הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי

מאמרים שנכתבו על ידי הרב אורי סדן

  1. פיטורי עובדת בהריון ב"הסכמתה" / ארץ חמדה גזית 72034

    בפני בית הדין ארץ-חמדה גזית בצפת הובאה תביעה בנושאי פיטורי עובדת בהריון. התובעת עבדה במשרת הוראה חלקית אצל הנתבעת. לקראת סוף שנת הלימודים הודיעה הנתבעת לתובעת שהיא מפוטרת עקב קיצוצים. במהלך שימוע שנעשה לתובעת הודיעה התובעת שהיא בהריון. בפגישה נוספת הסביר ב"כ הנתבעת לתובעת את סיבת הפיטורין והציע לה להמשיך לעבוד אצלו ללא התחייבות להעסקה קבועה. במהלך השנה הבאה התובעת לא עבדה אצל הנתבעת. לטענת התובעת היא התנגדה לפיטוריה בשל ההריון ועל כן פיטוריה אינם חוקיים. ב"כ הנתבעת טען שהוא הבין מהתובעת שהיא מסכימה לפיטוריה, והפיטורים חוקיים. במהלך הדיון התברר מעמדם ההלכתי של דיני העבודה וחיוב הוצאות משפט.

    קראו עוד...

  2. התחייבות מעסיק לשמור על חפצי עובד / ארץ חמדה גזית 70038

    התובעת עבדה כמלצרית בחברה להפקת אירועים. לטענתה, האחראי עליה אמר לה להניח את תיקה הפרטי במקום מסוים ולהתחיל לעבוד, ובמהלך הערב נגנב לתובעת פלאפון שהיה בתיק. התובעת תובעת מהחברה 1800 ₪ על שווי הפלאפון. כמו כן, היא תובעת את שכר עבודתה שלא שולם לה עד כה. הנתבעת מודה שלא שולם לתובעת שכרה, אך היא מכחישה את אחריותה על הפלאפון. לטענתה אומנם אין היא יודעת מי אמר לעובדת להניח את התיק באותו מקום, אך ההנחיות של החברה הן שאין להשאיר חפצי ערך בתיקים ואין החברה אחראית לחפצים שיגנבו מהתיקים.

    קראו עוד...

  3. מחילה על תשלום חלק מעבודה / ארץ חמדה גזית 68019

    בפני בית הדין בכפר סבא נדון תביעה של גנן כלפי בעל בית. בעל הבית היה חייב לגנן כספים על עבודות קודמות. בשלב מסויים סוכם ביניהם על פרויקט גדול, שבמהלכו נוצרו חילוקי דעות, והפרויקט הופסק חלקית. לאחר מכן הגנן חזר לדרוש חוב כספי שקדם לפרויקט הגדול וכן דרש כספים עבור עבודות שביצע בפרוייקט מעבר למה שסוכם. בית הדין מברר האם מאופן התנהגות הצדדים מוכח שהגנן מחל על החוב?

    קראו עוד...

  4. ביטוח חיים - למוטב או ליורש/ ארץ חמדה גזית 74080

    היורש טען שאין לאשר מתן ביטוח החיים למוטב בפוליסה בטענות שונות - סכסוך בין המנוח למוטב ושינוי נסיבות. בית הדין דחה את טענות היורש.

    קראו עוד...

  5. מחלוקת על מכירת ארבעת המינים / ארץ חמדה גזית 75020

    בית הדין דן בסכסוך בין שני סוחרי ארבעת המינים, דיון שנסב בעיקרו על מחלוקות עובדתיות ביחס לכמות הסחורה שהועברה. כדי להכריע בהן דן בית הדין והכריע במעמדן ההלכתי של שתי סוגי ראיות: 1. עד פסול שהתקבל על ידי הצדדים - והיחס לשבועת עד אחד בימינו. 2. נאמנותו של תובע המחזיק בידו שיק ביטחון פתוח החתום על ידי הנתבע.

    קראו עוד...

  6. מחלוקת בנוגע לבניה לא-חוקית על גג בית משותף / ארץ חמדה גזית 71106

    מתוך פסק הדין: מבחינה הלכתית התנהגותו של הנתבע מוגדרת כגזל שיטתי, באמצעות כיבוש שעל אחר שעל ברכוש המשותף בבנין המגורים. בית הדין נדרש במקרה זה להציל עשוק מיד עשקו.

    קראו עוד...

  7. מחלוקות בין שכנים / ארץ חמדה גזית 72113

    בית הדין עסק בכמה מחלוקות שבין שכנים: בנוגע למיקומם של מזגן וקולטי שמש, בנוגע לנזילות של מי גשמים, ועוד.

    קראו עוד...

  8. צדק הלכתי כלכלי וחברתי

    המלצות מכון כת"ר הוגשו לאחרונה לוועדת טרכטנברג והציגו את עמדת ההלכה באשר לדרישות המחאה האחרונה. ההמלצות הראו כי גם למשפט העברי יש מה לומר בנושאי כלכלה וחברה

    קראו עוד...

  9. *מחלוקות בעקבות שיפוץ של מחסן / ארץ חמדה גזית 72055

    קראו עוד...

