הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים ומחקרים
פרשת משפטים - בחוזה שלך
אחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר במדרש רבה הסביר קשר זה "שכל התורה תלויה במשפט". דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים. במאמר קצר מבואר כיצד דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. שפורסם בשבת בשבתו" שבת משפטים תש"ע
בית הדין לממונות - בין סמכות לבוררות
יש חסרון מהותי בעובדה שבתי הדין לממונות יכולים לדון מכוח חוק הבוררות בלבד. אולם, נראה שהדרך הנכונה לתקן עיוות זה אינה תיקון חוק הבוררות על ידי ביטול הצורך באישור הפסק או אף על ידי מתן זכות ערעור, אלא בהענקת סמכות זו בהסכמת הצדדים. פורסם בגיליון משרד המשפטים, פרשת דברים, תשס"ד, גיליון מס' 173
חוקים ומשפטים צדיקים - ייחודו של המשפט העברי
רבים שואלים, מה ייחודו של המשפט העברי, ובמה הוא שונה משיטות משפט אחרות הנוהגות בעולם. שאלה זו מקבלת משנה תוקף על רקע האיסור החמור להזדקק לבתי משפט שאינם פועלים על פי דין תורה. במאמר זה, מוצגות על קצה המזלג שלוש סוגיות עקרוניות, המייחדות את המשפט העברי. מאמר זה פורסם ב"מעט מן האור".
לגמור את הדין כדי להטיל שלום בעולם
ככלל, תפקידו של דיין במשפט העברי הוא לרדוף צדק, כלומר, לנגד עיניו של הדיין אמורה לעמוד מטרה אחת בלבד - פסיקת דין אמת. אמת שאינה מתחשבת בנסיבות האישיות של העומדים לדין - "לא תעשו עול במשפט, לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפט עמיתך" (ויקרא יט, טו). אף על פי כן, עיון בשיטת הרא"ש מעלה, כי הוא ראה מטרה נוספת לבית הדין, והיא השכנת שלום. אין הכוונה ליצירת אווירה רגועה ורגשי ידידות, אלא לכך שיש לחתור לסיום סכסוכים משפטיים, גם כאשר אין אפשרות לברר את האמת. מאמר זה פורסם ב"עלון שבות בוגרים".
נזק עקיף
לחץ מוגבר של מים גרם לפיצוצים בצנרת. בית הדין של "ארץ חמדה גזית" בעפרה (תיק מס' 74043) זיכה את היישוב שסיפק את המים לחקלאי, בטענה שהוא אינו הנתבע הנכון. הסקירה זו מתמקדת בשאלת האחריות של ספק שירות בסיסי לספק שירות כמובטח, ובשאלה מיהו הנתבע במקרה של שרשרת חוזית. פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 911
מיסי ישוב
במאמר קצר זה נבחנת החובה לשלם מיסי ישוב, וכן מה הם עיקרי זכויותיה של מזכירות הישוב לעשות בכסף. כבר המשנה קובעת (בבא בתרא א, ה): "כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר." כלומר כולם חייבים להשתתף בבניית דלת כניסה לחצר שתמנע כניסתם של גורמים לא רצויים. השולחן ערוך (חו"מ קסא, א) מוסיף דברים נוספים ומסתבר שכל זמן שאין הגדרה מפורטת של הסמכויות ישנו "מתחם סבירות" ממנו המזכירות איננה יכולה לחרוג, למשל, היא אינה יכולה להחליט על הקמת מצפה כוכבים או גשר מיתרים דקורטיבי בכניסה ליישוב. ברשויות המקומיות תשלום המיסים (ארנונה) הוא אכן לפי גודל הדירה, וביישובים מקובל לגבות תשלום אחיד מכל משפחה. תשלום זה הוא חובה גמורה וכפי שנאמר במשנה "כופין עליו" וממילא מי שאינו מוכן לשלם ייקרא אחר כבוד לבי"ד לממונות ואם לא תהיה בפיו טענה על מעילה בכספים או חריגה משימוש סביר ייאלץ לשלם את כל חובותיו.
הדחת חשוד בפלילים ממשרה ציבורית
מן המפורסמות הוא, שאמון הציבור בנושאי המשרה הציבורית הוא אבן יסוד לכל מינוי לתפקיד ציבורי, ומשום כך "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור". אולם, עיון במקורות ההלכה מגלה, שיש לעשות הבחנה ברורה בין מינויו של חשוד לסילוקו של חשוד ממשרתו הציבורית. המאמר דן מהם הכללים ומתי ניתן וצריך לסלק חשוד. המאמר פורסם בynet בתאריך: ט' אלול, תשס"ח (09.09.08).
מעמדה של עסקת טיעון על פי ההלכה
עסקת הטיעון שנחתמה עם הנשיא לשעבר משה קצב מיקדה את תשומת הלב הציבורית בקיומן של עסקאות טיעון, ובשימוש הגובר שנעשה בהן. חוסר הנחת מהסדר זה נובע מהתחושה שאת ההליך המשפטי שמתיימר להשיג צדק, החליפה מדיניות של תגרנות משפטית בו החשוד בעבירה על החוק הוא שותף לגיטימי. זאת, מבלי להתייחס לקולת העונשים שנגזרים בעקבות עסקאות טיעון. מאידך, טוענים מנסחי עסקאות הטיעון כי סד האילוצים הנוקשה, הכולל עומס בלתי נסבל על מערכת המשפט, קושי בגיבוש מסכת ראייתית מניחה את הדעת, ועוד, אינם מותירים ברירה במקרים רבים מלבד עסקת טיעון. במאמר מובאים קריטריונים על פיהם ניתן לקבוע איזו עסקת טיעון ראויה ואיזו עסקה טיעון איננה ראויה.
נייר עמדה בנושא מקום מגורים
למקום מגוריו נודעת השפעה רבה על עיצוב אישיותו. על כך עמד כבר דוד המלך, כאשר שיבח את האיש ש"במושב לצים לא ישב" (תהלים א, א). וכן הטיף התנא, רבי ניתאי הארבלי לתלמידיו: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א, ו). הרמב"ם. קידם עיקרון זה כשהפך אותו להלכה פסוקה. לזכות זו אין ערך, אלא אם יוכל אדם להבטיח שמקום המגורים שבחר לו יוכל לשמר את זהותו התרבותית. הזכות לשמור על תרבותה של הקהילה נמצא, שההגנה על הזכות לבחור את מקום המגורים חייבת להיות כרוכה גם בהגנה על זכותה של הקהילה לשמר את אורחות חייה במקום המגורים שבו בחרה להתקיים. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
נייר עמדה בנושא חופש ההתאגדות
המלצות נייר העמדה הן: 1. נראה שאין לשלול באופן מוחלט את האפשרות לכפות על פי חוק על אדם להיות חבר באיגוד, אך יש להדגיש שכפייה כאמור תוכל להתקיים רק בתנאי שהאיגוד הוא על בסיס קיומה של קהילה טבעית, שהאדם חבר בה ממילא. 2. יש להגביל את חופש ההתאגדות במקרה של פגיעה בביטחון המדינה ובקיומה. 3. כאשר קיים קונצנזוס חברתי המבטא סלידה ושאט נפש מן העמדה המוסרית שחברי הקבוצה מבטאים, ניתן לשלול את זכותה להתאגד. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
נייר עמדה בנושא מאסר חייבים
מאסר החייב נתפס בעיני הרמב"ם כ"דרך שדנין הגוים", שהרי "לא מצינו בשום מקום חיוב גוף מחמת ממון". כנגד זה בתקופה מאוחרת יותר בשל הברחת נכסים מן הנושים, התיר הריב"ש לקהילת סרגוסה לאסור חייבים מכח תקנת קהילה. כל המחלוקת היא כאשר יש בכוחו של החייב לשלם, אך אם אין בכוחו לשלם את חובו, מוסכם על הכל שאין לאסור אותו. יש לבחון את הדברים גם ביחס להתנהגותה של מדינה יהודית, שלה יש כלי נוסף והוא המשפט בפלילי. המלצת נייר העמדה היא אחת משתים: א. להעביר את הדיון במאסר חייבים למשפט הפלילי, שקובע את הכלל שהמאסר איננו כלי אזרחי אלא כלי לטיפול בעבריינים. ב. לאפשר מאסר חייב, אך רק בנסיבות חריגות, כאשר יש ביכולתו לשלם והוכח הדבר. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
שוחד לנבחרי ציבור
בבחירות הפנימיות בליכוד בשנת 2002 התפרסמו חשדות לכך שחלק מהמתמודדים הזמינו את חברי המרכז לנפוש בבית מלון, ולארוחות במסעדה (פרשת סיטי טאואר). במאמר זה נבחן סיפור זה בראי המשפט העברי , המאמר פורסם בעתון "הצפה" (2002) סמוך לאירוע. על פי ההלכה, לנבחרי ציבור יש מעמד של דיינים, ומכאן נגזר גם האיסור המוטל עליהם לקבל שוחד. במאמר נבחנו מספר שאלות: האם מעשים כאלה הם בגדר שוחד? האם הם פוסלים את הנבחרים לכהן בכנסת? האם חברי הגוף הבוחר נפסלים מלכהן בגוף זה?
מניעת רוכלות ביישוב
האם ניתן למנוע מרוכלים המוכרים סחורה בישוב לעשות זאת, כאשר: - המכירה מתקיימת בשטח ציבורי, או תוך הסתובבות בין הבתים? - המכירה מתקיימת באופן חד פעמי או קבוע? - נמכרת סחורה שיש בחנויות ביישוב, או סחורה אחרת ? מאחורי השאלה מסתתרת הדילמה עד כמה יש לאפשר מסחר חופשי, שאמור להועיל לציבור הרחב, כאשר יש בכך פגיעה בסוחרים המקומיים. לשאלה זו ישומים גם במישור הלאומי – עד כמה יש להגן על היצרנים המקומיים מפני ייבוא סחורות מחו"ל, ייבוא שאמור להוזיל את מחירי המוצרים לציבור הרחב. העיקרון העולה מהמאר הוא שטובת כלל הציבור יכולה להוות שיקול להטלת הגבלות על המסחר. המאמר פורסם ב"עט עפרה" (ניסן תשס"ד).
דגשים למדיניות כלכלית יהודית לקראת תקציב 2013-2014
מכוני המחקר התורניים משפטי ארץ וכתר מתכבדים להגיש נייר עמדה בשורה של סוגיות כלכליות חברתיות ע"פ מקורות היהדות. מבנה נייר העמדה: נייר העמדה כולל מספר סוגיות מרכזיות העומדות לפתחם של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, ובמיוחד לקראת תקציב 2013-2014. בכל סוגיות מובאים משפטי רקע ובסופן המלצות. הרחבה ומקורות מובאים בהערות שוליים.
פרוזבול והערמה
מהתורה לקראת סוף שנת השמיטה יש להשמיט את כל ההלוואות, אך הלל תיקן שטר פרוזבול אותו נוהגים כמעט כולם לעשות. מהי תקנת הפרוזבול? מה היה הדין לפני תקנת הלל? כיצד מחליטים חכמים לעקור דבר מהתורה? האם עם כל מצווה וקושי ניתן להתמודד בדרך זאת? המאמר עונה על שאלות אלו ובנוסף מבאר את המגמה שעומדת מאחורי התקנה: דוקא לעני יש מצוה להלוות, ודוקא לו יש לשמוט את החוב. כשמלווה מוסר שטרותיו לבית הדין, בית הדין מברר ובודק שאכן נעשה כאן עוול, ולווה איננו מחזיר את החוב, ואז בית הדין מפעיל את סמכותו ואוכף את הלווה לפרוע את חובו. המגמה היא לאפשר לעני להתחיל בנקודת מוצא כלכלית טובה יותר ולא לשקוע בעוני. בניגוד לכך, אין סיבה שאיש עסקים שקבל הלוואה או אשראי מהבנק לשם ביצוע עסקה גדולה, לא ישיב את ההלוואה. המאמר פורסם ב"תלמוד דרך ארץ" – חוברת מאמרים על מסכת מכות בהוצאת "מרכז ישיבות בני-עקיבא" בשיתוף עם "מכון משפטי ארץ" .
סקירת פס"ד: מסרב להתגרש ע"פ הוראת הרבי
סוגיית אכיפת גט על בעל כאשר האשה מואסת בו הובאה למרכז השיח הציבורי בעקבות הסרט גט. כפי שכבר נטען בעבר, בבתי הדין נפסק כדבר שבשגרה שכאשר מדובר ב"אמתלא מבוררת" של האשה, בית הדין יכפה גט על הבעל. דוגמא לכך קיימת בפסק הדין של הרב אליהו היישריק מבית הדין הרבני בתל אביב (תיק מס' 1014181/1, בפני הדיינים: הרב אליהו הישריק, הרב זבדיה כהן, הרב יצחק מרוה. פסק הדין ניתן בתאריך י"ג בשבט התשע"ה, 02/02/2015). בעניין זה קבע בית הדין שלאור התנהלותו האלימה של הבעל, ומסיבות נוספות, יש לקבל את בקשתה של האשה להתגרש.
נזיקין באתר דין תורה החדש
אתר דין תורה מבית מכון משפטי ארץ, מביא מידע מגוון על בתי הדין לממונות ומשפט התורה במדינת ישראל מזה כעשור. כעת האתר מתחדש והוא יכלול מידע חדש, ובכלל זה שיעורי וידאו ואודיו, וכלים חדשים שיקלו על המשתמש. אחד הכלים המרכזיים הוא התגיות המאפשרות לגולש לראות את כל החומרים הקיימים באתר הקשורים לנושא מסוים. לשם ההדגמה נבחן את התגית "נזיקין".
חוזה אחיד בהלכה
התפיסה ההלכתית המקובלת היא, שחתימה על חוזה יוצרת חזקה חלוטה על כך שהחותם קרא את תוכנו של החוזה, הבינו והסכים לכל תנאיו, מתוך גמירות דעת מלאה. ברם, תפיסה זו התבססה על חוזים שנוסחו בידי שני הצדדים לעסקה, ולא נוסחו ביד צד אחד, על מנת שישמשו בסיס לחוזים רבים, עם אנשים רבים ובלתי מסוימים. בדורות האחרונים, עקב ההתפתחות התעשייתית מחד, ויצירתם של תאגידים רבי עוצמה, התפתח סוג חדש של חוזה, הלא הוא 'החוזה האחיד'. מאפייניו של חוזה זה הם, שהוא מנוסח בידי צד אחד לעסקה, לרוב – הצד החזק, כאשר החותם מצוי בעמדת מיקוח קשה, בהיותו נדרש לבחור בין אחת משתי אופציות: לחתום על החוזה בשלמותו, או לוותר על שירותים הנחוצים לו ביותר. מדינת ישראל, בהיותה ערה לבעייתיות המיוחדת של 'החוזה האחיד', חוקקה חוק שנועד לפתור את בעיית החוזים האחידים. במאמרו, מבקש הרב אליהו גורפינקל להוכיח שהתפיסה ההלכתית הנכונה היא, שהחתימה על החוזה יוצרת חזקה לכאורה, לכך שהחותם אמנם היה מודע לכל תנאיו של החוזה. חזקה זו ניתנת לסתירה, בהתאם לנסיבות החתימה. מדבריו עולה שלתפיסה זו היו מהלכים בהלכה עוד בטרם בא 'החוזה האחיד' לעולם, ויש בה כדי להגן על החותם, גם במקום שבו חוק החוזים האחידים לא יגן עליו. המאמר פורסם ב"משפטי ארץ – טענות וראיות", עפרה, תשס"ד
עריכת צוואה על פי ההלכה
הרב סיני לוי, דיין ברשת בתי הדין ארץ חמדה גזית, סוקר במאמר תמציתי את המנגנונים ההלכתיים השונים בהם ניתן להשתמש לכתיבת צוואה ע"פ ההלכה. כל פרק מסתיים בהצעת נוסח לסעיף בצוואה העושה שימוש במנגנון שנידון. כמו כן, עוסק המאמר בשאלת היחס לחוקי מדינת ישראל בעניין, ולהשפעתם על נוסח הצוואה.
צוואה כהלכה במשפט העברי והישראלי / מאמר אורח
דיני צוואה במשפט התורה מתמודדים עם סדרה של קשיים יסודיים, ובהם, הניסיון להעביר בעלות לאחר מיתת המצווה, הרצון להקנות נכסים טרם בואם לרשותו של המצווה ועוד. במקביל, מערכת המשפט במדינת ישראל מטילה סייגים כבדים על דיני צוואה, כאשר חלק מן הסייגים הם קוגנטיים, כלומר, בלתי ניתנים לויתור ומחילה. כיון שהמצווה אינו יכול לקבוע באיזו מערכת תידון הצוואה - ע"פ דין תורה או בבתי המשפט - הרי שעליו לנסח את צוואתו באופן כזה שיהיה תקף בשתי המערכות. עו"ד יובל בדיחי, סוקר במאמרו את המאפיינים העיקריים של דיני הצוואה במשפט התורה, ולהבדיל בחוקי מדינת ישראל. זאת, כבסיס להצעת הצוואה שלו המופיעה גם היא באתר. המאמר בקובץ המצורף.
