הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי נאמנות באיסורים

עץ של משכיר שנפל והזיק את השוכר

הרב עמוס ראבילו
ישנם מקרים מסוימים בהם יחויב המשכיר לשלם לשוכר אם השאיר בחצר עץ המשיר ענפים ועלול לפגוע. כגון, אם השוכר אמר למשכיר שהעץ עלול ליפול ואכן כל אחד היה אמור להבין את זה, ונגרם נזק לרכוש של השוכר ניתן לחייב את המשכיר בתשלום לצאת ידי שמיים, ולדעת חלק מהפוסקים בתשלום מדינא.

עץ של המשכיר גרם נזק לשוכר

שאלה

שלום לכבוד הרב, רציתי לשאול לגבי נזק בדירה שכורה שנגרם מנפילת ענפי עץ דקל האם בעל הדירה יהיה חייב בנזק?

תשובה

עץ נפל לרשות הרבים

כתב השולחן ערוך[1]:

הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם ... לפי שאינם דומים לבור שהרי אין תחילתן להזיק ... ואם היו רעועין ב"ד קובעין לו זמן ודוקא שהתרו בו ב"ד אבל בלא ב"ד אע"פ שהתרו בו חביריו אינו כלום ... נפלו בתוך הזמן -- פטור, לאחר הזמן -- חייב מפני שהשהה אותם. הגה: וכ"ז כשבנאה מתחילתו כראוי אבל אם לא בנאה כראוי ומחמת זה נפל הכותל חייב בנזקה.

מכאן שצריך לסלק עץ רעוע רק אחרי התראה מבית דין, וללא התראה אין חובה לסלק. אמנם התראה שייכת רק במקרה של נזק אפשרי לציבור ברשות הרבים, אבל נזק לשוכר לא נראה שבית הדין (או העירייה) מתרים, ולכן נראה שעץ שרעוע לכל הדעות חייב לסלקו אף ללא התראה, או לפחות שהשוכר יאיר את עיני המשכיר שישנה בעיה ויתרה בפניו על כך[2].

לכן השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם היה מדובר על עץ רעוע שלכל הדעות היה מוטל על המשכיר לסלק אותו, והאם השוכר העיר למשכיר על המפגע. אם התשובה היא חיובית אז יש מקום לדון על תשלום הנזק. כמו כן צריך לבדוק אם מתחילה העץ ניטע בצורה אחראית, ורק אח"כ נוצר המצב המסוכן כאמור בדברי הרמ"א.

עץ שהזיק בשעת הנפילה- בור או אש

התוספות במסכת ב"ק דף ו ע"א הסתפקו האם הכותל והאילן שנפלו והזיקו בשעת נפילתם האם נחשבים כאש או כבור. הרא"ש בסימן א הכריע שהם בור, כיוון שהמגדיר של אש הוא כח אחר מעורב ביצירתה מה שאין כן בור או כותל ואילן שנפלו בשעת נפילתן, שנפלו מעצמם. לפי הגדרה זו, גם העץ שהתמוטט הוא נחשב כבור ולא כאש. מסיבה זו יש מקום לפטור את המזיק מתשלום אם מה שניזוק הוא רכוש ולא אדם כי בור שהזיק כלים פטור מתשלום[3]. אך עי' בשו"ת 'חסד לאברהם (תאומים)'[4] שסבר שכוונת הרא"ש היא שחייב גם משום בור, אבל ודאי חייב גם משום אש וחייב בכלים מדינא.

אפילו אם פטור על נזקי כלים בבור, יש אחרונים המחייבים אותו לצאת ידי שמים בנזקי כלים בבור[5] ויש פוטרים[6] ויש מאחרוני זמנינו המחייבים במקרים מסוימים של בור ופוטרים באחרים[7]. לפי האחרונים שמחייבים לצאת ידי שמיים בבור, יש לעשות כן.

מסקנה

אם השוכר אמר למשכיר שהעץ עלול ליפול ואכן כל אחד היה אמור להבין את זה, ונגרם נזק לרכוש של השוכר ניתן לחייב את המשכיר בתשלום לצאת ידי שמיים, ולדעת חלק מהפוסקים בתשלום מדינא ולא רק לצאת ידי שמים. כאשר מגיעים לבית דין חותמים על שטר בוררות. ישנם בתי דין ששטר הבוררות שלהם מעניק לבית הדין את הסמכות לפסוק פיצויים גם כאשר החיוב הוא רק  לצאת ידי שמיים, ונראה שיחייבו במקרה מעין זה.

 

[1] חו"מ תטז,א.

[2] ראה משפטי התורה ב"ק סימן ח, (אע"פ שאין המקרים דומים).

[3] אמנם עיין בקהילות יעקב (סטייפלער)  בבא קמא, סימן ד, אות ב שנשאר בצ"ע על דברי הרא"ש.

[4] חו"מ סימן נג עמוד 406.

[5] ברכת שמואל ב"ק ב, א.

[6] חזו"א, ב"ק סי' ב אות ז, מנחת שלמה, בבא קמא סי' כט אות ד.

[7] משפטי התורה, בבא קמא סי' ד.