הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

מינוי כהן שהחזיר גרושתו לתפקיד בבית הכנסת

כיון שהרב אישר את המינוי אין לפנות למכון תורני כדי לקבל תשובה שתנגח את הרב

השאלה

האם כהן שהחזיר גרושתו (מודע לאיסור ההלכתי ועומד במרדו) רשאי הוועד למנותו להיות גזבר בית כנסת וכן לאפשר לו לערוך השכבות ותפילת מי שבירך? זאת לנוכח מרן השוע באבן העזר ו,ו , חושן משפט לד ועוד.  ועוד שמא יש בכך מצד חוכא ואיטלולא וחילול השם שאדם כזה עומד במרדו ורב בית הכנסת והוועד תומכים בכך.

תודה

נא לציין מי הפוסק שעונה.

 

 

התשובה

שלום וברכה,

 

שאלתך היא שאלה הנוגעת יותר להנהגת ציבור, דבר המוטל על כתפי רב בית הכנסת לבררו ולהחליט בנוגע אליו. הרב אמור לדעת ולהבין את מי לקרב ואת מי לרחק וכיצד. חמור מאוד שאחד מהמתפללים יפנה למכון תורני על מנת שיוכל לנגח את רב בית הכנסת.

אנו מצרפים לעיונך את תשובת הגאון ר' משה פיינשטיין על כוהן חוזר בתשובה שנשא גיורת האם מותר לו להיות חזן, וכולנו נוכל ללמוד מתשובה זו כיצד גדול הדור מתייחס לרב בית כנסת:

שו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סימן ג

והנה לא ידע נכדי מהר"ר מרדכי שליט"א שיושב בביתי, שהשואל הוא מביהכ"נ שיש שם רב, וחשב שאין שם רב, ומחמת שהוא הגבאי, שואל. דלכן אמר לי שאחד, שכנראה הוא גבאי, שואל בכהן שנשא גיורת, שחזר בתשובה לענין כל התורה ומקפיד על מצווה קלה כבחמורה, אלא חי עם האשה הגיורת וילדיו, וכמובן שהוא משום שהוא דבר היותר קשה לו לפרוש. ולכן אמרתי שאף שהיה לנו להרחיקו כ"ז שאינו מגרשה לאשתו הגיורת שפסולה לכהונה, ולא להניחו להתפלל לפני העמוד, מ"מ מאחר שעכ"פ שב בתשובה לענין כל התורה, אין לדחותו לגמרי ויש ליתן לו איזה זכות אך לא כראשון. והטעם דכיוון דבכהן שנשא גרושה, וכן שאר פסולי כהונה, הקנס מדינא איתא בסימן קכ"ח סעיף מ' רק שלא ישא את כפיו ולא יקרא ראשון בתורה, ולא שיקנסו גם יותר שלא יהיה לו גם זכות סתם אינשי שאף למפטיר לא יקראוהו. לכן אף שמ"מ כיוון שאין בידינו לענוש לעוברי עבירה אלא בעניינים אלו שלא יכבדוהו בעניני ביהכ"נ, אנו קונסין אותו הרבה, יש בידינו גם להקל כשרואים שחזר בתשובה מכמה דברים, שלא לקנסו ביותר ממה שחייבו לנו משום דאולי ראוי יותר לקרבו. ולכן אמרתי דאין לדחותו לגמרי אלא ליתן לו זכות קטן מאבל השני.

ועתה שנודע שהשואל הוא מביהכ"נ אשר כתר"ה הוא הרב שם ולא שייך לו לשאול שאלה זו, דהרי על כתר"ה מוטל לדרוש ולחקור אחר כל פרטי העניין. ולכן יש לכתר"ה לדון כפי שנראה בזה העניין.