הרשם לקבלת עדכונים
שכנים
מאמרים
עצים שניטעו בשטח המיועד לפיתוח
הרב נתן חי, הרב עמיחי כנרתי, הרב רועי הכהן זק
התובע נטע עצי פרי בשטח הסמוך לחצירו, כעבור מספר שנים החליט הישוב להכשיר את השטח לבניה, ופגע בכמה עשרות עצים. התובע התנגד לעבודות ודרש שהישוב יעביר את העצים לשטח אחר. בנוסף, בקש היישוב לבנות קיר תמך בסמוך לחצרו של התובע, ועל מנת לעשות זאת, היה הכרח לחדור באופן זמני למרחק של מטר בתוך חצרו של התובע. גם לכך התובע התנגד. יתירה מזו, התובע אף הפריע לעבודות שבוצעו במקום. הסכסוך שנוצר הוא אופייני ליחסי תושב ורשות מקומית והוא מעלה שאלות יסוד בנוגע לסמכותה של הרשות הציבורית.
נזק שנגרם על ידי וועד הבית
הרב יעקב ורהפטיג, הרב צבי ליפשיץ, הרב יגאל צפירה
בית הדין לממונות קהילת נוה נוף ירושלים
ועד הבית פרסם מודעה ובה החלטה בדבר איסור הנחת חפצים של דיירי הבניין בשטחים המשותפים, במועד הפינוי פנה וועד הבית למנקה בהוראה לפנות את החפצים הנ"ל ולהשליכם לאשפה, חלק מהדיירים שראה את הפינוי פנו לוועד בבקשה שלא לפנות כעת את החפצים כיון שהם חשובים ויקרים, והוועד נעתר להם, שאר חפצי הדיירים פונו והושלכו לאשפה. אחד מהדיירים פנה לוועד בתלונה מדוע זרקו את חפציו היקרים (מזגן) ותובע את תשלום הנזק שנגרם לו, ולפיכך מעכב את תשלום חובותיו לוועד הבית כל זמן שאינו מקבל את תשלום נזקו. בפסק הדין נידונו במספר שאלות עקרוניות המלוות את פעולתם של הגופים הציבוריים: סמכותו של גוף נבחר, עקרון השוויון של האזרחים, ואחריות אישית של נבחרי הציבור. זאת, לצד עיסוק בשאלת הוצאת רכוש שהונח בשטח פרטי ללא רשות.
דרישה לביטול הסכמה לתוכנית בניה שנתנה בטעות ובאונס / ארץ חמדה גזית 71031
הרב יוסף כרמל, הרב סיני לוי, הרב אריה כץ
לאחר שאושרו תוכניות בנייה משותפות בעירייה שכן מבקש לעכב את שכינו מלבנות בטענה שהחתימה נעשתה באונס ובטעות, טענות השכן נדחו. חידושים בפסק הדין: 1. מותר לשכנים להגיש תוכניות לעירייה ללא אישור בית הדין. 2. בית הדין קבע שאף שהסכמת השכן היתה בטעות, כיון שעלות הפסקת התוכניות תהיה גדולה עדיף לקבוע פיצויים לשכן. 3. בית הדין דן מה נחשב אונס לעניין הסכמה לתוכניות בנייה של שכן.
בניית קיר תמך בין מגרשים
מוקד פסק הדין נידונה זכותו של אחד השכנים לחפור בחצירו ותביעתו לבנות קיר תמך בינו לבין שכנו. פסק הדין עוסק בכמה סוגיות, וקובע בהן קביעות עקרוניות: האחת, בסמכותו של בית הדין לפטור את הנתבע משבועת היסת במקרה שהוא רואה את התביעה כחסרת בסיס או כקנטרנית. השניה, כאשר ישנם שני מגרשים בשני מפלסים - מוטל על שני הצדדים לבנות קיר תמך ביניהם, ועל העליון לאפשר חפירת יסודות בשטחו. השלישית, אסור לאדם להנמיך את מפלס הקרקע במגרש השייך לו בסמוך לשטחו של שכנו, כיון שעבודה כזו גורמת בהכרח נזק לשכן היא אסורה. הרביעית, לא ניתן במסגרת של כפיה על מידת סדום (מאבק כנגד ניצול זכות לרעה) לכפות על אדם לוותר על זכות קניינית.
בדיקת הצפה בגין תיקון רטיבות
הרב יעקב ורהפטיג, הרב יגאל צפירה, הרב יהושע קולר
בית הדין לממונות קהילת נוה נוף ירושלים
נזילות מים בבניין רב קומות הינן דבר שבשגרה. וממילא, גם תביעות משפטיות בעניינים אלה מגיעות לבתי הדין. בפסק הדין, עוסק בית הדין לממונות נווה נוף בכמה משאלות היסוד במקרים אלה, תוך נגיעה בשאלת מעמדו של החוק והמנהג בבית הדין בסוגיות מעין אלה.
