הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

נתן לאדם כסף במקום זה שאבד, והכסף נמצא -מי יקבלו?

הרב עמוס ראבילו
אדם איבד סכום כסף והתייאש, אדם אחר נתן לו כסף במקום הכסף שאבד ולאחר מכן נמצא הכסף. במקרה כזה הכסף שייך למוצא.

שאלה

אדם איבד צרור כסף נכבד עם סימנים. כיוון שהיה במצוקה קיבל את הסכום מאדם שטען שמצא את האבידה אבל באמת הוא נתן לו צדקה ולא מצא את האבידה. לאחר שאותו אובד נעלם, נמצאה האבידה ע"י אדם שרצה להשיב את האבידה לנותן הצדקה על מנת לזכות במצווה והוא מסרב לקבל אותה כי לא רוצה לאבד את המצווה. מי צודק מה ניתן לעשות.

תשובה

המאבד ידע שלא מחזירים לו את כספו

מלשון השאלה משמע שלא היה יאוש מהאבדה אלא המאבד הבין שגומלים איתו חסד, וקיבל אותו כיוון 'שהיה במצוקה'. במקרה זה הדין הוא שהכסף שנאבד שייך למאבד ויש להחזיר אותו, והמאבד יחליט האם ברצונו להחזיר את המתנה שקיבל או להמשיך להחזיק בה (ב"מ כז. שו"ע חו"מ רסב,ג) .

אם לא ניתן בכלל למצוא את הבעלים יש לנהוג במציאה ככל מציאה שלא ניתן למצוא את בעליה, להניח את הסכום בצד (שו"ע חו"מ רסז,כה) או להשתמש בו ולרשום בצד את האבידה וסימניה, ושחייבים כך וכך ממון למאבד מסוים (אג"מ חו"מ ח"ב סמ"ה).

המאבד חשב שמחזירים לו את כספו

אמנם, אם המקרה היה שונה והמאבד התייאש כי חשב באמת שקיבל את כספו בחזרה- המאבד איבד את הזכות על כספו, ובתנאי שהמוצא מצא את המציאה אחרי היאוש של המאבד, והאבדה שייכת למוצא. ומי ששילם ונתן צדקה- זכה במצווה שלו (שו"ע חו"מ רסב,ג).

מצד שני ניתן לומר שהייאוש מהאבדה היה בטעות כי אילו היה יודע שמה שהחזירו לו אין זה אותו הדבר שאיבד לא היה מתייאש מהאבדה. וכבר דנו האחרונים האם יאוש בטעות נחשב יאוש (עיין מהרי''ק שורש ג, בית יצחק או''ח עו, שער משפט כה, חידושי הרי''ם חו''מ כה). אם כן לפי השיטות שיאוש בטעות אינו יאוש, נמצא שהאבדה עדיין שייכת לבעלים וחייבים להשיב אותה, ואז הבעלים יכולים להחליט האם הם מחזירים את הצדקה, וכמו שפירטנו בתחילת התשובה.

כיוון שהדבר נתון במחלוקת אחרונים האבדה שייכת למוצא.

מעניין לציין שישנו סיפור חסידי שמתאר מציאות דומה (מובא בסיפורי חסידים לרב זווין חיי שרה 46), על עשיר שהיה ידוע בתור קמצן שאחרי מותו התברר שהיה בדין תורה דומה, ושם הרב פסק שהעשיר צודק ואינו חייב לקבל את המציאה, וזכה במצוות הצדקה שנתן.

התשובה נכתבה ע''י הרב עמוס ראבילו