תשלום למעון שנעזב בגין חשד לאלימות מילולית

תשלום למעון שנעזב בגין חשד לאלימות מילולית

שאלה

בתנו התחילה את שנת הלימודים תשפ"א במעון מסוים וכעבור 3 שבועות בערך הוטל סגר הקורונה השני ונסגרו המעונות (תחילת הסגר – ערב ראש השנה תשפ"א). בזמן הסגר החלטנו להוציא את בתנו מהמעון. היה לנו חשד שהיא עברה במעון התעללות מילולית והחלטנו לא להחזיר אותה למעון ליום אחד נוסף. נציין שלפי נהלי המעון, כדי להוציא ילד מהמעון יש להגיש הודעת עזיבה כתובה למנהלת המעון, ומרגע הגשת ההודעה, יש לשלם שכ"ל עבור 30 יום קדימה ("זמן ההודעה המוקדמת") ובזמן זה הילד יכול להמשיך להגיע למעון. לאור זאת, הוספנו למכתב העזיבה בקשה לפטור אותנו מתשלום שכ"ל על זמן ההודעה המוקדמת לאור הנסיבות.

לאחר כ10 חודשים קיבלנו מכתב דרישת תשלום 2500 ש"ח על הזמן שבתנו היתה בפועל במעון + תקופת ההודעה המוקדמת.

הנהלת הרשת לא יצרה איתנו קשר במשך תקופה ארוכה ויש לכך השלכה כספית. אנחנו כהורים היינו זכאים להנחת תמ"ת עבור בתנו אותה הפסדנו.

האם אנחנו צודקים?

נ.ב החשד שלנו להתעללות מילולית נשען על התנהגויות חריגות של הבת שלנו (לדוגמה: היא השכיבה בובות לישון בצעקות ואיימה עליהם מה יקרה אם הם לא ישנו, נזכיר שהמדובר בילדה בת שנה וחצי). הנהלת הרשת מודעת כעת לחשדות שלנו לגבי המעון, והיא לא תמהר לתבוע אותנו בבית משפט לשלוח אלינו הוצאה לפועל.

מה שכן, אני רוצה לברר אם אין כאן גזל וממון שעלי לשלם. תודה, נועם

תשובה

אין לענות בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, לכן נענה לפי הנתונים שמסרת לנו.

א) בנוגע לטענה בדבר אלימות מילולית זהו חשד שאינני מומחה בכדי לקבוע האם יש בו ממש או לא.

ב) בנוגע לזמן בו התינוקת היתה במעון, יש לשלם כיוון שהיתה במעון, ונהנתם משירותיו, ואע"פ שאולי היתה אלימות מילולית זה לא פוטר מתשלום. אם יוכח על ידי מומחה שאכן יש בדברים אלו חשד לאלימות מילולית אזי ייתכן ויש להפחית את הסכום המגיע למעון.

ג) בנוגע לטענה בדבר הודעה מראש. החיוב להודיע הודעה מראש בתנאים שציינת נובע מהחוזה בינכם (כנראה) או מחוק המדינה שגם הוא הוסכם בינכם כקובע. אולם כיוון שהעזיבה שלכם נובעת מכך שאתם חשדתם שהטיפול הניתן לבת אינו ראוי, אם הילדה עברה אלימות אתם יכולים להוציא בלי הודעה מראש. שוכר רשאי לעזוב את השכירות ללא הודעה מראש אם היה אונס שתלוי במשכיר ולא בשוכר (שו"ת משפט צדק (לר' מאיר בן שם טוב מלמד) חלק ב סימן לא בשם מהרש"ך, הובא בספר 'עמק המשפט' הלכות שכירות סימן מג עמוד תקה), וכ"ש אם מדובר על אונס שנגרם ישירות על ידי המשכיר. העדויות שסיפקתם על החשדות הם רעועות במידה רבה וכאמור רק איש מקצוע יוכל להכריע האם יש בהם ממש.

ד) בנוגע לכך שבעקבות חוסר המעש של הרשת לא קבלתם הנחה, אין זו אחריות הרשת לעשות משהוא, אלא אחריותכם להסדיר את העניין כדי שתוכלו לקבל הנחה. גם אם יש לרשת אחריות זו גרמא רחוקה מאוד שבעקבות חוסר המעש שלהם נולד לכם נזק עקיף שאחרים לא נתנו לכם הנחה.

ה) בנוגע לשאלה האם הרשת ויתרה על החוב, כמובן שהרשת רשאית לוותר על החוב שלכם, ולומר שעדיף לה להשקיט את המריבה ובלבד שלא יתגלה שיש חשד שגננת שלהם פעלה לא כראוי. לצורך כך צריך לדבר איתם ולהגיד להם את הדברים באופן ברור, ואם ימחלו- מחלו.

ו) החובה שלכם מצד לא תעמוד על דם רעיך, לא להסתיר את החשדות שלכם אלא לפנות לרשת על מנת שיבררו את הדברים עד הסוף, כדי להציל ילדים אחרים. החובה של הרשת היא לברר. במעונות המפוקחים אמורה להיות מצלמה וניתן לראות את הדברים ואין לטאטא אותו. דם הילדים אינו אדום פחות מדם הגננת ומפרנסתה. אבל אין לכם חובה לרדוף אחריהם שיעשו כן אלא לומר בבירור שאתם חושדים ושעליהם לבדוק את החשד ברצינות.