נייר העמדה בוחן את מעמדם ההלכתי של חוגי המגן ושל פסיקת בתי המשפט בדיני עבודה, תוך דגש על שאלת המעמד ההלכתי של הקוגנטיות של זכויות העובד (קרי, שאין תוקף לוויתור על זכויות אלה)

מקור כוחה של הרכבת לקנוס את הנוסעים בה עשוי להיות מבוסס על כמה יסודות: 1) תקנת בעלי אומנות; 2) תקנת טובי העיר; 3) 'דינא דמלכותא דינא'. מכל הסיבות הללו נראה שצריך לשלם את הקנס. פורסם בגיליון 107 של כתב העת אמונת עיתך

המאמר עוסק במעמדם של חוקי מדינת ישראל ושל מערכת המשפט שלה.

נראה שלפי ההלכה יש להבחין בין מצבים בהם ניתן לומר שנפל פגם בגמירות הדעת של הקונה, כתוצאה מלחץ שיווקי שהופעל עליו בדרכים שונות, או כתוצאה טעות כלשהי (אף שאין בה בכדי להגדיר את העסקה כמקח טעות), לבין מצבים כגון זה המתואר לעיל, בהם גמירות הדעת היא מוחלטת וביטול העסקה נעשה משיקולים ספקולטיביים בלבד. במצבים מהסוג הראשון ניתן לראות את אפשרות ביטול העסקה כ"תקנת הציבור" התקפה על פי ההלכה, אולם במצבים מהסוג השני, נראה שאסור יהיה על פי ההלכה לבטל את העסקה – אלא אם כן נעשה הדבר בהסכמתו המוחלטת של המוכר.

אור לראש חודש אייר תשע"ז התקיים בעפרה ערב ההשקה של הספר "משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם", בשיתוף ועדת הקשר של לשכת עורכי הדין מטה בנימין.

מצאנו בדברי הפוסקים, שחכמי ישראל אינם רשאים לתקן תקנות ולאמץ מנהגים שמטרתם הידמות לחוקי הגויים. אולם, לא מצאנו מקור לכך שתנאי לקבלת חוק מדינה מסוים מכוח "דינא דמלכותא דינא" הוא שכוונת המחוקק לפעול לתקנת המדינה. לפיכך, המסקנה היא שדי לבחון האם בפועל החוק מועיל לתקנת המדינה.

החלק הראשון - שנכתב על ידי הרב יואב שטרנברג (כולל ארץ חמדה, ירושלים) עוסק בהשפעת חוקי המדינה על גמירות הדעת, על הבעלות ועל יצירת התחייבויות. השפעה זו אינה תלויה בשאלה אם יש תוקף הלכתי לחוק מעצם היותו חוק, אלא היא נובעת מהשפעת החוק על גמירות דעתם של בני האדם הפעילים בשוק. החלק השני - שנכתב על ידי הרב עדו רכניץ (מכון משפטי ארץ וארגון גזית) עוסק בתוקפם של חוקי המדינה בדיני ממונות מעצם היותם חוק. זאת, על רקע עשרות התייחסויות של פוסקי ההלכה שקבעו כי יש תוקף חוקי לחלק מחוקי המדינה. חלק זה מסתיים בהצעת קריטריונים לבחינת מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה, וזאת כבסיס לדיון ואף להחלטה משותפת. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף

חוק פינוי בינוי נחקק לתועלת בני המדינה, והוא בא לענות על צורך שלא היה קיים בימי קדם. לכן מסתבר שעל פי הקריטריונים שקבע הרב הרצוג יהיה לחוק תוקף במסגרת "דינא דמלכותא". יחד עם זאת, יש צורך לתת את הדעת לכך שהדיירים המפונים, שהם פעמים רבות זקנים וחלשים, לא יפגעו יתר על המידה.

