הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

יא.ב. מחויבות הפועל לאיכות העבודה

הרב אורי סדן
חלק מדרישת הנאמנות אות ההלכה דורשת מהפועל כלפי מעסיקו, היא למלא בעבודתו אחר דרישות המעסיק ולבצע את מלאכתו באופן המיטבי כלומר למצות בכל דקה את מירב מאמציו ואת כל כושרו המקצועי לטובת ביצוע עבודתו באופן הטוב ביותר. בנוסף לכך חלה על הפועל חובה שלא לעשות כל מעשה שעלול לפגוע בכושרו הפיזי והמנטלי הדרוש לו במהלך שעות עבודתו. כמו כן אין הפועל רשאי לעסוק בעיסוק אחר במקביל לעבודתו, אך מותר לעובד לעבוד בעבודה אחרת בנוסף לעבודתו במידה כל עוד הדבר פוגע באיכות עבודתו. היתר זה מוגבל למגזר הפרטי.

ההלכה דורשת מהפועל חובת נאמנות מוחלטת כלפי מעסיקו. משמעותה היא בראש ובראשונה למלא בעבודתו אחר דרישות המעסיק ולבצע את מלאכתו באופן המיטבי. זוהי חובתו הבסיסית של הפועל וכך אמרו חז"ל:

פועל שקיבל מלאכתו של בעל הבית, חובה עליו לעשותו כמות שהוא חפץ בו, ואם אינו עושה לו רצונו, עליו הוא אומר: "ארור עושה מלאכת ה' רמייה".[1]

מעבר לביצוע דרישות המעסיק דורשת התורה מהפועל למצות בכל דקה את מירב מאמציו ואת כל כושרו המקצועי לטובת ביצוע עבודתו באופן המיטבי. כך עשה יעקב אבינו אפילו כאשר עבד אצל לבן הרמאי[2], כל שכן שכך ראוי לנהוג עם מעסיק הגון[3].

אין מדובר רק על דרישה למילוי חובה אלא גם להזדהות של הפועל עם מטרות המעסיק. התורה אינה רואה את המעסיק ואת הפועל כבעלי מעמדות שונים הנמצאים במאבק זה עם זה אלא כאחים השותפים למטרה ולדרך. בהקשר זה ראויים לציטוט דברי הרב עוזיאל:

חובה מוטלת על הפועל למלאות עבודתו באהבה וכבוד אחואית (=מלשון אחווה) לאחיו המעביד אותו וביחס של אהבה, לעצם המלאכה שהוא עובד בה, ולא יהיה כמכונה מיכאנית או אפילו כמצוה ועושה וכשכיר מקוה שכר פעולתו. אלא כשותף בבנין ויצירה בפעולה שהוא עובד בה לטובת אחיו ולטובת בנין העם והארץ שהיא טובתה והצלחתה של כל האדם, כי עד כמה שעבודתנו בחיים היא נדמית לפרטית היא בכל זאת עבודה אנושית עולמית, ומברכתה ושלומה יתברכו עובדיה.[4]

בנוסף לכך חלה על הפועל חובה שלא לעשות כל מעשה שעלול לפגוע באיכות עבודתו, אפילו מחוץ לשעות עבודתו וכל שכן במהלך עבודתו. ההלכה דורשת מהפועל להתנהג בשעות הפנאי שלו באופן המקובל שאינו פוגע בכושרו הפיזי והמנטלי הדרוש לו במהלך שעות עבודתו. חז"ל החמירו בדרישה זו כשקבעו שעל הפועל לאכול ולישון באופן שיאפשר לו לעשות את עבודתו כיאות[5].

כמו כן אין הפועל רשאי לעסוק בעיסוק אחר במקביל לעבודתו, במידה והדבר עלול לפגוע באיכות עבודתו. לדוגמה, מוכר בחנות אינו רשאי לנצל את זמנו הפנוי לביצוע עבודות פרטיות, אם הדבר פוגע במידת הזמינות שלו לצרכי הלקוחות או תפעול החנות[6].

בשביל להבין עד היכן הגיעה דרישתם של חז"ל למסירות רבה לעבודתו, נאמר כי מצד הדין אסור לפועל לעבוד בעבודות נוספות או בעסקיו הפרטיים אפילו אם הדבר נעשה על חשבון שעותיו החופשיות, שכן הדבר פוגע בכושרו וריכוזו בעבודתו[7]. אמנם למעשה כיום, שיום העבודה ושבוע העבודה קצרים יותר מן המקובל בזמן חז"ל, ויש לפועל זמן פנוי רב, מנהג המגזר הפרטי הוא שלא להקפיד על כך, ומותר לפועל לעבוד בעבודות פרטיות נוספות כל עוד הדבר אינו פוגע באופן ניכר ביכולתו הפיזית והמנטלית לבצע את עבודתו אצל המעסיק העיקרי[8].

במגזר הציבורי במדינת ישראל לעומת זאת, מקפידים על כך יותר. ולעובד מדינה או ברשות מקומית אסור לעבוד בעבודה פרטית גם מחוץ לשעות עבודתו העיקרית אלא אם כן קיבל לכך היתר מפורש, וגם היתר זה מוגבל בהיקפו[9].

 

[1] תנא דבי אליהו, טז.

[2] בראשית רבה ע, כ; רמב"ם שכירות יג, ז; שולחן ערוך חו"מ שלז, כ.

[3] ראו מדרש שוחר טוב, קה: "אמר רבי חייא, בשעה שהפועל עושה עם בעל הבית באמונה ונותן לו שכרו, אין צריך להחזיק לו טובה. אבל בשעה שאינו עושה עמו באמונה, ונותן לו שכרו, צריך להחזיק לו טובה".

[4] שו"ת משפטי עוזיאל ד, מב.

[5] תוספתא בבא מציעא ח, ב; רי"ף בבא מציעא נב, ע"ב; רמב"ם שכירות יג, ו; שולחן ערוך חו"מ שלז, יט.

[6] תוספתא בבא מציעא ד, יב; רמב"ם שלוחין ושותפין ז, ז; רמ"א חו"מ שלג, ה.

[7] תוספתא בבא מציעא ח, ב; רמב"ם שכירות יג, ו; שולחן ערוך חו"מ שלז, יט.

[8] שו"ת רבינו גרשום מאור הגולה, עב.

[9] במגזר הציבורי חלים כללי התקשי"ר הקובע את כללי העבודה של עובדים בשירות המדינה. עקרונות אלו מפורטים בתקשי"ר, עבודה פרטית, פרק 42.4.