הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב פרויקט חוקי התורה

ייצוג ע"י עורך דין או שליח בבית דין רבני

הרב עמוס ראבילו
מותר למנות שליח שיופיע ויסייע לנתבע בדיון, וע"פ המנהג הנתבע לא חייב להיות נוכח בדיון. אעפ"כ לרוב בית הדין דורש את נוכחות שני הצדדים על מנת לברר את האמת בצורה הטובה ביותר.

ייצוג ע"י עורך דין בבית דין רבני

שאלה

 

שלום רב אם אני הנתבע בהליך בבית הדין לקינין, יש באפשרותי לקבוע את הרכב הדייניים בפניו התנהל הדיון? האם יש באפשרותי להיות מיוצג על ידי אדם אחר מבלי להופיע לדיון, בכפוף לחתימה על יפוי כוח

 

תשובה

א. מינוי בית הדין

הנתבע יכול לומר שאינו רוצה לדון לפני בית הדין שהתובע הציע ובלבד שיציע בית דין אחר, וכן התביעה צריכה להתרחש בעירו של הנתבע (שולחן ערוך חושן משפט סימן יד סעי' א).

 

ב. ייצוג על ידי שליחו או עורך דין

בשו"ע חו"מ סי' קכד, מבואר שתובע יכול למנות עורך דין אך הנתבע אינו יכול למנות שליח לטעון במקומו[1]. אעפ"כ האחרונים כתבו שישנו מנהג שאף הנתבע ממנה שליח שיטען עבורו (ראו ש"ך חושן משפט סימן קכד, סק"א, ובמקורות רבים נוספים בספר 'סדר הדין בבית הדין הרבני' עמוד 171 הערה 253 וראה תשובת והנהגות חלק ג סימן תמו בביאור הסיבה למנהג, וראה בסדר הדין שם עמודים 174- 176). בתקנות הדיון של בית הדין הרבני במדינת ישראל נקבעה הזכות הזאת כתקנה גמורה.

אולם הזכות למנות עורך דין או שליח שיטען עבור הנתבע אינה מורידה את חובת הנוכחות של הנתבע בדיון (תקנה נז מתקנות הדיון). אע"פ שמצד המנהג לכשעצמו אין הכרח בכך, מכל מקום כדי לברר את האמת בצורה הטובה ביותר בתי הדין דורשים לרוב נוכחות של בעל הדין בדיון. וכך כתב ערוך השולחן[2] בעניין זה:

"וכל זה מדינא אבל עכשיו המנהג בכל בתי דינים שגם הנתבע מעמיד מורשה וכל שכן התובע ובין שהבעלי דינים הם בעצמם בבית דין ובין שאינם בעצמם בבית דין ומכל מקום אם אינם בבית דין והבית דין רואים שע"י המורשים אין ביכולת לברר הדין על הבירור שולחים אחריהם ובאים בעצמם לב"ד וכן נכון לעשות":

ג. נוסח למינוי עורך דין מספר "דיני ממונות" של הרב בצרי, ח"א עמ' רסג-רסד

אם בית הדין יתיר לך לא להופיע כי יחשוב שאין בכך צורך, (מה שבדרך כלל לא קורה כאמור), עדיין מינוי השליח או עורך הדין צריך להיעשות בצורה שתקפה מבחינה הלכתית. וצרפנו פה נוסח שמועיל מבחינה הלכתית:

 

אני החתום מטה....................., מיניתי את ...................... מדעתי ומרצוני, בלא אונס אלא בלב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלמה בפני עדים, ויכול המורשה להשיב על תביעה שישנה נגדי, ולטעון, ולהשיב על הטענות שטוען נגדי, ולדון בעדי, ולהפך בזכותי, ולערער במקומי, ולכפותו, ולעכל נכסיו, ולקבל הדין, ולהסתלק מהדין, ולעשות פשרה קרובה לדין או רחוקה מהדין, ולקבוע זמן, ולבטל זמן, ולקבל כל זכות ותביעה וממון, ודררא דממונא מאיזה אופן שיהיה, ולהזמין עדים, לבקש ולקבל חוות דעת מכל מוסד כללי או רפואי, להוציא לפועל לכפות להשביע ולאסור, ולעשות כל פעולה אחרת. ותהא ידו כידי, וכחו ככחי, וזכותו כזכותי, ופיו כפי, ותביעתו כתביעתי וטענותיו כטענותי, וקבלתו כקבלתי, ושוברו כשוברי, ומחילתו כמחילתי, והודאתו כהודאתי, ועשייתו כעשייתי, ושלוחו כשלוחי. וכל מה שיעשה המורשה יהיה שריר וקיים ומקובל על המרשה כאילו נעשה ונגמר על ידו בלי שיוכל לומר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.

 

וכך אמרתי בפני עדים למורשה: לך דון, וכל דמתעני לך מן דינא עלי דידי הדר. והתחייבתי וקבלתי על עצמי שלא לבוא נגד שום דבר שיעשה המורשה הנזכר, לא בפני דייני ישראל ולא בפני ערכאות. וכח ההרשאה זו הוא עבור בית הדין לממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים. ואחריות וחומר שטר הרשאה זו קבלתי עלי כחומר כל שטרי הרשאות שרירות וקיימות העשויות כתיקון חכמים, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי.

 

ועל הכל קבלתי בקנין גמור, בכלי שכשר לקנות בו וחתמתי שמי ביום ........... בשבת, .......  לחודש ..............., שנת  ..................          .........................   (חתימת יד המרשה)

 

הנני מאשר בזה שהנתבע הנ"ל חתם על כתב הרשאה זה בפני, והחתימה הנ"ל זו חתימתו.

 

וע"ז באעה"ח בפני ביה״ד, היום יום ...............     ....................... (חתימת המורשה)

 


[1]  הסמ"ע מבאר שם את הסיבות לכך שישנה רתיעה מטענות ע"י שליח: חשש שקר, תובע יכול להקנות את התביעה לעורך הדין או השליח אך הנתבע לא יכול להקנות דבר, התובע עלול להפסיד אם אחר ילך עם ממונו למדינת הים ולכן תקנו לו מה שאין כן הנתבע.

[2]  חושן משפט סימן קכד סעי' ב.