הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב פרויקט חוקי התורה

בית כנסת בבניין מוריד את ערך הדירה

הרב עמוס ראבילו
בית כנסת שהוקם ברשות בבניין מגורים, ודיירים חדשים לא רוצים לקנות דירה מתוך חשש לדברי הט"ז, אפילו אם הוא מוריד את ערך הדירה אין אפשרות לפנותו. אולם אין סיבה לחשוש לגור בבניין זה גם לדעת הט"ז.

לא מצליחים למכור דירה כי יש בית כנסת במקלט

שאלה

שלום אני מנסה למכור את ביתי כבר הרבה שנים אך כיוון שיש בית כנסת במקלט אנשים לא מוכנים לקנות. ביקשתי מספר פעמים מהשכן שמפעיל את בית הכנסת להעביר אותו משם כיוון שלא מוכנים לקנות דירה שנמצאת מעל בית כנסת ולטענתו הרב שלו (חב"ד) טוען שמותר ולכן לא מוכן להעביר. האם אפשר להכריח אותו להעביר את מיקום בית הכנסת ממקלט הבניין??

 

תשובה

 

יש לחלק את התשובה לשני חלקים:

א. האם מותר להקים בית כנסת במקלט

צריך לברר האם בית הכנסת הוקם ברשות של כל הדיירים ובהסכמתם. אם רוב הדיירים הסכימו אפילו לפני שנים רבות להקמת בית הכנסת, לא ניתן למנוע ממנו להמשיך לפעול.

אם הם לא הסכימו אז ניתן לפנות לבית דין ולדרוש שבית הכנסת יהיה במקום אחר. המקלט הוא רכוש משותף, ששייך לכל אחד מהדיירים. העובדה שהרכוש המשותף שייך לכל התושבים נובעת מסעיף 52 לחוק המקרקעין שבו מוגדר הרכוש המשותף כך: "כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת". ובסעיף 55 (א) מוגדר חלקו של כל דייר ברכוש המשותף: " לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף".

דין זה מחייב אף לפי דין תורה ועיין בספר 'משפטי שכנים' (עמ' יב) שהסיבה לכך היא מפני שהקרקע שעליה עומד הבניין היא קרקע משותפת לכולם.

ממילא אין לאף אחד רשות לעשות שימוש ברכוש של חברו, במקרה זה- המקלט, ללא רשותו. אך אם הדיירים הסכימו בזמנו להקמת בית הכנסת ורק עכשיו מתנגדים- אינם יכולים לעשות זאת, ואין להם טענה של הורדת ערך הדירה בכך[1].

ב. האיסור לגור מעל בית הכנסת, דבר שמונע מאנשים לקנות את הדירה.

1. האיסור לגור מעל בית כנסת, נובע מקדושת בית כנסת ובמסתעף

השולחן ערוך[2] פסק:

" יש ליזהר מלהשתמש בעליה שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי, כגון לשכב שם; ושאר תשמישים, יש להסתפק אם מותר להשתמש שם".

איסור זה נובע מהקדושה שחלה אף על גג בית הכנסת כמו שחלה קדושה על גג ההיכל[3]. וכיוון שכך, פסק הרמ"א שם:

"הגה: וכל זה דוקא בבית הכנסת קבוע, שנבנה מתחלה לכך, אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבהכ"נ, מותר לשכב עליו (פסקי מהרי"א)."

והוסיף המשנה ברורה[4]:

"ונראה דכל שכן אם בשעה שנבנה בית הכנסת נבנה בית דירה למעלה ממנו, דשרי לדור שם, דזה ודאי לא הוקדש כלל למעלה".

ולפי זה אין איסור מעיקר הדין לגור שם.

2. לדעת הרמב"ם אין איסור לגור, אלא רק לשכב מעל ארון קודש

הרמב"ם כתב בתשובה בפאר הדור[5]:

" חייב הדר בבית להשמר במקום שמעל ההיכל, לא יישן עליו ולא יעשה עליו מלאכה. אך מותר לו להתעסק בשאר הבית, כמו שירצה."

