הרב אליעזר איגרא, הרב אהרן כץ, הרב שלמה שפירא

בית הדין הרבני הגדול

אשה תבעה גירושין וכתובה מבעלה האלים. בית הדין חייב את הבעל בכתובה. ב"כ האשה ערער על כך, בטענה שהמרידה הדדית, ובטענה שלא הוכחה אלימותו של הבעל. עוד טען ב"כ הבעל שכיון שביה"ד צמצם את הכתובה המופרזת משום אסמכתא, בטל השטר כולו. בית הדין דחה את הערעור.

הרב חיים בזק, הרב יועזר אריאל, הרב שלמה שושן

בית הדין הרבני האזורי צפת

אשה תובעת את כתובתה. הבעל טוען שהוא פטור משתי סבות: א. האשה מחלה מפני שלא תבעה מיד כשיכלה. ב. הכתובה מופרזת. בית הדין דחה את טענתו הראשונה וקע שזו איננה מחילה. מאידך, הוא פסק שישלם סכום נמוך.

הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב ניר ורגון, הרב עקיבא כהנא

ארץ חמדה גזית - בית שמש

התובעים הם קונים של דירה, בין הצדדים נחתם הסכם, והתובעים דרשו להשלים את תהליך המכירה. בית הדין קיבל את עמדת הנתבעים שהתובעים הפרו את ההסכם ולכן העסקה בטלה ועל התובעים לשלם לנתבעים פיצוי בסך 25,000 ₪. פסק הדין דן בשאלת מעמדו של הסכם בכתב אל מול סיכומים בעל פה, בשאלת פרשנות חוזים, במעמדו של קנס ביחס לדין אסמכתא ועוד. בהמשך ניתן פסק דין נוסף שהכריע במחלוקות נוספות, וכן הוגשה בר"ע שנדחתה - כולם מפורסמים באתר.

הרב שלמה אישון, הרב יצחק שטיינברג, הרב רועי משיח

ארץ חמדה גזית - רמת גן

התובע התעניין ברכישת דירה בפרויקט של הנתבעת, ושילם 12,000 ש"ח מקדמה. בסופו של דבר החליט התובע לחזור בו מרכישת הדירה ולא נחתם ההסכם הסופי, והוא תבע שיחזירו לו את המקדמה. בית הדין פסק שהמקדמה ניתנה כדמי רצינות ולכן לפי פרשנות החוזה הסבירה החברה לא צריכה להחזירה. בנוסף בית הדין קבע שאין על החברה חיוב מדין אסמכתא להחזיר את דמי הרצינות הן מצד הזכות להגיד קים לי כדעת השלחן ערוך, והן מצד האפשרות שכך המנהג.

הרב יוסף כרמל, הרב דניאל כץ, הרב סיני לוי

ארץ חמדה גזית - ירושלים

פסק הדין עוסק בתביעה של חמישה אברכים שלמדו בכולל בתוכנית 'כולל האלף' המוגבלת על ידי משרד הדתות בשנים ומונעת את הרישום כאברך מן המניין לאחר חלוף השנים. הם תובעים את הכולל בשלוש תביעות: א. השלמת מלגה מהכולל על חודשים בהם הם היו בכולל – תביעה זו התקבלה. ב. השלמת מלגה שאותה היו אמורים לקבל משיתוף פעולה בין הכולל לבין מוסד חינוכי – תביעה זו נדחתה. ג. פיצוי על "מניעת רווח" כיון שהם שוכנעו לחתום על הסכמה למסלול שמגביל את שנות הכולל שלהם אשר גרם להם להפסד על השנים העתידיות בהם הם לא יוכלו להיות מוכרים כאברכים – עיקר התביעה נדחתה, אך נקבע סכום קטן לפיצוי כפשרה על כך שהכולל יצר חוסר בהירות שהוביל למצב.

הרב הלל גפן

התחייבות בסכום סביר, אפילו מעט יותר מערך הנזק שנגרם על ידי הפרת החוזה, אין בה חסרון אסמכתא. אולם התחייבות לשלם קנס מופרז יש בה חסרון 'אסמכתא'. כדי להתגבר על בעיית ה'אסמכתא', נוהגים להוסיף בחוזים את המשפט הבא: 'הצדדים מודים כי כל ההקנאות, החיובים והמחילות האמורים לעיל נעשו בבית דין חשוב מעכשיו, באופן שאין בו אסמכתא'. הנוסח 'וקנינא מיניה ... דלא כאסמכתא' אינו מועיל, כיוון שמשמעותו היא שהצדדים מודיעים על גמירות דעתם להתחייבות שבשטר, אף שיש בה 'אסמכתא'. אולם הנוסח 'ושטר זה נעשה בענין שאין בו אסמכתא' מועיל, כי משמעותו היא שמודה שהשטר נעשה באופן שאין בו 'אסמכתא', דהיינו שנעשה בבית דין חשוב, ו'הודאת בעל דין כמאה עדים דמי'. אולם גם כאשר מדובר בקנס שאין בו 'אסמכתא' לא תמיד יש לחייב את מלוא הקנס. המאמר פורסם באמונת עתיך 116, ניסן תשע"ז.

הרב עמוס ראבילו

בבחינת מעמדו ההלכתי של קנס בחוזה יש לבחון את סוגיית אסמכתא, ריבית וקניין דברים