האם מי שקונה מוצר והמוכר לא ידע ששווה הרבה יותר צריך להודיעו? ומה הדין אם זה גוי? מצורף תקציר עיקרי דיני אונאה ומקורותיו. אכן על אף ש"גוי אין לו אונאה" יש שפסקו שעדיין מדובר באיסור אך ללא חיוב. ובמקרים רבים יש להחיל אותו באופן מלא על גויים כדי לקדש את ה'.

אישה הסתירה מבעלה שעברה התעללות מינית לפני החתונה. לאחר זמן האישה תובעת גירושין. הבעל רוצה לתבוע תביעת נזיקין מכל מי שהסתיר ממנו את המידע- האישה, ההורים, השדכנית ורב הקהילה. אע"פ שבכל פעולת קניין הסתרת מידע עלולה להיות אונאה או גניבת דעת, בשידוכין נחלקו הפוסקים איזה מידע מותר להסתיר. יש פוסקים שאסרו להסתיר כל מידע רפואי או אחר, ויש פוסקים שהתירו אם לא מדובר במידע שיוביל למקח טעות, כיוון שפעמים אנשים נמנעים מהיכרות בצורה לא מוצדקת. אפילו לפי הפוסקים שסוברים שאסור להסתיר מידע אין באפשרות הבעל לתבוע תביעת נזיקין כי מדובר על פחות מנזקי גרמא.

מה דין המלאכות שהמשנה אומרת שאשה עושה לבעלה משום חיבה במציאות החיים בימינו

האם אב שהחזיר מתנה שנתנה לבנו בגלל שלא היה מרוצה מגודלה הוא גזלן?

ישנה מחלוקת כיצד לקבוע את מחיר השוק: לדעת הרב אשר וייס אם המחיר הוא בגבול הסביר ולא חורג באופן קיצוני ממנו - אין אונאה. לדעת הרב ז"נ גולדברג מחיר השוק צריך להיות מחיר ממוצע בין החנויות בסביבתך שדומות לך. ישנם פוסקים שקובעים כי מחיר השוק הוא המחיר של רוב החנויות.

על פי דיני אונאה יש איסור למכור במחיר השונה ממחיר השוק, וכאשר הפער בין המחיר ששולם למחיר השוק הוא יותר משישית – העסקה בטלה. כיום, בגלל המבנה המורכב של השוק, קיים קושי לקבוע את מחיר השוק ונשאלת השאלה מה נחשב לאונאה. בשאלה זו עוסק הרב זלמן נחמיה גולדברג שקובע כי ניתן להגדיר מחיר שוק גם כאשר אותו מוצר נמכר במחירים שונים. לדבריו, המחיר נקבע על פי רוב החנויות אך לעיתים מצטרפים שיקולים נוספים כמו היות החנות "חנות יוקרה" או מכירת מוצרי יסוד שמחירם שווה בכל מקום. במקרים כאלו דרך קביעת המחיר תהיה כמובן שונה. ביחס לשאלת קביעת מחיר שוק בימינו הרב אשר זעליג וויס טוען במאמרו שהיכולת לקנות ולמכור מקצות העולם בקלות רבה, יוצרת מצב בו אין מחיר שוק, ומהווה כעין הסכמה של הצדדים לעסקה לוותר על דיני אונאת ממון. זאת, פרט למוצרים הנתונים לפיקוח, בהם ישנו "מחיר שוק" על פיו חלים דיני אונאה.

במקום מסוים המנהג הוא לשלם שכר דירה לפי גודל הדירה. המשכיר אמר לשוכר שגודל הדירה הוא 130 מ"ר. כעבור זמן התברר שהדירה קטנה יותר. במקרה זה יש אונאה למרות שמדובר בקרקע. אבל אם המשיך לגור בדירה אחרי שנודע לו על כך, ואחרי זמן רוצה לקבל את ההפרש לא יוכל לעשות כך.

פעמים רבות, במהלך ביצוע עסקות, מציגים הצדדים מצג שווא ביחס לכדאיות העסקה. הרב ד"ר משה בארי בוחן את עמדת ההלכה בעניין, ומסיק שכאשר יכולים שני הצדדים לברר את הכדאיות, אזי לצד שהפסיד אין זכות לבטל את העסקה. אולם, במקרים שבהם אחד הצדדים לעסקה איננו יכול לעמוד על כדאיות העסקה ללא קבלת מידע מהצד השני, אזי ההטעיה מהווה עילה מספקת לביטול העסקה.

הכרך השלישי בסדרת משפטי ארץ, ובו מאמרים של חוקרי המכון לצד גדולי הרבנים והחוקרים על מסחר וקניין כולל מאמרים העוסקים בקשר בין משפט לבין פנימיות התורה. תשס"ה, 526 עמודים ניתן להוריד את הספר כקובץ בחינם, או לצפות במאמרים באתר אסיף. תש"ע, 565 עמודים.

ככלל, מוכר דירה צריך לגלות לקונה את המומים שידועים לו. אם המומים הם כאלו שהאנשים מקפידים עליהם- עליו לספר מה הם הפגמים. אם אנשים לא מקפידים עליהם אך הם מורידים את ערך הדירה- עליו להוריד את המחיר אך הוא לא חייב לספר מדוע.

חשמלאי נתן הצעת מחיר של 800 שקל עבור עבודה. הלקוח חשב שאמר 1800 וביקש הנחה של 200 שקלים והעובד הסכים. המחיר נקבע על ידי המוכר בהסכמת הקונה, ובנוסף מותר לבקש הנחה אפילו אם יש בזה אונאה ובתנאי שההנחה ניתנת מרצון.

התורה מתייחסת ליחסי העובדה באופן שונה מהאופן בו היא מתייחסת לכל חוזה אחר הנכרת בין שני אנשים שכן התורה מתערבת במקום בו אדם מנצל את החופש שניתן לו על מנת לפגוע בחירותו שלו או בחירותו של חברו.