הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור

טו.א. פתיחה

הרב אורי סדן
ההלכה רואה בעובד כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע, ואם שגה וגרם לנזק למעסיק הוא אחראי לשלם על הנזק. אמנם למרות החיוב העקרוני, קיימים הבדלים בין עובד שהזיק את המעסיק תוך כדי עבודתו לאדם זר שפגע ברכוש חברו כאשר לעיתים הבדל זה יחמיר בדינו של העובד יחסית למזיק רגיל ולעיתים יקל בדינו.

ההלכה רואה בעובד כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע, ואם שגה וגרם לנזק למעסיק הוא אחראי לשלם על הנזק[1] כמו כל אדם אחר[2]. התורה אינה עושה הבחנה בין אדם לאדם, בין עובד ובין מעסיק. שניהם מחויבים באותה מידה לעמוד בהתחייבותם, ושניהם מחויבים לשאת בתוצאות מעשיהם. תפישה שוויונית זו של התורה באה לידי ביטוי גם בתחום הנזקים אותם גורם העובד.

אכן בהחלט מסתבר שבתקופות מסוימות ובהקשרים מסוימים המעסיק יהיה אמיד יותר והעובד אמיד פחות, וכפי שנראה להלן (סעיף ז) יש לכך משמעות הלכתית מסוימת, אולם אין הדבר נכון תמיד. לדוגמה כאשר אדם המקיים בקושי את משפחתו שוכר את שירותיו של עורך דין אמיד כדי שזה ייצג אותו בבית המשפט.

יש לציין כי תפישתה השוויונית של התורה בין העובד למעביד שונה באופן מהותי מתפישת המשפט הישראלי אשר באופן כללי רואה בעובד את החלש ואת המעסיק כחזק, ולפיכך היא נוטה לטובת העובד גם כאשר פעל ברשלנות[3]. כמובן תפישה זו מתהפכת לחלוטין כאשר לא מתקיימת בין הצדדים מערכת יחסי עובד-מעביד, כגון קבלן המספק שירות לאזרח. או אז הקבלן נתפש כחזק ומקבל השירות כחלש, ולעיתים הקבלן יחויב על ידי בתי המשפט לשלם על נזק שנגרם אפילו בשוגג[4] ואפילו באופן עקיף[5] ובאונס. כאמור, התורה אינה מקבלת גישה זו.

למרות החיוב העקרוני של העובד על נזקים שגרם, אין דינו של עובד שהזיק את המעסיק תוך כדי עבודתו כדין אדם זר שפגע ברכוש חברו. הדבר אינו נובע ממצבו הכלכלי של העובד אלא מן ההקשר בו בוצע הנזק. כפי שנראה להלן לעיתים הבדל זה יחמיר בדינו של העובד יחסית למזיק רגיל ולעיתים יקל בדינו.

 

[1] בבא קמא צט ע"א; רמב"ם שכירות י, ה; שולחן ערוך חו"מ שו, ד.

[2] הראשונים נחלקו בשאלה מהו יסוד חיובו של העובד שנתרשל והזיק. יש מן הראשונים אשר הגדירו את העובד כאדם המזיק כגון, רבנו יונתן, שיטה מקובצת בבא קמא צח ע"ב, ד"ה היה סותר; רמב"ם חובל ומזיק ו, יא. לעומתם יש שחייבו אותו כשומר החייב בתשלום בגין מעשה או מחדל אותם היה יכול למנוע, כגון, רמ"ה סרקוסטה, שיטה מקובצת, שם; מאירי, בית הבחירה, בבא קמא שם, ד"ה הבנאי.

[3] לסקירה של הנושא במשפט הישראלי תוך השוואתו לדין התורה ראו: שמואל טננבוים, בית הדין האזורי לעבודה תל -אביב-יפו עב 3820/04 פרנס דוד נ' אברהם לב.

[4] סעיפים 2, 3, 6 לחוק חוזה קבלנות תשל"ד; סעיפים 35, 36 לפקודת הנזיקין תשכ"ד.

[5] סעיף 35 לפקודת הנזיקין תשכ"ד.