הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב הלל גפן
חוזה מכר רכב - משפטי ארץ - לחתימה
בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע חוזה שכירות משפטי ארץ לחתימה. החוזה בקובץ וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בחוזה. חוזה מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם. נעזרתם בחוזה? אתם מוזמנים לתרום להמשך הפעילות של המכון, לתרומה, צרו קשר: dintora@gmail.com
פיצוי על הוצאת דיבה בכלי התקשורת
פעמים רבות אנו שומעים על אדם ששמו הוכתם ברבים על ידי פרסום באחד מכלי התקשורת. הדרך המקובלת להתמודד עם פרסום כזה היא הגשת תביעת דיבה בבית המשפט. האם יש ביסוס לתביעה כזו על פי דין תורה? המאמר דן בזכות לתקן תקנה לצורך פיצוי כספי למי שהוציאו עליו דיבה, והיחס לחוק לשון הרע כתקנת הקהל.
תיקון לחוק ההוצאה לפועל: בדיקת רכב מעוקל
ישנן נקודות בהן חוק הוצאה לפועל והתקנות הנלוות אליו גורם עוול. למשל, כאשר מדובר בעיקול של רכב, השיטה היא שהרכב מעוקל ונמכר ללא שניתנת אפשרות לקונים לבדוק אותו. במילים אחרות, הרכב עומד סגור לחלוטין במגרש, והקונים המעוניינים בוחנים אותו מבחוץ ומחליטים כמה הם מוכנים לשלם עליו. כדי לתקן את המצב ראוי היה לתקן את התקנות שקבע שר המשפטים, אולם, עד שהדבר יתוקן אנו מציעים לתקן את סעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל.
נתבע שמסרב לחתום על הסכם בוררות
כאשר נתבע מסרב לבוא לדין אזי בית הדין נותן אישור לתובע לתובעו בערכאות. לפעמים הנתבע אומר שהוא מוכן להתדיין בדין תורה ואף מתחייב לבצע את פסק הדין, אולם, איננו מוכן לחתום על הסכם בוררות. מה הדין במקרה כזה?
עריכת דין במשפט העברי
נוכחותם של עורכי דין וטוענים רבניים היא עובדה מוגמרת בבתי הדין הרבניים, לעומת זאת, בבתי הדין לממונות ישנם מקרים מעטים בלבד בהם יש ייצוג משפטי לבעלי הדין. יתירה מזו, בתי הדין ממעטים לפסוק הוצאות משפט ובכך נמנעים מלתמרץ את בעלי הדין להסתייע בייצוג וייעוץ משפטי יקר. מציאות מורכבת זו, בה מערכת משפט התורה מתייחסת באופן מסויג לייצוג משפטי נבחנת במאמרו של הרב הלל גפן ממכון משפטי ארץ, עפרה. הרב דן בהיבטים המוסריים וההלכתיים של סוגיה זו, ומאמרו מסכם את דעות הפוסקים השונות בעניין.
דיון שלא בפני בעל דין
כיצד על בית הדין לנהוג במקרה שהוא מוסמך לדון על פי חוק אולם הנתבע מסרב להגיע לדיון? בכך עוסק המאמר הבא
דוגמת הסכם תיווך מקרקעין על פי ההלכה
טופס הזמנת שירותי תיווך במקרקעין בבלעדיות ע"פ ההלכה, ההסכם מבוסס על דוגמת ההסכם של איגוד המתווכים עם תוספות מסומנות.
דוגמת הסכם הזמנת שירותי תיווך בבלעדיות על פי ההלכה
מבוסס על הסכם התיווך של איגוד המתווכים בתוספת מספר סעיפים מסומנים
הדמים מודיעים - מחיר העסקה כגורם בפרשנות החוזה
דבר מצוי הוא שהמוכר והקונה נחלקים בשאלה מה כלול במכירה ומה אינו כלול בה. אחד הכלים לפרש הסכם הוא גובה התמורה שהובטחה. במאמר זה נסקרים המקרים השונים בהם ניתן להסתמך על דרך זו. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך, תשרי תשע"ט
סעיף פיצויים מוסכמים בחוזה
התחייבות בסכום סביר, אפילו מעט יותר מערך הנזק שנגרם על ידי הפרת החוזה, אין בה חסרון אסמכתא. אולם התחייבות לשלם קנס מופרז יש בה חסרון 'אסמכתא'. כדי להתגבר על בעיית ה'אסמכתא', נוהגים להוסיף בחוזים את המשפט הבא: 'הצדדים מודים כי כל ההקנאות, החיובים והמחילות האמורים לעיל נעשו בבית דין חשוב מעכשיו, באופן שאין בו אסמכתא'. הנוסח 'וקנינא מיניה ... דלא כאסמכתא' אינו מועיל, כיוון שמשמעותו היא שהצדדים מודיעים על גמירות דעתם להתחייבות שבשטר, אף שיש בה 'אסמכתא'. אולם הנוסח 'ושטר זה נעשה בענין שאין בו אסמכתא' מועיל, כי משמעותו היא שמודה שהשטר נעשה באופן שאין בו 'אסמכתא', דהיינו שנעשה בבית דין חשוב, ו'הודאת בעל דין כמאה עדים דמי'. אולם גם כאשר מדובר בקנס שאין בו 'אסמכתא' לא תמיד יש לחייב את מלוא הקנס. המאמר פורסם באמונת עתיך 116, ניסן תשע"ז.