סקירת פס"ד: פיצול בתיווך משפחתי / ארץ חמדה גזית 73131
בעניין המעמד ההלכתי של חוק התיווך במקרקעין המחייב הסכם תיווך מפורט בכתב, אוזכרו פסקי דין קודמים של בית הדין, בהם נקבע שהחוק תקף הלכתית על פי הכלל "דינא דמלכותא דינא", כי יש בו כדי למנוע סכסוכים הנובעים מאי הבנה. אולם במקרים בהם ברור שהצדדים ידעו שלמתווך יש ציפייה לשכר, אין להחיל את החוק, כי החלה כזו תפגע בהגינות ובצדק ללא טעם ברור.
סקירת פס"ד: דמי תיווך בעסקה שהתבטלה / ארץ חמדה גזית 74021
בית הדין קבע תחילה שזכאות מתווך לדמי התיווך קמה כבר בחתימת החוזה, ולא רק במימוש העסקה. זאת מכיוון שעל פי ההלכה שאלה זו תלויה במנהג המקום (רמ"א חו"מ קפה, י), והמנהג במדינת ישראל הוא לפי חוק המתווכים סעיף 14(א) (3) שמעניק את הזכאות לדמי התיווך בהתקשרות הצדדים "בהסכם מחייב". לפי זה, זכאי המתווך לדמי התיווך, למרות שהעסקה לא מומשה בסופו של דבר. אמנם, כאשר מתברר שההסכם נחתם בטעות, עקב אי ידיעת פרטים מהותיים, רואים את העסקה כאילו כלל לא נחתמה, ואם כן אין למתווך זכאות לדמי תיווך ועליו להשיב את דמי התיווך שכבר קיבל.
טרקטורון שנמכר ונמצא מנועו פגום
טרקטורון משומש נמכר, אך למחרת הקנייה, בעת שהקונה נסע עם הטרקטורון, דמם המנוע. לאחר שהוסע הטרקטורון למוסך, קבע בעל המוסך שהתקלה היא תוצאה של נזק מצטבר וחלודה במנוע, דבר המעיד על סדק שנפער במנוע זה מכבר. לפיכך, מוצדקת טענת הקונה לביטול המקח ולהחזר כל הכסף ששילם עבור הטרקטורון. אבל לא מתקבלת דרישתו להחזר הוצאות הבדיקה.
קונה שלא שילם ומכר החפץ לאחר / מאמר אורח
א. אדם שמכר סחורה ותבע מהקונה את התשלום פעמיים - יכול לבטל את העסקה. הפקדת שיק (שחזר) ותביעה פעם נוספת הם בגדר שתי תביעות. ב. כאשר הסחורה שנמכרה היא באיכות גרועה, וברור שהמוכר היה מעוניין להיפטר ממנה במהירות גם אם יהיה עיכוב בתשלום - אזי עיכוב כזה אינו גורר את ביטול העסקה. אולם, גם בסחורה באיכות גרועה, אם המוכר לא היה מוכן לביצוע עסקה ללא תשלום - אזי אי תשלום גורר את ביטול העסקה. ג. הסעיף בחוזה הקובע כי כל זמן שהתמורה לא שולמה הבעלות לא עוברת מעיד באופן ברור על כך שהמוכר התנה את קיום העסקה בתשלום. ד. אם הסחורה נמכרה לצד ג', יכול המוכר לקחת אותה בתנאי שישלם את תמורתה לקונים, ויגבה את הסכום מהקבלן.
קבעו מחיר ולא קבעו אם כולל מע"מ
קבלן שיפוצים סיכם עם לקוח על מחיר. הצדדים לא הזכירו אם המחיר כולל מע"מ או לא. לאחר ביצוע העבודה, כשדרש הלקוח קבלה, התגלעו חילוקי דעות בין הלקוח לקבלן. לטענת הקבלן המחיר לא כלל מע"מ, ואילו לטענת הלקוח, אין הצדקה לכך שיוסיף מע"מ על המחיר. הרב צבי יהודה בן יעקב, דיין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב עסק בשאלה נפוצה זו ואלה מסקנותיו העיקריות: 1. סיכום עסקי נעשה על פי הנוהג, והנוהג הוא שמחיר כולל גם מע"מ. לפיכך, הקבלן אינו זכאי לתוספת גם אם הוא מחזיק בכספו או רכושו של הלקוח. 2. גם אם יוכח שללא מע"מ המחיר עליו סוכם נמוך בשישית מהנהוג בשוק, לא יוכל הקבלן לדרוש העלאה בשכרו (כחלק מדיני אונאה) אלא אם כן הוא מחזיק ברכושו של הלקוח. פורסם בספר משפטיך ליעקב, חלק ב, יז
גבולות התחרות העסקית
מכון כתר, קדומים, הוציא לאור את הספר החמישי בסדרת ספרי כתר. ספר זה נכתב ע"י הרב יהודה פרומן, והוא עוסק כולו בתחרות עסקית על פי ההלכה. מכון כתר נאות לפרסם באתר דין תורה שלושה פרקים מתוך הספר. פרקים אלה עוסקים בהיבטים המעשיים של שאלת התחרות העסקית. הפרקים עוסקים בתחרות עסקית בין ספקי שירותים (כדוגמת, חברות סלולר), ספקי אשראי (בנקים), ובמקרים נוספים. זאת, תוך התייחסות לשאלת המגבלות המוטלות על המתחרים בשוק, ועל הלקוחות.
על מי מוטלת חובת הראיה בנזיקין / מאמר אורח
מדברי הפוסקים עולה שבמקום בו יש ספק מלכתחילה האם יש חיוב תשלום על הנזק, יתכן ועל הניזק תוטל חובת הראיה. דוגמא לספק מעין זה היא כאשר בעל מלאכה הזיק ויש ספק האם הוא מומחה ואז הוא פטור, או שמא הוא איננו מומחה ואז הוא חייב. דוגמא נוספת, כשלסטים פרצו גדר ובהמות שהיו במקום יצאו החוצה והזיקו, במקרה כזה יש צד לחייב את בעלי הבהמות מספק שמא הבהמות לא היו שמורות טוב עוד לפני כן, או שמא הליסטים אשמים. הרב אדרי מחדש שמחלוקת האחרונים שהזכרנו מתייחסת רק למקרים מעין אלו, ואילו במקרה הרגיל של נזק שנמצא לפנינו לכל הדעות על המזיק להוכיח שהוא אינו אחראי עליו.
שמירה למניעת נזק
רמות השמירה השונות מוגדרות דווקא בתחום דיני השמירה: שומר חינם חייב לשמור בשמירה בסיסית, כשמירת אדם על רכושו, שומר שכר חייב בשמירה יתירה, ושואל חייב אפילו באונס. בדיני נזיקין אין התייחסות מסודרת בגמרא לשאלת רמת השמירה הנדרשת, ובשאלה זו עסקו הראשונים, תוך השוואה לדיני שומרים. במאמר זה מוצגות שתי גישות: זו של הרמב"ם וזו של הרא"ש,וכן הפסיקה בשו"ע.
עריכת דין במשפט העברי
נוכחותם של עורכי דין וטוענים רבניים היא עובדה מוגמרת בבתי הדין הרבניים, לעומת זאת, בבתי הדין לממונות ישנם מקרים מעטים בלבד בהם יש ייצוג משפטי לבעלי הדין. יתירה מזו, בתי הדין ממעטים לפסוק הוצאות משפט ובכך נמנעים מלתמרץ את בעלי הדין להסתייע בייצוג וייעוץ משפטי יקר. מציאות מורכבת זו, בה מערכת משפט התורה מתייחסת באופן מסויג לייצוג משפטי נבחנת במאמרו של הרב הלל גפן ממכון משפטי ארץ, עפרה. הרב דן בהיבטים המוסריים וההלכתיים של סוגיה זו, ומאמרו מסכם את דעות הפוסקים השונות בעניין.
שמיעת עדות וטענות ידי מתורגמן / מאמר אורח
במקרים רבים מופיעים בפני הדיינים בעלי דין ועדים הדוברים שפה זרה. במצב כזה אין ברירה אלא להשתמש במתורגמן, אולם, הדבר מעורר קושי הלכתי גדול, זאת, בנוסף לחשש מעיוות דין. בעיה זו נפוצה במיוחד בבתי הדין לגיור שדנים לעתים קרובות במעמדם של עולים חדשים. במאמרו, מתמודד הרב חיים וידאל, דיין בית הדין לממונות של המוע"ד ירושלים עם השאלה.
הסתמכות על עדות קטן במשפט פלילי
במקרים רבים, יש הכרח להסתמך על עדות של קטינים, למשל, במקרה של תקיפת קטינים שלא נוכחים בה בגירים. במדינת ישראל מקובל להסתמך על עדותם של קטינים, אך במגבלות מסוימות - מה עמדת ההלכה בשאלה זו? בדרך כלל דורשת ההלכה עדות של שני גברים שומרי מצוות מעל גיל 13, אולם, התחומים מסוימים מתירה ההלכה להסתמך על עדותם של קטנים, למשל, במקרה של עדות על אדם שמת על מנת להתיר לאשתו להינשא (עגונה). ממקרים אלו ניתן לשאול עקרונות לקבלת עדות קטן במקרה הצורך.
בירור עובדות במשפט תוך פגיעה בצנעת הפרט
בשיטות משפט מודרניות רבות, הייתה צנעת הפרט לערך עליון, שהגשמתו גוברת לעתים אף על הצורך בבירור האמת במסגרת משפט פלילי. לאחרונה, יש המבקשים גם לפסול ראיות שהושגו תוך פגיעה בגופו או בצנעתו של הפרט. לפי גישה זו, לא יקבל בית המשפט, למשל, את שקית הסמים שיצאה מגופו של הנאשם לאחר שהושקה בסמים משלשלים, ולא ייעשה שימוש בהאזנות סתר שבוצעו שלא כדין, על אף שיש בהן כדי להוכיח שפלוני ביצע פשע חמור. במאמרו, מבקש הרב ד"ר איתמר ורהפטיג לבחון את עמדתה של ההלכה בסוגיה זו, של המתח שבין זכותו של אדם לצנעת הפרט, ובין חובתו של בית הדין לברר את האמת. אגב הדיון, קובע המחבר אמות מידה חשובות בהקשר זה, הנוגעות למידת הפגיעה בצנעת הפרט, לעומת מידת התועלת שתצמח מן הפגיעה. את אמות המידה מיישם המחבר על חקירות שונות שבהן התועלת רבה (הצלת נפשות), או שבהן הפגיעה באדם רבה (בדיקה פולשנית, בדיקה פסיכיאטרית ועוד). אגב הדיון, עוסק המחבר גם בסמכותו של הדיין להסיק מסירובו של בעל הדין לברר את טענותיו בפני בית הדין, מסקנות לרעתו, וכל זאת, תוך השוואה לדין הישראלי הנוהג.
כוחה של טענת אדם לטובת עצמו
תחילתו של כל הליך משפטי בתביעה, והמשכו – בתגובה של הנתבע. שלבים פשוטים אלה מעוררים שאלה יסודית ביותר – האם כאשר אדם טוען טענה לטובת עצמו, הוא משפר את מצבו המשפטי ביחס לאדם שלא טען דבר, או שמא טענת אדם לטובת עצמו אינה משפרת את מצבו, אולם, שתיקה עלולה להתפרש לעתים כהודאה לדברי בעל הדין השני? בשאלה מקורית זו, עוסק הרב עדו רכניץ ומוכיח שהיא עומדת במרכזה של מחלוקת ראשונים רחבת היקף: בעלי התוספות סברו שטענת אדם לטובת עצמו משפרת את מצבו. הרמב"ם סבר שטענת אדם לטובת עצמו אינה מעלה ואינה מורידה, ורק שתיקה מתפרשת כהודאה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי בשלוש סוגיות עיקריות: טענינן ליתמי, ברי ושמא וסוגיית מיגו.
"דיני נפשות והלכות ציבור" סיכום מאמרו של הרב יעקב אריאל מתוך הספר הלכה בימינו
איסור שפיכות דמים הוא מהחמורים שבאיסורי התורה, ובכלל זה שפיכות דמים של גוי. הסמכות להעניש גויים נתונה בידיו של השלטון, וליחידים אסור ליטול סמכות זו לידיהם, גם אם השלטון אינו פועל בנחישות מספקת כדי למגר את תופעות הטרור. עם זאת, מותר למתוח ביקורת על התנהלות המדינה, ובלבד שלא תינקט אלימות פיזית או מילולית.
בעיית העוני והמדיניות לצמצומה בראי ספרות התורה שבעל פה
מאמר זה בוחן את הגדרת "קו העוני" כפי שנקבעה על-ידי חכמי ישראל, לאורך תקופה הנמשכת על-פני כאלפיים שנה. לדבריו חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני, וככזה הוא זכאי לתמיכה כספית מהקופה הציבורית לרכישת מזון וביגוד. לטענתו לאורך כל הדרך יש הגדרה אחת ויחידה של קו העוני, למעט מספר חריגים המכונים "עניים בני טובים". (המאמר פורסם בכתב העת בטחון סוציאלי מס' 89)
מטלת ביצוע באזרחות - בתי דין לממונות
הרב אריה וולהנדלר, הרב עדו רכניץ
בתי הדין הפרטיים לממונות אשר התקיימו כל השנים בצידה של המערכת הממלכתית זוכים בעת האחרונה לביקוש רב. האם וכיצד הם משתלבים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? להצעות נוספות לחצו על התג - לימודי אזרחות
מטלת ביצוע באזרחות - העסקת בני נוער
הרב אריה וולהנדלר, הרב עדו רכניץ
סיפור מסגרת זה עוסק בנושא הקרוב לליבם של נערים - ניצולם על ידי מעסיקים. החידוש בנוסח מסגרת זה על פני הנוסח המוצע באתר משרד החינוך הוא בשילוב של מקורות תורניים המצביעים על חומרתה ההלכתית של הבעיה וכמו כן הצבעה מרומזת על אפשרות פיתרון תורנית כפניה לבית דין לממונות הפוסק על פי ההלכה.
ביטול עסקה תוך 14 יום
נראה שלפי ההלכה יש להבחין בין מצבים בהם ניתן לומר שנפל פגם בגמירות הדעת של הקונה, כתוצאה מלחץ שיווקי שהופעל עליו בדרכים שונות, או כתוצאה טעות כלשהי (אף שאין בה בכדי להגדיר את העסקה כמקח טעות), לבין מצבים כגון זה המתואר לעיל, בהם גמירות הדעת היא מוחלטת וביטול העסקה נעשה משיקולים ספקולטיביים בלבד. במצבים מהסוג הראשון ניתן לראות את אפשרות ביטול העסקה כ"תקנת הציבור" התקפה על פי ההלכה, אולם במצבים מהסוג השני, נראה שאסור יהיה על פי ההלכה לבטל את העסקה – אלא אם כן נעשה הדבר בהסכמתו המוחלטת של המוכר.
השלכותיו של מעשה שנעשה תוך העדר שליטה עפ"י המשפט העברי
המעשים השונים הכלולים בתחום המשפט העברי, נחלקים לשני סוגים עיקרים: א. מעשים שעיקרם בתוצאה. ב. מעשים שעיקרם הוא המעשה עצמו. באופן כללי ניתן לומר, כי למעשים המשתייכים לסוג הראשון תהיה משמעות הלכתית גם אם נעשו תוך העדר שליטה, ואילו למעשים המשתייכים לסוג השני לא תהיה, בנסיבות של העדר שליטה, כל משמעות הלכתית. עיקרון זה משתרע על פני תחומים רבים מתחומי המשפט העברי: עבירות, שינוי מעמד אישי, קיום מצוות ודיני הנזיקין.
