מאמר על דיני צוואה בהלכה, ניתן להוריד מהאתר גם צוואה לחתימה בקובץ וורד

מן המפורסמות הוא, שאמון הציבור בנושאי המשרה הציבורית הוא אבן יסוד לכל מינוי לתפקיד ציבורי, ומשום כך "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור". אולם, עיון במקורות ההלכה מגלה, שיש לעשות הבחנה ברורה בין מינויו של חשוד לסילוקו של חשוד ממשרתו הציבורית. המאמר דן מהם הכללים ומתי ניתן וצריך לסלק חשוד. המאמר פורסם בynet בתאריך: ט' אלול, תשס"ח (09.09.08).

למקום מגוריו נודעת השפעה רבה על עיצוב אישיותו. על כך עמד כבר דוד המלך, כאשר שיבח את האיש ש"במושב לצים לא ישב" (תהלים א, א). וכן הטיף התנא, רבי ניתאי הארבלי לתלמידיו: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א, ו). הרמב"ם. קידם עיקרון זה כשהפך אותו להלכה פסוקה. לזכות זו אין ערך, אלא אם יוכל אדם להבטיח שמקום המגורים שבחר לו יוכל לשמר את זהותו התרבותית. הזכות לשמור על תרבותה של הקהילה נמצא, שההגנה על הזכות לבחור את מקום המגורים חייבת להיות כרוכה גם בהגנה על זכותה של הקהילה לשמר את אורחות חייה במקום המגורים שבו בחרה להתקיים. נייר העמדה הוא יוזמה של מכון משפטי ארץ ושל יסודות

בבחירות פנימיות במפלגה התפרסמו חשדות לכך שחלק מהמתמודדים הזמינו את חברי המרכז לנפוש בבית מלון, ולארוחות במסעדה. על פי ההלכה, לנבחרי ציבור יש מעמד של דיינים, ומכאן נגזר גם האיסור המוטל עליהם לקבל שוחד. במאמר נבחנו מספר שאלות: האם מעשים כאלה הם בגדר שוחד? האם הם פוסלים את הנבחרים לכהן בכנסת? האם חברי הגוף הבוחר נפסלים מלכהן בגוף זה?

דו"ח מבקר המדינה שֹם במוקד השיח הציבורי את בעיית המינויים הפוליטיים. תופעה זו, מעוררת ברבים סלידה וניצול בידי בעלי הכוח, אולם, האם לתחושה זו יש גם בסיס הלכתי?

להורדת הנספח - יש להוריד את הקובץ המצורף

מתוך הספר משפטיך ליעקב כרך ב, עמ' תקעב

מסמך זה מסכם תקופת לימוד בבית המדרש הישיבתי בירושלים בשנת תשע"ד בנושא: כלכלה, רווחה ויהדות. בלימוד השתתפו אנשי כלכלה ורווחה בהדרכתו של הרב עדו רכניץ. בסיום הלימוד נוסח מסמך זה המתווה את עקרונות מדינת הרווחה על פי התורה. בית המדרש נתמך על ידי משרד המדע.

פורסם במקומון ארץ בנימין בשנת השמיטה תשס"ח

כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור).

כאשר נתבע מסרב לבוא לדין אזי בית הדין נותן אישור לתובע לתובעו בערכאות. לפעמים הנתבע אומר שהוא מוכן להתדיין בדין תורה ואף מתחייב לבצע את פסק הדין, אולם, איננו מוכן לחתום על הסכם בוררות. מה הדין במקרה כזה?

מדינת הרווחה נתפסת כפשרה גרועה בויכוח בין הימין והשמאל הכלכלי. השמאל לא מרוצה בגלל היעדר השוויון, והימין לא מרוצה בגלל הפגיעה בחירות. אולם, נראה שהציבור דווקא די מרוצה וכך גם ההלכה. מכלול ההלכות האמור מלמד שיש חובה הלכתית לשמור על הקניין הפרטי, ונקודת המוצא היא קיומו של שוק חופשי. על גבי זה חובה לקיים מערכת רווחה בכפייה, ומערכת חינוך ציבורי. כמו כן, ניתן (ולא חובה) להתערב בשוק החופשי כדי לחזק את הערבות גם במחיר פגיעה בחירות. במילים אחרות, מדובר על מדינת רווחה, וליתר דיוק לפחות על מדינת סעד.