אחת הסוגיות העומדת לפתחה של הכנסת במושב החורף הקרוב היא ההצעה לתיקון חוק יסודות המשפט התש"ם-1980. היחס שמציג חוק יסודות המשפט לדין העברי מעורפל ונתון לפרשנות. הצעת חוק מנסה להבהיר את הנושא, אבל יוקרתו של המשפט העברי תשוב לשיאה כשהביקוש לו יתרחב.

מותר להגיש תלונה במשטרה במקרה של תקיפה או הטרדה מינית, ואין בכך איסור 'מוסר'. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 115.

החוק המודרני ממוקד בהשגת תכלית מסוימת. במקרה של חוק המקרקעין, מסתבר שמטרת החוק היא לצמצם אפשרות לעסקאות סותרות. מרשם המקרקעין משמש ככלי להשגת מטרה זו, ולכך משמשות גם הקביעות המשפטיות שמי שהסתמך על המרשם לא ייפגע. תפיסת ההלכה שונה מאוד מגישה זו, והיא קובעת זכויות וחובות בעיקר על פי הרקע והפעולות שבוצעו – ובמקרה של העברת בעלות, במעשה של קניין ובקיומה של גמירות דעת. גרעין ההלכה אינו עוסק בשאלה מה תהיה התוצאה החברתית, והוא משאיר זאת לתחום התקנות. נראה שבהצעה לקבל את חוק המקרקעין רק במקרים שבהם הוא משיג את התכלית של "תקנת השוק" יש משום איזון נכון בין שמירה על הגרעין היסודי של משפט התורה, לבין התקנות החברתיות שהחוק מציע.

הספר עוסק בנושאים הלכתיים בדיני ממונות, החל מהמקור התלמודי, שיטות הראשונים ועד לפסיקת השולחן ערוך, ופסיקת בתי הדין למעשה. הספר כולל בתוכו פסקי דין ומאמרים בדיני חושן משפט, וכן תשובות לשאלות אקטואליות בדיני ממונות שהגיעו לדוא"ל של בית הדין בישיבת מצפה יריחו (bdmitzpeyeriho@gmail.com). הספר נכתב ע"י הרב ישועה רטבי, דיין באיגוד בתי דין לממונות במצפה יריחו, וכן בבית דין "ארץ חמדה-גזית" בירושלים

בימינו התעוררה שאלת מעמדו של מנהג שנוצר על ידי חוקי מדינת ישראל. זאת, כיון שבאופן תיאורטי ניתן לטעון שהמנהג הוא שכל העסקות נעשות על פי חוקי המדינה. אם כך הוא, מה מקומו של דין תורה? ואם נאמר שאין לקבל מנהג שהוא תוצאה של החוק נמצא שבעלי דין שבאמת גמרו בדעתם להתקשר על דעת חוק זה או אחר – לוקים. נייר העמדה עוסק בשאלות אלה.

נייר העמדה עוסק בשאלה לאילו חוקים יש תוקף של "דינא דמלכותא"

על פי החוק וההלכה אסור למעסיק להוציא תלוש לאדם שאינו עובד שלו כדי לפטור אותו משלום ביטוח לאומי

ברוב המקרים אסור להוציא קבלה על שם אדם אחר שאיננו התורם לצורך פטור ממס, כיוון שיש כאן שקר בדבר שנוגע לממון. וכן רשויות המס לא מסכימות להעביר את הזיכוי מאדם לאדם. אולם נראה שבסכומים קטנים שאין עליהם אכיפה וניתן להעבירם מיד ליד אין בעיה וכן בסכומים גדולים ניתן במקרים מסויימים להקנות את הכסף בצורה מסודרת.

תקנות משרד התחבורה קובעות שאין לגבות תשלום בנסיעה בה מכשיר התיקוף היה שבור

בנושאים: דין תורה וחוק המדינה, הלוואה וריבית, שכנים, מקח וממקח, שכירות ושמירה, צדקה, ועוד. כריכה קשה, 343 עמודים. תשע"ג (2013)

מעסיק אינו יכול להתנות עם עובד שיוותר על זכויות שמגיעות לו על פי חוק.

בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.