הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

השכרת דירה לחנות לקעקועים

הרב עמוס ראבילו
מותר להשכיר חנות לחנות לקעקועים אם כי עדיף למצוא עסק אחר.

השכרת דירה לעסק של קעקועים

השאלה:

בס"ד שלום וברכה האם מותר לנו להשכיר דירה לאדם שבאחד החדרים יפתח עסק של קעקועים??

 

 

תשובה בקצרה

אם מצד דיני ממונות מותר לו לפתוח חנות זו (זה אזור המותר בפתיחת חנויות, ואין שכנים דתיים), והחנות לא יוצרת אווירה במרחב הציבורי של פגיעה בדת- מותר להשכיר, אך מן הראוי למצוא שוכר אחר.

הרחבה

דיני ממונות

ראשית, אמנם לא נשאלנו על זה, אך מצד דיני ממונות צריך לבדוק היטב שמותר לו לפתוח עסק בדירת מגורים, וביד השכנים יש אפשרות למחות ולמנוע ממנו לעשות כן, אלא אם כן מדובר בסביבת עסקים. בנוסף, עסק של עבירות נראה שהשכנים יכולים למחות בידו מבחינה ממונית שלא יפתח[1] (אפילו אם היינו אומרים שלפי החוק מותר לפתוח).

איסור להשכיר דירה

יש לדון האם ישנו איסור מיוחד על דירה שכורה יותר מאשר מכירת דירה, שכן הדירה השכורה נשארת רכושו של המשכיר, וברכושו ממש נעשית עבירה.

במסכת עבודה זרה[2] ישנו איסור להשכיר לנכרי דירה בשל העובדה שהוא יעבוד עבודה זרה בדירה:

" אף במקום שאמרו להשכיר, לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא מכניס לתוכו עבודת כוכבים, שנאמר: לא תביא תועבה אל ביתך".

וכן פסק השולחן ערוך[3] והרמ"א הקל, וביאר הש"ך (סקי"ז) שהרמ"א הקל כדעת הרא"ש שלפי חוקי המדינה שכירות הרי היא כמכר לזמן ולכן אין זה עוד דירתו שלו אלא דירת הנכרי.

אמנם איסור זה אינו על כל העבירות אלא רק על עבודה זרה, ולכן גם לפי שיטת השולחן ערוך אין לאסור.

איסור לפני עיוור ומסייע בידי עוברי עבירה

איסור לפני עיוור קיים רק כאשר עובר העבירה לא יכול לבצע אותה ללא העזרה שהוגשה לו. כך מבואר בגמרא[4]:

"...וכי אית ליה לא עבר משום עור לא תתן מכשול? והתניא, אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח? ת"ל: ולפני עור לא תתן מכשול; והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו, וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול! הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי נהרא".

אם כן מבואר שאם עובר העבירה יכול להשיג את תוצאת העבירה באופן אחר אין איסור לפני עיוור. אלא שעדיין ישנו איסור מדרבנן של מסייע לעוברי עבירה, ואף לחזק ידי עוברי עבירה אסור כמו שמבואר במסכת גיטין סא ע"א: "ומחזיקין ידי נכרים בשביעית אבל לא ידי ישראל, ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום". ומכאן הסיק הריטב"א[5] שאם החבר 'תבע ליה בפירוש לאיסורא' ובעקבות כך גרם לחברו לעשות איסור או לרבות באיסור נקרא הדבר מסייע בידי עוברי עבירה.

לעומת זאת התוספות והמרדכי שם סוברים שאין איסור באופן שהשני יכול לעבור על העבירה ללא הסיוע שלו.

הרמ"א[6] פסק:

"...יש אומרים הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר. ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו".

ישנם מקרים בהם לכל הדעות יהיה אסור ומקרים שבהם לכל הדעות יהיה מותר:

לדוגמא- אסור לכל הדעות: אם מסייע לחברו לעשות עבירה ללא טורח[7], ואם שופך את האיסור לתוך פיו של השני ומסייע לו בעשיית העבירה גופה[8].

הפוסקים כתבו כמה טעמים להתיר במקרה של השכרת דירה לעוברי עבירה:

א. כאשר זה רק מסייע (ולא לפני עיוור- כגון שיכול לשכור דירה מנכרי באותה סביבה) והעבירה לא נעשית מיד בשעת השכירות אלא אח"כ[9].

ב. מסייע אסור באופן שהעבירה תעשה בדבר שהשכיר או מכר לו (יחרוש בשבת במחרשה שהשאיל לו), אבל אם האיסור נעשה באוויר ובחלל הדבר שהשכיר לו- מותר.[10]

אמנם הרב עובדיה יוסף זצ"ל[11] בנוגע להשכרת חנות למחלל שבת כתב:

"ומ"מ נראה שאם משכיר לו החנות בסביבה יהודית, והשוכר פותח חנותו בשבת, ויש בזה משום מכשול לרבים, שומר נפשו ירחק מזה, ואין להקל בדבר. וכמ"ש ג"כ בשו"ת ציץ אליעזר חי"ג (סי' לט)..."

הטעם לחלק בין השכרת דירה לאדם פרטי ובין השכרת חנות שמשרתת רבים הוא מצד המכשול לרבים ואווירת השבת המתחללת ברבים. ועל כן נראה שאם מדובר בחנות של קעקועים בתוך דירת מגורים באופן שאין כל כך פרסום ופגיעה בקדושת המחנה, ואין תחושה כלל של פגיעה בדת במרחב הציבורי, אף הפוסקים הללו לא יאסרו.

 

[1] ראה ציץ אליעזר חלק יג סימן לט אות ה.

[2] כא ע"א.

[3] יורה דעה קנא י.

[4] עבודה זרה דף ו ע"א- ע"ב.

[5] עבודה זרה ו ע"ב.

[6] יורה דעה קנא,א

[7] מאירי עבודה זרה שם

[8] דברי מלכיאל חלק א סימן קיג.

[9] משיב דבר חלק ב סימן לא, בנין ציון סימן טו, כתב סופר יורה דעה פג, מהרש"ם ח"ב סי' קפד, שו"ת יביע אומר ח"ט, סי' קח אות קצ.

[10] שו"ת מהרש"ם שם, שו"ת יביע אומר שם.

[11] שם.