הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי נאמנות באיסורים

גרימת נזק לחיסון קורונה על ידי ביטול תור לחיסון בזדון

הרב אבישי קולין
(א) אסור להזמין תור לקבלת חיסון ולבטלו, מתוך כוונת זדון, משני טעמים: משום איסור גרימת נזק, ומשום איסור הפרת הבטחה - 'מחוסר אמנה'. (ב) יש בסיס הלכתי לחייב בתשלום את מבטל התור בזדון, במקרה שלא ניתן להשתמש עוד במנת חיסון שנשמרה עבורו.

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, רכשה מדינת ישראל מנות חיסון רבות עבור אזרחי ישראל. במקביל, התפתחה תופעה של 'מתנגדי חיסון', שלטענתם השימוש בחיסון עלול לגרום סכנה. חלקם המליצו להזמין תור לקבלת חיסון, על מנת לבטלו, כדי להביא לאובדן מנות החיסון כשיפוג תוקפן.

בתשובה זו לא נעסוק בשאלת בטיחות החיסונים, ונניח לצורך הדיון שהנושא שנוי במחלוקת (זאת, אף שכמעט ואין אנשי מדע ורפואה הטוענים שהחיסון אינו בטוח). התשובה מתבססת על העובדה שלחיסון יש שווי בשוק, ולכן אובדנו מהווה נזק כספי. לאור זאת, נבחן את היחס ההלכתי לאדם שמזמין תור כדי לבטלו בזדון, מבחינת האיסור לכתחילה, והחיוב בדיעבד אם נגרם נזק באובדן מנת חיסון.

1) איסור לכתחילה

בפעולה זו, של הזמנת התור וביטולו, קיימים מאפיינים המבדילים בינה לבין מעשה נזק רגיל, שאיסורו ברור וידוע. פעולה זו אינה מזיקה באופן ישיר, אלא רק גורמת לנזק עקיף בכך שלא ימצא שימוש למנת החיסון שנשמרה עבור מזמין החיסון. כמו כן, פעולה זו אמנם עשויה לגרום נזק, אולם לא באופן ודאי, משום שייתכן ויימצאו לקוחות אחרים לקבלת החיסון. אף על פי כן, יש לקבוע כי פעולה זו אסורה, משני טעמים:

א.       איסור נזיקין

ההלכה אוסרת לגרום נזק בעקיפין, גם במידה ובדיעבד לא יושת תשלום על הגורם לנזק (בבא בתרא, כב ע"ב; טור חו"מ, שעח). לדעת כמה פוסקים, תוקפו של איסור זה מדאורייתא (אמרי בינה דיני עדות, לג, ד"ה גם מה שכתב). כמו כן, נפסק להלכה, כי אסור לנקוט בפעולה שעשויה להזיק, אף במקום ספק, משום הכלל 'ספק דאורייתא לחומרא', למרות שבדיעבד לא יהיה חיוב תשלום מספק, משום הכלל 'ספק ממונא לקולא' (שולחן ערוך חו"מ, קנה, ג; ביאור הגר"א שם, ח; שו"ת חתם סופר יורה דעה, רמא).

היות וגם האיסור להזיק בעקיפין הוא מדאורייתא, יש לאסור גם פעולה העשויה לגרום נזק בעקיפין, אף שהנזק אינו ודאי, ללא תלות בחיוב התשלום בדיעבד. לפיכך חל איסור להזמין תור ולבטלו בכוונת זדון, משום איסור נזק.

ב.       מחוסר אמנה

ההלכה אוסרת להפר הבטחה שנוגעת לעניין ממוני, כגון מקח וממכר והזמנת עבודה, אף בהיעדר מעשה קנין מחייב. הטעם להלכה זו אינו גרימת הפסד או מניעת רווח, אלא נובע מחמת הסתמכות על דברי המבטיח, שאין להפירם, בלא סיבה מוצדקת (שולחן ערוך חו"מ, רד, ז-ח וסמ"ע שלג, א; שו"ת ראנ"ח קיח; שו"ת מהר"ם מינץ קא). ברור כי הרשות האחראית על החיסונים שנרכשו בכסף, סומכת על מזמין התור: היא שומרת עבורו מנת חיסון, ומונעת מלקוחות אחרים להירשם לתור בזמן שנקבע עבורו. ביטול התור הינו הפרת הבטחה לאחר הסתמכות על דברי המבטיח, ולכן הוא בכלל איסור 'מחוסר אמנה'.

