הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

היתר עסקה למפרע

הרב יובל חסיד
ניתן לעשות היתר עסקה גם לאחר ההלוואה על ידי ביצוע מעשה קניין. אם מראש התכוונו לתת ריבית באיסור אין לגבות את הריבית עד לרגע העסקה (הקניין), אך אם ההלוואה מראש הייתה ללא ריבית ורק רוצים להוסיף את העסקה הדן קל יותר ודינה ככל הלוואה בהיתר עסקה.

השאלה

שלום וברכה

אחותי היתה צריכה הלוואה לקניית דירה. הלוויתי לה 150 אלף ש"ח. אחרי שנתתי לה את ההלוואה היא אמרה: אני לא רוצה שתפסיד, אז את הסכום של הכסף שהייתם אמורים להרוויח (מהשקעות או מריביות של הבנק) אני רוצה לתת לכם.

 

האם ניתן לעשות למפרע היתר עסקא?

 

נ.ב

קשה מאוד להחזיר את ההלוואה ולתת אותה מחדש, מכל מיני סיבות.

התשובה

היתר עסקה שלא בעת מתן ההלוואה

ריבית אסורה מהתורה כשבזמן ההלוואה התחייב הלווה להחזירה עם ריבית (מה שמכונה ריבית קצוצה). במקרה שלנו ההלוואה הייתה ללא ריבית אלא שהלווה רוצה אח"כ להתחייב לתת בזמן הפירעון ריבית, וזה אסור מדרבנן.

הלוואה הניתנת בהיתר עסקה פירושה שחלק מהסכום ניתן כפיקדון ועבור הפיקדון מותר למלוה לקבל רווחים. כשההלוואה ניתנה שלא כפיקדון אלא כהלוואה גמורה אסור לקחת ריבית תמורתה.

אעפ"כ, כתבו הפוסקים שמותר ללווה להקנות חלק מעסקיו האחרים תמורת חלק מההלוואה, ואז יכתבו היתר עסקה, והרווחים של העסקה יבואו מהחלק שיש לו בעסקיו (ראו תורת ריבית טז, כח; שו"ת בצל החכמה ח"ד י-יא).

היתר עסקה בהיעדר נכסים מניבים

במושג 'עסקים' כוונתנו לכל דבר המניב רווחים ללווה - סחורה, דירה מושכרת, ונראה שיכול להקנות לו גם חלק ברכוש ולהתחייב שאחר כך ישקיע אותו בעסקיו (בספר תורת ריבית טז, טו). את פעולת העברת הקניין יש לבצע ע"י קניין מועיל (קניין סודר לדוגמא).

 

אם אין ללווה כל עסק שמניב רווחים, נהגו להקל למרות שנחלקו הפוסקים על כך (ראו תורת ריבית טז, טו, ובהע' פה; פו): בספר ברית יהודה כתב לאסורוכן דעת הגרי"ש אלישיב (כשלווים מאדם פרטי ומשמע שבהלוואה מבנק אפשר להקל, כיוון שהבנק אינו בבעלות פרטית אלא חברה בע"מ ואין כאן "מלוה"). לעומת זאת הגרש"ז אוירבך כתב שאפשר להקל תמיד, וזאת גם כשמדובר בהלוואה שמלכתחילה ניתנת בריבית על סמך היתר עסק. וכן הדין בהלוואה שניתנה בריבית ואחר כך כותבים עליה היתר עסקה.

במקרה שלנו, כיוון שההלוואה ניתנה מתחילה ללא ריבית, נראה שגם לדעת המחמירים יש להקל בכך, כי למעשה אין כאן ריבית דאורייתא כלל.

סיכום

במקרה של הלוואה שנעשתה מתחילה בדרך אסורה (עם ריבית ממש) ואח"כ רוצים לעשות היתר עסקה, ניתן לעשות זאת רק על רווחים עתידיים - כלומר, ניתן לקבל את הריבית המוסכמת בהיתר עבור הזמן שיעבור משעה שנעשה הקניין והלאה, אך אוסר לקבל ריבית מזמן ההלוואה עד הקניין למפרע. אבל במקרה שמההתחלה לא היתה התחייבות על ריבית נראה שמותר לקבוע את מחיר הריבית כפי שרוצים (כפי המקרה שלפנינו).