החיד"א בשו"ת חיים שאל[6] הסיק להלכה כרמב"ם, וכתב:

"ואפשר דאילו מהר"ם היה רואה תשובת הרמב"ם היה חוזר בו ולא היה ספק בידו, והווה שרי לשכב כל שאינו על גבי ההיכל. ונראה פשוט דאי מרן ז"ל עיניו יחזו תשובת הרמב"ם הנזכר, היה קובע הלכה כמותו"

וכן כתב המשנה ברורה[7] וכן כתב להלכה הגר"ע יוסף, ביביע אומר[8].

3. בית כנסת ללא קדושת בית כנסת

בתי הכנסת בימינו אין בהם קדושת בית כנסת ומותר לאכול ולשתות ולישון בהם. אך אסור לעשות בהם תשמיש מבוזה[9], אך לא מעל ארון הקודש.

4. מנהג להחמיר מחשש לדברי הט"ז

הט"ז כתב דברים קשים מאוד על מגורים מעל בית כנסת. הוא תלה את מיתת ילדיו הקטנים בעובדה שגר מעל בית כנסת. ולכן רבים חוששים לכך אפילו שמצד הדין מותר וכן כתב המשנה ברורה[10] על דברי הרמ"א- ושומר נפשו ירחק מזה. דבריו לא נבעו מאיסור המגורים הנובע מקדושת בית כנסת אלא מכך שהתפילות בבית הכנסת אינם מתקבלות באופן זה. וזו הסיבה לכך שרבים (יותר אשכנזים מאשר ספרדים שמקילים כאמור כחיד"א) מחמירים ולא דרים מעל בית כנסת.

5. אופנים בהם הקלו אף לדעת הט"ז

אם מדובר על בית כנסת שהוקם רק לזמן אין בו שום קדושת בית כנסת ולכן מותר לגור שם אף לדעת הט"ז.[11] וכן אם בית הכנסת קבוע שם אך מראש התנו שהוא משמש כבית וועד להתכנסות לאירועים וגם לתורה ותפילה אין בכך איסור ואין חשש אף לדעת הט"ז.[12]

6. אם הקימו ללא רשות

במקרה זה נראה פשוט שאין שום איסור לגור למעלה[13], ואף אסור להתפלל שם בגלל איסור גזל.

מסקנה

אם בית הכנסת הוקם ברשות הדיירים ובהסכמתם, אין אפשרות למנוע ממנו פעילות בגלל הורדת ערך הדירה.

בנוגע לעצם המגורים, אם בית הכנסת הוקם ברשות, ונעשה על תנאי שאין בו קדושה, מותר לגור מעל בית הכנסת,  אך לא לעשות תשמיש מבזה מעל ארון הקודש .

אם בית הכנסת הוקם ללא תנאי מותר מהדין לגור מעליו, רבים חוששים לדעת הט"ז ונמנעים מלגור במקום כזה.

 

[1] ראו פתחי חושן נזיקין פרק טו הערה עד, וראו תשובות והנהגות ח"ב סימן תשי"ב. כמובן אם הסכמתם הנ"ל היתה מוגבלת בזמן הרי שבעבור הזמן הם יכולים לדרוש את פינוי המקלט. כמו"כ אם ההסכמה היתה זמנית במהותה כגון שאמרו עד שיהיו הרבה משפחות ויהיה מספיק לבניית בית כנסת, אפשר לדרוש שלא ינציחו את המצב. וזה נפ"מ גם לסעיף הבא, שלפעמים אין בעיה הלכתית אם זה היה זמני, אך כאשר המצב מקובע, ונהפך לבית כנסת קבוע יש בעיה.

כמו כן צריך לבדוק אם לא הרחיבו את הפעילות מאז ההסכמה. כגון שבזמנו היו רק תפילות ועכשו יש שיעורי תורה ופעילות לילדים וכד'.

[2] אורח חיים סימן קנא סעי' יב.

[3] מהר"ם מרוטנברג הובא במרדכי שבת רכח.

[4] סעיף קטן מא.

[5] שו"ת הרמב"ם קנז.

[6] ח"א סימן נו.

[7] קנא סק"מ.

[8] ח"ו סימן כו.

[9] עיין בכל זה בפסקי תשובות סימן קנא סעיף כב אות ב הערות 116-120.

[10] קנא סעיף קטן מב.

[11] ביאור הלכה סי"א ד"ה להשתמש.

[12] עיין פסקי תשובות שם הערה 128.

[13]ראו חישוקי חמד זבחים קיד ע"א.