חוקי התורה: פרשנות הסכמי ממון (תשפ"א)
פרק נוסף בפרויקט חוקי התורה, העוסק בפרשנות הסכמי ממון
חוקי התורה: תיווך ושדכנות (תשפ"ב)
שמחים לפרסם פרק נוסף בפרויקט הקודיפיקציה
הסכם שותפות עסקית על פי ההלכה
תפילה בזמן העבודה
על פי החוק התפילה מוגדרת כהפסקה שאין עליה תשלום. כדי לקבל שכר על זמן התפילה יש צורך בהסכמת המעסיק, ולשם כך צריך המעסיק לדעת את העובדות ולתת את הסכמתו לקיום התפילות ולמתכונתן. אם אין הסכמה מפורשת, ניתן לקיים תפילה בזמן סביר (ומסתבר שניתן לקיים גם תפילה בציבור), כאשר המעסיק יודע ואינו מעיר דבר
סמכות עובד בחנות לוותר ללקוח על תשלום
מסתבר שיש לעובד סמכות לוותר ללקוח על סכומים קטנים בלבד כדי לאפשר את השלמת העסקה.
התקנת מצלמה בשטח ציבורי של בית משותף
זכותו של הציבור לעשות ברכוש הציבורי כרצונו, ולכן יכולים רוב תושבי הבניין להתקין מצלמת אבטחה, אמנם הם לא יכולים בהכרח לכפות על כולם לשלם על כך. כדי להבטיח שלא יהיה היזק ראיה אפשר לדרוש שרק אדם חיצוני, יהיה רשאי לבדוק את התיעוד במצלמה, וגם זאת רק אם יש חשד להתנהגות בלתי ראויה בשטח המשותף.
השבת אבידה ברב קו אנונימי
בדרך כלל אין מצוות השבת אבידה בחפץ ללא סימן. אך ברב קו אנונימי, הסכום שנותר ברב קו מהווה סימן. השבת האבידה תעשה על ידי מסירת הרב קו למחלקת אבדות.
קטן שגנב, חייב לשלם?
בגמרא מבואר שקטן שגנב פטור מתשלום הגנבה. אמנם יש מקום לחייב את הוריו בתשלום כחלק מהחובה המוטלת עליהם לחנך אותו, או בגלל המנהג.
עובד גרם לתאונה עם רכב מהעבודה
עובד חייב בתשלומי נזיקין שנגרמו עם רכב של העבודה, אלא אם כן הוא לא אשם כלל בתאונה. העובד לא יכול להכריח את המעביד לתבוע את הביטוח, ודאי לא במקרה בו הרגילות היא לא לתבוע.
תשלום לוועד הבית למפרע
נחלקו הפוסקים מהו מעמדו של וועד הבית, האם כמנהל של חברה או כשליח הדיירים. נפקא מינא במחלוקת זו היא האם הוועד יכול למחול על חובות הדיירים. לכן במקרה כזה כדאי שהדיירים ישלמו כדי לצאת ידי כל הדעות.
דיווח לא נכון לבנק כדי לקבל משכנתא
אסור לדווח לבנק נתונים לא נכונים כדי לקבל משכנתא, כיוון שאסור לגנוב את דעת הבריות.
בית כנסת שנבנה על 'שטח ירוק'
האם מותר לבנות בית כנסת על שטח המיועד להיות שטח ציבורי ירוק ולא שטחי ציבור? הרישום בטאבו מעיד מי הוא הבעלים האמיתי על השטח, ולכן אסור לבנות בית כנסת על שטח כזה. מכאן עולה שאסור לכתחילה להתפלל בבית הכנסת כזה, כיוון 'שאין קטגור נעשה סנגור'.
חנות שלא נוהגת לפי חוק הפיקדון
לפי החוק חנות שאינה נוהגת לפי חוק הפיקדון ניתן להתלונן עליה לפני המשרד לאיכות הסביבה. לפי ההלכה ניתן לעשות כך רק אם היא נעשית על פי ההגבלות הנובעות מהלכות לשון הרע.
זכות קדימה בדירה שנפלה בירושה
יורשים שירשו דירה וכולם רוצים לגור בה ולקנות את חלק האחים אחרים, עליהם להגיע להסכמה בדרך של גוד אואגוד. כלומר, אחד האחים יציע סכום שבו הוא מוכן לקנות את הדירה ויאמר לאחרים- קנה אתה במחיר זה או שאני אקנה במחיר הזה.
החובה לתת פרוטוקול לצדדים הדנים בדין תורה
לפי דין תורה אין כלל חובה לרשום פרוטוקול, אך לפי תקנות הדיון של הרבנות הראשית ישנה חובה להכין פרוטוקול ולהעביר את הפרוטוקול לעיון הצדדים.