מחלוקת בנוגע לבניה לא-חוקית על גג בית משותף / ארץ חמדה גזית 71106
הרב בניהו ברונר, הרב אורי סדן, הרב יהודה דהן
מתוך פסק הדין: מבחינה הלכתית התנהגותו של הנתבע מוגדרת כגזל שיטתי, באמצעות כיבוש שעל אחר שעל ברכוש המשותף בבנין המגורים. בית הדין נדרש במקרה זה להציל עשוק מיד עשקו.
מחלוקות בין שכנים / ארץ חמדה גזית 72113
הרב יועזר אריאל, הרב בניהו ברונר, הרב אורי סדן
בית הדין עסק בכמה מחלוקות שבין שכנים: בנוגע למיקומם של מזגן וקולטי שמש, בנוגע לנזילות של מי גשמים, ועוד.
פיצוי עקיף כתוצאה מנזקי רטיבות / ארץ חמדה גזית 73016
הרב סיני לוי, הרב מנחם יעקובוביץ, הרב אריה כץ
התובע ניזוק מרטיבות שהייתה בדירה שמעליו, הרטיבות פגעה בקיר ואף גרמה ככל הנראה לקצר בשקע של מכונת הכביסה. הנתבעים תיקנו את הנזילה באופן מיידי ואף הסכימו לסייד את האזור הפגוע בביתו של התובע. התובע תבע פיצוי על נזקי הכרטיס האלקטרוני של מכונת הכביסה שלטענתו ניזוק מהקצר, בעוד הנתבעים טענו שלא הוכח שהנזק אכן נגרם מהרטיבות. בית הדין פטר את הנתבע מפיצוי על הנזק למכונת הכביסה כיון שלא הוכחה "הזיקה בין הנזילה לבין הנזק שנגרם למכונת הכביסה".
מחלוקת בין שכנים על נזילות ורעש עקב שימוש בתקרת הרחבת דירה שבנה אחד מהם / ארץ חמדה גזית 72045
אדם בנה הרחבה ליד ביתו והתיר לשכן מלמעלה לבות סוכה על גג ההרחבה. בעבר בית הדין חייב את השכן מלמעלה לפרק חדר שהוא בנה על גג ההרחבה, ודחה את טענתו שהוא קנה את הזכויות במקום. כעת דן בית הדין בתביעה למניעת נזילות ובתביעה להפסקת שימוש רועש בגג ההרחבה.
התנגדות לבנייה בגלל פגיעה בנוף / ארץ חמדה גזית 71074
הרב יעקב אריאל, הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב אהרן כץ
בית הדין קבע כי פגיעה בנוסף "דינה כדין כל נזק אחר". כמו כן, קבע בית הדין כי "אין ספק שלחוק המדינה בעניין הרחקה והסתרה יש תוקף הלכתי". אולם, הדבר אינו מאפשר לדיירים למנוע בנייה "לכל מלוא האופק".
זכות מעבר ודין בן המצר / ארץ חמדה גזית 72110
הרב דניאל מן, הרב מנחם יעקובוביץ, הרב דניאל כץ
אדם רכש מגרש ביישוב ביהודה ושומרון ובנה עליו את ביתו. הוא נהג לעבור דרך שטח מסוים שכעת מיעוד לבניה. בית הדין דחה את דרישת התובע לשמר את זכותו לעבור במקום מדין מיצר שהחזיקו בו רבים או בגלל הבטחה שלטונית וכן דחה את דרישתו לקבל זכות קדימה בקניית אחד המגרשים באזור המיועד לבניה מדין בן המצר.
אכיפת הסכמה להרחבת דירה / ארץ חמדה גזית 76053
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב דורון אלון, הרב ניר ורגון
התובעים הסכימו לכך שהנתבעים ירחיבו את דירתם, ולא הגישו התנגדות לכך לעירייה, בתמורה, הנתבעים התחייבו שכאשר התובעים ירצו להרחיב את דירתם, הנתבעים לא יתנגדו לכך. לאחר שהנתבעים הרחיבו את דירתם הם חזרו בהם מהסכמתם לבנייה של התובעים, וסירבו לחתום על שינוי התב"ע. בית הדין חייב את הנתבעים לתת את הסכמתם לבניה: לפי דעת הרוב אין הדבר נחשב לקניין דברים כיוון שהקנין או ההתחייבות אינם ערטילאים, אלא מוגדרים, וללכן הקניין חל בדומה לקניין על חלוקת שותפות. לדעת המיעוט יש כאן קניין דברים אך יש לחייב מכח מבטל כיסו של חברו וטעמים נוספים. לצורך אכיפת פסק הדין בית הדין הטיל קנס במידה והנתבעים לא יחתמו על שינוי התב"ע. בנוסף לכך הטיל בית הדין על הנתבעים חובה להשתתף בעלות שינוי התב"ע לפי הנאתם מהשבחת הנכס בכפוף להערכת שמאי. בפסק הדין מבואת גם התייחסות עקרונית ליחס ההלכה לחוקי תכנון ובניה.