לשון הרע בהלכה
חלקה הראשון של עבודת הדוקטורט עוסק בהגדרת מושגי היסוד של איסור לשון הרע ובמקורותיו הנורמטיביים. חלק זה מתמקד בעיקר בניתוח אנליטי של המושגים ההלכתיים הקשורים באיסור (מה בין "לשון הרע" לבין "רכילות", בין "לשון הרע" ל"מוציא שם רע" וכיו"ב), במקורותיו בתורה ובחז"ל ובדינמיקה של התפתחות הספרות ההלכתית בנושא, אשר עברה תהליכים ושינויים שהגיעו לשיאם עם כתיבת ה"חפץ חיים". לצד אלה, עומד המחקר גם על הדמיון בין ההגדרות והיסודות ההלכתיים של האיסור בהלכה היהודית, לבין מקביליהם באסלאם ובנצרות. החלק המרכזי האחר של המחקר מתמקד ברקע העיוני של איסור לשון הרע. בחלק זה נדונים טעמי האיסור (ובעיקר- מה הבסיס העיוני להחלת האיסור גם כאשר פרסום הגנאי אינו שקרי? האם לאדם מוקנית זכות ל"שם טוב" שאינו משקף את המציאות?) וכן השאלה, מדוע הספרות היהודית העוסקת בו משייכת אותו כמעט תמיד לעולם ה"מידות" ולא לעולם הנזיקין. לקראת סופו, עוסק המחקר בניתוח כלים הלכתיים לריכוך ה"מתח" המובנה בין איסור לשון הרע לבין חירות הביטוי ובסנקציות ההלכתיות על הפרת האיסור.
תיאוקרטיה ודמוקרטיה במשנתו של הרב אליעזר ולדנברג
משנתו הייחודית של הרב ולדנברג כוללת עיסוק שיטתי באורח יוצא דופן בשאלות היסודיות והיישומיות של מדעי המדינה בכלל ושל דת ומדינה בפרט. ובכלל זה התייחסות שיטתית לשאלות התיאורטיות והעקרוניות של היחס בין תיאוקרטיה ודמוקרטיה. לצד הדיון התיאורטי, הרב ולדנברג כפוסק הלכה בכיר וכדיין בבית הדין הרבני, עסק בשאלות הלכתיות קונקרטיות הנוגעות למעמדה ולהתנהלותה של מדינת ישראל. השוואה בין הדיון התיאורטי של הרב ולדנברג לבין הדיון ההלכתי מאפשרת לעמוד על נקודות המתח והממשק שבין תיאוקרטיה ודמוקרטיה, ועל ההבדלים בין תיאוריה ויישומה. העבודה נכתבה לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת בר-אילן.
זכויות יוצרים ב - העתקה לצורך שימוש פרטי - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
הרב חיים בלוך, הרב דניאל כץ, הרב עדו רכניץ
שאלת העתקה לצורך פרטי צריכה להיבחן על פי שלושת הכיוונים שהובאו למעלה: גישת "הגזל" – על פי גישה זו אין הבדל בין העתקה לצורך פרטי והעתקה לצורך מסחרי, ושניהם לכאורה אסורים. גישת "ההנאה" – על פי גישה זו אין איסור להעתיק אלא יש חובה לשלם (ראו דברי מלכיאל ג, קנז). שיעור התשלום הוא כשווי ההנאה של המעתיק והמשתמש (לאו דווקא המחיר שדורש בעל הזכויות). אם בעל הזכויות אינו מעמיד אותם למכירה אזי אין חובת תשלום. גישת "התקנה והחוק" – על פי גישה זו יש לבחון את המצב החוקי.
זכויות יוצרים ג - העתקה לצורך שימוש מסחרי - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
הרב חיים בלוך, הרב דניאל כץ, הרב עדו רכניץ
העתקת מוצר בכללה אסורה וכאשר מדובר בהעתקה לצורך מסחרי הדין חמור עוד יותר. החומרה נובעת מכך שאדם מרוויח כסף מעבודתו של אדם אחר, בשונה מאדם שמעתיק לצורך פרטי ואיננו מרוויח כסף אלא רק נהנה (וחוסך כסף). ועל כן יש מקום לחייב את המרוויח לשלם ליוצר על השימוש ביצירתו על בסיס דין "נהנה" שבשולחן ערוך (שהוזכר למעלה), ומבלי להזדקק לחוק או לתקנה מיוחדת. גם חוק "זכויות היוצרים (תשס"ח-2007, סעיפים 62-61) מחמיר בעניין וקובע שהעתקה לצורך מסחרי היא גם עבירה פלילית.
זכויות יוצרים ד - באינטרנט - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
הרב חיים בלוך, הרב דניאל כץ, הרב עדו רכניץ
עמדתנו היא שהורדה של תכנים מהאינטרנט בוודאי איננה ראויה. בנוסף, המאמץ החוקי הבינלאומי בשנים האחרונות כנגד אתרי שיתוף קבצים גרם לכך שאתרים כאלה פועלים באופן מוסתר ולא בריש גלי, ולכן קשה לומר שהתקנה לחלוטין אינה נאכפת. בהתאם לכך, התשובות הבאות אינן עוסקות בשאלת ההורדה מהאינטרנט, אלא מניחות שהדבר אסור ומתמקדות בפרטים הייחודיים שמעלה השואל.
זכויות יוצרים ה - יצירת עותק לאחר קניה - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
הרב חיים בלוך, הרב דניאל כץ, הרב עדו רכניץ
בנוגע ליצירת עותק נוסף, בוודאי שאין בעיה ליצור עותק של דיסק שנקנה כדין, ובלבד שייעשה שימוש בעותק אחד בלבד כל פעם. באופן כזה אין פגיעה בזכויות היוצר.
חובתן של רשויות ציבוריות לעמוד בהתחייבויותיהן החוזיות על פי המשפט העברי
הרב עדו רכניץ, הרב ד"ר ירון אונגר
עמדת המשפט העברי היא שתוקפו של חוזה ציבורי רב מתוקפו של חוזה פרטי, וככלל, אין הציבור רשאי לחזור בו מהתחייבויותיו, אף בנסיבות שבהן היחיד יכול היה לעשות כן. יחד עם זאת, על פי המשפט העברי התחייבויות חוזיות כפופות לאומד דעתם של הצדדים להתחייבות. אומד דעת זה מושפע במידה רבה מן הנוהג המקובל במקום ובעת שבמסגרתם נוצרה ההתחייבות.
על חשיפת זהותו של האב ועל המשמעויות ההלכתיות של אי גילוי זהותו
יש לדון בהסתרת זהותו של האב מנקודת המבט של טובת הילד, ובמידה וקיימת סתירה בין טובת הילד לטובת האם, יש להעדיף את טובת הילד. הסתרת זהות האב עלולה למנוע מן הבת לממש את זכויותיה בעיזבונו של אביה הביולוגי ולתבוע מאביה מזונות שבהם הוא מחוייב על פי הדין.
דת חברה וכלכלה, הוגים דתיים וזרמים כלכליים חברתיים, המקרה של האורותודוכסיה היהודית במאה העשרים
המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.
סמכות רבנית מול סמכות משפטית: מניעיהם של מתדיינים בציבור הדתי-לאומי בבחירת ערכאה שיפוטית בסכסוכים אזרחיים
מחקר זה חקר את נושא הסמכות המשפטית של בתי הדין הדתיים-פרטיים מול בתי המשפט האזרחיים. מטרת המחקר הייתה לזהות ולבחון את מניעיהם של מתדיינים מהציבור הדתי-לאומי, בבחירת ערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי או בבית משפט אזרחי והאם ישנה אידיאולוגיה סדורה הנובעת מהמניעים שהתגלו.
ערב השקת לספר "מדינה כהלכה"
הרב יעקב אריאל, הרב אברהם גיסר, הרב עדו רכניץ
"המלך המשפט" למה אנחנו מתכוונים? || מדינה דמוקרטית על פי ההלכה, האם אפשרית? ערב השקת הספר החדש של מכון משפטי ארץ "מדינה כהלכה" מאת הרב עדו רכניץ. יום חמישי ד' תשרי, 13.9.18, 20:30, בית כנסת שירת אהרן בגבעת שמואל מימון המונים לספר נמשך עד ראש השנה.
מדריך מעשי להתקשרות בין קבלן בניין ובין מזמין עבודה
התקשרות בין מזמין לקבלן היא מורכבת ובמקרים רבים מביאה את הצדדים למחלוקות משפטיות. המדריך המוצע כאן נועד להגביר את המודעות של שני הצדדים לנקודות חיכוך צפויות ומציע פתרונות מעשיים בהם כדאי לנקוט מראש. בנוסף, מומלץ לצדדים לחתום על חוזה מפורט, ראו בפנים קישור לחוזה לפי ההלכה וחוק המתחשב בנקודות אלו.
סעיף פיצויים מוסכמים בחוזה
התחייבות בסכום סביר, אפילו מעט יותר מערך הנזק שנגרם על ידי הפרת החוזה, אין בה חסרון אסמכתא. אולם התחייבות לשלם קנס מופרז יש בה חסרון 'אסמכתא'. כדי להתגבר על בעיית ה'אסמכתא', נוהגים להוסיף בחוזים את המשפט הבא: 'הצדדים מודים כי כל ההקנאות, החיובים והמחילות האמורים לעיל נעשו בבית דין חשוב מעכשיו, באופן שאין בו אסמכתא'. הנוסח 'וקנינא מיניה ... דלא כאסמכתא' אינו מועיל, כיוון שמשמעותו היא שהצדדים מודיעים על גמירות דעתם להתחייבות שבשטר, אף שיש בה 'אסמכתא'. אולם הנוסח 'ושטר זה נעשה בענין שאין בו אסמכתא' מועיל, כי משמעותו היא שמודה שהשטר נעשה באופן שאין בו 'אסמכתא', דהיינו שנעשה בבית דין חשוב, ו'הודאת בעל דין כמאה עדים דמי'. אולם גם כאשר מדובר בקנס שאין בו 'אסמכתא' לא תמיד יש לחייב את מלוא הקנס. המאמר פורסם באמונת עתיך 116, ניסן תשע"ז.
דין תורה בין יהודי ובין לא-יהודי
במקרים לא מעטים מגיעות מחלוקות בין יהודים לשאינם יהודים לבתי הדין לממונות. כיצד יש להכריע במחלוקות אלה? לפי מסקנת המאמר במקרה שבו יהודי ומוסלמי באו להתדיין בבית דין של תורה מבלי לומר דבר, ברירת המחדל היא שיש לדון אותם לפי דיניהם של המוסלמים. אולם, כיוון שבתי דין של תורה אינם בקיאים במשפט המוסלמי, וכיוון שחזקה על הצדדים שידעו זאת, הרי שניתן להניח ששני הצדדים שפנו לבית דין של תורה הסכימו ורצו שידונו את שניהם לפי דין תורה. ולכן למעשה יש לדון אותם על פי דין תורה באופן שוויוני, כאילו מדובר בהתדיינות בין שני יהודים. המאמר מבוסס על חלק מפסק דין שפורסם כמאמר בגליון אמונת עתיך, 122 (תשע"ט)
כנס הדיינים ה-14: הכרעה במחלוקות בימינו
במסגרת הכנס השנתי של הליכות עם ישראל בראשות הרב רצון ערוסי, קיים מכון משפטי ארץ את כנס הדיינים ה-14 בנושא הכרעה במחלוקות והתמודדות עם סברת "קים לי". זאת לאור דברי חלק מהאחרונים (כגון, הריא"ה הרצוג) שכתבו שיש לצמצם את תחולתו כדי לאפשר יישום של משפט התורה. בנייר העמדה שהוכן לקראת הכנס, הוצע לבית הדין לקבוע בהסכם הבוררות כי הצדדים מסמיכים את בית הדין להכריע במחלוקות, ונידונו כלי הכרעה שונים. בכנס השתתפו עשרות דייני בתי הדין לממונות מכל רחבי הארץ וממגזרים שונים. בדיון שהתפתח בין הדיינים העירו המשתתפים הערות חשובות שישולבו בסיכום הכנס שיפורסם ברבים.
ציות, סמכות ומחאה במסורת המדינית היהודית: קהילות ימי הביניים וראשית הרנסנס
עבודה זו בוחנת את הנוהג שאיפשר לפרט למחות כנגד החלטות הקהילה, וכיצד הוא מאפיין את מודל השלטון היהודי בימי הביניים. אחד מהמודלים המרכזים של שלטון שהוצגו בעובדה הוא "מודל הברית" לו שלושה הצלעות: ה' - מלך – עם. אשר יישומו של הרעיון במושגים חוקתיים של שיטת ממשל זה מודל "שלושת הכתרים": "כתר תורה", "כתר מלכות" ו"כתר כהונה". מודל זה נשמר גם בימי הביניים כפי שרואים בדיונים על נוהג המחאה, כאשר הדיון המרכזי הוא בשאלה מהם היחסים שבין ה"כתרים" והיכן רעיון המחאה משתלב במודל זה? בין יתר מסקנותיו הוא שחכמי הדורות יצאו כנגד משתררים על הקהל בין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר תורה" ובין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר מלכות".
חוזה קבלני לביצוע עבודות בנייה: מאמר וחוזה מבואר
הסכם קבלני לביצוע עבודות בנייה עלול להסתיים בסדרה ארוכה של מחלוקות בין המזמין ובין הקבלן. תחום הלכתי זה נחקר באופן יסודי על ידי הרב אלעזר גולדשטיין שניסח מדריך הלכתי ידידותי, ואף הסכם קבלנות מפורט. בחוזה ניתן מענה לנקודות המחלוקות כדי להבהיר לצדדים את זכויותיהם. בכלל זה, ישנה התייחסות לחובות המזמין והקבלן לעמוד במועדים שנקבעו בחוזה, לשאלת התשלום על תוספות ושינויים, ולתרופות על הפרת החוזה משני הצדדים. מאמר זה פורסם בספר משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם
חוזה קבלני לביצוע עבודות בנייה: מאמר וחוזה מבואר
הסכם קבלני לביצוע עבודות בנייה עלול להסתיים בסדרה ארוכה של מחלוקות בין המזמין ובין הקבלן. מאמר זה מציג מחקר מקיף על תחום הלכתי זה. למאמר מצורף מדריך הלכתי ידידותי, וכן חוזה קבלני לביצוע עבודות בניה המבוסס על העקרונות שבמאמר. בחוזה ניתן מענה לנקודות המחלוקות כדי להבהיר לצדדים את זכויותיהם. בכלל זה, ישנה התייחסות לחובות המזמין והקבלן לעמוד במועדים שנקבעו בחוזה, לשאלת התשלום על תוספות ושינויים, ולתרופות על הפרת החוזה משני הצדדים. המאמר פורסם בספר משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם.
מבוא לדיני חוזים
במאמר זה סוקר הרב ד"ר איתמר ורהפטיג את דיני החוזה בהלכה. המאמר בוחן את חופש החוזים שקיים בהלכה, וגבולותיו. בהמשך הוא דן בדרכי כריתת החוזה האובליגטורי והריאלי, ובמגבלות שההלכה מטילה בנוגע לכריתת חוזים. המאמר פותח את הספר משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם. והוא מהווה בסיס להבנה מעמיקה של כל אחד מהחוזים המוצעים בחלקו השני של הספר.
אחריות מעין ביטוחית
המאמר עוסק בשאלה כיצד על בית הדין לפעול במקרה שלפי ההלכה אין חיוב מן הדין לפצות על הנזק, אולם במקרה של תביעה כנגד חברת ביטוח הניזק היה מפוצה? והאם בית הדין יכול לחייב את המזיק לשלם בנזק עקיף כאילו הביטוח הופעל? המאמר סוקר את עמדת פוסקי זמננו שיש לראות את הביטוח כהתחייבות מכללא של חברת הביטוח לשלם יותר ממה שההלכה מחייבת בתחום שבו מקובל לעשות ביטוח, ובפרט בתחום שבו החוק מחייב לעשות ביטוח. בהמשך לכך הוא קובע ששינה התחייבות מכללא כזו של צד לעסקה בכל מקרה בו מקובל לעשות ביטו. התוצאה היא שבית הדין אמור לחייב את אותו צד גם אם לא עשה ביטוח או במקרה בו בחר שלא להפעיל את הביטוח. המאמר פורסם בכתב העת, אמונת עתיך, גליון 123, ניסן תשע"ט.
מדינת ישראל במשנתו ההלכתית של הרב הרצוג
המחקר הוא עבודת המוסמך (M.A) של הרב ד"ר יצחק רונס בהנחיית הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. בעבודה מובא ניתוח של עמדתו ההלכתית של הרב הרצוג ביחס למדינת ישראל, ועיקרי מסקנת המחבר היא שתפישתו הציונית של הרב הרצוג היא שהגאולה תבוא דרך הטבע - כלומר כתוצאה ממעשה אדם. ולכן למדינה ישנו פוטנציאל שיש לפעול למימושו. מאידך, אין כל סיבה להצדיק את המדינה בכל מקרה אם אנו מעצבים את הגאולה בידינו, אלא יש לעצב אותה שתבנה בדרך הראויה. זאת בניגוד לטענה שהוצגה ביחס לאנשי דת אחרים שראו במדינה גאולה משמים ובגללה הם העניקו לגיטמציה דתית לכל המהלכים המדיניים של השלטון.
