דרך אתר "מורשת" התקבלו השאלות הבאות העוסקות באתיקה המקצועית של עורך הדין. הבאנו את השאלות כלשונן למרות הניסוח העממי, ואת התשובות עליהן.

נוכחותם של עורכי דין וטוענים רבניים היא עובדה מוגמרת בבתי הדין הרבניים, לעומת זאת, בבתי הדין לממונות ישנם מקרים מעטים בלבד בהם יש ייצוג משפטי לבעלי הדין. יתירה מזו, בתי הדין ממעטים לפסוק הוצאות משפט ובכך נמנעים מלתמרץ את בעלי הדין להסתייע בייצוג וייעוץ משפטי יקר. מציאות מורכבת זו, בה מערכת משפט התורה מתייחסת באופן מסויג לייצוג משפטי נבחנת במאמרו של הרב הלל גפן ממכון משפטי ארץ, עפרה. הרב דן בהיבטים המוסריים וההלכתיים של סוגיה זו, ומאמרו מסכם את דעות הפוסקים השונות בעניין.

מה כדאי לדעת לפני שפונים לבית דין? האם יש צורך בעו"ד? ועוד

מכון משפטי ארץ בשיתוף לשכת עוה"ד מחוז ירושלים קיים ערב עיון בעניין ייצוג בבתי דין לממונות ועריכת חוזים וצוואות על פי ההלכה. כעת ההרצאות מתוך ערב העיון עלו לרשת

מותר למנות שליח שיופיע ויסייע לנתבע בדיון, וע"פ המנהג הנתבע לא חייב להיות נוכח בדיון. אעפ"כ לרוב בית הדין דורש את נוכחות שני הצדדים על מנת לברר את האמת בצורה הטובה ביותר.

לבית הדין של לשכת עורכי הדין יש מעמד של בית דין ל סוחרים, ועו"ד שסרח ידון שם.

חז"ל והראשונים מביעים הסתייגות חמורה מעריכת דין, בעיקר כאשר מדובר בייעוץ טענות ותחבולות לבעלי דין, גם בלי שקר מפורש. מאידך, מקורות רבים מכירים בסיוע משפטי לגיטימי – לבירור האמת, לעזרה לחלשים ולייצוג הוגן בהסכמת הצדדים והדיינים. המסקנה ההלכתית: מותר לעסוק בעריכת דין, בתנאי שהייצוג נעשה ביושר, ללא רמאות והטעיה, ומתוך חתירה לאמת ולצדק.

עורך דין העוסק בתחום הנדל"ן עלול לעבור על כמה איסורים (לדוגמא איסור ריבית). בתשובה זו אנו מפרטים מה הן הבעיות שבהן עורך דין העוסק בתחום עלול להיתקל וכיצד עליו להתמודד עימן.