הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור

טו.ב. עובד חייב כאשר התרשל או פעל בניהוג להוראות ולמקובל

הרב אורי סדן
חיוב העובד בתשלום אינו מצומצם למקרים בהם העובד פגע במודע ברכוש המעסיק מחד, או שהתעלם לחלוטין מהמעסיק ונמנע מלעשות את עבודתו מאידך. גם עובד שביצע לכאורה את עבודתו עשוי להתחייב בנזקים. הדבר עשוי להתרחש אם שינה מדרישת המעסיק, מן המקובל, או שהתרשל בעבודתו. לעומת זאת, אם הנזק שנגרם אינו נובע מרשלנות או ממחדל של העובד, והוא פעל כמקובל אך בכל זאת הזיק בשגגה הוא פטור מלשלם עליו. ההלכה מכירה בכך שמתרחשות טעויות סבירות, ואין לחייב את העובד בגינן.

חיוב העובד בתשלום אינו מצומצם למקרים בהם העובד פגע במודע ברכוש המעסיק מחד, או שהתעלם לחלוטין מהמעסיק ונמנע מלעשות את עבודתו מאידך. גם עובד שביצע לכאורה את עבודתו עשוי להתחייב בנזקים. הדבר עשוי להתרחש באחת משלוש העילות הבאות:

1.                שינוי מדרישת המעסיק

כאשר המעסיק דרש לבצע פעולה מסוימת, באיכות מסוימת, והעובד ביצע פעולה שונה[1], או באיכות נמוכה מהנדרש[2], על העובד לשאת באחריות לנזק שנגרם. לדוגמה, מתקין מזגנים שהתקין מזגן במקום אחר מזה שנתבקש על ידי המזמין, חייב לתקן את הנזק לו גרם. דוגמה נוספת: מכונאי רכב שנתבקש לבצע ברכב טיפול "גדול" (הכולל החלפה של רצועת התזמון) ובמקום זאת ביצע טיפול שגרתי בלבד ובעקבות זאת נגרם נזק למנוע חייב לפצות את בעל הרכב על הנזק לו גרם.

2.                שינוי מן המקובל

עובד שפעל שלא לפי המקובל באותו ענף וגרם לנזק חייב לשאת באחריות, גם אם המעסיק לא ציין כלל מהי שיטת העבודה הנדרשת על ידו. לדוגמה, עובד שעיבד חומרי גלם של המעסיק שלא כמקובל[3], או שפעל באופן שיש בו סיכונים שאינם מקובלים[4], חייב לשלם למעסיק על הנזק לו גרם. זאת גם אם המעסיק כלל לא היה מודע לדרך בה יש לנקוט במקרים אלו.

3.                רשלנות

כאשר העובד התכוון לעשות את מה שנדרש ממנו, אך פעל ברשלנות מקצועית או בחוסר זהירות, וכתוצאה מכך נגרם נזק, על העובד לשאת באחריות לנזק שנגרם[5]. בהקשר זה יש לחייב את העובד גם על מחדל, כלומר אם נמנע ברשלנות[6] מלבצע פעולה אותה היה אמור לבצע, וביצועה היה מונע את הנזק[7]. לדוגמה, עובד שביצע פעולת ריתוך ונמנע מלסלק חומרים דליקים מסביבתו יתחייב בנזק שגרם[8]. דוגמה נוספת, רופא שביצע פרוצדורה רפואית מבלי לבצע שורה של בדיקות אשר יבררו את נחיצותה ואת השלכותיה האפשריות על המטופל. אם נגרם למטופל נזק בעקבות הטיפול, והבדיקות היו עשויות למנעו, הרופא יהיה חייב לפצות את המטופל על הנזק שנגרם לו.

לעומת זאת, אם הנזק שנגרם אינו נובע מרשלנות או ממחדל של העובד, הוא פטור מלשלם עליו, בניגוד למזיק רגיל[9]. העובד נתבקש לבצע פעולות ברכושו של המעסיק ולפיכך הוא אינו חייב אם למרות מאמציו נגרם נזק למעסיק, כך שבעניין זה האחריות על עובד נמוכה מזו המוטלת על מזיק רגיל. יתר על כן, ההלכה מכירה בכך שמתרחשות טעויות סבירות, ואין לחייב את העובד בגינן, ויש לראותן כאילו היו בלתי נמנעות. הכוונה גם לטעות שהיה ניתן למנוע, באמצעות תשומת לב יתרה לאורך כל העבודה, אולם זו לא נדרשת מן העובד. על העובד לבצע את מלאכתו בתשומת הלב הנהוגה על ידי יתר העובדים בענף, ואם פעל כך הוא יהיה פטור גם אם טעה וגרם לנזק. לדוגמה, סופר סת"ם שכתב ספר תורה ומספר הטעויות שטעה עומד בנורמה המקובלת אינו חייב לתקנן, וזאת למרות שלו היה מקדיש זמן כפול לכתיבה, הטעויות היו נמנעות[10].

 

[1] בבא קמא קא ע"א: "הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל, ספסל ועשה מהן כסא", שולחן ערוך חו"מ שו, ג.

[2] משנה בבא קמא ק ע"ב "הנותן צמר לצבע... לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור... וצבעו כאור", שולחן ערוך חו"מ שו, ג.

[3] תוספתא בבא קמא י, כט.

[4] שו"ת מהרי"ט ב, פז; פסקי בית דין ירושלים ד עמ' רסו.

[5] משנה בבא קמא צח ע"ב "הבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל, ושיבר את האבנים או שהזיקן – חייב לשלם", וכן שולחן ערוך חו"מ שצד, ג.

[6] לענין זה מידת הרשלנות תלויה במידת האחריות שהוטלה מלכתחילה על העובד. לדוגמה, פועל שנשכר לביצוע פעולת הריסה מקומית אשר כתוצאה ממנה נגרמה קריסה של מבנה לא יישא בנזק הכולל שנגרם, גם אם יכול היה למנוע זאת באמצעות מערך של פיגומים ותמיכות, ולעומת זאת קבלן בנין הנשכר לשפץ מבנה יתחייב אם גרם לנזק דומה. ראו ים של שלמה בבא קמא ט, כא. ועיינו ברבנו יונתן, שיטה מקובצת בבא קמא צח ע"ב, אשר אינו מבחין בין העובדים השונים.

[7] כיוון שנפסק שעובד בשכר הוא בגדר שומר שכר הרי שהוא חייב כשומר שכר גם במקרה שלא עשה מה שנדרש כדי למנוע נזק (מחדל), רמב"ם שכירות י, ה; שולחן ערוך חו"מ שו, ד. לגבי עובד בחינם (מתנדב) ראו בפרק יז, סעיף ה.

[8] שו"ת חוות יאיר, קסט.

[9] אדם שפגע ברכוש חברו, שחייב לשלם על נזקים שגרם ללא כל רשלנות או מחדל (אונס). שולחן ערוך חו"מ שעח, א. על פי הרמב"ן בבא מציעא פב ע"ב, ד"ה ומצאתי. ועיינו רמ"א (שם) שגם מזיק פטור באונס גמור.

[10] שו"ת הרשב"א א, אלף נו; רמ"א חו"מ שו, ח.