הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

האם יש לקיים הסכמים פוליטיים

אתר הכנסת

אתר הכנסת

הרב עדו רכניץ
בניגוד לחוק הנוהג, על פי ההלכה יש תוקף הלכתי מחייב להסכמים פוליטיים ולא ניתן להפר אותם, למעט מקרים בהם יפסוק בית הדין שההסכם נוגד את טובת הציבור. פורסם בעלון שבת בשבתו, פרשת משפטים תש"פ

השאלה

בימים אלה הארץ גועשת סביב משבר פוליטי שסופו אינו ידוע. הרקע למשבר הוא ההסכם הפוליטי שבין הליכוד לכחול לבן, ששאלת הפרתו עומדת לדיון. מעבר לשאלה הציבורית, האם נכון להפר הסכם להקמת ממשלת אחדות ולהוביל את המדינה לבחירות בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, יש לדון בשאלה המהותית: האם יש חובה לעמוד בהסכמים פוליטיים?

התשובה

על פי החוק הנוהג אין תוקף משפטי להסכמים פוליטיים, והדבר מוביל לכך שכל הסכם נחתם מתוך הנחה שהוא יופר, כאשר תהיה בכך תועלת למפר. אין צורך להרחיב במחיר הציבורי והמוסרי שאנו משלמים על תפיסה זו.

אלא שגם על פי ההלכה, לכאורה רוב ההסכמים הפוליטיים מוגדרים בהלכה כ"קניין דברים" שאין לו תוקף הלכתי (בבא בתרא ג ע"א). זאת, כיוון שהסכמים אלה אינם כוללם התחייבות כספית, אלא התחייבות לביצוע פעולה או להימנעות מפעולה.

אולם, כיוון שמדובר בהסכם אשר הציבור צד לו, נקבע כי על הסכם זה חלים כללים שונים מאלה החלים על הסכם פרטי. בשו"ת הרא"ש (כלל ו סימן יט) נפסק שבשונה מהסכם רגיל, הסכם ציבורי נכרת ללא מעשה קניין. מכאן הסיק בספר ערך שי (סימן סו, סעיף א, ד"ה ונלע"ד) שיש תוקף להסכם ציבורי גם כאשר הוא בגדר קניין דברים.

ואכן, כאשר נדרש בית הרבני ברחובות לשאלה האם תוקף הלכתי להסכם רוטציה הוא פסק (פסקי דין רבניים חלק ו, עמ' 171): "ומעתה בנידון דידן, שההסכם נערך מטעם מפלגה, שהיא כצבור, והחותמים הם נציגי הצבור המוסמכים, ונערך בפני רבני העיר, אין לכן יסוד לכל הטענות והנימוקים שההסכם אינו בר תוקף".

גם בית הדין הרבני הגדול (בפני הדיינים, הרב ניסים, הרב אלישיב והרב גולדשמידט) דחה ערעור על פסק דין זה וכתב שם, עמ' 181): "דיבור והתחייבות, ובעניני ציבור במיוחד, הם דברים שבקדושה, אשר יש לשמרם ולקיימם במלוא הכוונה כלשונם וכרוחם". בית הדין הוסיף ההסתייגות לכלל גורף זה, כאשר יוכח שמלכתחילה ההסכם היה מנוגד לטובת הציבור (שם, עמ' 177).

ברור לכל שאימוץ גישת משפט התורה בסוגיה זו יגרום למהפכה יסודית בהתנהלות הפוליטית במדינת ישראל, יגביר את היציבות הפוליטית, ויחזק את אמון הציבור בנבחריו.