המאמר מתמודד עם טענות כנגד מאובנות המשפט העברי, כנגד היעדר חומר משפטי, וכנגד הטענה כי מגבלות פנימיות של המשפט העברי מונעות את יישומו

החלק הראשון - שנכתב על ידי הרב יואב שטרנברג (כולל ארץ חמדה, ירושלים) עוסק בהשפעת חוקי המדינה על גמירות הדעת, על הבעלות ועל יצירת התחייבויות. השפעה זו אינה תלויה בשאלה אם יש תוקף הלכתי לחוק מעצם היותו חוק, אלא היא נובעת מהשפעת החוק על גמירות דעתם של בני האדם הפעילים בשוק. החלק השני - שנכתב על ידי הרב עדו רכניץ (מכון משפטי ארץ וארגון גזית) עוסק בתוקפם של חוקי המדינה בדיני ממונות מעצם היותם חוק. זאת, על רקע עשרות התייחסויות של פוסקי ההלכה שקבעו כי יש תוקף חוקי לחלק מחוקי המדינה. חלק זה מסתיים בהצעת קריטריונים לבחינת מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה, וזאת כבסיס לדיון ואף להחלטה משותפת. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף

על פי ההלכה הדין הפלילי מבוסס על משפט המלך, אשר יכול לקבוע שניתן יהיה להרשיע על פי עד אחד ועל פי הודאה.

הקמתה של מדינת ישראל, בידי אנשים אשר אינם שומרי תורה ומצוות, העמידה בפני הציבור שומר המצוות בישראל שאלה נכבדה: האם מכירה ההלכה בסמכותו של השלטון? ואם כן, מהו היסוד ההלכתי לכך? האם סמכות השלטון דומה במהותה לסמכות של מלכים מאומות העולם, בארצותיהם, שעוגנה בהלכה הידועה בעניין "דינא דמלכותא דינא"? האם סמכותו של השלטון דומה לסמכותם של מנהיגי הקהילות, על בני קהלם, או שמא, סמכות זו דומה במהותה לסמכות שהייתה מסורה בידיו של מלך ישראל? מובן שלכל אחד מן המודלים ההלכתיים הנזכרים, מאפיינים שונים, יתרונות וחסרונות. הרב רענן פארן מבקש לסכם את המודלים השונים, לעמוד על משמעותם והיקפם, ובעיקר, לבחון את מידת התאמתם לשלטון במדינת ישראל.

פוסקי ההלכה האחרונים העניקו תוקף לחוזים בכתב בהתבסס על תוקפם של חוקי המדינה מכוח הכלל 'דינא דמלכותא דינא', ובעיקר על סמך מנהג המדינה ו'קניין סיטומתא'. בשני הפרקים הראשונים של המאמר דן הרב פרופ' רון קליינמן בתוקפם ההלכתי של חוזה בכתב ושל זיכרון דברים. בפרק השלישי הוא נדרש לשאלת תוקפו ההלכתי של סעיף פיצויים מוסכמים בחוזה המעורר את שאלת ה'אסמכתא'.

הפעילות המסחרית מתרחשת בסביבה שבה שורר חוק ומנהג, ומשום כך היא מושפעת מהם. הרב דוב ליאור דן במעמד ההלכתי של המנהג ביחס לקניין ופוסק שלמעשה קניין שמקובל בשוק, יש תוקף הלכתי מדאורייתא, גם כאשר מדובר בדיבור בלבד, כגון במסירת מספר כרטיס האשראי. כמו כן קובע הרב כי הכלל "דינא דמלכותא – דינא" חל גם על חוקי מדינת ישראל, ולכן, כל חוק בענייני ממון שאינו נוגד את ההלכה ושנועד להסדיר את חיי המסחר וניהולם התקין לטובת הציבור, הינו בעל תוקף הלכתי.