האם חוזה לא חתום מחייב?

שאלה

בס"ד האם נותן שירות כגון מנהל פרויייקטים וכדו. שקיבל הזמנת עבודה מ- 2 שותפים לניהול הפרויקט העביר טיוטת הסכם. מזמיני העבודה לא חתמו על ההסכם התחמקו העביר לשותף שהוא יבדוק… נותן השירות המשיך בעבודה היה שיתוף פעולה מלא. יש התכתבות בין הצדדים בקשר לעבודה, הכל היה תקין. בשלב מסויים כשהגיעו לידי סיום המשימה. נתקו קשר ומידרו את נותן השירות עד שסיימו את ההליך. נותן העבודה ביקש לקבל שכר שסיכם. מזמיני העבודה אינם מכחישים שקבלו את טיוטת ההסכם אבל מתחמקים לשלם מסיבות שונות… השאלה שלי היא. האם עפ"י ההלכה הסכם לא חתום מחייב את הצדדים ? בפרט לאחר שיש התכתבות בין הצדדים בקשר לעבודה והמשימות המופיעים בהסכם שזה סוג של הצהרת כוונות על הזמנת העבודה מנותן השירות. האם יש לזה תוקף עפ"י ההלכה. יש לציין. שמקובל בהרבה תחומים מסוג זה שלא תמיד חותמים על הסכם ההתכתבות והפעילות המשותפת וההסכמה בין הצדדים מהווה סוג של הסכם… האם ניתן להגדיר זאת כיורד בשדה חבירו ..? תזכו למצוות

תשובה

אין להכריע בדיני ממונות בלא שמיעת שני הצדדים; להלן פריסת העקרונות הכלליים בלבד:

א.  הסכם עבודה שלא נחתם אך הצדדים נהגו על פיו – מחייב, שכן שכירות פועלים נקבעת גם בסיכום בעל־פה ובמעשה קניין, והקניין השכיח בפועלים הוא תחילת העבודה (שו"ע חו"מ שלג, א; ראו גם פס"ד ארץ חמדה–גזית 80117; אורות החושן לרב אורי סדן, עבודה וקבלנות, פרק ד). במה דברים אמורים, כאשר תנאי העבודה סוכמו ללא ויכוח ורק השאלה היא האם היה מעשה קניין אך אם ישנו ויכוח על תנאי העבודה האם הם הוסכמו, אזי בית הדין יהיה חייב להכריע בדבר לפי הראיות שיובאו לפניו (התכתבויות וכו').

ב. הסכם כזה עשוי לחייב גם מדין סיטומתא. כאשר מסתמכים על סיטומתא יש לבחון את המצב החוקי והמנהג המקובל בתחום, שכן המנהג נקבע לא פעם על פי החוק. ככלל, לפי החוק אין הכרח בחתימה כדי ליצור הסכם, ועיקרו הוא גמירות דעת; אם זו התקיימה – ההסכם מחייב גם ללא חתימה. עם זאת, העדר חתימה הוא שיקול ראייתי משמעותי באשר להוכחת גמירות הדעת לגבי תנאי החוזה.

ג.  לאור האמור, אין צורך להיזקק לדיון בדין “יורד לשדה חברו”.

מסקנה:  החתימה כשלעצמה אינה מחוייבת על מנת שיהיה הסכם תקף.