היחס ל"מנהג המקום" לפצל דירות בניגוד לחוק/ ארץ חמדה גזית 77018
הרב עדו רכניץ, הרב מבורך טויטו, הרב שי וייסבורט
שכן בבניין בעיר חרדית פיצל את דירתו לשתי דירות, וכעת רוצה לשפץ את ביתו ולחלקו, והוא תובע מהנתבע להסיר את התנגדותו להרחבת דירה ולפיצול דירה כיוון שלטענתו מנהג המקום בעיר וברחוב בו נמצא הבניין היא לפצל ולבנות יחידות דיור נוספות. הנתבע טען שריבוי הדיירים פוגע בו, ולכן הוא מבקש מבית הדין להורות לתובע לפעול אך ורק לפי ההיתר והתב"ע ולהרוס את הבניה הבלתי חוקית שכבר נעשתה. בפסק הדין הוכרע שהתנגדותו של הנתבע ליצירת יחידת דיור נפרדת – יש לה מקום על פי ההלכה, ובשל כך, יש גם לחוק תוקף הלכתי מכוח הכלל "דינא דמלכותא – דינא" שהרי הוא ממש עקרון הלכתי (ולא מנוגד לו). מעבר לכך במקרה זה, בו ההגבלות מבוססות גם על תקנות עירוניות, יש להן משנה תוקף, מחייב לכל הדעות מדין תקנות בני העיר. על יש לדחות את הטענה שמנהג המקום לפצל דירות כנגד החוק, ויש לתת את הסעדים לנתבע על מנת למנוע את פיצול הדירה.
סכסוך שכנים על שימוש בחצר משותפת / ארץ חמדה גזית 70056
הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב סיני לוי
בית הדין קבע כי חצר הרשומה כשטח משותף שייכת לשני השכנים באופן שווה למרות ששניהם קנו את הדירה מהבעלים הקודמים שנהגו כאילו הבעלות בחצר מחולקת ביניהם
חובת בניית גדר בין שכנים / ארץ חמדה גזית 77085
הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב ניר ורגון, הרב ידידיה לביא
בית הדין חייב שכן להשתתף בעלויות בניית גדר המפרידה בינו לבין שכנו בגלל שהודה בחובו. בית הדין דחה את טענתו שהודאתו נעשתה ממניעים אחרים ולא כדי לחייב את עצמו. בית הדין קבע שסכום החוב איננו לפי עלות הבניה בפועל אלא לפי ההצעה הנמוכה שניתן להשיג.
מחלוקת כספית בין שכנים בעקבות הסכמה לבניית תוספת לבית המשותף / ארץ חמדה גזית 80010
הרב בניהו ברונר, הרב יעקב סלקמון, הרב מאיר שקדי
(1) אין תוקף להסכמה לתוספת בנייה גם אם נעשה עליה מעשה קניין, כיוון שמדובר בקניין דברים, והמסכים יכול להתנגד לכך בוועדות התכנון. (2) כאשר לצורך תוספת בנייה לבית משותף נעשה שימוש בחצר שמוצמדת לדירת הגן, בעל דירת הגן זכאי לפיצוי. (3) כאשר שכנים יוזמים תוספת בנייה לכלל הבית המשותף, ברירת המחדל היא שהם זכאים לתשלום על הטרחה שלהם למען השכנים. (4) כאשר מוגשת תביעה לבית הדין, בית הדין מוסמך לדון גם בתביעה נגדית. פס"ד
שאלות ותשובות
הפחתת תשלומים לוועד בית כאשר הוועד לא מבצע את מלאכתו נאמנה
א. דיירי בנין משותף חייבים לשלם מיסי ועד בית, הן לפי דין תורה והן לפי החוק הישראלי המהווה מנהג מדינה. ב. אין זכות לדייר להימנע או להפחית תשלומים על דעת עצמו אא"כ התקבלה החלטה באספת דיירים, גם אם ישנם כשלים מסוימים בתפקוד ועד הבית.