ההלכה היהודית מכירה בערך החירות כתנאי יסוד לחברה ואף למשטר. אי לכך, רצוי שהחינוך החברתי הדתי יעשה באמצעות הסברה יותר מאשר חקיקה

מקור כוחה של הרכבת לקנוס את הנוסעים בה עשוי להיות מבוסס על כמה יסודות: 1) תקנת בעלי אומנות; 2) תקנת טובי העיר; 3) 'דינא דמלכותא דינא'. מכל הסיבות הללו נראה שצריך לשלם את הקנס. פורסם בגיליון 107 של כתב העת אמונת עיתך

דיני צוואה במשפט התורה מתמודדים עם סדרה של קשיים יסודיים, ובהם, הניסיון להעביר בעלות לאחר מיתת המצווה, הרצון להקנות נכסים טרם בואם לרשותו של המצווה ועוד. במקביל, מערכת המשפט במדינת ישראל מטילה סייגים כבדים על דיני צוואה, כאשר חלק מן הסייגים הם קוגנטיים, כלומר, בלתי ניתנים לויתור ומחילה. כיון שהמצווה אינו יכול לקבוע באיזו מערכת תידון הצוואה - ע"פ דין תורה או בבתי המשפט - הרי שעליו לנסח את צוואתו באופן כזה שיהיה תקף בשתי המערכות. עו"ד יובל בדיחי, סוקר במאמרו את המאפיינים העיקריים של דיני הצוואה במשפט התורה, ולהבדיל בחוקי מדינת ישראל. זאת, כבסיס להצעת הצוואה שלו המופיעה גם היא באתר. המאמר בקובץ המצורף.

להלכה נפסק שהיוצא ליהרג אינו בחזקת מת ואשתו אסורה, אך הפוסקים הבינו שהשואה היא רצח בסדר גודל אחר והתירו את העגונות

עיון במשנתו של הרב אליעזר ולדנברג מעלה שהוא תמך בשילוב של מדינת הלכה עם משטר דמוקרטי

טרקטורון משומש נמכר, אך למחרת הקנייה, בעת שהקונה נסע עם הטרקטורון, דמם המנוע. לאחר שהוסע הטרקטורון למוסך, קבע בעל המוסך שהתקלה היא תוצאה של נזק מצטבר וחלודה במנוע, דבר המעיד על סדק שנפער במנוע זה מכבר. לפיכך, מוצדקת טענת הקונה לביטול המקח ולהחזר כל הכסף ששילם עבור הטרקטורון. אבל לא מתקבלת דרישתו להחזר הוצאות הבדיקה.

האם אדם שנחבל בחו"ל רשאי להסגיר אותו למשטרה, ובאיזו ערכאה צריך לקיים את הדין הפלילי בארץ?

א. אדם שמכר סחורה ותבע מהקונה את התשלום פעמיים - יכול לבטל את העסקה. הפקדת שיק (שחזר) ותביעה פעם נוספת הם בגדר שתי תביעות. ב. כאשר הסחורה שנמכרה היא באיכות גרועה, וברור שהמוכר היה מעוניין להיפטר ממנה במהירות גם אם יהיה עיכוב בתשלום - אזי עיכוב כזה אינו גורר את ביטול העסקה. אולם, גם בסחורה באיכות גרועה, אם המוכר לא היה מוכן לביצוע עסקה ללא תשלום - אזי אי תשלום גורר את ביטול העסקה. ג. הסעיף בחוזה הקובע כי כל זמן שהתמורה לא שולמה הבעלות לא עוברת מעיד באופן ברור על כך שהמוכר התנה את קיום העסקה בתשלום. ד. אם הסחורה נמכרה לצד ג', יכול המוכר לקחת אותה בתנאי שישלם את תמורתה לקונים, ויגבה את הסכום מהקבלן.