הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור

י.א. האיסור וחומרתו

הרב אורי סדן
התורה מייחסת לתשלום שכר העובד במועדו ובמלואו חשיבות עליונה, ומייחדת לו שתי פרשיות. בעקבותיה הלכו חז"ל אשר הפליגו בחומרת איסור הלנת שכר. איסור זה מתייחס לכל תמורה אותה היה אמור העובד לקבל עבור עבודתו, על פי ההסכם שביניהם או על פי החוק, והוא קיים בעובד עשיר או עני, אדם בוגר או ילד צעיר. איסור זה הופך את חובת תשלום השכר לחובה דתית העשויה לחייב את המעסיק גם במקרה בו קיים ספק האם בוצעה.

התורה מייחסת לתשלום שכר העובד במועדו ובמלואו חשיבות עליונה, ומייחדת לו שתי פרשיות. האחת בספר ויקרא[1] המייחדת איסור לגזל השכיר בנפרד מגזל של כל אדם אחר: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר", והאחרת בספר דברים המאריכה בחומרת הלנת שכר שכיר:

לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא.[2]

וביארו חז"ל[3] כי המשלם לעובד את שכרו בזמן מקיים מצוות עשה מן התורה, ולעומתו המעכב את שכר העובד, כולו או חלקו, מלבד הפסד המצווה, עשוי לעבור על חמישה לאווים[4].

גם הנביאים הזהירו על עבירה זו והשוו אותה לעבירות החמורות ביותר. וכך אמר הנביא מלאכי: "וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר"[5]. עוד הוסיפו חז"ל ואמרו כי המלין את שכר העובד הרי הוא "כאילו נוטל נפשו ממנו"[6], ומכאן למד הזוהר[7] כי העונש על הלנת שכר הוא נטילת נפשו של המעסיק ובני ביתו קודם זמנם.

ראויים לציטוט דברי ה"חפץ חיים" רבי ישראל מאיר הכהן מראדין:

הרבה אנשים ישרים ובעלי מידות טובות ומקיימים שאר מצוות התורה כדת וכהלכה, והמצוה הזו של תשלומי שכר שכיר בזמנו רפויה היא בידם[8]... כל אחד מישראל מזדרז לקיים שאר מצוות התורה... ואילו במצוה זו, שהיא גם כן מצות עשה דאוריתא, והוסיפה התורה כמה לאוין בענין זה, כמה מתגבר היצר בזה.[9]

לאיסור 'בל תלין' נתן בעל ספר החינוך[10] טעם חברתי: התורה זיהתה את השכיר עם העני, וכחלק מהדאגה לעני באופן כללי, דאגה התורה כי כאשר מוצא הוא עבודה יבוא על שכרו באופן מיידי ובכך יתחנך המעסיק למידת החסד והחמלה. כמובן שלאחר שניתנה התורה היא לא עשתה אבחנה בין עני ועשיר והאיסור חל במידה שווה על כל העובדים. כפי שנראה הוא חל אף על קבלנים, אפילו יהיו עשירים כקורח. לעומתו סבור השל"ה[11] כי מצווה זו באה לשקף את השגחתו היום יומית של הקב"ה על ברואיו, והעובר על איסור זה פוגע בהשגחתו יתברך.

איסור הלנת שכר מתייחס לכל תמורה אותה היה אמור העובד לקבל עבור עבודתו, על פי ההסכם שביניהם או על פי החוק. לדוגמה, גם עיכוב של תשלומים לקרן הפנסיה של העובד, או סירוב לשלם תוספת על שעות נוספות המגיעה לעובד על פי החוק, היא בגדר איסור 'בל תלין'[12]. כמו כן גם המלין שכרו של ילד או ילדה שעבדו אצלו עובר ב'בל תלין'[13].

מכיוון שהאיסור להלין שכר שכיר אפילו באופן חלקי הנו איסור הלכתי המוטל במלוא חומרתו על המעסיק, עליו להתייחס אליו כמו אל כל איסור הלכתי אחר. לפיכך, במקרה בו למעסיק יש ספק האם הוא שילם את השכר עליו התחייב לעובד, הוא חייב לעשות כן, ולא לחכות לכך שהעובד יוכיח לו שלא קיבל את שכרו[14].

לסיום נציין כי יש להבחין בין החיוב הממוני לשלם לעובד את שכרו, לבין האיסור להלין את השכר. ישנם מצבים שיוזכרו בהמשך הפרק בהם ישנו חיוב ממוני ללא איסור.

 

[1] ויקרא יט, יג.

[2] דברים כד, יד.

[3] תוספתא בבא מציעא י, ג; ספרי דברים כי תצא, רעח; בבא מציעא קיא ע"א.

[4] שולחן ערוך חו"מ שלט, ב.

[5] מלאכי ג, ה.

[6] בבא מציעא קיב ע"א; שולחן ערוך שם.

[7] זוהר קדושים, ג, פד ע"ב ואילך.

[8] במקרים בהם אכן הזלזול בתשלום מלוא השכר במועד מצוי אצל בני תורה קובע החפץ חיים כי הדבר כרוך בנוסף לכך בחילול השם, ביאור הלכה, רמב, ד"ה לכבד.

[9] אהבת חסד ט, פתיחה לתשלומי שכר שכיר (הקדמה לפרק ט).

[10] ספר החינוך מצווה רל; תקפח. ועיינו בהסכמת הרב יעקב אריאל לספר זה שביאר כי האיסור נובע מהדרישה ל"חלוקה צודקת בין מי שמסר את כל אונו להגדלת הונו של זולתו".

[11] של"ה קדושים, דרך חיים תוכחות מוסר, נג.

[12] כך אמר לי הרב זלמן נחמיה גולדברג.

[13] רמב"ם שכירות יא, ו.

[14] ערך ש"י חו"מ שלז; שו"ת שבט הלוי ז, רלב.