הרב קוק והתפיסה המרקסיסטית: עיון בכתביו המוקדמים
הרב קוק מחה על ניצול הפועלים במסגרת המהפכה התעשייתית, עד כדי כך שהוא ראה בכך עוול מוסרי שיש בו כדי להצדיק את העבדות. אולם, הרב קוק התנגד לשני הפתרונות העיקריים של מרקס: הוא התנגד למהפכה, וטען שבמקום לשחרר את הפועלים מסבלם היא תשעבד אותם לאדונים חדשים ואכזריים יותר. כמו כן, הוא התנגד לביטול הקניין הפרטי. במקום זה הוא הציע פתרונות אחרים לבעיה.
תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה
יש לשלם למפעילת משפחתון חצי ממה שהובטח. לגבי שיעור התשלום – יש לנכות את ההוצאות שנחסכו למטפלת עקב ההשבתה, ולשלם לה חצי מהנזק הממשי שנגרם לה עקב ההשבתה בלבד. הפיצוי של המדינה הוא לעצמאים ולא ללקוחות שלהם, ולכן ההורים ישלמו למטפלת את מה שנקבע לעיל והמדינה תיתן פיצוי על חלק מהנזק שנותר.
תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן
הקמתה של מדינת ישראל חייבה את העולם הרבני להתמודד עם אתגר הלכתי שעמו לא התמודדו פוסקי ההלכה מזה אלפיים שנים: הנחת תשתית הלכתית לכינונה של מדינה ריבונית יהודית, עצמאית ודמוקרטית, שבה יש אחוז ניכר של בני מיעוטים, ולא פחות חשוב מכך, שרוב אוכלוסייתה איננה מגדירה עצמה כשומרת מצוות. הרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אליעזר יהודה וולדינברג ושלמה גורן היו מהראשונים שביקשו להיענות לאתגר זה. מחקרים רבים נכתבו עליהם ועל משנתם ההלכתית, אך עד כה טרם נחקרה משנתם המדינית כמכלול שלם. בכך עוסקת עבודה זו.
סדר קדימויות להקצאת משאבי החייאה על פי ההלכה
במצב בו משאבי הטיפול מוגבלים יש להעדיף טיפול בחולים שסיכויי החלמתם גבוהים על פני טיפול בחולים שסיכויי החלמתם אפסיים, וכן יש להעדיף טיפול בחולים שמשך הטיפול הצפוי בהם קצר, כדי להציל חולים רבים יותר. אין לדחות טיפול בזקנים ובנכים באשר הם. פורסם בעיתון בשבע גיליון 894.
חוות דעת בעניין התכנית הכלכלית של ראש הממשלה מחודש יולי 2020
1. התכנית הכלכלית של רה"מ מבקשת לפתור את המצוקה הכלכלית שיצר משבר הקורונה באמצעות עידוד צריכה אשר תסייע לעצמאים ותצמצם את האבטלה. 2. מטרה זו רצויה וראויה על פי ההלכה. אך אינה מספקת, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את המצווה המוטלת על המדינה לסייע באופן ישיר למי שנפגע מהמשבר ונקלע לעוני. 3. לעומת זאת הצעה ברוח הצעתו של נגיד בנק ישראל למתן מענק חד פעמי נוסף למובטלים ולמי שעסקיהם נפגעו עונה באופן ראוי יותר לשתי מטרות אלו: צמצום האבטלה מחד, וסיוע ישיר לנפגעי המשבר הכלכלי מאידך.
סמכות ואחריות המדינה בעניין בריאות הציבור
תחום בריאות הציבור נמצא באחריות הממשלה ובסמכותה לקבל כל החלטה הנראית לה כמיטיבה עם הציבור, בין אם מדובר בהחלטה הפוגעת בחופש התנועה או העיסוק של האזרחים מחד ובין אם מדובר בהחלטה העשויה לגרום לאבדן חיים מאידך. כל עוד ההחלטות מתקבלות בשיקול דעת, כאשר טובת האזרחים עומדת לנגד עיני מקבלי ההחלטות, הן אינן יכולות לעמוד לביקורת שיפוטית. המאמר פורסם בספר "מכת מדינה" בהוצאת מרכז תורה ומדינה.
ז.ג. ערך העבודה והזכות לחופשה
חכמים שיבחו את עשיית המלאכה והעלו אותה על נס מוסרי הן בשל הסכנות שמצויות בבטלה ובעוני והן בשל היותה מימוש של יעוד האדם. עם זאת חשיבותה של החופשה לאדם העמל ברורה. הזכות לחופשה הינה נוהג חדש אשר נקבע בחקיקה. על פי ההלכה הצדדים רשאים לשנות בהסכמה את מספר ימי החופשה הקבועים בחוק.
ז.ב. משך יום העבודה ושעות נוספות
משך יום העבודה נקבע לפי מנהג המדינה שכיום משתקף בחוק שעות העבודה והמנוחה, אשר מחד קיצר מאד את משך יום העבודה ביחס למה שהיה מקובל בזמן הגמרא ומאידך קבע כי הפסקות עבור אוכל ותפילה יעשו על חשבון זמנו של העובד. לחוק זה יש מעמד של מנהג בלבד. לפיכך, עובד המבקש להתפלל בזמן העבודה חייב להגיע לסיכום נאות עם המעסיק על אופן דיווח שעות העבודה.
צו מניעה ועיקול נכסים
במקרים רבים מבקש אחד הצדדים לדיון מבית הדין סעד זמני, כגון, עיקול נכסים, צו הפסקת עבודות וכדומה. בדיני צו מניעה בהלכה עסק הרב יובל חסיד ועמד על הצורך לאזן בין הצורך של מבקש הצו לבין החשש לפגיעה בלתי מוצדקת באדם שהצו יוצא כנגדו. בהקשר זה הוא עמד על העילות למתן צו זמני, על הראיות הנדרשות ועל הסעדים השונים. בשולי הדברים הוא דן במתן צו זמני על ידי בית הדין הפועל בחסות חוק הבוררות, שמעניק סמכות לבית הדין רק לאחר חתימת שני הצדדים על הסכם בוררות. לפיכך במקרה שיש צורך בהוצאת צו טרם שהצד השני יידע על עצם הבקשה ניתן לפנות לבית המשפט לצורך הוצאת הצו. במקרה שהצדדים כבר חתמו על הסכם בוררות וישנו צורך דחוף רשאי בית הדין להוציא את הצו במעמד צד אחד. המאמר פורסם בספר משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות.
חוקי התורה: הגורם הנאה ממונית לחברו ללא הסכם - יורד לשדה חברו (תשפ"א)
הרב עדו רכניץ, הרב יוסף גולדברג
מסמך נוסף במסגרת פרויקט כתיבת חוקי התורה, ובו דיני הגורם הנאה לחברו ללא הסכם.
דיני מקח טעות
המאמר פורסם באמונת עתיך, ועיקרו: בחוקי התורה דיני אי התאמה חלים על כל ההסכמים באופן שווה: הסכמי מכר, התחייבות למכר, עבודה, קבלנות, נישואין ועוד. זאת ועוד, בחוקי התורה אין הבדל בין אי התאמה שנגרמה בשוגג לבין הטעיה מכוונת, ובשניהם הסעדים דומים. לאור זאת, ריכזנו את דיני אי התאמה הנוגעים להסכמים ממוניים מסוגים שונים – במסמך אחד.
חוקי התורה: שכירות מקרקעין (תשפ"א)
הרב עדו רכניץ, הרב עו"ד יוסף רוזנברג
מסמך נוסף במסגרת פרויקט כתיבת חוקי התורה, ובו דיני שכירות מקרקעין.
בעלות נשים נשואות בימינו וחיובן בנזקים
האחרונים כתבו שאם האישה רשומה כבעלים, אזי זו הוכחה שיש לאישה חלק בנכס. לפיכך, רישום חשבון בנק כמשותף ורישום דירה בטאבו כמשותפת מעידים שהאישה היא שותפה שווה, וממילא יש לך רכוש שממנו היא יכולה לשלם על נזקיה. הוא הדין כאשר אישה עובדת המפקידה את שכרה בחשבון הרשום על שם הבעל בלבד, היא בעלת חצי מהכסף בחשבון ויכולה לשלם ממנו בעבור נזקיה. המאמר פורסם בתחומין מא
בתי דין של תורה בימינו – האם הם חזון בר יישום? חלק א'
מאמר זה מתמודד עם הטענה כי חוקי התורה המסדירים את המערכות המשפטיות רחוקים כל כך ממציאות ימינו, כך שלא ניתן לקיים מערכת משפטית הפועלת על פיהם. הטענה הראשונה היא שיש להבחין בין המשפט הפלילי של התורה, שבו אכן משפט התורה איננו אפקטיבי, לבין המשפט האזרחי-ממוני התורני שהוא מעשי. בהמשך נדחתה הטענה כי בימינו אין בכלל דין תורה בגלל ביטול הסמיכה, בגלל השימוש בפשרה, ובגלל ההימנעות משבועה בבית הדין.
ד.ג. תוכן הסכם העבודה וחשיבותו
הסכם עבודה אמור לשקף את הציפיות של הצדדים מההתקשרות ביניהם, ומטרתו למנוע אי הבנה בין הצדדים. ההסכם אמור לכלול התייחסות לשני תחומים לפחות: מה נדרש מהעובד, ומהי התמורה המובטחת לו מהמעסיק. הסכם עבודה יכול שיהיה הסכם בעל פה. בכל זאת, יש יתרון גדול בהסכם כתוב, וחתום על ידי שני הצדדים. זאת, כדי לתעד סיכומים בעל פה ולמנוע אי הבנה ומחלוקות מיותרות.
ה.ג. הסכמה לתשלום מחיר מופרז במצב של מצוקה
חז"ל נטו שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים. עם זאת במקרים בהם נראה כי נותן השירות ניצל את מצוקתו הרגעית של מקבל השירות ודרש ממנו מחיר מופקע, ההלכה מתערבת, וקובעת כי העסקה בטלה, גם אם מקבל השירות בלית ברירה הסכים לדרישה זו, שכן לא היתה זו הסכמה מלאה.
מזונות קטינים מתחת גיל שש – האם חיוב גמור או מדין צדקה?
על פי ההלכה, ע"פ הצדק ועל פי רוח ההלכה, וכן על פי החוק ורוח החוק, כיום האם והאב צריכים לשאת בעול המזונות באופן שיתופי, שוויוני ויחסי, זאת בעקבות שני השינויים הדרמטיים שהרחבנו עליהם, השינוי באופי הכלכלה המשפחתית והשינוי בפסיקה הקובעת איזון בזכויות, מה שמוביל בצורך לאיזון באחריות ובחובות.
הריגת פורץ למכונית לאור ההלכה
הגנת 'בא במחתרת' קיימת רק בהורג גנב שנכנס לרשות בעל הבית, ולא כשהגנב גנב חפץ מחוץ לרשות בעל הבית, אפילו במקרה שהגנב חמוש. גנב הפורץ למכונית החונה ברחוב שאין בעליה בתוכה, אין ההורגו זכאי להגנת 'הבא במחתרת', אולם אם בעל המכונית נמצא בתוכה, הוא זכאי להגנת 'הבא במחתרת'. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 133.
ג.ד. טעות במשא ומתן
משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.
ב.ב. יחסי עובד מעביד
חוקי העבודה מעניקים זכויות נרחבות למי שבינו ובין מעסיקו נוצרה מערכת יחסים המוגדרת "יחסי עובד ומעביד". הגדרתה המדוייקת של מערכת יחסים זו אינה מופיעה בחוק והיא נעשית לפי "מבחן מעורב" שקבעו בתי המשפט . הואיל ו"המבחן המעורב" הפך להיות "מנהג המדינה", אזי בכל הנוגע לזכויות חוקיות של העובד הנובעות מכוח קיום מערכת יחסים זו, הוא מחייב גם על פי ההלכה.
ז.ד. אחריות לבריאותו של העובד ולנזק שנגרם לו
על פי ההלכה המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאות הבריאות של העובד, אלא אם כן זהו המנהג המקובל כפי שנהוג כיום ביחס לעובדים זרים. כמו כן המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאותיו הרפואיות של העובד אפילו אם המחלה או הפגיעה אירעה לעובד במהלך עבודתו, ועקב עבודתו, אלא אם כן העובד חלה או ניזוק עקב מעשה או מחדל של המעסיק. על פי החוק קיימת חובה להפריש מדי חודש כסף לביטוח הלאומי, אשר מעניק לעובד ביטוח במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. חוק זה נכון וראוי גם על פי רוח התורה, והוא מחייב גם על פי ההלכה .
ז.ה. ימי מחלה
ימי מחלה הם ימים עבורם מקבל העובד שכר למרות שנעדר מעבודתו, מכיוון שהסיבה להיעדרותו הייתה מחלה שמנעה ממנו להגיע לעבודתו. בפוסקים קיימות מספר שיטות בנוגע לזכות זו ולמעשה הנוהג המקובל מופיע בחוק אשר מעניק זכאות לתשלום בגין ימי מחלה באופן חלקי. החוק מחייב כברירת מחדל במקום בו הצדדים לא סיכמו באופן שונה מן הכתוב בו.
ז.ו. אש"ל וביגוד
הזכות לקבלת מזון או ביגוד מהמעסיק עשויה להיות חלק מתנאי השכר, ובלבד שהיה סיכום מפורש בין הצדדים, או שכך הוא מנהג המדינה. נכון להיום לא קיימת חקיקה בתחום ואין מנהג ברור ולפיכך אם הצדדים לא סיכמו ביניהם דבר בנוגע להוצאות אש"ל או ביגוד, המעסיק אינו חייב בהם. במידה והמעסיק סיפק לעובד בגדי עבודה עליו להשיבם עם סיום העבודה אלא אם כן סוכם בין הצדדים אחרת.
ז.ח. חיסכון לפנסיה ואחריות האדם לחסוך לימי הזקנה
על האדם מוטלת חובה מוסרית לחסוך באופן מינימלי עבור ימי הזקנה שיגיעו בעתיד לא פחות ממה שחובה עליו לדאוג למחסורו של כל עני אחר בהווה. חובה זו מוטלת על ידי המדינה באופן מורחב מעט באמצעות החוק. החובה כוללת גם חובה על העובד, שכיר או עצמאי, לחסוך, וגם חובה על המעסיק של העובד השכיר להפריש עבור העובד שלו כסף אשר ישולם לו בימי זקנתו. חוק זה מחייב גם על פי ההלכה והצדדים אינם יכולים להסכים לוותר עליו או להסתפק בתשלום שנמוך מדרישות החוק.
ח.א. שכר מינימום
בשוק חופשי, אליו מתייחסת התורה, מחיר העבודה נקבע לפי הביקוש וההיצע של העבודה. התורה לא חוקקה חוקים אלא דיברה אל ליבו של המעסיק לראות את העובד לא כמכונה, אלא כאח שיש לו צרכים. אולם בתקופות בהן ישנו ניכור, המדינה רשאית להשתמש בסמכותה, ולקבוע בחוק שכר מינימלי שאסור לשלם פחות ממנו, גם לא בהסכמת העובד. חוק זה תקף גם על פי ההלכה ולפיכך מעסיק המשלם לעובד פחות משכר זה עובר על איסורי גזל והלנת שכר.
ח.ב. שכר מקסימום
עקרונית אין שכר אותו ניתן להגדיר כשכר מקסימלי, כל עוד ההסכם נעשה בהסכמה מלאה. אולם לעיתים, בשל שיקולים שאינם טובת החברה, עובד זוטר מקבל שכר נמוך ביחס לתפוקה שלו. ולעומתו, עובד בכיר משתכר הרבה ביחס לתפוקה שלו, לא בגין כישוריו אלא בגין קשריו או מעמדו. מצב זה אינו הגון, אינו צודק ואינו ישר. אי לכך, בנסיבות מסויימות כאשר נותן השירות ניצל את מצוקת מקבל השירות ודרש ממנו תשלום מופרז, תמורת שירות שאינו מצריך חכמה כישרון או נסיון מיוחד, רשאי מקבל השירות לחזור בו מהסכמתו.
ח.ג. מועד התשלום
מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, הוא ביום בו סיימו את עבודתם. בעובד קבוע, המנהג המקובל שנקבע בחוק הוא לשלם בתחילת החודש הקלנדרי הלועזי העוקב. בקרב מוסדות התשלום לקבלן או לעובד בחשבונית מתבצע לרוב לאחר זמן, ולפיכך אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן. בכל מקרה על העובד מוטלת החובה לדרוש את שכרו.
ח.ד. אופן התשלום
התורה קובעת באופן ברור כי את שכרו של העובד יש לשלם במועד שנקבע בכסף מזומן בלבד ולא באמצעות מוצרים, שוברים, נופש, זכות לשירות או כל דרך אחרת. העברה בנקאית ישירות לחשבון העובד נחשבת למזומן. מערכת הבנקאות והעולם הדיגיטלי מעמידים בפני המעסיק אפשרויות נוספות כגון המחאה יישומוני תשלומים שונים אולם השימוש בהן מותנה בהסכמת העובד.
