הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

טז.ג. ביטוח תאונות עבודה

הרב אורי סדן
החוק מחייב את העובד ואת המעסיק להפריש מדי חודש כסף לצורך ביטוח לאומי אשר יבטיח לעובד פיצוי במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. במקרה בו לא הופרש סכום זה, והעובד ניזוק, הביטוח הלאומי ישלם לעובד ויתבע את המעסיק להחזיר לביטוח הלאומי את הסכום ששולם לעובד. חוק זה נחקק ברוח התורה, הוא משקף מנהג מקובל בקהילות ישראל והוא מחייב גם על פי ההלכה.

בעבודות רבות עשוי להיות כרוך סיכון מסוים אותו נוטל העובד על עצמו, סיכון אותו לא יכול המעסיק למנוע, וממילא הוא אינו חייב לפצות את העובד בגינו. אולם החוק[1] מחייב את העובד ואת המעסיק להפריש מדי חודש כסף לצורך ביטוח אשר יבטיח לעובד פיצוי במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. כאשר נגרם לעובד נזק במהלך עבודתו, הביטוח הלאומי משלם סכומי כסף על פי תבחינים מסוימים מבלי להיכנס לשאלת האשמה. במקרה בו לא הופרש סכום זה, והעובד ניזוק, הביטוח הלאומי ישלם לעובד ויתבע את המעסיק להחזיר לביטוח הלאומי את הסכום ששולם לעובד.

חוק זה מביא למעשה לידי ביטוי עיקרון אליו מתייחסת גם התורה. התורה הכירה בסיכון האפשרי הכרוך בעבודה ובאפשרות לגלם אותו בכסף. בתורה נאמר על הלנת שכר: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ"[2]. הגמרא מבארת שהעובד לוקח על עצמו סיכונים במהלך העבודה, והשכר אותו הוא מקבל ניתן, בין השאר, בתמורה למוכנותו ליטול על עצמו סיכון, "מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר עצמו למיתה? לא על שכרו?"[3].

עוד מצאנו כי בבית המקדש, הציבור, שנחשב כמעסיק של הכהנים שעבדו במקדש, לקח על עצמו את ההוצאות הרפואיות שנדרשו על מנת לטפל בכהנים שחלו עקב עבודתם במקדש[4]. כך נהגו בחלק מקהילות ישראל[5] שהמעסיק הוא זה שלקח על עצמו את הסיכון כאשר העובד נפגע בגין עבודתו.

זאת ועוד, כאמור, לדעת חלק מהפוסקים[6] גם במקרים בהם המעסיק אינו אחראי מבחינה משפטית לנזק, אם הוא יזם את ההתקשרות רובצת עליו אחריות מוסרית על הנזק שנגרם לעובד. כאמור לעיל, אחריות מוסרית זו מוגדרת לעיתים כנזק עקיף (גרמא), עליה חייבים בדיני שמיים[7], ומעסיק החפץ לצאת ידי שמיים ראוי שיפצה את העובד על הנזק שנגרם לו[8].

לאור כל האמור מסיק הרב עוזיאל[9] כי דרישה של העובד ממעסיקו שיבטח אותו היא דרישה לגיטימית, וכך היה המנהג המחייב במדינת ישראל עוד לפני שנחקק החוק[10]. אי לכך נראה כי חוק הביטוח הלאומי המחייב את המעסיק לבטח את העובד שלו מפני תאונות עבודה הוא חוק ראוי וטוב, המחייב גם על פי ההלכה, שכן הוא הדרך לממש במידה מסוימת את האחריות המוסרית של המעסיק לפצות את העובד במקרה של נזק גם אם אין בביטוח הלאומי די כדי להסיר מהמעסיק את האחריות המוסרית למנוע את הנזק, נזק במקרים רבים אינו ניתן לתיקון באמצעות כסף. משמעות הדבר היא כי מעסיק שלא ביטח את העובד שלו כחוק, יהיה חייב לשלם לביטוח הלאומי החזר, בשיעור התשלומים שהעובד קיבל מהביטוח הלאומי.

 

[1] ‏חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה‏. קיימים כמובן ביטוחים פרטיים משלימים אשר נעשים במקומות עבודה מסוימים, אולם אין הדבר מקובל ברוב מקומות העבודה.

[2] דברים כד, טו.

[3] בבא מציעא קיב ע"א; שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן, כ.

[4] ירושלמי שקלים ה, א.

[5] על מנהג קהילת איזמיר במאה ה-19 ראו שו"ת רוח חיים שלג, ד.

[6] ראו לעיל סעיף א הערה 7.

[7] בבא קמא נה ע"ב.

[8] משפט שלום קעו, מח; פתחי חושן שכירות, ז, לא.

[9] שו"ת משפטי עוזיאל ד, חו"מ, מג.

[10] ראו הרב שמואל תנחום רובינשטיין, "בעיית הפיצויים בהלכה", תורה שבעל פה ד, עמ' צג-צח.