הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

גנב שתרם רכוש גנוב למוסד צדקה

הרב עמוס ראבילו
גנב שתרם רכוש גנוב למוסד צדקה. המוסד מכר את הרכוש. האם הוא צריך לשלם לבעלים

השאלה: אדם תרם רכוש לצדקה, בדיעבד מתברר למוסד שהתורם גנב את הרכוש , בעוד שהבעלים לא היו ערים לכך שרכושם נגנב. בעת קבלת הרכוש פעל המוסד בתום לב גמור, והרכוש כבר נמכר והתמורה גם היא כבר איננה. עכשיו מגלים הבעלים שרכושם נגנב ודורשים החזר מן המוסד. האם הבעלים המקוריים של הרכוש יכולים לתבוע את המוסד להחזרת הרכוש?

תשובה

המוסד פטור מתשלום, אולם הנגנב צריך לפנות ולתבוע או את הגנב או את מי שהרכוש כרגע בידיו.

הרחבה

האם היה יאוש?

פסק הרמ"א (חו"מ שסח) שסתם גנבה יאוש בעלים אלא אם כן יודעים אנחנו שהבעלים לא התייאשו. במקרה שלפנינו הבעלים לא ידעו שנגנב מהם רכוש, וניתן לומר שיאוש שלא מדעת אינו יאוש (ב"מ כא: ושם מבואר שהמחלוקת זהה הן בגנבה והן באבדה, וראו פתחי חושן גנבה פרק ב הערה לט וצ"ע בדבריו). אם כן מדובר במקרה בו לא היה יאוש כאשר החפץ הגיע לידי מוסד הצדקה. אולם היה יאוש לאחר שהמוסד מכר את הרכוש הגנוב לאחרים. במקרה זה נחלקו הפוסקים האם כאשר יש שינוי רשות ואחר כך יאוש האם יש בכך משום שינוי רשות, אולם בכל הנוגע למוסד הצדקה לא היה יאוש כל עוד החפץ היה בידיהם ולכן אין דיון זה רלבנטי להם.

אם לא היה יאוש, האם יש תקנת השוק?

אם לא היה יאוש הלוקח חייב להחזיר לבעלים החוקי את הרכוש שלו, 'והשיב את הגזלה'. אולם תקנו חז"ל במקרה זה שהבעלים החוקי ישלם ללקוח את הכסף ששילם לגנב ויחזיר את החפץ לבעליו החוקי (שו"ע חו"מ שנו,ב). כל זה אמור בקונה מגנב שאינו מפורסם, אך הקונה מגנב מפורסם לא עשו בו תקנת השוק לדעת המחבר (שו"ע שנו,ב) ולדעת הרמ"א עשו בו תקנת השוק. (שם).

נחלקו הראשונים האם תקנת השוק קיימת רק אם מדובר על מכירה אולם במתנה אין תקנת השוק, או שמא אין הבדל (ש"ך חו"מ שנו, ד, פתחי חושן גנבה ג, יב). במקרה של צדקה נראה שלכו"ע אין תקנת השוק שכן לא ניתן לומר שנתן מתנה כיוון שעשה לו טובה (ראו סברה מעין זו בשו"ת משפטים ישרים חלק א סימן קמז). ולכאורה אם כן, אם לא היה יאוש מוסד הצדקה היה צריך להשיב את החפץ לבעלים הראשון ולא לקבל שום תמורה. אולם אחרי שהמוסד מכר את החפץ לקונה השני יש מחלוקת בין הפוסקים האם אצל הקונה השני יש תקנת השוק (שו"ע חו"מ שנו, י ובסמ"ע שם).

מכל מקום התביעה של הנגנב היא תמיד מול הלוקח שהרכוש בידיו כעת או עם הגנב הראשון ולא עם מי שהיה באמצע (מוסד הצדקה). את מוסד הצדקה יכול לתבוע הלוקח השני במידה וייפגע.