ח.ה. המאמץ הנדרש להשגת כסף לתשלום שכר
החובה לשלם לעובד, ובזמן, מחייבת את המעסיק לתכננן את צעדיו באופן שיוכל לעמוד בחובתו זו. אולם ייתכנו מצבים בהם למרות התכנון המוקדם המעסיק נקלע למצוקה כספית ואין לו כסף לשלם לעובד. במקרים אלו ראוי אפילו שיטול הלוואה מגמ"ח ללא רבית או מבנק המחזיק בהיתר עסקה, אולם אין זו חובה גמורה. בכל מקרה שנמנע מלעשות כן עליו להגיע להסכמה עם העובד על מועד התשלום שכן בהעדרה הוא עשוי לעבור על איסור הלנת שכר.
יב.ג. השעיית יחסי עבודה בעקבות כורח רחב היקף (מכת מדינה)
כאשר הפסקת העבודה התרחשה עקב כורח רחב היקף, המכונה גם 'מכת מדינה', כגון מלחמה, בצורת, מגיפה או רעידת אדמה יחסה של ההלכה כלפי העובד שונה ולדעת חלק מן הפוסקים המעסיק חייב לשלם לעובדים את שכרם גם בעבור התקופה בה לא עבדו, אולם היות ונקודה זו נתונה במחלוקת, למעשה נראה שיש להגיע להסכמה ולפשרה ולחלוק את ההפסד בין העובד לבין המעביד.
יב.א. הפסקת עבודה בהסכמה או על פי תנאי הסכם
יחסי עבודה מגיעים לא אחת אל סיומם אם בהסכמה ואם בחוסר הסכמה, המוגדרת כפיטורין או כהתפטרות. אי חידוש חוזה עבודה אינו מוגדר כפיטורין ולפיכך הוא מותר אולם לעיתים החלטה זו עשויה לפגוע במטה לחמו של העובד ועל המעסיק לקחת זאת בחשבון ולשקול לעומת צרכיו שלו גם את צרכיו של העובד. תפיסת העסקת אדם אחר כזכות, וכבעלת ערך מוסרי גבוה, עשויה לגרום למעסיק לקבל החלטות נכונות ומאוזנות יותר.
יב.ב. הפסקת העבודה עקב אילוץ חיצוני
כאשר הפסקת העבודה נעשתה בשל אילוצים בלתי צפויים ההלכה רואה בפיטורין כורח בלתי נמנע ומאפשרת לבצעם, והמעסיק יהיה חייב לשלם רק עבור העבודה שכבר בוצעה. אולם ההלכה מבחינה בין כורח שניתן לחיזוי ובין כורח שלא ניתן לחיזוי. כמו כן הדין ישתנה אם היה פער בין הצדדים מבחינת יכולת החיזוי של הכורח.
י.א. האיסור וחומרתו
התורה מייחסת לתשלום שכר העובד במועדו ובמלואו חשיבות עליונה, ומייחדת לו שתי פרשיות. בעקבותיה הלכו חז"ל אשר הפליגו בחומרת איסור הלנת שכר. איסור זה מתייחס לכל תמורה אותה היה אמור העובד לקבל עבור עבודתו, על פי ההסכם שביניהם או על פי החוק, והוא קיים בעובד עשיר או עני, אדם בוגר או ילד צעיר. איסור זה הופך את חובת תשלום השכר לחובה דתית העשויה לחייב את המעסיק גם במקרה בו קיים ספק האם בוצעה.
י.ג. הלנת שכר עובדי קבלן
פעמים רבות העובד אינו מועסק באופן ישיר על ידי מי שנהנה מעבודתו, אלא על ידי גורם שלישי: קבלן, חברת כוח אדם, או חברה המספקת שירותים במיקור חוץ (Outsourcing). מיקור חוץ עלול לגרום לפגיעה אפשרית בעובדים שכן במקרים רבים, עובדי קבלן הם עובדים חלשים, החשופים לניצול ולעושק מצד קבלנים. במקרים אלו קיים פער בין המצב המשפטי לבין המצב המוסרי והערכי. מבחינה משפטית מקבל השירות אינו אחראי על תשלום השכר, ואינו עובר באיסור הלנת שכר אם שכרו של העובד הולן, אלא עובר על כך הקבלן שאמור לשלם את השכר . אולם, מבחינה מוסרית וערכית ישנה אחריות רבה גם על מקבל השירות.
י.ד. פיצויי הלנת שכר
הלנת שכר היא מעשה חמור אך התורה אינה קונסת את המעסיק שהלין שכר שכיר. אולם מעסיק המלין את שכר עובדיו עשוי לגרום להם באופן עקיף לנזקים כלכליים נוספים המוגדרים מבחינה הלכתית כ'גרמא'. ככאלה המעסיק פטור מלשלם עליהם מצד הדין אך היות והוא חייב בדיני שמים ראוי לבית הדין שהוסמך לפשר בין הצדדים לחייב את המעסיק לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו. את החוק במדינת ישראל אשר קונס את המלין שכר באופן יחסי לזמן בו הולן השכר יש לקבל כעיקרון בלבד, ועל בית הדין לקנוס את המעסיק בפיצוי חד פעמי על פי חומרת המעשה לפי שיקול דעת בית הדין.
יא.ב. מחויבות הפועל לאיכות העבודה
חלק מדרישת הנאמנות אות ההלכה דורשת מהפועל כלפי מעסיקו, היא למלא בעבודתו אחר דרישות המעסיק ולבצע את מלאכתו באופן המיטבי כלומר למצות בכל דקה את מירב מאמציו ואת כל כושרו המקצועי לטובת ביצוע עבודתו באופן הטוב ביותר. בנוסף לכך חלה על הפועל חובה שלא לעשות כל מעשה שעלול לפגוע בכושרו הפיזי והמנטלי הדרוש לו במהלך שעות עבודתו. כמו כן אין הפועל רשאי לעסוק בעיסוק אחר במקביל לעבודתו, אך מותר לעובד לעבוד בעבודה אחרת בנוסף לעבודתו במידה כל עוד הדבר פוגע באיכות עבודתו. היתר זה מוגבל למגזר הפרטי.
יא.ג. חובת נאמנות למעסיק
חובת הנאמנות של הפועל למעסיק מחייבת את הפועל שלא לעשות פעולה הפוגעת באינטרסים של המעסיק, אף שלא במסגרת עבודתו. לפיכך הפעלת עסק פרטי על ידי הפועל או ביצוע של עבודה פרטית עבור עסק הנמצא בתחרות עם המעסיק אסורה. כמובן שאסור לעובד, פועל או קבלן, לחשוף סודות מסחריים של המעסיק וזאת גם אם לא התחייב לכך במפורש.
יא.ד. קבלת הטבות במסגרת העבודה
אסור לעובד ציבור לקבל מלקוחות או ספקים איתם הוא בא במגע כל טובת הנאה שעשויה להשפיע על החלטותיו, אלא אם כן מדובר בטובת הנאה שגרתית, המקובלת במסגרת יחסים מקובלים בין בני אדם, אותה נותן אותו גורם לכל אדם. לעומת זאת לעובד במגזר הפרטי שמסוגל לעשות את ההפרדה הנדרשת, ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור המעסיק מותר לקבל הטבה אישית מלקוח או ספק, אם כי לעיתים קובעת ההלכה כי על העובד להעביר את ההטבה, כולה או חלקה למעסיק.
יא.ה. הערכת עובדים ודיני לשון הרע – עקרונות
מעסיקים מבצעים הערכות עובדים רשמיות במספר מצבים ולמטרות שונות. תהליך ההערכה נושק בהכרח לאיסור לשון הרע. כאשר ההערכה חורגת מכללי ההלכה הרי שמלבד המעריך עשויים להיכשל באיסור לשון הרע גם המראיין , החברה והמנהל המקבל את ההערכה. למרות זאת נראה שהערכת עובדים מותרת, כאשר היא נעשית במגבלות מסוימות וכאשר היא אמיתית, מדויקת, מקצועית ועניינית, הן בשל התועלת שצומחת ממנה למעסיק והן בשל העובדה שדבר קיומה היה ידוע לעובד לפני כניסתו לעבודה.
יא.ו. הערכת עובדים ודיני לשון הרע – יישום
הערכת עובדים מותרת כאמור בכפוף למגבלות ההלכה. המגבלות מתייחסים לכל השותפים בה: על המראיין לוודא את מהימנות המידע, לבדוק מה טיב הקשר של המעריך עם המוערך ולהתמקד אך ורק בתכונות הרלוונטיות לתפקודו של המוערך. על המעריך המוסר את המידע למראיין לראות לנגד עיניו את מטרת ההערכה, ולנסח את תשובותיו באופן בו הן יענו למטרות אלו. ועל המעסיק שהזמין את ההערכה לעשות בה שימוש זהיר. כמו כן הצעדים אותם נוקטת החברה על סמך הערכה להיות מידתיים ומותאמים למידת החשש הנשקף מהדיווח.
ט.ג. שינויים בגובה השכר
כל העלאה או הפחתה במשכורתו של העובד חייבת להיות בהסכמת הצדדים. לעובד אין זכות להעלאת שכר גם אם מחיר העבודה התייקר או שמדד יוקר המחיה עלה. אולם בזמנים בהם השכר נשחק באופן ניכר ישנה הצדקה להעלאת שכרו של העובד, ואם המעסיק לא עשה זאת העובד רשאי לתבוע זאת בבית הדין אשר בתנאי מסוימים עשוי לחייב את המעסיק לעשות כן. במקרים קיצוניים, בהם האינפלציה גואה, החוק מחייב את המעסיקים להעלות את שכר העובדים.
יב.ה. חובת התראה ושימוע לפני פיטורין
גם כאשר העובד גורם בשוגג נזק למעסיק, הדבר מהווה עילה מוצדקת לפיטורין. אולם ההלכה מתנה זאת בכך שהמעסיק התרה בעובד והעמיד אותו על טעותו. כמו כן עליו להדריכו כיצד עליו לנהוג, ולהזהירו מפני פיטורין אפשריים. המשפט הישראלי לעומת זאת מחייב עריכת שימוע לעובד לפני פיטוריו, ואף מאפשר לעובד לתבוע פיצוי מהמעסיק אם הדבר לא נעשה. לכן מומלץ למעסיק לאמץ נוהג זה גם אם הדבר אינו מחוייב על פי ההלכה.
יב.ז. תשלום שכרו של פועל שפוטר
לאחר הפיטורין המעסיק חייב לשלם לעובד את שכרו על העבודה אותה ביצע. בנוסף, כאשר פועל פוטר שלא כדין, חייב המעסיק לשלם לו שכר, אם כי שכר מופחת במקצת, עד סוף תקופת ההתקשרות. במקביל, ההלכה מטילה על העובד חובה להקטין את הנזק עד כמה שיוכל, ולמצוא עבודה חלופית בה יוכל להשתכר במקום העבודה ממנה פוטר.
יב.י. זכאות לפיצויי פיטורין
החוק, המחייב גם על פי ההלכה, מחייב לשלם פיצויי פיטורין לעובד שפוטר או שתקופת עבודתו על פי הסכם העבודה הגיעה לסיומה, אך לא לעובד שהתפטר מרצונו החופשי, למעט הסכום שהפריש המעסיק עבורו לקרן הפיצויים. עם זאת ישנם מקרים בהם החוק שולל מעובד שפוטר את זכותו לפיצויים. מאידך, ישנם מקרים בהם למרות שהעובד התפטר, ולא פוטר, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, כגון שההתפטרות הגיעה בעקבות הרעת תנאי העבודה.
יב.יב. פיטורי עובדת בהריון
מדינת ישראל בראשית ימיה חוקים המגנים על נשים עובדות ומאפשרים להם להביא ילדים לעולם ללא חשש כלכלי. במסגרת חוקים אלו הובטחה לאשה חופשת לידה, ובמקביל הוטל איסור גורף על פיטוריה במהלך ההריון וחופשת הלידה . חוקים אלה נועדו למטרות ראויות וטובות העולות בקנה אחד עם רוח התורה ומצוותיה והן צמצום עוני ועידוד ילודה, והוא מחייב גם על פי ההלכה.
כתובה לאשה שלא הותרה להנשא לאחר
מהותו של תנאי ב"ד "כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי". חיוב הכתובה הוא "כשתנשאי לאחר" סתירת הסוגיות בדעת בית הלל בדין זה ★ האם התנאי הוא רק לטובת האשה או גם לחובתה ★ הראשונים דחו חילוק זה ★ כיצד ניתן ללמוד מהקל וחומר ★ שיטת הבית יעקב ★ בראשונים מצינו סברא הפוכה חקירה בגדר התנאי "כשתנשאי לאחר" ★ קטלנית האסורה להנשא אם זכאית לכתובתה ★ מחלוקת הראשונים ★ האם יש חילוק בין שיטת הרא"ש לשיטת הר"ן ★ כשיטתם למדו הראשונים גם מדברי רש"י ★ אשה שהוחזקה שאינה יולדת ★ החילוק בין הוחזקה עקרה להוחזקה קטלנית האם לעולם הכתובה תלויה בהתר הנישואין מינקת או מעוברת או אשה האסורה להנשא עד שיעברו חדשי הבחנה, אם גובות כתובתן מייד טבע הבעל במים שאין להם סוף אם גובה כתובתה ★ החולקים על דין זה ★ האם הראשונים חילקו כאן בין טובת האשה לחובתה ★ האם דברי הרשב"א נאמרו דוקא כשכבר נשאת ★ האם יש חילוק בין עד אחד לשני עדים שטבע הבעל במים שאין להם סוף לענין כתובה ★ האם בעד אחד על מים שאין להם סוף אם נשאת תצא ★ בירור דעת הבית שמואל ★ לשיטת הט"ז והלבוש בכל מקום שאם נשאת לא תצא, גובה כתובה ★ שיטת המהרשד"ם כט"ז והלבוש ★ הבית יעקב חילק בין עד אחד לשני עדים בדרך אחרת ★ שיטת רבים מהפוסקים, כהראב"ד ★ סיכום השיטות בגביית הכתובה במים שאין להם סוף ★ לא תנשא משום לזות שפתים, אם גובה כתובתה אשה הזקוקה לחליצה מספק, האם גובה כתובה טרם החליצה ★ שני טעמים לדין זה ★ קיום לכשתנשאי לאחר באשה הזקוקה ליבום ★ כאשר ידוע שאינו עתיד לייבם ★ נטבע במשאל"ס ואשתו זקוקה לייבום האם גובה כתובה האם גם תוספת כתובה תלויה בתנאי "כשתנשאי לאחר" באשה שאמרה מת בעלי ★ האם במים שאין להם סוף גובה גם את התוספת ★ שיטת המראות הצובאות בדעת הרמב"ם ★ מקור לפירושו מדברי המהרי"ק ★ מסקנת המראות הצובאות ★ הכרעת ההלכה בגביית התוספת ★ חילוק בתוספת הכתובה בין יפוי כח האשה לגרוע כוחה ★ דין נדוניא במים שאין להם סוף ★ טבע במים שאין להם סוף, ועד אחד מעיד שמת ★ נישאת על פי עד אחד או על פי עכו"ם המסיח לפי תומו ★ תמיהה על המהרשד"ם בדעת הטור הדין במקרה שלא ידוע שזהו בעלה המסקנות ההלכתיות העולות מפסק הדין
יג.ג הודעה מוקדמת
בכל מקרה בו העובד מחליט להתפטר, גם כאשר הדבר נעשה בעילה מוצדקת, הוא מחויב למסור על כך הודעה מוקדמת למעסיק אשר תאפשר למעסיק להתארגן ולהשיג עובד חלופי . משך ההודעה המוקדמת נקבע ביחס לפועל נקבע בחוק. כמו כן החוק מחייב עובד שהתפטר ועזב ללא הודעה מוקדמת לפצות את המעסיק, והוא מחייב גם על פי ההלכה.
יג.ו התפטרות עקב כורח
לעיתים נוצרים מצבים בהם על אף רצונו של העובד לעמוד בהתחייבותו ולהמשיך בעבודתו, הדבר נבצר ממנו והוא מוכרח להתפטר. במקרים אלו ההלכה פוטרת את העובד מהתחייבותו, ומאפשרת לו להתפטר מעבודתו מבלי שיינקטו כנגדו עיצומים כספיים כלשהם אפילו אם ההתפטרות תגרום לנזק למעסיק. חוקי העבודה במדינת ישראל מגדירים מספר מצבים, המצדיקים היעדרות זמנית מהעבודה של מי שמוגדר עובד על פי החוק, ומונעים הם מהמעסיק לפטר את העובד. חוקים אלו מחייבים גם עם פי ההלכה.
