הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

שוכר דירה שהזמין תקון בבית וטוען שהמשכיר אמר שישלם

הרב עמוס ראבילו
שוכר דירה הזמין בעל מקצוע שיתקן חלון בבית. השוכר אמר לבעל המקצוע שהמשכיר ישלם. המשכיר לא דיבר ישירות על בעל המקצוע. כעת גם המשכיר וגם השוכר מתחמקים מלשלם.

השאלה: שלום רב. מקצועי ייצור והרכבת חלונות תריסים וכו. שוכר דירה פנה אלי בעניין חלון שבור. לאחר שאבחנתי כי לא ניתן לתקן את החלון נתתי הצעת מחיר עבור חלון חדש לשוכר שהעביר אותה למשכיר שאמר מראש כי המשכיר ישלם אבל בעיכוב קל כי זה טבעו . לאחר שהמשכיר אישר את ההצעה ייצרתי והרכבתי ולאחר מספר ימים ניסיתי ליצור קשר עם השוכר אך לשווא. השוכר חסם אותי בטלפון והתעלם מכל הודעה שהעברתי לו גם דרך אמו בתואנה ששילם לי מה שלא קרה כמובן. לאחר מספר חודשים הצלחתי לאתר את המשכיר ולשטוח בפניו את שקרה. המשכיר טוען כי אישר את ההזמנה ושהשוכר טוען שוב ששילם לי (ברוב חוצפתו) תוך שהתחשבנו בניהם עבור השכירות. המשכיר טוען כי אין לו אחריות לתשלום כי לא הוא הזמין את החלון אלא רק אישר את ההזמנה. היתכן כדבר הזה ? בעל הבית מאשר הזמנת חלון לביתו בשווי 2000₪ ולא אחראי על התשלום. לטענתו הוא לא יכול לדעת מי משקר אני או השוכר ואני שואל י ביקש שישלם דרך השוכר? מה אני אשם שהשליח שלו מעל?

תשובה

אין להשיב בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ולכן נשיב לפי מה שציינת לפנינו.

מבחינה מעשית לדעתי אין אפשרות לקבל את התשלום ללא הזמנת השוכר והמשכיר לבית דין, וככה לברר את האמת.

לגופו של עניין, במשנה בשבועות דף מה עמוד א מבואר:

"...והחנוני על פנקסו כיצד? ... אלא אומר לו: תן לבני סאתים חטין, תן לפועלי סלע מעות, הוא אומר: נתתי, והן אומרים: לא נטלנו - הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין".

כלומר, כאשר בעל הבית אומר לחנווני לתת כסף לפועל, החנווני אומר שנתן והפועל אומר שהוא לא קיבל, הדין הוא שבעל הבית משלם פעמיים- גם לחנווני וגם לפועל, אלא שהחנווני והפועל חייבים להישבע שטענתם אמת, או לספק ראיה שאכן ככה עשו. דין זה הוא תקנת חכמים, שכן מהדין בעל הבית אמור להיות פטור מתשלום לחנווני כי הוא לא יודע האם התחייב כלפיו או לא ("איני יודע אם התחייבתי") אבל חכמים תיקנו שישלם לחנווני לאחר שהחנווני נשבע. לעומת זאת החיוב של בעל הבית כלפי הפועלים הוא חיוב מצד הדין ולא בגלל תקנה ("איני יודע אם פרעתי"), ואילו השבועה היא תקנת חכמים מיוחדת (ר"ן שבועות ל ע"א מדפי הרי"ף).

דין זה אינו מיוחד רק לחנווני שרגיל לתת בהקפה אלא הוא שייך לכל אדם, כמו שכותב השולחן ערוך (חו"מ צא, א): "... והוא הדין אם אמר ליה: הלויני מנה ופרע לבעל חובי, זה אומר: נתתי, וזה אומר: לא קבלתי, ישבעו שניהם זה בפני זה, ויתן בעל הבית לשניהם". והסמ"ע (צא, ה) מציין שבמקרה זה לא מדובר דווקא על חנווני, אלא מדובר על כל אדם שביצעו איתו עסקה מעין זו. והש"ך (ח) מדגיש שאין הצד השלישי מחויב לתעד את התשלום אלא אם כן היה שטר והשטר הוזכר על ידי החייב.

במקרה שלפנינו בעל הבית הוא המשכיר, החנווני הוא השוכר, והפועל הוא מתקין החלונות, רק בשונה מהמקרה בשו"ע המשכיר טוען שהוא כבר שילם לשוכר על ההוצאות שהיו לו לטענתו.

נראה אם כן שיש חובה מצד הדין על המשכיר לשלם למתקין החלונות, אלא שמתקין החלונות צריך להישבע שאכן לא קיבל תשלום מהשוכר. בימינו לא משביעים, ובית הדין מפשר בין הצדדים בנוגע לתשלום.

לסיכום, אם אף אחד מהצדדים לא יציג ראיות נוספות, המשכיר חייב לשלם למתקין החלונות על עבודתו. בית הדין יפשר בין הצדדים בנוגע לגובה התשלום.

נחזור מעין הפתיחה, ויכוח זה יוכל להתברר רק בבית דין תורה.