים רבים.[2]

דרישת תשלום בלתי סבירה

לעיתים ההלכה מתערבת בהסכמי שכר, גם אם נעשו לכאורה בהסכמה של שני הצדדים. ההלכה קובעת כי אם נותן שירות (פועל או קבלן) ניצל את מצוקת מקבל שירות ודרש ממנו תשלום מופרז[3], רשאי מקבל השירות לחזור בו מהסכמתו לתשלום, גם אחרי שנהנה מהשירות[4]. במקרה כזה על מקבל השירות לשלם רק את השכר אותו מקובל לשלם עבור השירות שקיבל[5]. אמנם, אם השירות ניתן על חשבון שעות עבודתו הקבועה של נותן השירות, אזי הוא זכאי לכל התשלום שהובטח לו[6].

נחלקו הראשונים מהן הנסיבות המצדיקות את חזרתו של מקבל השירות מהסכמתו לתשלום המופרז[7]. למעשה (ראו פירוט בהערה)[8] אדם שהסכים בעל פה[9] לדרישת תשלום מופרזת, אינו חייב לעמוד בדיבורו, ובלבד שמדובר בשירות בו המחיר בדרך כלל עומד ביחס ישר למידת המשאבים הפיזיים המושקעים בו כגון זמן ומאמץ של עובד מצוי, ואילו ממנו נדרש לשלם מחיר מופרז. לעומת זאת, כאשר מדובר בשירות שתלוי בחכמה, כישרון וניסיון מיוחדים (כגון על ידי רופא או עורך דין) לא ניתן לקבוע טווח מחירים מוגבל[10].

 

[1] אם הצדדים לא היו מודעים למחיר המקובל תתעורר כאן בעיה של אונאה, בה טיפלנו לעיל פרק ג, סעיף ב.

[2] ספר חסידים, תטו.

[3] כלומר, המחיר חורג לפחות ב-20% מהרף הגבוה של מנעד המחירים המקובל. ראו נתיבות המשפט רסד, ח; פתחי תשובה חו"מ רסד, ז. זהו השיעור שנקבע לאיסור אונאה ראו שולחן ערוך חו"מ רכז, ב.

[4] הדוגמה אותה מביאה הגמרא למקרה שכזה היא של אדם הנרדף על נפשו ומבקש מבעל ספינה להעבירו את הנהר. זה מזהה את המצוקה בה נתון הנרדף ודורש ממנו עבור השירות מחיר מופקע שאינו עומד בשום יחס למחיר האמיתי של השירות, בבא קמא קטז ע"א.

[5] בבא קמא שם, שולחן ערוך חו"מ רסד, ז.

[6] בבא קמא שם; שולחן ערוך שם.

[7] המחלוקת נובעת מהבנות שונות של המקרה המובא בגמרא ושלוש שיטות מרכזיות בדבר: לדעת הרמב"ן (תורת האדם, שער המיחוש - ענין הסכנה, ד"ה וכן מי) רק מצוקה ואונס של מקבל השירות מצדיקים את חזרתו מהסכום עליו סוכם. לדעת הרמ"ה (שיטה מקובצת, בבא קמא קטז ע"א) כל מעשה המוגדר כמצווה תמורתו נדרש תשלום מופרז מצדיק את החזרה. ואילו בשו"ת הרא"ש (סד, ג) כתב שלא מדובר בביטול התקשרות מחייבת, אלא בחזרה מהסכמות בלתי מחייבות שנעשו ללא מעשה קניין כדין. לדבריו גם אם בדרך כלל אין זה ראוי לחזור מהסכמות, אף שלא נעשו באופן מחייב, במקרה זה יכול הנרדף לטעון שכשם שנותן השירות נהג בחוסר הגינות בדרישתו לשכר מופרז תוך ניצול מצבו, כך הוא נהג שלא בהגינות ושיקר כאשר הביע את נכונותו לשלם שכר זה.

[8] לסיכום, הסכמה לתשלום מופרז בטלה בתנאים הבאים:

  • השירות ניתן בשעות בהן נותן השירות אינו עומד לרשות עבודה כלשהי, כשכיר או כעצמאי.
  • המחיר חורג לפחות ב-20% מהרף הגבוה של טווח המחירים המקובל.
  • מדובר בשירות בו המחירים אינם נקבעים לפי השכלה, כישרון מיוחד או ניסיון.
  • טרם בוצע תשלום.
  • לא נעשה מעשה קניין על ההסכמה, לחילופין, מדובר בניצול מצב של סכנת חיים או שירות המוגדר באופן מובהק כמצווה.

[9] אם בין הצדדים נחתם חוזה, יש לראות בו כמעשה קניין, ועל הצדדים לקיימו, אלא אם כן מדובר במעשה של מצווה או באדם שהיה במצוקה עקב חשש לחייו, נתיבות המשפט רסד, ח. כמובן לאחר ששילם על השירות, לא יוכל המקבל לדרוש אותו בחזרה, שולחן ערוך חו"מ רסד, ח, ופעולה זו עדיפה ממעשה קניין.

[10] תוספות יבמות קו ע"א, ד"ה אין; רמ"א חו"מ רסד, ח.