סמכות אב בנוגע למתנה שבנו קיבל

השאלה

סבא וסבתא ששלחו כסף לנכד שלהם, והאבא (החתן שלהם) מחליט לשלוח את הכסף אליהם בחזרה (כי הסכום לא מצא חן בעיניו), זה גזל?

התשובה

למי שייכת מתנה שנתנה לילד

אם הנותן אמר בפירוש שנותן לילד והילד יכול לעשות במתנה כרצונו, אזי הדבר תלוי בגיל הילד:

אם הילד לא הגיע ל"עונת הפעוטות" (גיל 6-7), אז אין זכיה לקטן אפילו אמר בפירוש שרוצה לתת לו - שו"ע רמ"ג טו. לדעת, קצות החושן (שסב, א) אומר שהיא נשארה בידי הנותן.

אם הילד מעל גיל "עונת הפעוטות" אזי המתנה של הילד. 

אם לא נאמר דבר בפירוש - יש להבדיל בין ילד קטן (מתחת גיל בר מצווה) לבין ילד גדול:

הנותן מתנה לקטן מן הסתם נתן לו על דעת אביו (הגהת הרמ"א חו"מ ר"ע,ב), ונחלקו האחרונים האם המתנה שייכת לגמרי לאב או שהוא שומר עליה עבור בנו הקטן ולטובתו (ראו משפטי ארץ כרך ג' עמוד 161).

ואם נתן לגדול, אפילו הוא סמוך על שולחן אביו (דהיינו כל פרנסתו על אביו), הריהי רכושו של הילד והאב לא יכול למנוע אותה ממנו (רמ"א שם, וערוה"ש שם סעיף ד).

בהנחה שמדובר על מקרה בו המתנה שייכת לבן האם האב נחשב גזלן?

אם המתנה הגיעה כבר לידי הבן בין אם הגיעה ממש, או שכבר היתה כוונה לזכות עבור הבן - האב נחשב לגזלן.

אם המתנה לא הגיעה לידי הבן, אלא הסבא והסבתא העבירו לו אותה ע"י האב - האב יכול לחזור בו מהשליחות, ולא לתת את הכסף לבן, כמו כל שליח שיכול לחזור בו ולא לבצע את השליחות, והבן יכול ללכת לסבא ולסבתא ולקבל את המתנה מידיהם. אמנם אם הבן יודע מהמתנה, נראה שהאב עובר על אונאת דברים, שהוא האיסור לצער כל אדם.

התשובה נערכה ע"י הרב עמוס ראבילו והרב חיים בלוך