פיצול דירות ומכירת דירה לאדם מאוכלוסיה מוחלשת
אסור לפצל דירה אחת לשתי דירות ולהשכיר או למכור את הדירה לאחרים אא"כ קיבל אישור מרוב הדיירים ומהרשויות באופן המועיל לפי החוק. מותר למכור או להשכיר דירה לאדם מאוכלוסייה מוחלשת.
פיצול דירה
אף כאשר התקבלו אישורים מהעירייה לפצל דירה, והתקבלה הסכמה של רוב הדיירים, בדין תורה אין הדבר מועיל כיון שיש צורך לקבל את הסכמת כל הדיירים וכל אחד יכול למחות. אולם, אם הבניין נבנה אחרי התיקון בחוק המקל על פיצול דירה, ניתן לסמוך על כך שרוב הדיירים מסכימים, מכיוון שעל דעת כן בנו את הבניין ונכנסו לדור בו.
תיקון תקלות בקו ביוב
בניין ישן שצינור הביוב שלו התקלקל חובה על כל תושבי הבניין להשתתף בתיקונו גם עם בפועל רק דייר אחד סובל מהקלקול.
תרנגולים המפריעים לשכנים
בסביבה עירונית אסור לגדל תרנגולים כאשר הרעש מפריע לשכנים. לעומת זאת, בסביבה כפרית הדבר מקובל ולכן לא ניתן להתנגד לכך.
אחריות לתיקון אבני קיר חיצוני בבית משותף
כל דיירי הבניין צריכים להשתתף בעלות תיקון קיר חיצוני כיון שהוא שייך לכולם
עץ שחדר לתוך ביוב השכן ועשה נזק
ככלל בעל עץ שחדר לביוב של השכן פטור מלשאת בנזק, אך יש לדון האם יש חובה לכרות את העץ, והאם מותר לכתחילה לטעת עץ כזה.
נזילות כתוצאה מגשם במרפסת לדירה אחרת
במקום בו יש מנהג, האחריות על התיקון מוטלת על העליון. אך יש מחלוקת מהו המנהג כאשר יש שני דיירים בלבד. במקום בו אין מנהג, נחלקו הפוסקים האם העליון חייב לתקן, או יחלקו שווה בשווה.
על מי מוטלת האחריות לתיקוני איטום?
בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.
מניעת שימוש במעלית לצורך העברת דירה
במידה ואין תקנון מוסמך, סמכות הדיירים היא רק על פי מה שחוק המקרקעין הקנה להם, ועל כן הם אינם יכולים לשלול את הזכות להשתמש במעלית בצורה סבירה. כדי לשנות את התקנון עליהם לקבל את הסכמת כל הדיירים. ולכן דיירי הבניין אינם יכולים למנוע ממך להשתמש במעלית לצורך העברת דירה, כל עוד אתה מקפיד שהדבר יתבצע בצורה זהירה ועל פי הכללים.
תלונה לעירייה על השלכת פסולת
ניתן להגיש תלונה בעירייה על השלכת פסולת בשטח המשותף בבניין מגורים כאשר בו מטרד ואף סכנה. למרות שיתכן שהעירייה תחייב שלא על פי דין תורה, הדבר מותר על פי ההלכה כתקנת הציבור.
התקנת מצלמה בשטח ציבורי של בית משותף
זכותו של הציבור לעשות ברכוש הציבורי כרצונו, ולכן יכולים רוב תושבי הבניין להתקין מצלמת אבטחה, אמנם הם לא יכולים בהכרח לכפות על כולם לשלם על כך. כדי להבטיח שלא יהיה היזק ראיה אפשר לדרוש שרק אדם חיצוני, יהיה רשאי לבדוק את התיעוד במצלמה, וגם זאת רק אם יש חשד להתנהגות בלתי ראויה בשטח המשותף.
שכן זורק פסולת בחצר המשותפת
אין להשתמש בחצר המשותפת אלא בשימושים שמנהג המקום להשתמש בהם, ולכן אין לזרוק פסולת בחצר המשותפת.
שינוי מדיניות של וועד הבית בעניין תשלום על דירה ריקה
ועד הבית יכול לשנות את המדיניות שנהג בה אם אין זה שינוי של התקנון, ובתנאי שיודיע על כך לדיירים מראש.
השתתפות השכנים בתשלום עבור הוצאות בניה
שכנים שחתמו והסכימו לתוספות בניה של אחד השכנים ותוספות אלו השביחו את הנכס שלהם, לדוגמא מעלית חדשה- עליהם להשתתף בהוצאות אלו לפי גודל הדירה.