  10. תביעה לפירעון מוקדם של הלוואה בהיתר עיסקא / ארץ חמדה גזית 76003

    התובע דרש להחזיר הלוואה שניתנה בהיתר עיסקא לצורך בנית בניין קודם לזמן הפירעון עקב עיכובים בבנייה שלא באשמתו. בית הדין הכריע שהואיל ובדיני הלוואה ההלכה היא שניתן להחזירה לפני הזמן גם נגד רצון המלווה, ובנוסף כיוון שפועל זכאי להפסיק את עבודתו בכל שלב ממילא בהיתר עיסקא שלפנינו רשאי התובע להשיב את הכסף לנתבע בצירוף דמי ההתפשרות על הרווחים עד מועד בקשתו להחזירה, והרי הוא כפועל שחוזר בו בחצי ימיו.

    קראו עוד...

  11. עבודת ילדים בחופשת הקיץ

    קראו עוד...

  12. חוות דעת הלכתית להצעת חוק הביטוח הלאומי (התשע"ח)

    בעולם קיימת מחלוקת האם יש להגדיר עוני באופן מוחלט, באופן יחסי או באופן המשלב ביניהם. במדינת ישראל הביטוח הלאומי משתמש במדד עוני יחסי לפיו עוני מוגדר באופן יחסי על פי חצי מההכנסה החציונית. מדד זה מתייחס אך ורק להכנסות ולא להוצאות, והוא מבטא הגדרה של העוני על פי רמת ההכנסות של מעמד הביניים. כמו כן, מדד זה בוחן את אי השוויון אך לא בשאלת העוני המוחלט. לעומת זאת, ההלכה מצדדת בהגדרה מעורבת, שיש בה מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי. בשנת 2014 מונתה על ידי משרד המשפטים "ועדת חריס" לקביעת סל הצרכים החיוניים אותם יש להשאיר בידי חייב במקרה של פשיטת רגל. והיא הגיעה למסקנה כי הגדרת העוני של הביטוח הלאומי "אינה שימושית כדי לבחון האם ההוצאה המשפחתית של פושט רגל הולמת את הצרכים הבסיסיים הדרושים לה למחייה בכבוד". לשם כך בחנה הועדה מספר מדדים של עוני והגיעה למסקנה כי עליה להסתמך על מדד המגדיר עוני כמחסור בצרכים חיוניים (FES) לשם קביעת רף תחתון ממנו אין לגבות עוד מהחייב. חוות הדעת מציעה לאמץ את הגדרות ועדת חריס בתחום הרווחה ולמקד אותו בפעולה לצמצום מחסור.

    קראו עוד...

  13. ערעור על פסק דין שקנס מוכר שביטל מכר דירה / ארץ חמדה גזית 76105

    התובעים שילמו דמי רצינות לנתבע לשם רכישת דירה הנמצאת בתחילת בניה. אחרי שנתיים, הנתבע הודיע לנתבעים שאינו מעוניין למכור להם את הדירה. התובעים פנו לבית הדין שע"י המועצה הדתית בצפת אשר פסק להם שבנוסף להחזר התשלומים שניתנו לתובע, ישלם הנתבע קנס של 75,000 ש"ח כיוון שהוא חזר בו מהתחייבותו וחל עליו קללת "מי שפרע". פסק דין זה הוא ערעור בהסכמה על פסק הדין הקודם, המבוסס על סדרי בית הדין לפיהם הערעור יעסוק רק בטענות של: (א) טעות בהלכה; (ב) טעות הנראית לעין בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות; (ג) פגם מהותי בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון. בפסק הערעור קיבלו בית הדין את הקביעה של בית הדין קמא שהנתבע הוא שביטל את המכירה; את השומה שעשה בית הדין בצפת לחוב; וכן את הפיצוי על הוצאות המשפט. מאידך, פסק הערעור פטר את הנתבע מתשלום הקנס. כיון ש'דמי רצינות' אינם נחשבים לגמירות דעת למכר, אלא הסכמה עקרונית שאם יתבטל המכר יאבדו דמי הרצינות, או יחזרו ללקוח. וממילא הדבר נחשב להסכמה שאפשר יהיה לחזור, ואין מקום לחייב קנס בגלל קללת 'מי שפרע'. זאת בנוסף לקשיים לחייב קנס זה במכירת קרקעות, ובפרט בהתחייבות למכור נכס שלא בא לעולם.

    קראו עוד...

  14. קבלת תרומות מלא-יהודים

    מאמר זה עוסק בכללי האסור והמותר בקבלת סיוע מלא-יהודים, הן פרטיים, הן מדיניות והן גופים דתיים. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 125.

    קראו עוד...

  15. קבלת תרומות מלא-יהודים: גרסה מורחבת

    גרסה מורחבת של המאמר בעניין זה שפורסם בכתב העת אמונת עתיך

    קראו עוד...

  16. משפחות ברוכות ילדים ושיעור העוני בישראל – בין נתונים לפרשנות

    שעור הילודה משפיע על רמת החיים של המשפחה אך זו כשלעצמה אינה מהווה סיבה לעוני. הסיבות לעוני נעוצות בתחום ההשכלה המקצועית אשר בהעדרה שעור ילודה גבוה מעמיק את העוני.

