הרשם לקבלת עדכונים
האם מותר למוכר שהזמין וקיבל עבור קונה מצר, לחזור בו ולא למכור את המוצר?
האם מותר למוכר שהזמין וקיבל עבור קונה מצר, לחזור בו ולא למכור את המוצר?
שאלה
אני סוכן שעוני יוקרה. ראובן הזמין אצלי שעון, שלא היה ברשותי באותו עת, ואף הקדים את הכסף במזומן. (כפי שאני דורש לפני הזמנות מסוג זה) ביצעתי את ההזמנה אצל היצרן וקיבלתי את השעון אצלי. לפני שהייתי אמור להעביר לו את השעון פרצה בנינו מריבה, ואינני מעוניין כעת לספק לו את השעון. אני רוצה להחזיר לו את כספו, ושיעזוב אותי לנפשי. האם מותר לי לעשות זאת מבחינה הלכתית?
תשובה
מהשאלה עולה שאתה מוכר, וראובן קונה (לא שאתה שליח עבור ראובן).
לקוח שהזמין מוצר ושילם כבר כסף, המוכר לא רשאי לחזור בו, ואם הוא חוזר עליו נאמר: "מי שפרע מדור המבול ... הוא יפרע ממי שלא עומד בדיבורו" (שולחן ערוך חו"מ רד,א)
הרחבה ודיון במקורות
גם אם מכר דבר שלא נמצא ברשותו הדין דומה, וכך כתב השולחן ערוך (חו"מ רט,ו):
הפוסק על שער שבשוק, וקיבל דמים, ולא היה אותו המין שפסק עליו ברשות מוכר, חייב לקנות וליתן ללוקח מה שפסק; ואם חזר בו, מקבל מי שפרע.
הש"ך (רט,יג) והסמ"ע (רט,כג) לפי הסבר נתיבות המשפט (רט,ט) נחלקו האם במקרה כזה נחשב כדבר בא לעולם. לדעת הסמ"ע אם יצא השער כאילו בא לרשותו של המוכר ולכן אם עשה קניין חליפין- היה קונה לגמרי, ואם עשה קניין כסף קונה רק לעניין 'מי שפרע', ואם לא יצא השער אין אפילו 'מי שפרע'. לעומת זאת לדעת הש"ך בין אם יצא השער ובין אם לא יצא השער יש מי שפרע בלבד ואין קניין גמור אף אם עשו קניין חליפין. להלכה, הנתיבות הכריע כמו הש"ך, והקצות (רט,ט) כמו הסמ"ע.
יש לדון האם במציאות של זמננו נחשב כ'יצא השער' או לא. ונראה שבמציאות שתיארת שאתה קונה מהיצרן כנראה יצא השער (אם אין זה נקרא יצא השער עליך להיות מודע לכך שישנו איסור ריבית בעסקה מעין זו).
אפילו אם נגיד שאין הדבר כן ונחשב שלא יצא השער, כיוון לפי דינא דמלכותא העסקה קיימת ועליך לספק ללקוח את המוצר (חוק הגנת הצרכן) יש להחמיר כמו הש"ך בעניין זה[1].
[1] היה ניתן לומר שיהיה קניין גמור מכח סיטומתא ולחלק מהשיטות יש סיטומתא גם בקניין כסף (פתחי חושן קניינים פרק י הערה ג) אולם בדבר שלא בא לעולם כתב תשורת שי סימן מב שאפילו אם נאמר שכסף יכול להיות סיטומתא בדבר שלא בא לעולם אין קניין. אמנם ייתכן שמצד דינא דמלכותא נעשה קניין בהרבה דרכים אחרות ולא מצד הכסף דווקא כגון בעצם ההזמנה וההסכמה של המוכר לספק את הסחורה והכסף הוא רק תנאי, ואז יש קניין סיטומתא, וכיוון שישנה מחלוקת אחרונים גדולה ברור שיש להחמיר כמו הש"ך.
