הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור

תביעת מסעדה כיוון שכמעט נהרג מהאוכל במקום

הרב עמוס ראבילו
בדיני הנזיקין הדיינים בודקים מה הנזק שהתרחש ולא מה הנזק שכמעט התרחש. ולכן אם סועד במסעדה כמעט נהרג אך לא נגרם לו נזק ממשי אין למסעדה חובה לפצותו. אולם בית הדין רשאי לקנוס את המסעדה אם הוא רואה שמדובר על רשלנות פושעת ונפוצה שיש צורך לגדור את הציבור מהתנהגות כזו או דומה לה.

 

שאלה

שלום רב מבקש לדבר עם דיין לענייני נזיקין כי כמעט איבדתי את החיים שלי באחת המסעדות בארץ לאחר שביקשתי מהם להימנע מחלב כי אני אלרגי והם עדיין שמו לי חלבי ואם כוחות ההצלה לא היו מגיעים בזמן הייתי מת שם. קיבלתי כמה זריקות רצופות של מצילי חיים וחיברו אותי לחמצן והייתי 6 שעות במיון וגם שם קיבלתי זריקה נוספת. אני מבקש לתת מה דעת התורה במקרה הזה והאם אוכל לתבוע את הבעלים כי אני לא מפסיק לחשוב על זה ונמצא בחרדות ומפחד לאכול בחוץ ונגרם לי עוגמת נפש וטראומה לכל החיים. בנוסף היינו עדים למקרה של בחורה בת 26 לפני מספר חודשים שמתה על אותו המקרה ולפני כמה ימים בחור אחר הגיע למצב קשה וזה ממשיך לקרות ואני שוקל בנוסף לפנות לתקשורת ולהרעיד את המדינה גם אם לפי ההלכה לא אוכל לפרסם את השם של המקום אבל מישהו חייב לדבר, אנשים צעירים מתים על שווא. אשמח לתשובה במהרה תודה

 

תשובה

שלום רב

כשאנו נמצאים בעולם הנזיקין, לא בודקים מה כמעט התרחש, אלא בודקים מה התרחש בפועל. ולכן בית הדין יבדוק מה הנזק שנגרם? כמה ימי עבודה הפסדת? מה השווי של הנזק 'לא לאכול בחוץ'? איך נכמת את ה'טראומה לכל החיים'? ועל השאלות הללו לא ברור שמגיע לך פיצוי כלל[1].

מסלול נוסף שבית הדין יכול לצעוד בו הוא מסלול של קנסות של בית דין כאשר הם רואים שהעם פרוץ בעבירה מסוימת. כך כתב השולחן ערוך חושן משפט סימן ב:

"כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) (טור), היו דנין בין מיתה בין ממון, בין כל דיני עונש, ואפילו אין בדבר עדות גמורה. .... וכל מעשיהם יהיו לשם שמים; ודוקא גדול הדור, או טובי העיר שהמחום ב"ד עליהם." ועיין שם ברמ"א.

מכאן עולה שבית דין יכול לקנוס אם הוא משתכנע שמדובר בתופעה רחבה שיש לעצור אותה באיבה ולהעניש, כדי להרתיע את האנשים מהתנהגות רשלנית. לא כל תופעה של רשלנות תגרור התערבות של בית הדין, אלא רק תופעה נפוצה או שיש בה צורך שעה, ויהיה צורך לבדוק האם המקרים הללו של הרשלנות עומדים בקריטריונים המדוברים.

 

[1] בית הדין גם ידון האם אין במעשה זה 'קים ליה בדרבה מיניה' כי היה במעשהו בכדי להרוג, ואז אין חובה כלל לשלם מצד דיני נזיקין.