הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב שלומי שטיינמץ
מנוע שנשרף סמוך לטיפול במוסך / ארץ חמדה גזית 78067
התובעת הכניסה את רכבה לטיפול קצר במוסך, לאחר שהתובעת הוציאה את הרכב מהמוסך במהלך הנסיעה נדלקה נורת שמן המנוע, אך התובעת המשיכה לנסוע, ולאחר זמן מה המנוע נכבה. הרכב נגרר למוסך והסתבר שהייתה בוצה באגן השמן שגרמה לסתימה, אשר גרמה להרס המנוע. התובעת טוענת שעל בעל המוסך לשלם על הנזק כיוון שהיא סמכה עליו שהרכב תקין לנסיעה, ואילו בעל המוסך טען שהוא לא אמור היה לבדוק וטפל בבוצה שבאגן השמן ולכן הוא לא אחראי על הנזק, ומעבר לכך הנזק נגרם עקב המשך הנסיעה לאחר שנדלקה הנורה. בית הדין דחה את התביעה כיוון שאין הוראות יצרן המחייבות טיפול קבוע בבוצה, ואין זה מקובל לבדוק את אגן השמן בכל טיפול, וממילא אין מקום לטעון להסתמכות שהמוסך בדק את אגן השמן.
הסתמכות על ייעוץ להשקיע בהשקעה כושלת / ארץ חמדה גזית 78095
התובע השקיע את כספו דרך הנתבע במעין בנק השקעות פרטי אצל אדם שהוגדר כ"גאון פיננסי", לאחר מכן אותו אדם קרס מבחינה כלכלית, כשלב ביניים קיבל התובע הלוואה דרך הנתבע עם אופציה שההלוואה תהפוך למכירה של ההשקעה. לאחר שההשקעה לא חזרה ובטלה המכירה נדרש התובע להחזיר את הלוואה. התובע טוען שהוא הסתמך על הנתבע בעצם ההשקעה, וכן שהוא לא הבין שהיה מדובר בהלוואה אלא להבנתו היה מדובר במכירת ההשקעה. בית הדין דחה את טענות התובע: ראשית, אין כאן הסתמכות כיוון שהנתבע הזהיר שכל מי שיסתמך על דבריו עשוי להפסיד את כספו. שנית, לגבי ההלוואה נקבע שעצם נתינת הצ'קים כנגדה מהווה ראיה שהתובע הבין שמדובר רק בקניה על תנאי, ואין כאן מקום להגיד שהתנאי לא תקף מבחינת ההלכה. לצד זה, ביקר בית הדין את השותפות של הנתבע ב'בנק פרטי' והוסיף שכל מי שיש בו יראת שמים חייב להתרחק מכל קשר לסוג כזה של פעילות.
מחלוקת בין עמותות על חלוקת מגרש שנועד לבניית בתי כנסת / ארץ חמדה גזית 79070-1
שתי עמותות קיבלו מגרש לצורך בניית שני בתי כנסת. אחת העמותות בנתה על פי תוכנית מסוימת, לטענתה בהסכמת העמותה השניה. לעומת זאת, העמותה השניה טענה שלא הסכימה לתוכנית, לא בוצע מעשה קניין, ואם היתה הסכמה היא נעשתה בחוסר סמכות. בית הדין דחה את כל טענות ההתנגדות לתוכנית, בין השאר על סמך חוו"ד מומחה שקבע שהחלוקה בתוכנית היא הוגנת.
קבלן שאיחר במסירה ואיבד את זכות התיקון של הליקויים / ארץ חמדה גזית 80005
(1) קבלן שסוכם איתו על מועד סיום עבודה והודגשה בפניו החשיבות של העמידה בזמנים, והקבלן לא סיים בזמן – איבד את זכות התיקון. (2) כאשר יש ליקוי שחומרתו תתברר רק בעוד כמה שנים יש להכריע באופן מידי ולחייב את הקבלן בחלק מעלות התיקון. (3) אין פגם הלכתי של אסמכתא בקנס סביר על איחור במסירה. (4) ניתן לחייב על מניעת רווח על בסיס הסכם הבוררות.