יג.ז זכויות העובד והמעסיק לאחר התפטרות שאינה פוגענית
כאשר התפטרות מוצדקת, העובד זכאי לקבל את שכרו היחסי על העבודה אותה הוא עבד, והקבלן יקבל תשלום לפי השווי היחסי של העבודה שביצע, ביחס למה שסוכם. כאשר מדובר בהתפטרות בלתי מוצדקת העובד, פועל או קבל זכאי לקבל את השכר שהובטח לו פחות עלות השלמת העבודה על ידי עובד אחר, ובלבד שמדובר בהתפטרות שאינה פוגענית.
יד.ב. זכות השביתה
אחד הכלים החזקים ביותר המצויים בידי ארגון העובדים הוא השביתה. השביתה גורמת לנזקים כספיים קשים למעסיק ולציבור, ולפיכך באופן בסיסי המעשה פסול מבחינה מוסרית. גם מבחינה משפטית השביתה מהווה הפרת יסודית של חוזה העבודה. לכן סבורים חלק מן הפוסקים כי השביתה אסורה למעט בנסיבות מסוימות ומצומצמות ביותר. למרות זאת, כל זמן שזכות השביתה מעוגנת בחוק אין איסור הלכתי להשתמש בה.
יד.ג. עילות השביתה
שלושה סוגי דרישות עשויים להוות עילה לשביתה. דרישה מהמעביד לעמידה במחויבויותיו היא דרישה שאין מוצדקת ממנה המצדיקה בלית ברירה גם שימוש בנשק השביתה. לעומתה דרישה לשיפור בתנאי ההעסקה יכולה להגיע רק עם סיום חוזה ההעסקה אך קודם לכן היא אינה מצדיקה שביתה. מצבי ביניים בהם העובדים דורשים התאמות של תנאי העבודה למציאות שהשתנתה צריכים להבחן בבית הדין, ורק אם המעסיק לא הסכים לבצע את פסיקת בית הדין מותר לעובדים להתשמש בנשק השביתה.
יד.ד. חובת בוררות בסכסוכי עבודה
ככלל הפוסקים מצדדים בפתרון של בוררות על פני השימוש בנשק השביתה אלא שקיימות גישות שונות הן ביחס למידת החובה בקיומה והן ביחס למהותה. . יש מן הפוסקים המחייבים בוררות וסוברים שזו אינה רק עדיפה על השביתה אלא הם מטרת השביתה ותכליתה, ויש מן הפוסקים הממליצים על הקמת מנגנון בוררות אשר יבחן את מידת הפגיעה שיוצרת השביתה יחסית לעוול שאותו היא באה לתקן.
יד. ה. שביתה בשירותים חיוניים
כאשר השביתה נעשית בשירותים חיוניים, אזי גם כאשר היא נעשית בנסיבות שמצדיקות אותה, המחיר אותו משלם הציבור בגינה כבד מנשוא. גם אם מבחינת המצב המצוי שביתה זו מותרת, והאחריות תוטל על פרנסי הציבור, אין זה המצב הרצוי שכן במקרים אלו השביתה היא כלי בלתי מידתי בעליל. ההלכה מציעה מנגנון אשר נועד לאזן ולבחון את המידתיות של הצעדים בהם נוקטים ארגוני העובדים בשם "אדם חשוב". כיום מנגנון זה לא ישים ואת הפתרון עשויה לספק חקיקה אשר תאסור שביתה בשירותים חיוניים ומאידך תחייב את הצדדים בבוררות, שתוכל אם תשתכנע בצדקת העובדים לחייב את המעסיקים לשלם לעובדים את שכרם.
טו.ב. עובד חייב כאשר התרשל או פעל בניהוג להוראות ולמקובל
חיוב העובד בתשלום אינו מצומצם למקרים בהם העובד פגע במודע ברכוש המעסיק מחד, או שהתעלם לחלוטין מהמעסיק ונמנע מלעשות את עבודתו מאידך. גם עובד שביצע לכאורה את עבודתו עשוי להתחייב בנזקים. הדבר עשוי להתרחש אם שינה מדרישת המעסיק, מן המקובל, או שהתרשל בעבודתו. לעומת זאת, אם הנזק שנגרם אינו נובע מרשלנות או ממחדל של העובד, והוא פעל כמקובל אך בכל זאת הזיק בשגגה הוא פטור מלשלם עליו. ההלכה מכירה בכך שמתרחשות טעויות סבירות, ואין לחייב את העובד בגינן.
טז.א. חובת המעסיק לבטיחות עובדיו
הערך של שמירה על חיי האדם הינו אחד הערכים החשובים ביותר בתורה והוא נכון שבעתיים כאשר חייו של אדם אחר תלויים בו. חובה כללית זו מגיעה לידי ביטוי בהקשר של דיני עבודה בדרישה מן המעסיק לדאוג לבטיחות מקום העבודה עבור העובדים במקום. חובה זו היא מצוות עשה מן התורה, והימנעות ממנה נאסרה באיסור לאו מן התורה. בנוסף לכך, חובה זו מעוגנת גם בחוקי מדינת ישראל המגדירים כללי בטיחות לכל ענף במשק.
טז.ב. פיצוי לעובד שניזוק
ההלכה אינה מטילה חיוב אוטומטי על המעסיק לפצות את העובד שניזוק במהלך עבודתו, אלא רק במקרה בו המעסיק אשם בנזק שנגרם לעובד במהלך עבודתו, והיא אינה פוטרת את העובד מאחריות לבריאותו ולביטחונו האישי. החוק מסדיר את אחריותו של המעסיק לשמירה על שלום עובדיו ובנוסף לכך קובע החוק כי אם המעסיק לא מילא אחר דרישות החוק ניתן לתבוע אותו על הנזק שנגרם עקב כך וחוק זה תקף גם על פי ההלכה.
טו.ג. יסודות החיוב של עובד שהזיק והדין בגרמא ובמניעת רווח
בנוסף לחיוב עובד שהזיק מדיני הנזיקין, נשען חיובו של העובד גם על דיני שומרים. אלו מטילים עליו חובה למנוע את הנזק מראש באמצעות תשומת לב מיוחדת ומרחיבים את אחריותו גם למחדלים שבעטיים ניזוק רכוש המעסיק אשר נחשבים בהקשרים אחרים לנזקי גרמא. בנוסף לכך עשוי העובד להתחייב מדין הסתמכות המעסיק עליו וביצוע פעולות תוך שהוא מתבסס על עבודתו. חיוב מדין זה עשוי לכלול גם מניעת רווח ונזקים שאינם פיזיים ואו שאינם מידיים.
טו.ד. שכרו של עובד שהזיק
בענין קיזוז שכר עבודתו של העובד מהנזק לו גרמו קיים הבדל בין פועל ובין קבלן או אומן. פועל זכאי לשכר על משך עבודתו, גם אם בשלב כלשהו שגה וגרם לנזק, בניכוי עלות הנזק שגרם. לעומת זאת קבלן שבמקום לספק מוצר או שירות עוד גרם לנזק יהיה עליו לפצות את המעסיק על הנזק שנגרם לו, ובנוסף לכך הוא לא יהיה זכאי לשכר על מוצר או שירות שלא סיפק. אמנם אם יתקן את אשר קלקל, ומבחינה מקצועית הוא מוסמך לעשות זאת – יזכה בשכרו. כמו כן אם למוצר שייצר ישנו ערך עבור הבעלים הוא יזכה בתשלום חלקי.
טו.ו. נזק שנגרם על ידי התאגדות של עובדים
כאשר המעסיק התקשר בעצמו עם מספר עובדים אשר אחד מהם או כמה מהם פעלו באופן רשלני וגרמו נזק למעסיק הרי שאחריות אינה ניתנת לחלוקה, ויש לאתר את האדם האחראי לנזק ולהטיל עליו את כל האחריות. אולם כאשר ההתקשרות הייתה עם קואופרטיב של עובדים האחריות מוטלת על ההתאגדות בכללה. וכל העובדים, גם אלו שפעלו כראוי, יישאו באחריות במשותף.
טו.ז. חיוב לפנים משורת הדין
על פי שורת הדין מוטלת אחריות כבדה על העובד והוא חייב בנזק שגרם למעסיק. אולם, דרכה של תורה להמתיק את הדין, ובמקרה בו הנזק נעשה בשוגג, על המעסיק להתחשב במצבו הכלכלי של העובד, במידה שהדבר אפשרי מבחינתו, ולא למצות עם העובד את הדין אלא לספוג את הנזק, ואם מצבו של העובד דחוק במיוחד אף לשלם לו את שכרו.
טז.ג. ביטוח תאונות עבודה
החוק מחייב את העובד ואת המעסיק להפריש מדי חודש כסף לצורך ביטוח לאומי אשר יבטיח לעובד פיצוי במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. במקרה בו לא הופרש סכום זה, והעובד ניזוק, הביטוח הלאומי ישלם לעובד ויתבע את המעסיק להחזיר לביטוח הלאומי את הסכום ששולם לעובד. חוק זה נחקק ברוח התורה, הוא משקף מנהג מקובל בקהילות ישראל והוא מחייב גם על פי ההלכה.
יז.א. חשיבות ההתנדבות
גמילות חסד היא אחד מהיסודות עליהם נשען העולם שכן החסד אינו רק מצוה אלא גם תכונת נפש המבטאת את צלם האלקים שבאדם. גמילות חסד כוללת כל עזרה אותה מושיט אדם לחברו, גם אם אינו עני ולפיכך כל התנדבות מוגדרת כגמילות חסדים. עם זאת ההתנדבות, עשויה להיות כרוכה במספר שאלות הלכתיות, הנוגעות הן למחויבות המתנדב, הן למחויבות מארגן ההתנדבות, והן למחויבות הנהנה מן ההתנדבות.
יז.ב. הגדרת התנדבות
התנדבות הינה מתן שירות ללא קבלת תמורה כספית. שירות זה עשוי להיות שווה כסף, אך אז עלולים הצדדים להגיע לידי אי הבנה בדבר הצורך בתשלום. במחלוקות מסוג זה יכריע מנהג העולם, ואם המנהג המקובל הוא להעניק שירות זה בתשלום, חובה לשלם על השירות, לעומת זאת אם נהוג בשירות כזה לעזור זה לזה ללא תשלום, אין נותן השירות זכאי לאחר מעשה לדרוש תשלום.
יז.ג. החזרי הוצאות למתנדב
מתנדב אינו זכאי לקבל החזר הוצאות בגין נסיעות, ביגוד או מזון אותן הוציא במסגרת ההתנדבות אולם גופים רבים המבוססים על מתנדבים בוחרים להשתתף בהוצאות המתנדבים שלהם, ולהכיר בכך טובה על התנדבותם. אולם הם אינם חייבים לעשות כן והם רשאים להפסיק זאת בכל עת. בכל מקרה אין לשלם שכר לעובד במסווה של החזרי הוצאות למתנדב.
יז.ד. הפסקת ההתנדבות
המתנדב רשאי לבחור בכל עת האם ברצונו להתנדב ועד כמה והוא אף יכול לבטל את הסכמתו להתנדב בכל עת גם אם ביטול שכזה אינו ראוי מבחינה מוסרית. אמנם. במקרה בו ביטול ההתנדבות ללא הודעה מוקדמת מספקת עשוי לגרום נזק למקבל השירות, אסור ועל המתנדב מוטלת החובה לבצע את המשימה אולם הוא רשאי לחזור בו מהסכמתו לבצעה שלא בשכר ולדרוש שכר עבור ביצוע המשימה.
יז.ה. מתנדב שהזיק
ההלכה רואה במתנדב, כמו בעובד, כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע. לפיכך, אם פעל באופן שונה מהנדרש ממנו או מהמקובל וגרם נזק הוא חייב לשאת באחריות. כמו כן כאשר המשימה דורשת מידה של מקצועיות ואדם שאינו מקצועי מתנדב לעשותה, הדבר מוגדר כרשלנות פושעת ואם גרם לנזק הוא חייב לשלם על כך. לעומת זאת אם המתנדב הוא אדם מקצועי המוסמך לבצע את המשימה ובכל זאת נכשל בביצועה וגרם לנזק הוא פטור מלשלם.
יז.ו. פיצוי למתנדב שניזוק
במקרה של נזק למתנדב במהלך ההתנדבות, מלבד החובה המוסרית הרובצת על הנהנה מההתנדבות ההלכה אינה מטילה עליו באופן מיידי חובת פיצוי אלא מבקשת לבחון באיזו מידה ניתן לראות אותו כאשם בנזק שנגרם למתנדב. רק אם ניתנה למתנדב הוראה לבצע פעולות מסוימות, אשר חייבו אותו לקחת סיכונים בלתי סבירים, עליו לפצות את המתנדב.
יז.ז. ביטוח מתנדבים
במקרים רבים כרוכה ההתנדבות בסיכון מסוים. בזמן שבית המקדש היה קיים הציבור לקח על עצמו את האחריות לטפל בכהנים שחלו עקב התנדבותם במקדש. כך עושה מדינת ישראל כיום ואדם המוגדר כמתנדב אשר נפגע בזמן התנדבותו יפוצה על כך מקופת המדינה. חוק זה מביא לידי ביטוי את היות עם ישראל עם של גומלי חסדים בני גומלי חסדים הרואים בכל אדם שגמל חסד עם חברו כשליח של האומה כולה למימוש ייעודה.
החוק הנורבגי והחשש לניגוד העניינים לאור המשפט העברי
הרב עו"ד אברהם קלמנזון, הרב עדו רכניץ
1. החוק הנורבגי מעמיד את הח"כ החלופי שנכנס לכנסת במקום השר שהתפטר במצב של ניגוד עניינים אישי. זאת, במקרה בו חברי הממשלה דורשים ממנו להצביע בניגוד למצפונו, ולא, הוא יסולק מהכנסת. 2. במשפט העברי נקבע כי על נבחר ציבור לפעול על פי מצפונו "לשם שמיים", ולכן יצירת מצב בו הח"כ החלופי נמצא במצב של ניגוד עניינים אישי אינה רצויה (אף שהיא מותרת במקרה שהוסדרה בחוק). 3. לצד זאת, המשפט העברי מלמד אותנו שבעניין ניגוד עניינים יש הבדל בין פעולה שבעטיה נבחר הציבור עשוי לקבל מהכרעותיו טובת הנאה מיידית, לבין פעולה בה האפשרות לקבל טובת ההנאה מההכרעה, היא רחוקה ואינה וודאית. 4. לפיכך, מוצע לקבוע ארכה של חודש קלנדרי בין המועד בו השר פוטר או התפטר לבין המועד בו יחזור לכנסת במקום הח"כ החלופי.
שינוי מעמדו של הייעוץ המשפטי לאור המשפט העברי
חובה על הממשלה ושריה לפעול על פי החוק, כפי שכל אדם פרטי והגון אמור לנהוג. לפיכך, כאשר יש כוונה לנקוט פעולה שאינה סטנדרטית, יש לקבל ייעוץ משפטי. זכותה על המדינה לבחור ממי לקבל את הייעוץ, ולכן, סביר להפוך את משרת היועץ המשפטי למשרת אמון. מעבר לכך, ככל אדם פרטי, זכותה של המדינה לקבל חוות דעת נוספת, מלבד חוות דעתם של היועצים המשפטים. אולם, לא סביר שהמדינה תתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי ללא הצגת חוות דעת נגדית.
מעורבות הציבור במינוי השופטים לאור המשפט העברי
הרב עו"ד אברהם קלמנזון, הרב עדו רכניץ
על פי המשפט העברי זכותו של המשפט העברי של הציבור לבחור שופטים בעלי השקפת עולם הנראית לו, במקביל יש למצוא הסדר שיבטיח את איכות ועצמאות הרשות השופטת. למעשה מוצע כי נציגי לשכת עוה"ד בוועדה יוחלפו בשני שופטי בימ"ש מחוזי בדימוס שייבחרו על ידי יו"ר הכנסת.
המעמד ההלכתי של הדרישה החוקית לרישום עסקה במקרקעין (טאבו)
החוק המודרני ממוקד בהשגת תכלית מסוימת. במקרה של חוק המקרקעין, מסתבר שמטרת החוק היא לצמצם אפשרות לעסקאות סותרות. מרשם המקרקעין משמש ככלי להשגת מטרה זו, ולכך משמשות גם הקביעות המשפטיות שמי שהסתמך על המרשם לא ייפגע. תפיסת ההלכה שונה מאוד מגישה זו, והיא קובעת זכויות וחובות בעיקר על פי הרקע והפעולות שבוצעו – ובמקרה של העברת בעלות, במעשה של קניין ובקיומה של גמירות דעת. גרעין ההלכה אינו עוסק בשאלה מה תהיה התוצאה החברתית, והוא משאיר זאת לתחום התקנות. נראה שבהצעה לקבל את חוק המקרקעין רק במקרים שבהם הוא משיג את התכלית של "תקנת השוק" יש משום איזון נכון בין שמירה על הגרעין היסודי של משפט התורה, לבין התקנות החברתיות שהחוק מציע.