    קראו עוד...

  17. תגובה לדו"ח העוני 2018: ירידה ניכרת ברמת העוני האובייקטיבי במדינת ישראל

    ניתוח של נתוני דו"ח העוני לשנת 2018 מלמד שמצבם האובייקטיבי של העניים השתפר וכן שהדרך הנכונה למלחמה בעוני הינה נקיטת צעדים אשר יעודדו את הצמיחה במשק ואת רכישת ההשכלה המקצועית, בשילוב של מערך קצבאות לעניים שאינם יכולים לעבוד.

    קראו עוד...

  18. תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה

    יש לשלם למפעילת משפחתון חצי ממה שהובטח. לגבי שיעור התשלום – יש לנכות את ההוצאות שנחסכו למטפלת עקב ההשבתה, ולשלם לה חצי מהנזק הממשי שנגרם לה עקב ההשבתה בלבד. הפיצוי של המדינה הוא לעצמאים ולא ללקוחות שלהם, ולכן ההורים ישלמו למטפלת את מה שנקבע לעיל והמדינה תיתן פיצוי על חלק מהנזק שנותר.

    קראו עוד...

  19. סדר קדימויות להקצאת משאבי החייאה על פי ההלכה

    במצב בו משאבי הטיפול מוגבלים יש להעדיף טיפול בחולים שסיכויי החלמתם גבוהים על פני טיפול בחולים שסיכויי החלמתם אפסיים, וכן יש להעדיף טיפול בחולים שמשך הטיפול הצפוי בהם קצר, כדי להציל חולים רבים יותר. אין לדחות טיפול בזקנים ובנכים באשר הם. פורסם בעיתון בשבע גיליון 894.

    קראו עוד...

  20. חוות דעת בעניין התכנית הכלכלית של ראש הממשלה מחודש יולי 2020

    1. התכנית הכלכלית של רה"מ מבקשת לפתור את המצוקה הכלכלית שיצר משבר הקורונה באמצעות עידוד צריכה אשר תסייע לעצמאים ותצמצם את האבטלה. 2. מטרה זו רצויה וראויה על פי ההלכה. אך אינה מספקת, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את המצווה המוטלת על המדינה לסייע באופן ישיר למי שנפגע מהמשבר ונקלע לעוני. 3. לעומת זאת הצעה ברוח הצעתו של נגיד בנק ישראל למתן מענק חד פעמי נוסף למובטלים ולמי שעסקיהם נפגעו עונה באופן ראוי יותר לשתי מטרות אלו: צמצום האבטלה מחד, וסיוע ישיר לנפגעי המשבר הכלכלי מאידך.

    קראו עוד...

  21. סמכות ואחריות המדינה בעניין בריאות הציבור

    תחום בריאות הציבור נמצא באחריות הממשלה ובסמכותה לקבל כל החלטה הנראית לה כמיטיבה עם הציבור, בין אם מדובר בהחלטה הפוגעת בחופש התנועה או העיסוק של האזרחים מחד ובין אם מדובר בהחלטה העשויה לגרום לאבדן חיים מאידך. כל עוד ההחלטות מתקבלות בשיקול דעת, כאשר טובת האזרחים עומדת לנגד עיני מקבלי ההחלטות, הן אינן יכולות לעמוד לביקורת שיפוטית. המאמר פורסם בספר "מכת מדינה" בהוצאת מרכז תורה ומדינה.

    קראו עוד...

  22. ז.ג. ערך העבודה והזכות לחופשה

    חכמים שיבחו את עשיית המלאכה והעלו אותה על נס מוסרי הן בשל הסכנות שמצויות בבטלה ובעוני והן בשל היותה מימוש של יעוד האדם. עם זאת חשיבותה של החופשה לאדם העמל ברורה. הזכות לחופשה הינה נוהג חדש אשר נקבע בחקיקה. על פי ההלכה הצדדים רשאים לשנות בהסכמה את מספר ימי החופשה הקבועים בחוק.

    קראו עוד...

  23. ז.ב. משך יום העבודה ושעות נוספות

    משך יום העבודה נקבע לפי מנהג המדינה שכיום משתקף בחוק שעות העבודה והמנוחה, אשר מחד קיצר מאד את משך יום העבודה ביחס למה שהיה מקובל בזמן הגמרא ומאידך קבע כי הפסקות עבור אוכל ותפילה יעשו על חשבון זמנו של העובד. לחוק זה יש מעמד של מנהג בלבד. לפיכך, עובד המבקש להתפלל בזמן העבודה חייב להגיע לסיכום נאות עם המעסיק על אופן דיווח שעות העבודה.

    קראו עוד...

  24. השתתפות הרשות המקומית בפעולות אסורות

    מאמר זה עוסק בתמיכה של רשות מקומית בפעולות אסורות או בפעולות שיש לגביהן מחלוקת הלכתית. המאמר פורסם בתחומין מא.

    קראו עוד...