קנה דירה עם בעיית איטום וחוייב בבית משפט
ראובן קנה דירה משמעון. לאחר זמן תבע אותו שכנו החדש בבית משפט אזרחי על בעיית איטום שנובעת מדירתו. לאחר מכן התברר שהעניין נדון בבית דין ושם יצא המוכר- שמעון, זכאי. אין באפשרותו של הקונה- ראובן לתבוע את המוכר שישלם את הפסדיו.
ילדים המשחקים בחצר השכנים ומפריעים למנוחה
שכן יכול למחות על רעש בשעות המנוחה. אם הרעש מגיע מדירה בבניין משותף או חצר משותפת- הוא רשאי למחות מצד הלכות שכנים, ואם זה מבניין מעבר לרחוב- מצד המנהג.
בית כנסת בבניין מוריד את ערך הדירה
בית כנסת שהוקם ברשות בבניין מגורים, ודיירים חדשים לא רוצים לקנות דירה מתוך חשש לדברי הט"ז, אפילו אם הוא מוריד את ערך הדירה אין אפשרות לפנותו. אולם אין סיבה לחשוש לגור בבניין זה גם לדעת הט"ז.
הוספת דיירים ברחוב והסתרת נוף
מותר להוסיף דיירים ברחוב ללא הסכמת הדיירים. בנוגע לנזק שנגרם כתוצאה מהסתרת הנוף, רוב הפוסקים סוברים שאין טענת נזק כזו בדיני שכנים.
חובר בשגגה למערכת ביוב פיראטית, האם חייב לשלם
הסכימה להרחבת בנייה ועכשיו מתחרטת מסיבות שונות
ההסכמה להרחבת בניה צריכה להיות ללא טעות ברגע החתימה ואם אח"כ השתנתה המציאות לא ניתן לשנות את ההסכם
סכסוך עם שכן בנוגע לבעלות על שביל גישה
הרב עמוס ראבילו, הרב יוני רוטנברג
בדרך כלל השרטוט בעירייה יכול להוכיח למי שייך שטח מסוים. במקרה בו השרטוט לא נותן מענה ולא ניתן לגלות זאת על ידי מודד מוסכם אזי השטח נשאר משותף בין שני הצדדים הגובלים בשביל.
האם אסור לערוך שיפוצים בין השעות 1400-1600?
השעות בהן יש להימנע מרעש נקבעו לפי חוק ואין איסור לעבוד בשיפוצים בין השעות 1400 ו1600, וכל הדיירים באו לדור במקום זה על דעת כן.
רטיבות שנוצרה בזמן שדירה היתה בידי מוכר ראשון - האם מוטל על המוכר הראשון לתקנה או על המוכר השני?
האם צריך לשלם לשכן עבור בניית יסודות, והאם ניתן לחזור בו ממחילה?
השכן חייב לשלם חצי מעלות בניית העמודים אם ברצונו להשתמש במה שעשה השכן. אך במקרה בו מחל בונה העמודים על התשלום- אין יותר חובה לשלם.
האם חובה לעקור שיח שמשיר עלים לחצר השכנה?
אם לא נגרם נזק ממשי מהעלים אין חובה לעקור את השיח ממקומו.
השארת עגלות בחדר מדרגות
אין להשאיר עגלות בחדר מדרגות ללא החלטה של אסיפת דיירים שאמרה שמותר לעשות זאת.
השתתפות שכן בהוצאות בניית קיר משותף
בדרך כלל שכר שמשתמש בקיר המשותף צריך לשלם חצי מההוצאות שהוצאו על בניית הקיר, אך ישנם מקרים בהם הוא משלם כפי כמות ההנאה שלו.
על מי מוטל להרוס בנייה בלתי חוקית, על השכנים שמעוניינים בשטח או על הבונה הפולש?
השכן שפלש חייב לשאת בעלויות השונות ואין במקרה זה חזקת שלוש שנים.
פרסומים
שיעורים מוקלטים
דיני ממונות 20: מבוא לדיני שכנים
שיעור זה עוסק במחלוקת הראשונים לגבי נזקי שכנים - האם כחלק מדיני נזיקין או חלק מדיני הקניינים. לאחר מכן הוא עוסק בשאלות מעשיות, כגון, האם ניתן לדרוש משכן להפסיק לעשן במרפסת ביתו, האם ניתן להתנגד להתקנת מזגן מרעיש, האם דייר בבית משותף רשאי לפצל את דירתו ועל מי האחריות לתיקון במקרה של נזילה מדירה אחת לזו שמתחתיה.