2) חיוב תשלום

א.       תקדים לחיוב

במקרה של אדם שהזמין מוצר מאומן, ומסרב לקחתו, והמוצר מתקלקל לאלתר, נפסק להלכה כי הוא חייב בתשלום פיצוי לאומן, בגין הנזק שגרם לאומן בהוצאות הייצור (שולחן ערוך חו"מ, שלג, ח). זאת בדומה לחיוב המעסיק שביטל הזמנת עבודה מפועלים, וגרם להם הפסד, בכך שסמכו עליו ונמנעו להשכיר עצמם למעסיק אחר (שו"ת הרא"ש קד, ו). גם מנת החיסון הינה בעלת תוקף מוגבל, ובביטול הזמנת התור נגרם הפסד לרשות האחראית על החיסונים, בכך שסמכה על המזמין ונמנעה מרישום לקוחות אחרים לתור.

לכאורה ניתן היה לחלק בין המקרים, ולפטור מתשלום את מבטל התור לחיסון. וזאת משום  שבניגוד למזמין מוצר מהאומן, מזמין התור לא גרם להוצאות החיסון, אלא רק מנע מרשויות המדינה לממש את מנת החיסון שנרכשה עבור לקוחות אחרים.

ואכן במקרה דומה, של לקוח שהבטיח לקנות סחורה וחזר בו, וגרם הפסד לסוחר בכך שלא יכול למכרה עוד, נחלקו הפוסקים: יש הפוטרים, משום שהלקוח לא גרם להפסד של הוצאות הרכישה, אלא רק מנע את הריוח האפשרי במכירה (נתיבות המשפט שלג, ב). וזאת בדומה לגוזל חמץ והחזירו לאחר שעבר עליו הפסח ונאסר בהנאה, שאינו חייב בפיצוי על ההפסד מחמת מניעת המכירה לגוי קודם הפסח (ערך ש"י חו"מ, שלג, ח). מנגד יש המחייבים, הן משום שהלקוח גרם להוצאות הסוחר לרדת לטמיון (שו"ת פנים מאירות א, פב); והן משום שמניעת הרווח במכירה נחשבת להפסד ממשי, משום שערך הסחורה מגולם בה עצמה, ואינו פוטנציאל הכרוך בהשקעה. לעומת זאת אין חיוב על הפסד חמץ, משום שאינו מקרה שכיח, או משום שהיעדר המכירה אינה ניכרת בחמץ עצמו (פתחי תשובה חו"מ, שסג, א), או משום שמדובר בהיזק רוחני שאינו ניכר (שו"ת רדב"ז א, שצט), וזאת בשונה ממנת חיסון שפג תוקפה.

אולם, מסתבר לומר, כי יש הבדל עקרוני בסוג הנכס וההפסד שנגרם לו: מנת חיסון שפג תוקפה אינה בעלת ערך כלל, וזאת בניגוד לסחורה שלא נמכרה שניתנת לשימוש. ולכן יש טעם לחייב בפיצוי על אובדן מנת החיסון, גם לדעת הפוטרים בסחורה.

ב.       חיוב נזיקין

הפוסקים נחלקו בהיקף החיוב על נזק עקיף. יש המחייבים רק על פעולה שגורמת לנזק באופן ודאי, או נזק שמתרחש לאלתר (סמ"ע ופתחי תשובה חו"מ, שפו, א; אלו גם המאפיינים למקרים שמחייב השולחן ערוך אה"ע נ, ג; חו"מ סו, לב; שפו, א-ג). תנאים אלו מתקיימים במקרה של מזמין מוצר מאומן, כדלעיל, אך אינם מתקיימים במקרה של ביטול התור לחיסון. ראשית, לא מדובר בנזק ודאי, משום שייתכן שאחרים יוכלו לקבל את החיסון, בנוסף, ייתכן שגם מתחילה לא היו הזמנות אחרות לקבלת החיסון, כך שהנזק לא נגרם מחמת מבטל התור (שולחן ערוך חו"מ, שלג, ב). כמו כן, לא מדובר בנזק שמתרחש לאלתר, כיון שהחיסון פג תוקף רק כעבור זמן מביטול ההזמנה.