תשלום על גזל מצווה
מתפלל תרם כסף עבור פתיחת ההיכל, ובסופו של דבר אחר פתח. הרב המשיב ציין שאין חובה לשלם על גזל של מצווה מעין זו. אך מצד שני אין לו חובה לשלם את התרומה שהוא תרם.
למי שייכת מתנה שנתנה לפרילנסר
ההלכה אומרת שכאשר שליח לקנייה קיבל מתנה מהמוכר היא מתחלקת בין השליח והמשלח. אך אם השליח הוא פרילנסר והמתנה נתנה עבור שירותו האדיב, היא שייכת לעובד ולא לחברה.
גובה התשלום למודלית שלא סוכם עימה על שכר מראש
נערה בת 15 עבדה כמודלית עבור מאפרת. המאפרת לא אמרה לה מראש מה השכר והיא שמעה מחברה שהשכר הוא 500 שקלים. בסוף העבודה המאפרת רצתה לשלם רק 100 ש"ח. הנערה סירבה לפרסום התמונות הן בגלל המחיר והן בגלל שלא היתה מרוצה מהופעתה. בנוגע לגובה השכר- המאפרת לא אחראית למה שנאמר ע"י החברה לנערה, והיא יכולה לשלם רק את הסכום הפעוט יותר. ואם הנערה מסרבת לפרסם את התמונות (המאפרת לא מנסה לחייבה לכך) לא מגיע לנערה כלל שכר, ויש מקום למאפרת לתבוע על אובדן זמנה וטרחתה.
דיווח למשטרה על מי שמוכר חומרים מזיקים לציבור
מי שמוכר חומרים מזיקים לציבור הוא מזיק, ומותר לדווח עליו למשטרה כדי שיפסיק לבצע את מעשיו הרעים.
מתווך שטרח בתיווך ולבסוף המוכר חזר בו
מתווך שטרח עבור עסקה זמן רב ולבסוף המוכר חזר בו מהסכמתו למכור, לא זכאי לקבל תשלום על עבודתו.
הוספת דיירים ברחוב והסתרת נוף
מותר להוסיף דיירים ברחוב ללא הסכמת הדיירים. בנוגע לנזק שנגרם כתוצאה מהסתרת הנוף, רוב הפוסקים סוברים שאין טענת נזק כזו בדיני שכנים.
מבצע עימוד ששגה
מעמד שגה וגרם נזק גדול לסידור שהתבקש להוציא לאור. כדי להשיב לשאלה זו נדרת מומחיות ולכן המשיב נתן לשואל כיוון כללי בלבד מהן השאלות שבית הדין צריך לשאול כדי להשיב על שאלה זו.
אבדה מדעת בארבעת המינים
אדם נטל לולב ממוכר על מנת לשאול את הרב האם הלולב כשר, וכשחזר המוכר לא היה שם. כיצד ינהג הלכה למעשה?
כאשר יש אפשרות להציל או את עצמו או את חברו, את מי להעדיף?
הרב קוק לא הכריע בשאלה האם יש חובה להקדים את חיי עצמו לחיי חברו או שזו רשות. כמו כן אין הבדל בין בנו ובין אחרים לעניין העדפה זו, תמיד על האדם מוטל להציל קודם את עצמו.
נייר עמדה מספר 6: הסתייעות בהוצאה לפועל
פסק הדין עוסק בשאלות: יש לברר האם הוצאת פסק הדין אל הפועל היא באחריות בית הדין, והאם ומתי בית דין רשאי לסמוך על מערכת ההוצל"פ? אם כן, מה היא מידת התאמתו של חוק ההוצאה לפועל לדין תורה? במידה שיתברר שישנן אי התאמות כיצד על בית הדין לממונות לפעול במצב זה? להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף
נייר עמדה מספר 9: היתר פניה לערכאות
כאשר הנתבע מסרב להתדיין בדין תורה (ייקרא לשם הקיצור: סרבן), יתיר בית הדין לתובע לתבוע בבית המשפט של מדינת ישראל, על פי דברי השו"ע שהובאו לעיל. ההיתר מכונה לעיתים "כתב סירוב". במסגרת זו נעסוק בשאלות המעשיות המצויות כיום בהקשר זה, כאשר המאמר מחולק לשני חלקים: א. התנאים להוצאת היתר פניה לערכאות. ב. היקף ההיתר – האם הוא מאפשר לגבות את כל מה שיפסק בבית המשפט. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף
נייר עמדה 14 - הכרעה במחלוקות הלכתיות
אחת הסוגיות הקשות בנושא יישום משפט התורה במדינת ישראל היא שאלת היכולת של בית הדין להכריע במחלוקות הלכתיות. בנייר עמדה זה מוצע מתווה להסמכת בית הדין להכריע במחלוקות וכללים מנחים ליישום סמכות זו. נייר העמדה איננו עוסק בכללי "קים לי", אלא בשאלה כיצד ניתן לאפשר לבית הדין להכריע בין הדעות, וכיצד עליו להכריע במקרים שונים. לדוגמא האם יש לפסוק בדרך שונה לבעלי דין אשכנזים וספרדיים? האם תמיד חובת בית הדין לפסוק לפי רוב דעות? ומי נחשב כרוב דעות? ועוד.