  25. פירוק שותפות למכירת ארבעת המינים / ארץ חמדה גזית 73162

    (1) בשותפות שלא נקצב משכה רשאי כל אחד מהצדדים לדרוש את פירוק השותפות בכל עת. (2) מוניטין הוא בגדר רכוש על בסיס "דינא דמלכותא". (3) לא כל גידול בפעילות עסק פירושה יצירת מוניטין. (4) חלוקת רכוש בין שותפים אמורה להתבצע בדרך של גוד או אגוד (קנה או אקנה) אולם בנסיבות מסוימות רשאי בית הדין להחליט במסגרת פשרה כי צד אחד יקנה את חלקו של הצד השני.

    קראו עוד...

  26. אורות החושן: עבודה וקבלנות - תוכן העניינים

    קראו עוד...

  27. א.א. דיני עבודה - הלכה לכולם

    כמעט כל אדם נפגש בחלקים השונים של דיני הממונות במהלך חייו. לפיכך חובתו של כל אדם לדעת את חובותיו וזכויותיו על פי התורה.

    קראו עוד...

  28. הערכת עובדים ודיני לשון הרע

    במערכת בה הערכת עמיתים נחשבת לדבר מקובל, הרי שעצם הכניסה למערכת נחשבת להסכמה לביצוע הערכה והדבר מותר ללא חשש איסור לשון הרע. במידה וניתנה הסכמה מפורשת או הסכמה מכללא לקיומה של הערכה, המעסיק רשאי לאמץ את מסקנותיה ולנקוט בצעדים כאלו ואחרים תוך הסתמכות עליה.

    קראו עוד...

  29. א.ב. ייחודם של דיני עבודה - עקרון החירות

    התורה מתייחסת ליחסי העובדה באופן שונה מהאופן בו היא מתייחסת לכל חוזה אחר הנכרת בין שני אנשים שכן התורה מתערבת במקום בו אדם מנצל את החופש שניתן לו על מנת לפגוע בחירותו שלו או בחירותו של חברו.

    קראו עוד...

  30. ב.א. הגדרת פועל וקבלן

    בהלכה מסווגים כל סוגי הסכמי העבודה תחת אחת משתי הגדרות: פועל או קבלן. הסיווג לא נעשה לפי גובה השכר או המעמד החברתי אלא לפי מהות ההסכם שבין שני הצדדים

    קראו עוד...

  31. ב.ג. חוזה ומנהג

    ההלכה מכירה בזכותם של צדדים לכרות ביניהם הסכם כרצונם. לכן במקרים רבים שני צדדים רשאים לקבל על עצמם בהסכמה הסדר ממוני השונה מזה המופיע בתורה. כך רואה ההלכה גם את "מנהג המדינה" המשמש כעין חוזה בלתי כתוב ושכשם שהחוזה המפורש עדיף על ההלכה, כך גם המנהג.

    קראו עוד...

  32. ב.ד. מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה

    הפסיקה שיש תוקף הלכתי לחוקי המדינה, מתייחסת לחוקים אשר מטרתם לשמור על ביטחונם ושלומם של תושבי המדינה, כגון, הדין הפלילי. אולם אין פירושה שיש תוקף לדין האזרחי. בתחום זה, ההלכה מוכנה להעניק תוקף אך ורק לחוקים אשר נועדו לתקן בעיה חברתית נקודתית.

    קראו עוד...

  33. ב.ה. מעמדם ההלכתי של חוקי העבודה

    חוקי העבודה נחקקו כדי לתת מענה לבעיה מסויימת, לצמצם את מימדי העוני, ולשמור על יציבות השלטון ולכן יש להם תוקף הלכתי.

    קראו עוד...

  34. ב.ו. מעמדם ההלכתי של הסכמים קיבוציים וחקיקה משלימה

    על פי ההלכה הסכם קיבוצי אינו חל אלא על העובדים המאוגדים, ולא על העובדים שאינם מאוגדים, אלא אם כן השר חתם על צו הרחבה המחיל את ההסכם על כלל העובדים.

    קראו עוד...

  35. ב.ז. מעמדן ההלכתי של פסיקות בתי המשפט

    למרות שלחוקי העבודה ישנו תוקף מחייב, אין לפסיקות בתי המשפט, ובכלל זה, בתי הדין לעבודה ואפילו בית המשפט העליון, כל תוקף הלכתי שכן הם מוגדרים מבחינה הלכתית כערכאות שאין להתדיין בפניהן, זאת למעט פסיקה הנראית לבית הדין טובה וראויה שראוי היה לתקנה לתועלת הציבור.

    קראו עוד...

  36. ב.ח. הסכם עבודה המנוגד לחוק

    אחד המאפיינים המייחדים את חוקי העבודה במדינת ישראל הוא היותם "חוקי מגן" כלומר חוקים שנועדו להגן על העובד בכל אופן ולכן אינם ניתנים להתניה. כאשר ההלכה מכירה בתוקפם של חוקי המגן היא מכירה גם ביכולתם לגבור על הסכמת הצדדים.

    קראו עוד...

  37. אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק א: פתיחה - תוכן עניינים

    קראו עוד...

  38. אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ב: הלכה חוק ומנהג - תוכן עניינים

    קראו עוד...

  39. א.ג. ייחודם של דיני עבודה – הגנה על העובד

    התורה רואה את קיום חוזה העבודה מצידו של המעביד כמצוה ועל הפרתו מטילה איסורים חמורים. הדבר נובע מהבנת מצבו הנחות בדרך כלל של העובד והרצון להגן עליו מפני עושק שכרו.