אולם, יש פוסקים המחייבים על כל נזק שכיח ומצוי (רמ"א חו"מ שפו, ג; פתחי תשובה שם, א; שו"ת מנחת אשר א, סימן קיד). לשיטה זו יש בסיס לחייב את מבטל התור, אם אכן יתברר שלא מדובר במעשה בודד, אלא בתופעה נרחבת של 'מתנגדי חיסון'. שיטה זו אמנם שנויה במחלוקת (ש"ך שפו, כד; וכן השולחן ערוך לא הזכירה), אולם לאור ההשלכות הציבוריות, הרפואיות, הכלכליות והחברתיות, באשר לחיסון לנגיף הקורונה, יש שיקול כבד משקל לחייב על פיה.

ג.        חיוב מרצון

לדעת חלק מהפוסקים, יש להניח קיומה של התחייבות מרצון, אף שאינה מפורשת, בגין הסתמכות על אחר. כלומר, כאשר נגרם הפסד לאדם, מחמת שסמך על הבטחתו של אחר, ומחמתו נקט בפעולה או נמנע מפעולה, יש להניח כי המבטיח קיבל עליו התחייבות מרצון לפיצוי על ההפסד שגרם (רמ"א חו"מ, יד, ה; קכט, ב ודרכי משה, שם; אמרי בינה דיינים, כא; באר אליהו חו"מ, יד, לא; פסקי דין רבניים חלק ג', עמ' 30; נתיבות המשפט שו, ו; שו"ת חתם סופר חו"מ, קעח).

על פי שיטה זו, יש בסיס לחייב על ביטול בזדון של תור לחיסון. הרשות האחראית על החיסונים, סמכה על הבטחתו של הלקוח לקבל את החיסון במועד ידוע, ולכן שמרה עבורו מנת חיסון למועד מסוים, והייתה נכונה למנוע זימון של לקוחות אחרים לתור במועד זה. יש להניח, אם כן, כי מזמין התור קיבל עליו התחייבות מכללא לפיצוי על הפסד החיסון, במידה והוא יגרום לכך בזדון ובכוונה תחילה, אף שלא התחייב כן בפירוש.

על בסיס זה, ניתן לחייב כאשר נגרם נזק מחמת הסתמכות על מזמין התור, ואין צורך לברר כי בלעדיו היה ביקוש למנות החיסון, ואף אין צורך לקבוע כי מדובר בנזק שכיח.

שיטה זו אמנם שנויה במחלוקת (נחלת צבי חו"מ רצב, ז; אמרי בינה דיני הלואה, לט, ד"ה אולם; חזון איש בבא קמא, כב, א; וכן השולחן ערוך לא הזכירה), אולם לאור ההשלכות הציבוריות, הרפואיות, הכלכליות והחברתיות, באשר לחיסון לנגיף הקורונה, יש שיקול כבד משקל לחייב על פיה.

3) סיכום

א. אסור להזמין תור לקבלת חיסון ולבטלו, מתוך כוונת זדון, משני טעמים: משום איסור גרימת נזק, ומשום איסור הפרת הבטחה - 'מחוסר אמנה'.

ב. יש בסיס הלכתי לחייב בתשלום את מבטל התור בזדון, במקרה שלא ניתן להשתמש עוד במנת חיסון שנשמרה עבורו, משני טעמים: 1. מדיני הנזיקין בהתקיים שני תנאים, ככל שיתברר שמדובר בתופעה שכיחה, ושהיו פניות נוספות לזימון התור המיועד לחיסון. 2. מדיני התחייבות מרצון, אף בהיעדר התנאים הללו.