האם ניתן למנוע מרוכלים המוכרים סחורה בישוב לעשות זאת, כאשר: - המכירה מתקיימת בשטח ציבורי, או תוך הסתובבות בין הבתים? - המכירה מתקיימת באופן חד פעמי או קבוע? - נמכרת סחורה שיש בחנויות ביישוב, או סחורה אחרת ? מאחורי השאלה מסתתרת הדילמה עד כמה יש לאפשר מסחר חופשי, שאמור להועיל לציבור הרחב, כאשר יש בכך פגיעה בסוחרים המקומיים. לשאלה זו ישומים גם במישור הלאומי – עד כמה יש להגן על היצרנים המקומיים מפני ייבוא סחורות מחו"ל, ייבוא שאמור להוזיל את מחירי המוצרים לציבור הרחב. העיקרון העולה מהמאר הוא שטובת כלל הציבור יכולה להוות שיקול להטלת הגבלות על המסחר. המאמר פורסם ב"עט עפרה" (ניסן תשס"ד).

מכוני המחקר התורניים משפטי ארץ וכתר מתכבדים להגיש נייר עמדה בשורה של סוגיות כלכליות חברתיות ע"פ מקורות היהדות. מבנה נייר העמדה: נייר העמדה כולל מספר סוגיות מרכזיות העומדות לפתחם של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, ובמיוחד לקראת תקציב 2013-2014. בכל סוגיות מובאים משפטי רקע ובסופן המלצות. הרחבה ומקורות מובאים בהערות שוליים.

יש מקום מבחינת ההלכה למחאה והטלת חרם צרכנים על מחיר הקוטג'. אך כמובן שלא ניתן לכפות את מי שאיננו רוצה להיות שותף במחאה.

המלצות מכון כת"ר הוגשו לאחרונה לוועדת טרכטנברג והציגו את עמדת ההלכה באשר לדרישות המחאה האחרונה. ההמלצות הראו כי גם למשפט העברי יש מה לומר בנושאי כלכלה וחברה

סדרת שיעורים של הרב עדו רכניץ

1. התכנית הכלכלית של רה"מ מבקשת לפתור את המצוקה הכלכלית שיצר משבר הקורונה באמצעות עידוד צריכה אשר תסייע לעצמאים ותצמצם את האבטלה. 2. מטרה זו רצויה וראויה על פי ההלכה. אך אינה מספקת, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את המצווה המוטלת על המדינה לסייע באופן ישיר למי שנפגע מהמשבר ונקלע לעוני. 3. לעומת זאת הצעה ברוח הצעתו של נגיד בנק ישראל למתן מענק חד פעמי נוסף למובטלים ולמי שעסקיהם נפגעו עונה באופן ראוי יותר לשתי מטרות אלו: צמצום האבטלה מחד, וסיוע ישיר לנפגעי המשבר הכלכלי מאידך.

המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.