    קראו עוד...

  40. ג.א. משא ומתן שלא בתום לב – אונאת דברים

    אחת הדרישות היסודיות ביותר של התורה מהאדם היא להתנהל בדרך של יושר ואמת. לפיכך אין להפריז בחשיבות ההקפדה על אמירת אמת בשעה שמנהלים משא ומתן לפני כריתת הסכם עבודה. אם הצדדים לא עשו כן עשוי הדבר להוות עילה לביטול ההסכמות שהושגו.

    קראו עוד...

  41. ג.ב. שכר החורג מהמקובל - המימד המשפטי

    הסכמה על תשלום שכר עבודה חריג, נמוך או גבוה באופן ניכר מטווח המחירים המקובל אינה ראויה אך אינה ניתנת לביטול.

    קראו עוד...

  42. ג.ג. שכר החורג מהמקובל – המימד המוסרי

    אסור למעסיק לנצל את תמימותו של העובד ולסכם איתו על שכר הנמוך באופן ניכר מטווח המחירים המקובל.

    קראו עוד...

  43. ג.ג. טעות במשא ומתן

    משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.

    קראו עוד...

  44. ג.ה. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים

    ההלכה רואה בביטול שרירותי של הסכם מעשה בלתי מוסרי. למרות זאת, כל עוד לא נעשה מעשה קנין יכולים הצדדים לחזור בהם גם מהסכמתם להתקשרות, וגם מתנאי ההתקשרות אולם יש לשמור את השימוש ביכולת זו למקרים בהם נוצר כורח אישי או כספי.

    קראו עוד...

  45. ג.ו. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים שגרמה לנזק כספי

    בנסיבות מסוימות, בפרט במקרים בהם ההודעה על ביטול הסכם העבודה הגיעה מאוחר באופן שאינו מאפשר לצד השני להיערך בהתאם, המבטל יכול לגרום לנזק של ממש ולכן הדבר אסור ובמידה ונעשה הוא עשוי להצדיק פיצוי.

    קראו עוד...

  46. ג.ז. סיכום שלא בסמכות

    כאשר נציג של המעסיק חרג מסמכותו והתחייב לתנאים טובים יותר מאלה שהוסמך לתת ההסכם בטל אלא אם כן מדובר בנציג של חברה בע"מ שאז ההסכם מחייב את החברה על פי החוק ועל פי ההלכה.

    קראו עוד...

  47. אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ג: משא ומתן לכריתת הסכם עבודה - תוכן עניינים

    קראו עוד...

  48. ד.א. ההשלכות של כריתת הסכם עבודה

    חוזה העבודה, כיתר החוזים בהלכה, נכרת אך ורק באמצעות מעשה קניין. עד שלא נעשה מעשה קניין לא קיימת מחויבות של הצדדים לקיומו של החוזה וממילא יכולים הם לחזור בהם, הן מעצם הנכונות ליצירת יחסי העבודה והן מפרטים שונים שעלו במשא ומתן ביניהם.

    קראו עוד...

  49. ד.ב. אופן כריתת הסכם עבודה

    הסכם העבודה מחייב רק אם נעשה קניין. בהלכה נקבעו מעשי קניין מיוחדים לנדל"ן, למטלטלין השונים, ולהתחייבויות אישיות וכך גם להתקשרות בין עובד ומעסיק.

    קראו עוד...

  50. ד.ג. תוכן הסכם העבודה וחשיבותו

    הסכם עבודה אמור לשקף את הציפיות של הצדדים מההתקשרות ביניהם, ומטרתו למנוע אי הבנה בין הצדדים. ההסכם אמור לכלול התייחסות לשני תחומים לפחות: מה נדרש מהעובד, ומהי התמורה המובטחת לו מהמעסיק. הסכם עבודה יכול שיהיה הסכם בעל פה. בכל זאת, יש יתרון גדול בהסכם כתוב, וחתום על ידי שני הצדדים. זאת, כדי לתעד סיכומים בעל פה ולמנוע אי הבנה ומחלוקות מיותרות.

    קראו עוד...

  51. ד.ד. נוסח חוזה עבודה

    הצעה לחוזה עבודה מינימלי העומד בדרישות ההלכה והחוק

    קראו עוד...

  52. ד.ה. הארכת הסכם העבודה

    הארכת ההסכם כמוה כיצירת הסכם חדש, על כל המשתמע. אי לכך, אם שני הצדדים מעוניינים בהמשך הקשר עליהם לעשות מעשה קניין על הסכמתם. אם הצדדים לא סיכמו דבר, מלבד הארכת ההסכם, אזי הם יהיו מחויבים לתנאים שנהגו בתקופה הראשונה.

    קראו עוד...

  53. אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ד: כריתת הסכם עבודה - תוכן עניינים

    קראו עוד...

  54. ה.א. דרישות בלתי סבירות מהעובד

    החירות המוחלטת של העובד מתבטאת גם בבחירתו לעשות מלאכות שנראות לאנשים אחרים כמלאכות משפילות ואפילו מבזות. זאת כיוון, שעצם בחירתו לעבוד על מנת להביא טרף לביתו, כבוד יש בה ולא השפלה.

