הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

ניכוי בשכר של מטפלת שנעדרה מעבודתה

במקרה של מטפלת צהרון שנעדרה מסיבה לא מוצדקת, ניתן לשכור על חשבונה עובד אחר יקר יותר, ואם לא שכר ניתן לנקות את שכר אותו היום. ברם, המעסיק לא יכול להרוויח כסף מהיעדרות העובד שלו.

שאלה

באחד הימים לא הגיעה המטפלת של הצהרון, ונאלצנו לקחת את בננו הביתה. באיזה אופן יש לחשב את החזר התשלום של אותו יום? אנחנו שילמנו באותו חודש תשלום חודשי, בגובה של בערך עשרים שקלים ליום. לעומת זאת מי שנמצא בצהרון באופן חד פעמים משלם על יום כזה 37 ש"ח. האם התשלום הוא לפי ה'מנוי' שלנו, או לפי התעריף החד פעמי? ואולי צריך לחשב את הסכום לפי העלות של שמרטפית לאותן שעות? (בפועל לא נעזרנו בשמרטפית).

תשובה

יש לבחון מהי סיבת ההיעדרות:

א. היעדרות מסיבה לא מוצדקת

ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' שלג סעי' ה) נפסק:

כיצד דין הפועל שחזר בו אחר שהתחיל... בדבר האבוד, כגון פשתן להעלות מהמשרה, או ששכר חמור להביא חלילין למת או לכלה וכיוצא בהם, אחד פועל ואחד קבלן, אינו יכול לחזור בו. אלא אם כן נאנס, כגון שחלה (הוא או אשתו ובניו) או ששמע שמת לו מת. ומיהו אינו צריך לשלם להם כל שכרם, רק מה שעשו, וידם על העליונה הג"ה: ואם חזר בעל הבית וקבלן לאחר שעבר האונס, סתם, וחזרו ועשו אחר כך מלאכתן, צריך לשלם להן כל מלאכתן ואינו מנכה להן כלום.

כלומר אם עובד נעדר מסיבה לא מוצדקת, ניתן לשכור על חשבונו עובד אחר יקר יותר, ואם לא שכר – לנקות את שכר אותו היום. ברם, המעסיק לא אמור להרוויח מהיעדרות העובד שלו. לכן כיוון שהשכר שהייתם משלמים הוא 20 שקלים, זה הסכום שצריך לקזז משכרה החודשי של המטפלת.

ב. היעדרות מסיבה מוצדקת

ברמ"א שציטטנו לעיל מבואר שאם פועל נעדר מסיבה מוצדקת והמעסיק ממשיך להעסיק אותו אחרי כן, אין לקזז משכרו דבר, כיוון שהמשך העסקתו כמוהו כמחילה על ימי המחלה. אמנם הש"ך[1] חולק על הרמ"א, וסובר שאפילו אם המעסיק המשיך להעסיק את העובד אחרי המחלה, יכול לקזז לו משכרו. לפי זה אם עדיין לא שילמתם למטפלת את שכרה, אין עליכם חובה לשלם וכפי שיטת הש"ך, כיוון שאתם בגדר 'מוחזקים'. ואולם לפי חוקי העבודה, אם עובד נעדר בגלל מחלה, לפעמים הוא זכאי לתשלום. לחוקי העבודה במדינת ישראל יש תוקף של 'מנהג מדינה'. מכאן שאם היעדרותה נבעה ממחלה, ואם לפי חוקי המדינה עליכם לשלם לה שכר, כן יש לנהוג גם במקרה שלפנינו.

 

[1].   ש"ך, חו"מ סי' שלג ס"ק כה.