שכר עבודה שלא צלחה
לעתים פועל מוזמן לעבודה אך אינו מצליח לבצע אותה כראוי או שמבצע אותה אך מתגלה שאין בה צורך, מה הם כללי התשלום במקרים אלו? ראשית אם הפועל פשע במלאכתו אינו זכאי לשכר. לעניין הגדרת פשיעה יש לקבוע את המקובל במדינה כגון סופר סת"ם שטעה בכתיבה מעבר למקובל לטעות וכדומה. אם הפועל לא פשע יש להבחין במספר מקרים: כאשר המלאכה לא צלחה מסיבות חיצוניות, כאשר עשה חלק ממלאכתו... מעבר לכך מובאים במאמר מספר דוגמאות מעשיות מפסקי דין הנוגעים בסוגיה זאת, וכן מובא דיון על מידת החיוב לשלם לפנים משורת הדין במקרה זה...
פיצוי על הוצאת דיבה בכלי התקשורת
פעמים רבות אנו שומעים על אדם ששמו הוכתם ברבים על ידי פרסום באחד מכלי התקשורת. הדרך המקובלת להתמודד עם פרסום כזה היא הגשת תביעת דיבה בבית המשפט. האם יש ביסוס לתביעה כזו על פי דין תורה? המאמר דן בזכות לתקן תקנה לצורך פיצוי כספי למי שהוציאו עליו דיבה, והיחס לחוק לשון הרע כתקנת הקהל.
נייר עמדה בנושא זכות הקניין
המסורת היהודית אינה רואה בעין רעה את הקניין ואת צבירת העושר, רכושו של אדם "מעמידו על רגליו", ומשום כך העני, שאינו מסוגל לכך, "נחשב כמת". בפירוש המהר"ל לביטוי זה רואים שתחושת העצמאות ויכולתו של אדם לקיים את עצמו, היא הלוז של תחושת החיים, ומי שמאבד תחושה זו, הוא כמת. נייר העמדה מתייחס לשלושה נקודות בעיתיות בזכות הקניין: •החובה להגן על זכות הקניין – על החוקה מוטלת החובה לא רק "לא לפגוע" בזכות הקניין אלא גם להגן עליו. •חלק מזכות הקניין היא גם הזכות לממש אותו, ואין להפריד ביניהם. •הפקעה שלטונית – גם השלטון מחוייב לא לפגוע ביחיד ולכן, לא יופקע נכס, אלא על פי חוק שנועד לקדם מטרות ציבוריות שההפקעה היא הדרך היחידה להגשמתן, ולאחר שהובטח פיצוי הולם לבעל הנכס שהופקע. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
נייר עמדה בנושא שוויון
יש להגביל את הזכות לשוויון, באופן שיבטיח את יכולתו של המחוקק ואף את יכולה של הרשות המבצעת לחוקק חוקים, לקבוע תקנות ולנקוט במדיניות שתכליתה היא שמירה על זהותה של המדינה כמדינת לאום יהודית, אף אם ניתן לראות במדיניות זו מדיניות מפלה. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות
תיקון לחוק ההוצאה לפועל: בדיקת רכב מעוקל
ישנן נקודות בהן חוק הוצאה לפועל והתקנות הנלוות אליו גורם עוול. למשל, כאשר מדובר בעיקול של רכב, השיטה היא שהרכב מעוקל ונמכר ללא שניתנת אפשרות לקונים לבדוק אותו. במילים אחרות, הרכב עומד סגור לחלוטין במגרש, והקונים המעוניינים בוחנים אותו מבחוץ ומחליטים כמה הם מוכנים לשלם עליו. כדי לתקן את המצב ראוי היה לתקן את התקנות שקבע שר המשפטים, אולם, עד שהדבר יתוקן אנו מציעים לתקן את סעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל.
תיקון חוק המוסד לביטוח לאומי: מדידת עוני
כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור).
גבולות גזרה לכלכלה חופשית
מדינת הרווחה נתפסת כפשרה גרועה בויכוח בין הימין והשמאל הכלכלי. השמאל לא מרוצה בגלל היעדר השוויון, והימין לא מרוצה בגלל הפגיעה בחירות. אולם, נראה שהציבור דווקא די מרוצה וכך גם ההלכה. מכלול ההלכות האמור מלמד שיש חובה הלכתית לשמור על הקניין הפרטי, ונקודת המוצא היא קיומו של שוק חופשי. על גבי זה חובה לקיים מערכת רווחה בכפייה, ומערכת חינוך ציבורי. כמו כן, ניתן (ולא חובה) להתערב בשוק החופשי כדי לחזק את הערבות גם במחיר פגיעה בחירות. במילים אחרות, מדובר על מדינת רווחה, וליתר דיוק לפחות על מדינת סעד.
ביטול עסקה תוך 14 יום
על פי ההלכה לא ניתן להחזיר חפצים לאחר קנייתם ללא סיבה. לעומת זאת החוק (תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010) מאפשר כיום להחזיר חפצים לאחר קנייתם, ללא סיבה, תוך 14 יום בתנאים מסוימים. חוק זה מקובל במדינת ישראל וכמעט כולם מקיימים אותו. כעת עולה השאלה האם ניתן לומר שלחוק זה יש תוקף על פי ההלכה, זאת מכוח העובדה שכך נוהגים, ולמנהג יש תוקף בהלכה?
זכויות יוצרים בספרים: הגבלת שימוש בחפץ הנמצא ביד אחר
א. אם נגדיר כי המחבר נותר הבעלים, או אף אם נגדיר שהוא רק בעל זכות לקבל את הספרים חזרה, זכותו למנוע מהמנהל כל שימוש שפוגע בו. ב. אם המחבר אינו הבעלים, שכן נגדיר שהפקיר את הספרים או מחל על זכותו לקבלם, או שהפקירם כשלא יבוא לקחתם לאחר בקשת המנהל, המנהל רשאי לגלות לתלמידים על האפשרות של קבלתם בחינם.
שמיטת כספים בפקדונות בבנקים
בזמננו רבים נוהגים לכתוב פרוזבול, אף על פי שהם לא הלוו כסף לאף אדם, כדי שיוכלו להוציא את הכספים שהפקידו בחשבונותיהם בבנקים. לענ"ד אין בזה צורך, והפיקדונות בבנקים אינם נשמטים אף ללא פרוזבול, כפי שיתבאר בהמשך. לכן לכל הפחות בדיעבד, אין בעיה בהוצאת הכספים מחשבונות הבנקים גם למי שלא כתב פרוזבול. ואף לכתחילה, לענ"ד מסתבר שאין צורך בכתיבת פרוזבול לצורך הוצאת כספי הפיקדונות בבנקים (אבל אינני מורה למעשה בעניין זה, אם לא אקבל הסכמה לדברי מרבנים נוספים).
תיקון ליקויים בעבודתו של הקבלן - החובה והזכות
במקרים רבים מתגלים ליקויים בעבודתו של קבלן, ומתעורר ויכוח בין הצדדים, כאשר המזמין דורש לסלק את הקבלן ולחייב את הקבלן לממן הבאת קבלן אחר שישלים את העבודה, לעומת זאת, הקבלן דורש להשלים את העבודה. מסקנת המאמר היא שחובתו של קבלן לתקן ליקויים שהתגלו בעבודתו, וזאת, תוך פרק זמן סביר. בהשלמה, זו גם זכותו של קבלן לתקן את הליקויים, והמזמין אינו יכול לסלקו ללא נימוק. ניתן לסלק קבלן מעבודתו במקרים הבאים: 1. כאשר מדובר על קבלן שעובד עבור הציבור שגורם לנזק שאינו ניתן לתיקון. 2. לדעת הרמ"א גם כאשר מדובר על קבלן שעובד עבור אדם פרטי וגורם נזק שלא ניתן לתיקון. 3. לכל הדעות, ניתן לסלק קבלן לאחר שהמזמין התרה בו שלוש פעמים על כך שיש ליקויים בעבודתו והדבר לא הועיל. זאת, גם אם הליקויים ניתנים לתיקון. התראה פירושה, התראה להימנע מליקויים ולא התראה שהוא יסולק. 4. ניתן לסלק קבלן מעבודתו ללא התראה אם הוא מרמה את המזמין או גונב ממנו, וכן כאשר הוא מבצע פעולות חמורות אחרות במודע (כגון, התעלמות מהוראות מהנדס). 5. ניתן לסלק קבלן מעבודתו אם הוא אינו עומד בזמנים שסוכמו להשלמת העבודה, וכן אם הוא מתעכב מלתקן את הליקויים שהתגלו מעבר לזמן סביר. כאשר ניתן לסלק קבלן, ידו על התחתונה, והוא יקבל את מה שסוכם איתו בניכוי עלות השלמת העבודה.
איסור השתתפות בפירמידה ובשר"ש (שיווק רב שכבתי) והשלכותיה הממוניות
הרב שמואל פולצ'ק, הרב אריה וולהנדלר
לפרקים עולה לדיון המודל העסקי של הפירמידה והשיווק הרב שכבתי, כאשר מובטח למצטרפים רווח גדול שלעתים מתגלה כהבטחת שווא. בעקבות זאת, הרב אריה וולהנדלר והרב שמואל פולצ'ק מבררים ביסודיות את הבעיות ההלכתיות הכרוכות במסחר מעין זה ומדבריהם עולה שיש להבחין בין מקרה שמדובר על פרנסה ממכירת מוצר, לבין מקרה שהרווחים נובעים מצירוף מצטרפים חדשים. לדבריהם, במקרה השני ישנן בהחלט בעיות הלכתיות של ממש על פי דיני אונאה ומיקח טעות וכן בהכשלת המצטרפים התמימים שמתפתים לחשוב שלפניהם עסק של ממש. מלבד זאת עולה הנושא של עיסוק ביישובו של עולם כהדרכה הלכתית-מוסרית שמטילה צל כבד על העיסוק בתחום זה.
תוקף עדות נוטל שכר להעיד
פעמים רבות שבאים חוקרים פרטיים לפני בתי הדין להעיד, פעמים רבות שאף בתי הדין נעזרים בחוקרים אלו בכדי לברר עניני יוחסין, כך גם בתי הדין נעזרים בעדות מומחים לענין הנדון הן מומחים אשר נתמנו על ידי בית הדין, והן מומחים אשר התבקשו על ידי הצדדים לחוות את דעתם, ויש לברר האם יש תוקף הלכתי לעדות כזו. פרק מתוך הספר החדש של הרב עובדיה יוסף טולידאנו - משפט העדים
מטלות ביצוע באזרחות - מדריך למורה
הרב אריה וולהנדלר, הרב עדו רכניץ
מטלת ביצוע היא חלק מהדרישות הלימודיות הבסיסיות של לימוד אזרחות בישראל. מטלת ביצוע כוללת סקירה של מאמרים טיעוניים (מאמרי דעה) בנושא הנחקר. במסגרת זו מוצע לתלמידים לבחון את עמדת המשפט העברי בנושא אותו הם חוקרים. במסגרת זו הובאו מספר נושאים של מטלות ביצוע נפוצות (כגון אלו המפורסמות באתר מט"ח) ומקורות מתוך המשפט העברי המתייחסים אליהם. להצעות נוספות לחצו על התג - לימודי אזרחות
יחס ההלכה למשפט הבינלאומי: ניתוח הפסיקה וניתוח תהליכים
מחקר זה מבקש להיענות לאתגר שהציב פרופ' שבתאי רוזן המנוח להציע "תיאוריה כללית על יחס היהדות וההלכה למשפט הבינלאומי". צורך דומה ניתן לזהות בשנים האחרונות גם בין פוסקי הלכה, מנהיגי קהילות וכמה חוקרים של המשפט העברי. המחקר הנוכחי מציע שיש אכן תחום הלכתי של 'יחס ההלכה למשפט הבינלאומי', המחקר מגדיר את התחום ומבקש לתרום תרומה יסודית ומשמעותית למחקר של התחום.
מדינת התורה והדמוקרטיה הישראלית
מחקר זה מצביע על שלוש גישות בהבנת המושג מדינת התורה. הראשונה (שאותה מייצג ישעיהו ליבוביץ) שוללת את קיומו, שכן ההלכה שהתפתחה בגלות אינה מתאימה למדינה יהודית ריבונית. גישה זו לא התקבלה כלגיטימית על ידי הציבור הדתי (אורתודוקסי), שכן היא טוענת שיש לשנות את התוכן ההלכתי על ידי שימוש בכללים שאינם מקובלים כנכונים הלכתית. הגישה השניה טוענת כי המושג אינו אלא סיסמא בלבד. גישה זו רואה את ההלכה כמחייבת, אך טוענת כי ההלכה אינה מתייחסת למדינה, אלא ליחידים המרכיבים אותה. כך, ההלכה אינה מתייחסת אל הצבא, אך החיילים המרכיבים את הצבא מחויבים לשמור מצוות, כדוגמת שבת וכשרות. הגישה השלישית רואה את התורה כמנחה את כל אורחות חייה של מדינה: את תחומי המדיניות, החוק והמשפט. מבחינה תיאורטית, גישה זו שואפת ללמוד הנחיה תורנית לכל שאלה ציבורית והתנהגות פוליטית. יש לראות בכך שאיפה ליצירת מדינת תורה מן היסוד, כאשר הסוגיות המרכזיות בכל תחום יילמדו מהתורה. מובן, שקשה למצוא בתורה הנחיה תורנית מקפת שכזו. המחקר עוסק בגישה זו, הנותנת משמעות עמוקה למדינת התורה. הסוגיות המרכזיות העולות כתוצאה מהבנה זו של מושג מדינת התורה הן התוכן התורני של מדינת התורה, ומעמדם של חכמי התורה בה.
זכויות יוצרים א - מבוא - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א
הרב חיים בלוך, הרב דניאל כץ, הרב עדו רכניץ
הפוסקים העלו כמה אפשרויות לבסיס ההלכתי לשמירה על זכויות היוצרים בהלכה: גזל, הנאה, חוק ותקנה
עינוי חשודים בפשע
שאלת עינוי חשודים במסגרת חקירה עלתה בעת האחרונה בכמה הקשרים: הן בהקשר של טרור ערבי והן בהקשר של טרור יהודי כנגד ערבים. לשאלה זו שני חלקים עיקריים: הראשון, האם ההלכה מתירה לענות אדם במסגרת חקירה, וזאת במיוחד כאשר לא ברור שהוא אכן מחזיק במידע רלבנטי. והשנייה, האם ניתן להסתמך על הודאה שנתנה במסגרת חקירה בעינויים כדי להרשיע אדם בפשע.
מכון משפטי ארץ זכה בפרס מרכוס כ"ץ לשנת תשע"ו
ועדת פרס מרכוס כץ בראשות הפרופסור מנחם בן ששון וחברי הוועדה הרב חיים סבתו והרב עדין אבן שטיינזלץ בחרה בין השאר במכון משפטי ארץ לקבלת פרס מרכוס כץ לשנת תשע"ו על תרומה ליישום ההלכה בחיים המודרניים. עוד זכו: הרב שלמה דיכובסקי, לשעבר מנהל בתי הדין הרבניים וחבר בית הדין הרבני הגדול, מכון התורה והארץ בראשות הרב יעקב אריאל והרב ד"ר מרדכי הלפרין.
מניעיהם של מתדיינים בציבור הדתי-לאומי בבחירת ערכאה שיפוטית בסכסוכים אזרחיים
מחקר זה חקר את נושא הסמכות המשפטית של בתי הדין הדתיים-פרטיים מול בתי המשפט האזרחיים. מטרת המחקר הייתה לזהות ולבחון את מניעיהם של מתדיינים מהציבור הדתי-לאומי, בבחירת ערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי או בבית משפט אזרחי והאם ישנה אידיאולוגיה סדורה הנובעת מהמניעים שהתגלו. ב- 81% מהראיונות נבחר בית הדין הרבני-פרטי כאפשרות העדיפה להתדיינות בסכסוכים אזרחיים על פני בית המשפט האזרחי. המניעים המרכזיים אשר הביאו 78% מהמרואיינים להעיד כי בעת סכסוך אזרחי בחרו/יבחרו בערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי הינם: יעילות המערכת ומעמדו הדתי של בית הדין.