    קראו עוד...

  55. ה.ב. התחייבות לשנים ארוכות

    התורה אסרה על עבדות של יהודי ליהודי אפילו באופן זמני ואפילו אם זו נעשתה בהסכמה. מכח איסור זה נאסרה התקשרות הכובלת את העובד למשך זמן ארוך משלש שנים.

    קראו עוד...

  56. ה.ג. הסכמה לתשלום מחיר מופרז במצב של מצוקה

    חז"ל נטו שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים. עם זאת במקרים בהם נראה כי נותן השירות ניצל את מצוקתו הרגעית של מקבל השירות ודרש ממנו מחיר מופקע, ההלכה מתערבת, וקובעת כי העסקה בטלה, גם אם מקבל השירות בלית ברירה הסכים לדרישה זו, שכן לא היתה זו הסכמה מלאה.

    קראו עוד...

  57. ו.א. עבודה בהסכם חלקי

    במקרים בהם הצדדים לא הגדירו את יחסי העבודה ביניהם באופן מלא תנאי ההסכם שלא הוגדרו יהיו על פי מנהג המדינה.

    קראו עוד...

  58. ו.ב. תקופת ההעסקה בהיעדר הסכם מלא

    בהיעדר סיכום מפורש על משך ההעסקה, המגבלה היחידה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים תהיה מתן הודעה מוקדמת אותה מחויבים שני הצדדים לתת זה לזה במועדים הקבועים בחוק המשקף את מנהג המדינה.

    קראו עוד...

  59. אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ה: הסכמי עבודה פסולים - תוכן עניינים

    קראו עוד...

  60. ו.ג דרישות התפקיד בהיעדר הסכם מלא

    כאשר עובד נשכר מבלי שתוגדר מהות עבודתו, על העובד לבצע כל משימה אותה יבקש ממנו המעסיק במשך כל תקופת ההעסקה.

    קראו עוד...

  61. ו.ד. שיעור השכר בהיעדר הסכם מלא

    כאשר הצדדים לא סיכמו מראש על גובה השכר מרכיביו או תנאיו המעסיק מחוייב לשלם את המחיר הנמוך ביותר בו ניתן להשיג עבודה מסוג זה, במקום זה ובאיכות זו.

    קראו עוד...

  62. ו.ה. עבודה ללא כל הסכם והנהנה לא מעוניין בה

    כאשר העבודה נעשתה ביוזמתו המלאה של העובד, או כאשר הצדדים סיכמו על עבודה אחת ובפועל בוצעה עבודה אחרת או עבודה נוספת והמעסיק אינו מעוניין בה בכלל, הוא רשאי לדרוש מהעובד להחזיר את המצב לקדמותו ולא לשלם על השירות ממנו כלל לא נהנה.

    קראו עוד...

  63. ו.ו. עבודה ללא סיכום והנהנה מעוניין בה

    כאשר העבודה נעשתה ביוזמתו המלאה של העובד, ולאחר מעשה המעסיק מעוניין בה הוא חייב לשלם על השירות שקיבל, למרות שכלל לא ביקש. שיעור התשלום תלוי במידת הנחיצות של העבודה למעסיק.

    קראו עוד...

  64. אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ו: עבודה ללא הסכם מלא

    קראו עוד...

  65. ג.ד. טעות במשא ומתן

    משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.

    קראו עוד...

  66. אורות החושן: עבודה וקבלנות - הזמנה לקבוצת לימוד

    קבוצת הוואטסאפ ללימוד משותף בספר אורות החושן של הרב אורי סדן יוצאת לדרך! מוזמנים להירשם עכשיו!

    קראו עוד...

  67. ב.ב. יחסי עובד מעביד

    חוקי העבודה מעניקים זכויות נרחבות למי שבינו ובין מעסיקו נוצרה מערכת יחסים המוגדרת "יחסי עובד ומעביד". הגדרתה המדוייקת של מערכת יחסים זו אינה מופיעה בחוק והיא נעשית לפי "מבחן מעורב" שקבעו בתי המשפט . הואיל ו"המבחן המעורב" הפך להיות "מנהג המדינה", אזי בכל הנוגע לזכויות חוקיות של העובד הנובעות מכוח קיום מערכת יחסים זו, הוא מחייב גם על פי ההלכה.

    קראו עוד...

  68. ז.א. מבוא, ותשלום על נסיעות

    באופן טבעי תנאי עבודה הנוהגים כיום שונים במידה ניכרת מאלו שנהגו בזמן התורה והמשנה. בפרק הקרוב נדון בתנאי העבודה הנוהגים כיום, הן את אלו המגיעים על פי ההלכה והן לאלו המגיעים על פי החוק. באופן ספציפי נתייחס בפסקה זו לנושא זמן הנסיעה לעבודה והחזרי הנסיעות.

    קראו עוד...

  69. ז.ד. אחריות לבריאותו של העובד ולנזק שנגרם לו

    על פי ההלכה המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאות הבריאות של העובד, אלא אם כן זהו המנהג המקובל כפי שנהוג כיום ביחס לעובדים זרים. כמו כן המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאותיו הרפואיות של העובד אפילו אם המחלה או הפגיעה אירעה לעובד במהלך עבודתו, ועקב עבודתו, אלא אם כן העובד חלה או ניזוק עקב מעשה או מחדל של המעסיק. על פי החוק קיימת חובה להפריש מדי חודש כסף לביטוח הלאומי, אשר מעניק לעובד ביטוח במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. חוק זה נכון וראוי גם על פי רוח התורה, והוא מחייב גם על פי ההלכה .

    קראו עוד...

  70. ז.ה. ימי מחלה

    ימי מחלה הם ימים עבורם מקבל העובד שכר למרות שנעדר מעבודתו, מכיוון שהסיבה להיעדרותו הייתה מחלה שמנעה ממנו להגיע לעבודתו. בפוסקים קיימות מספר שיטות בנוגע לזכות זו ולמעשה הנוהג המקובל מופיע בחוק אשר מעניק זכאות לתשלום בגין ימי מחלה באופן חלקי. החוק מחייב כברירת מחדל במקום בו הצדדים לא סיכמו באופן שונה מן הכתוב בו.

    קראו עוד...

  71. ז.ו. אש"ל וביגוד

    הזכות לקבלת מזון או ביגוד מהמעסיק עשויה להיות חלק מתנאי השכר, ובלבד שהיה סיכום מפורש בין הצדדים, או שכך הוא מנהג המדינה. נכון להיום לא קיימת חקיקה בתחום ואין מנהג ברור ולפיכך אם הצדדים לא סיכמו ביניהם דבר בנוגע להוצאות אש"ל או ביגוד, המעסיק אינו חייב בהם. במידה והמעסיק סיפק לעובד בגדי עבודה עליו להשיבם עם סיום העבודה אלא אם כן סוכם בין הצדדים אחרת.

    קראו עוד...

  72. ז.ז. דמי הבראה

    דמי הבראה הם תשלום אותו מקבל העובד מעבר למשכורתו, המיועד לממן את עלות חופשתו של העובד. זכות כזו אינה קיימת בהלכה אך במדינת ישראל הזכות לדמי הבראה הינה זכות קוגנטית הקבועה בחוק באופן שאינו מאפשר לעובד לוותר עליה וכך מתייחסת אליה גם ההלכה.

    קראו עוד...

  73. ז.ח. חיסכון לפנסיה ואחריות האדם לחסוך לימי הזקנה

    על האדם מוטלת חובה מוסרית לחסוך באופן מינימלי עבור ימי הזקנה שיגיעו בעתיד לא פחות ממה שחובה עליו לדאוג למחסורו של כל עני אחר בהווה. חובה זו מוטלת על ידי המדינה באופן מורחב מעט באמצעות החוק. החובה כוללת גם חובה על העובד לחסוך וגם חובה על המעסיק להפריש עבור העובד כסף אשר ישולם לו בימי זקנתו. חוק זה מחייב גם על פי ההלכה והצדדים אינם יכולים להסכים לוותר עליו או להסתפק בתשלום שנמוך מדרישות החוק.

    קראו עוד...

  74. אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק ז: תנאי העבודה

    קראו עוד...

  75. ח.א. שכר מינימום

    בשוק חופשי, אליו מתייחסת התורה, מחיר העבודה נקבע לפי הביקוש וההיצע של העבודה. התורה לא חוקקה חוקים אלא דיברה אל ליבו של המעסיק לראות את העובד לא כמכונה, אלא כאח שיש לו צרכים. אולם בתקופות בהן ישנו ניכור, המדינה רשאית להשתמש בסמכותה, ולקבוע בחוק שכר מינימלי שאסור לשלם פחות ממנו, גם לא בהסכמת העובד. חוק זה תקף גם על פי ההלכה ולפיכך מעסיק המשלם לעובד פחות משכר זה עובר על איסורי גזל והלנת שכר.

    קראו עוד...

  76. ח.ב. שכר מקסימום

    עקרונית אין שכר אותו ניתן להגדיר כשכר מקסימלי, כל עוד ההסכם נעשה בהסכמה מלאה. אולם לעיתים, בשל שיקולים שאינם טובת החברה, עובד זוטר מקבל שכר נמוך ביחס לתפוקה שלו. ולעומתו, עובד בכיר משתכר הרבה ביחס לתפוקה שלו, לא בגין כישוריו אלא בגין קשריו או מעמדו. מצב זה אינו הגון, אינו צודק ואינו ישר. אי לכך, בנסיבות מסויימות כאשר נותן השירות ניצל את מצוקת מקבל השירות ודרש ממנו תשלום מופרז, תמורת שירות שאינו מצריך חכמה כישרון או נסיון מיוחד, רשאי מקבל השירות לחזור בו מהסכמתו.

    קראו עוד...

  77. ח.ג. מועד התשלום

    מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, הוא ביום בו סיימו את עבודתם. בעובד קבוע, המנהג המקובל שנקבע בחוק הוא לשלם בתחילת החודש הקלנדרי הלועזי העוקב. בקרב מוסדות התשלום לקבלן או לעובד בחשבונית מתבצע לרוב לאחר זמן, ולפיכך אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן. בכל מקרה על העובד מוטלת החובה לדרוש את שכרו.