כִּי תֵצֵא אֵשׁ - תרגום פיגורטיבי של מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש
ציור זה מסכם באופן ויזואלי את סוגיית אשו משום חציו או משום ממונו. הלימוד של הסוגיה התקיים בתוכנית לדוקטורנטיות מצטיינות של המדרשה לנשים בבר אילן ע"י הרב ד"ר מיכאל אברהם. הציירת כותבת כך: הקומפוזיציה בנויה כך שתשקף את מהלך הגמרא, ומרכזיות הדימויים או המיקום שלהם נבחרו בהתאם. דיונים צדדיים או נוספים של הגמרא וכן דעות של ראשונים באים לידי ביטוי בפרטים הקטנים, ולכן מבחינתי ההתבוננות בציור נועדה בעיקר למי שבקיא בפרטי הסוגיה ויוכל "לפענח" את הציור בעצמו, כפי שפותרים חידה. עם זאת אני מצרפת הסבר מפורט למי שחפץ בכך.
מדוע אין בהלכה דין פלילי אפקטיבי?
המשפט הפלילי ההלכתי נתפס ככזה שעוסק אך ורק בגמול, שגם הוא "משפט צודק אמיתי". לכן הוא עוסק בענישה חמורה במקרים החמורים ביותר, ולא נותן מענה למצבי הביניים. אין במשפט הפלילי ההלכתי מענה לצרכים האחרים של המשפט הפלילי שהם תכליתיים. צרכים אלה ממומשים על ידי הציבור ושלוחיו, כיון שמטבעם, הם בעלי אופי תכליתי ולא בעלי ערך כשלעצמם.
מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?
האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.
שכירות דירה 1 – מהות, יצירה, תשלומים
מאמר זה הוא הראשון מתוך סדרה של המדריך ההלכתי לשוכר ולמשכיר. חלק זה עוסק בהגדרת השכירות, בדרכים שהיא נוצרת ובדמי השכירות. בחלקים הבאים נידונים סוגיות נוספות, כגון תקינות הדירה המושכרת וחובת התיקונים במקרה של תקלות, וכן בדרכי סיום השכירות ובאפשרות להעביר את השכירות לשוכר חלופי.
חוות דעת בעניין הצעת החוק להפחתת האחריות האישית של עובדים ברשויות המקומיות
סעיף 221 לפקודת העיריות, מסמיך את משרד הפנים לחייב עובד ציבור ברשויות מקומיות באחריות אישית לכספים שהוצאו בניגוד לנהלים, במצב בו הוא פעל בצורה לא חוקית, או בהתנהגות רשלנית או רעה. הצעת החוק החדשה מבקשת לצמצם סמכות זו למקרים בהם הוכח שעובד הציבור פעל בכוונה לגרום נזק. מסקנת חוות הדעת היא שהחוק הנוכחי מתאים למשפט העברי, ועל כן ההמלצה היא להתנגד להצעת החוק. עם זאת, בחוות הדעת ישנה הבהרה שהחבות של עובד ציבור היא רק כאשר הייתה רשלנות ולא כאשר נעשתה טעות, ובהתאם לכך יש לשנות את לשון הסעיף "שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא", ולכתוב במקומו "שנגרמו בשל התרשלותו, כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".
מבוא לתורת המשפט: בין משפט וצדק אלוקי לצדק אנושי
במאמר נבחנת שאלת היחס בין המשפט והצדק האלוקי לבין הצדק האנושי בכמה מישורים: צדק אנושי ככלי פרשני ודרישת "טעמא דקרא"; צדק אנושי במקביל לתורה – המתבטא ביחס לדין "הישר והטוב", ודיני פשרה ; היחס לתקנות חז"ל שבהן בא לידי ביטוי צדק אנושי; מעמדם של תקנות של גופים פוליטיים; ושאלת היחס שבין חוקי התורה לחוקי אומות העולם. בפתח הדברים הוגדר הצדק האנושי ככולל מרכיב של שיקול דעת ולא רק כציות עיוור, ומסקנתו העיקרית היא כי לצד זה שברור שהתורה משקפת את הצדק האלוקי אשר על פיו האדם אמור לבנות את המערכת הערכית שלו. התורה כוללת צדק אלוקי הניתן להבנה על ידי כל באי עולם. ובנוסף האדם נדרש לשימוש בצדק אנושי אשר בא לידי ביטוי במקרים רבים כגון בעבודת הדיין כשהוא מפרש את חוקי התורה, וכאשר הוא מכריע בדיני פשרה; כאשר חכמי התורה באים לתקן תקנות; וכן הוא אמור להנחות את המנהיגות הפוליטית בעת שהיא מחוקקת חוקים ומקבלת החלטות.
הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מספר 5), התשע"ח–2017
נייר העמדה תומך בהצעת החוק המעדכנת את חוק זכויות יוצרים הכוללת שלושה סעיפים מרכזיים: א. איסור על הנגשה של תוכן שנעשה בו הפרה של זכויות יוצרים, גם באופן עקיף. ב. לאפשר צו מניעה לצד שלישי - כגון ספק אינטרנט - למנוע גישה לאתר מפר זכויות יוצרים. ג. לאפשר צו לחשיפת זהות המפר. מסקנות הסקירה היא שהצעת החוק עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי: א. ראוי לאסור גם פגיעה עקיפה, מן הטעם של טובת הציבור. ב. ראוי לאפשר להוציא צו מניעה לצד שלישי, על בסיס המודל של ה'חרם' שהיה נהוג בקהילות על מדפיסי הספרים, ומהטעם שהצד השלישי נחשב לשותף. ג. על אף הכללים המחמירים שנוקט המשפט העברי ביחס לכללי לשון הרע, ראוי לאפשר לבית המשפט להוציא צו לגילוי זהותו של המפר, כיוון שכאן מדובר בלשון הרע לתועלת העמדתו לדין ופיצוי הנפגע.
כנס הדיינים הי"ג בנושא: פיצוי על מניעת רווח
כנס הדיינים הי"ג ביוזמת מכון משפטי ארץ ומכון הליכות עם ישראל. הכנס עסק השנה בסוגיית חיוב על מניעת רווח. נושא זה עולה לעיתים מזומנות בבית הדין, כגון במקרה של שוכר שאיחר מלפנות את הדירה, וגרם אובדן רווח למשכיר שלא הצליח להשכיר את הדירה במהלך החורף. דוגמא נוספת היא אדם שנמנע מלפרוע את חובו במשך תקופה ארוכה, ובעל החוב דורש לקבל את הקרן עם פיצוי על אובדן הרווח על תקופת העיכוב. בכנס נסקרו השיטות השונות וניתנו המלצות כפי שמובא בתקציר הכנס ובנייר העמדה שהציג והכין הרב חיים בלוך ראש כולל "משפטי ארץ".
תרבות חברתית יהודית עכשיו
הציבור הדתי ואפילו החרדי שותף בחברה הישראלית, אך הוא עושה זאת בתחומים רבים בלי מפה ובלי מצפן. כדי לגבש משנה יהודית משמעותית יש צורך במומחים. להבנתנו, המומחים הנדרשים הם כאלה שיהיו בקיאים ושקועים בעולמה של תורה, אך בה בעת יכירו היטב את התחום המקצועי כתחום התמקצעות משני בחייהם.
מדיניות הגירה יהודית וגירוש מסתננים - עניי ארץ אחרת בארצנו
מדיניות הגירה יהודית מבוססת על שני עקרונות: העיקרון הראשון הוא תמיכתנו בקיומן של מדינות לאום, קל וחומר כאשר מדובר במדינת העם היהודי. העיקרון השני, היא החובה לגמול חסד עם כל אדם. בשנת השבעים לחרותנו אנו נדרשים לתת מענה ולמצוא את הדרך הראויה שבה עלינו לנהוג באותם אלפי אנשים אשר הופיעו בשערי מדינת ישראל ללא אישורי כניסה וללא מעמד. למעשה, אל לנו לגרש את המסתננים בכפייה למדינה שלישית, אולם, מותר לנו להפעיל לחץ כלכלי ומשפטי ובכלל זה הטלת מגבלות על חופש התנועה וחופש העיסוק מתוך הנחה שאם אכן המצב במדינה השלישית הוא סביר, יבחרו המסתננים לעבור לשם מרצונם.
איסור רמאות במסחר על פי פנימיות התורה
בתורה ישנה התייחסות נרחבת לאיסור החמור לרמות במסחר, שמכונה אף בכינוי "תועבה". הרב יעקב בנימין בוחן את האיסור על פי פנימיות התורה ומציע שחומרתו נובעת מכך שמידתו של ה' היא מידת האמת, ומכך שהכוח לרמות במסחר מקורו בחכמה המיוחדת שיש בארץ ישראל, שמיועדת ללימוד התורה שבעל-פה. כהשלמה, מובא שמסחר באמונה חשוב במיוחד בגלל שהוא מברר את ניצוצות הקדושה שנפלו בשבירת הכלים. מאמר זה פורסם בספר משפטי ארץ ג: קניין ומסחר, והוא מועלה לאתר לרגל ל"ג בעומר.
חוות דעת על הצעת חוק לטיפול בכתות פוגעניות תשע"ה-2015
מטרת הצעת החוק לטיפול בכתות פוגעניות היא למנוע מכתות לפעול בישראל, בעקבות מספר כתות שפעלו בשנים האחרונות. בחוות דעת זאת נידונה הצעת החוק, הרקע שלה ועיקרי השאלות המשפטיות העולות ממנה, ואת דרכי ההתמודדות על פי המשפט העברי. בחוות הדעת נטען שאמנם מדובר בהגדרה משפטית חדשה, אך התמודדות עם כתות הייתה מצויה גם בעם היהודי, מה שמאפשר להסיק מסקנות מעשיות. בנוסף, המחקר מציע תבניות הלכתיות מתחומים אחרים, מהם ניתן להסיק על פרטי החוק הנוכחי. לאור זאת מסקנת חוות הדעת היא שראוי לתמוך בהצעת החוק והוצעו בה כמה תיקונים.
חוות דעת הלכתית להצעת חוק הביטוח הלאומי (התשע"ח)
בעולם קיימת מחלוקת האם יש להגדיר עוני באופן מוחלט, באופן יחסי או באופן המשלב ביניהם. במדינת ישראל הביטוח הלאומי משתמש במדד עוני יחסי לפיו עוני מוגדר באופן יחסי על פי חצי מההכנסה החציונית. מדד זה מתייחס אך ורק להכנסות ולא להוצאות, והוא מבטא הגדרה של העוני על פי רמת ההכנסות של מעמד הביניים. כמו כן, מדד זה בוחן את אי השוויון אך לא בשאלת העוני המוחלט. לעומת זאת, ההלכה מצדדת בהגדרה מעורבת, שיש בה מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי. בשנת 2014 מונתה על ידי משרד המשפטים "ועדת חריס" לקביעת סל הצרכים החיוניים אותם יש להשאיר בידי חייב במקרה של פשיטת רגל. והיא הגיעה למסקנה כי הגדרת העוני של הביטוח הלאומי "אינה שימושית כדי לבחון האם ההוצאה המשפחתית של פושט רגל הולמת את הצרכים הבסיסיים הדרושים לה למחייה בכבוד". לשם כך בחנה הועדה מספר מדדים של עוני והגיעה למסקנה כי עליה להסתמך על מדד המגדיר עוני כמחסור בצרכים חיוניים (FES) לשם קביעת רף תחתון ממנו אין לגבות עוד מהחייב. חוות הדעת מציעה לאמץ את הגדרות ועדת חריס בתחום הרווחה ולמקד אותו בפעולה לצמצום מחסור.
בתי דין לממונות: הלכה ומעשה
בתי הדין לממונות במדינת ישראל מטפלים באופן אפקטיבי באלפי תיקים בשנה. זאת, בשיפוט על פי חוקי התורה תוך שילוב של חלק מחוקי המדינה שאינם סותרים את ההלכה ויש להם מעמד הלכתי. משפט התורה, ככל מערכת משפט, הוא יצור חי ומתפתח. מבחינה זו, כל פסק דין שנדון בבתי הדין הפרטיים מביא להרחבת התורה ולקביעת הלכה בנוגע לחיינו כאן ועכשיו. מאמר זה התפרסם בכתב העת דעות בהוצאת נאמני תורה ועבודה.
נייר עמדה: ההצדקה לקיומם של מוסדות העם היהודי לאחר הקמת מדינת ישראל והרכבם
עד להקמת מדינת ישראל ייצגו את הציבור היהודי בארץ ישראל ואת התנועה הציונית מספר מוסדות וביניהם קק"ל והסוכנות היהודית. מאז הקמת המדינה עולה מדי כמה שנים השאלה האם יש צורך והצדקה בקיומם של מוסדות אלה? בנייר העמדה מובאים נימוקים עקרוניים והלכתיים לצורך בקיומם של המוסדות הציונים ואלו עיקר מסקנותיו: המוסדות הלאומיים, ובכלל זה, הסוכנות היהודית וקק"ל מייצגים את העם היהודי בישראל ובעולם ואינם מייצגים את אזרחי ישראל שאינם יהודים. גם לאחר הקמת המדינה יש חשיבות בקיומם כדי לפעול למען העם היהודי ולמען התיישבות יהודית בארץ ישראל. זאת, בניגוד לממשלת ישראל שמחויבת בצדק לפעול גם למען האזרחים שאינם יהודים. העברת הקרקעות מהמוסדות הלאומיים למדינת ישראל אסורה, כיוון שקרקעות אלה נרכשו עבור התיישבות יהודית והעברתם למדינה שתקצה אותם גם ללא-יהודים מהווה שינוי ייעוד אסור. בנוסף על פי ההלכה, היהודים תושבי ארץ ישראל הם המייצגים את העם היהודי, ולכן יש לפעול לכך שיהיה רוב לנציגים תושבי הארץ במוסדות הלאומיים.
דיני שכירות מקרקעין
הרב עדו רכניץ, הרב עו"ד יוסף רוזנברג
מסמך זה כולל דיני שכירות מקרקעין בסגנון של חוק, לאור חזונו של הריא"ה הרצוג. המסמך נכתב בשיתוף פעולה של מכון משפטי ארץ, עפרה, ובית אריאל ירושלים. פורסם באמונת עתיך.
ספר בניין המשפט חלק א
הספר עוסק בנושאים הלכתיים בדיני ממונות, החל מהמקור התלמודי, שיטות הראשונים ועד לפסיקת השולחן ערוך, ופסיקת בתי הדין למעשה. הספר כולל בתוכו פסקי דין ומאמרים בדיני חושן משפט, וכן תשובות לשאלות אקטואליות בדיני ממונות שהגיעו לדוא"ל של בית הדין בישיבת מצפה יריחו (bdmitzpeyeriho@gmail.com). הספר נכתב ע"י הרב ישועה רטבי, דיין באיגוד בתי דין לממונות במצפה יריחו, וכן בבית דין "ארץ חמדה-גזית" בירושלים
פיצוי כספי לנפגעי עבירות מין בבית דין לממונות
הענקת צדק ותמיכה לנפגעי עבירות מין והרתעת עברייני מין הינן חלק מתפקידי בתי הדין בעם ישראל לאורך הדורות. במסגרת זו התמקדנו בעיקר בפיצוי הכספי לנפגעים, המחולק לשניים. הראשון: פיצוי על נזקים שנגרמו לנפגע, והשני: פיצוי ללא הוכחת נזק על בסיס החוק למניעת הטרדות מיניות.
שבחי הפשרה
מאמרו הידוע של הרב גולדברג הקובע כי יש יתרון בפשרה בכך שהיא מאפשרת לבית הדין לחייב בממון גם כאשר ישנה מחלוקת הלכתית (כנגד טענת "קים ל"), לחייב בנזקים עקיפים (גרמא בנזיקין) וכן לחייב חובל בחברו, ולחייב ממון גם ללא ראיות כשרות. בכך הרב גולדברג הפך את משמעות הפשרה על פיה, וקבע כי היא מאפשרת לבית הדין להשיב לעצמו את מלוא הסמכויות של בית הדין הקדום כדי לחייב על פי שורת הדין.
מוסר ודת בהתייחסותם של פוסקי הלכה ציונים־דתיים לדוקטרינה של חסינות אזרחים
במאמר נבחן היחס שבין המוסר להלכה בכתביהם של פוסקי הלכה ציונים־דתיים, מתוך בחינת יחסם לדוקטרינה של חסינות אזרחים, לפיה יש להגביל את המלחמה ולהוציא את האזרחים ממעגל הלחימה. המאמר נכתב במסגרת המכון ופורסם בכתב העת מורשת ישראל 18 גיליון 2
מדיניות יהודית על פי התורה - חוקרי המכון ברשת מורשת
הרב עדו רכניץ, הרב אורי סדן, הרבנית ד"ר שפרה מישלוב
חוקרי המכון מציגים את עמדת התורה בשורה של סוגיות בפינה קבועה בתוכנית הבוקר של כאן מורשת עם בני טייטלבוים. כאן נביא קישורים לחלק מהפינות.