    קראו עוד...

  78. ח.ד. אופן התשלום

    התורה קובעת באופן ברור כי את שכרו של העובד יש לשלם במועד שנקבע בכסף מזומן בלבד ולא באמצעות מוצרים, שוברים, נופש, זכות לשירות או כל דרך אחרת. העברה בנקאית ישירות לחשבון העובד נחשבת למזומן. מערכת הבנקאות והעולם הדיגיטלי מעמידים בפני המעסיק אפשרויות נוספות כגון המחאה יישומוני תשלומים שונים אולם השימוש בהן מותנה בהסכמת העובד.

    קראו עוד...

  79. ח.ה. המאמץ הנדרש להשגת כסף לתשלום שכר

    החובה לשלם לעובד, ובזמן, מחייבת את המעסיק לתכננן את צעדיו באופן שיוכל לעמוד בחובתו זו. אולם ייתכנו מצבים בהם למרות התכנון המוקדם המעסיק נקלע למצוקה כספית ואין לו כסף לשלם לעובד. במקרים אלו ראוי אפילו שיטול הלוואה מגמ"ח ללא רבית או מבנק המחזיק בהיתר עסקה, אולם אין זו חובה גמורה. בכל מקרה שנמנע מלעשות כן עליו להגיע להסכמה עם העובד על מועד התשלום שכן בהעדרה הוא עשוי לעבור על איסור הלנת שכר.

    קראו עוד...

  80. אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק ח: שכר העבודה

    קראו עוד...

  81. עמדת ההלכה בנוגע למחאת האפודים הצהובים

    על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.

    קראו עוד...

  82. פתיחת בריכה מתחרה

    מותר ליישוב דתי לפתוח ברכה שיהיו בה שעות רבות יותר לשחייה נפרדת, גם אם ביישוב סמוך ישנה ברכה אחרת, שאין בה שעות רבות לשחייה נפרדת, והיא עלולה להיסגר בשל כך.

    קראו עוד...

  83. פנסיה במסלול כשר

    בהשקעה בשוק ההון עלולות להיות כמה בעיות הלכתיות, כגון ריבית, השקעה בחברה המחללת שבת או עוסקת בשיווק איסורים. לכן, מספר גופים חידשו מסלולים כשרים בהם יש ניסיון להתמודד עם הבעיות הללו. לפי רוב הפוסקים בחירה במסלולים אלו היא חובה ולא רק מידת חסידות. יחד עם זאת, הבוחרים במסלולים הרגילים יש להם על מי שיסמכו.

    קראו עוד...

  84. קיצוץ בימי החופשה בניגוד לסיכום בזמן הקבלה לעבודה

    ימי החופשה שסוכמו עם העובד הם המחייבים. ואם מעסיק רוצה לשנות את התנאים באמצע התקופה זו הרעת תנאים, ואם העובד התפטר בעקבות הרעת התנאים הרי זה כאילו פוטר.

    קראו עוד...

  85. ריבית בקרדיטפלייס

    חברת קרטידפלייס מציעה למשקיעים לרכוש חשבוניות של ספקים לחברות במחיר מופחת. אם החברה החייבת תשלם את החוב בזמן- המשקיע לא הרוויח, אך אם החברה תשלם לספק באיחור, המשקיע ירוויח מההפרש ככל שהאיחור בתשלום יהיה גדול יותר. כיוון שהמשקיע קונה את החשבונית (=החוב) לגמרי, אין בדבר זה ריבית.

    קראו עוד...

  86. הנחה בתשלום לחוגים- האם יש בזה ריבית

    למרות שהנחה בתשלומים אסורה מדיני ריבית בתשלום לחוגים אין בעיה של ריבית

    קראו עוד...

  87. האם די ברוב יהודי או שיש צורך ברוב יהודי של 61 חברי כנסת?

    מותר וראוי להקים ממשלת הנסמכת על רוב יהודי גם אם איננו רוב מוחלט (61).

    קראו עוד...

  88. האם ניתן לחייב משרד אדריכלות שדווקא עובדת בכירה תעבוד, ותביעה על טעויות ונזקים

    כששוכרים משרד שוכרים את כל העובדים של המשרד ולא ניתן לדרוש שדווקא עובד מסויים יטפל בענייני השוכר. מאידך, אם היו טעויות שגרמו לנזקים לשוכר על עובדי המשרד מוטלת האחריות לפצות על הנזקים הללו.

    קראו עוד...

  89. האם מותר לפטר עובד שלא מוכן להתחסן?

    ניתן לפטר עובד הנמצא במגע עם לקוחות ובמידה וידבק יגרם נזק למקום העבודה, אחרי שהמעסיק יתרה בו ויודיע לו כי סירובו להתחסן יגרום לפיטוריו.

    קראו עוד...

  90. נייר עמדה 15 - מעמדם ההלכתי של חוקי המגן בתחום העבודה

    נייר העמדה בוחן את מעמדם ההלכתי של חוגי המגן ושל פסיקת בתי המשפט בדיני עבודה, תוך דגש על שאלת המעמד ההלכתי של הקוגנטיות של זכויות העובד (קרי, שאין תוקף לוויתור על זכויות אלה)

    קראו עוד...