חוק פינוי בינוי נחקק לתועלת בני המדינה, והוא בא לענות על צורך שלא היה קיים בימי קדם. לכן מסתבר שעל פי הקריטריונים שקבע הרב הרצוג יהיה לחוק תוקף במסגרת "דינא דמלכותא". יחד עם זאת, יש צורך לתת את הדעת לכך שהדיירים המפונים, שהם פעמים רבות זקנים וחלשים, לא יפגעו יתר על המידה.

בימינו נהגו בתי הדין לחייב את כל הדיירים בתיקון וזיפות הגג בבית משותף מכמה סיבות: א) הדיירים נכנסים על דעת התקנון המצוי ב) זהו המנהג ג) כיון שכל הדיירים משתמשים בגג

אף כאשר התקבלו אישורים מהעירייה לפצל דירה, והתקבלה הסכמה של רוב הדיירים, בדין תורה אין הדבר מועיל כיון שיש צורך לקבל את הסכמת כל הדיירים וכל אחד יכול למחות. אולם, אם הבניין נבנה אחרי התיקון בחוק המקל על פיצול דירה, ניתן לסמוך על כך שרוב הדיירים מסכימים, מכיוון שעל דעת כן בנו את הבניין ונכנסו לדור בו.

החזון איש ביאר, שלא ניתן למנוע מאדם שימוש בביתו שנעשה לצורך עצם המגורים, ובלשונו ל"עיקר הדירה", גם אם שימוש זה מפריע במידה רבה לשכנים.

מאמר זה עוסק בחלוקת עלויות של בניית קיר תמך על פי ההלכה, המנהג והחוק. המאמר מתפרסם כאן בפרסום מוקדם, טרם לפרסומו באופן באופן רשמי

על מי מוטלת האחריות לשלם על הסרת אנטנה שלא מתפקדת מגג משותף כאשר הסיבה להסרת האנטנה היא הצורך לאטום את גג הדירה העליונה?

מאמר זה עוסק באדם שבנה קיר תמך וכעת תובע את שכנו להשתתף בעלויות הבנייה. המאמר מתפרסם כאן בפרסום מוקדם, טרם לפרסומו באופן באופן רשמי. המאמר מהווה המשך למאמר על חלוקת עלויות בניית קיר תמך.

כאשר נטיעה פולשת לשטח הציבורי – יש חובה לעקור אותה ללא קשר לנזק שהיא גורמת לשכנים, אלא אם כן יקבל אישור מפורש מהרשות המקומית.

יש ספק האם רעש של מזגן נחשב כרעש חריג שניתן לדרוש את הפסקתו. אם היתה הסכמה של השכן להתקנת המזגן הדבר מצמצם עוד יותר את האפשרות שלו להתנגד.

תמצית: אין אדם חייב על נזקי נזילה שאירעו באונס, ללא אשמתו וללא שהייתה לו אפשרות לתקן

בנושאים: דין תורה וחוק המדינה, הלוואה וריבית, שכנים, מקח וממקח, שכירות ושמירה, צדקה, ועוד. כריכה קשה, 343 עמודים. תשע"ג (2013)

א. דיירי בנין משותף חייבים לשלם מיסי ועד בית, הן לפי דין תורה והן לפי החוק הישראלי המהווה מנהג מדינה. ב. אין זכות לדייר להימנע או להפחית תשלומים על דעת עצמו אא"כ התקבלה החלטה באספת דיירים, גם אם ישנם כשלים מסוימים בתפקוד ועד הבית.

בניין ישן שצינור הביוב שלו התקלקל חובה על כל תושבי הבניין להשתתף בתיקונו גם אם בפועל רק דייר אחד סובל מהקלקול.

בסביבה עירונית אסור לגדל תרנגולים כאשר הרעש מפריע לשכנים. לעומת זאת, בסביבה כפרית הדבר מקובל ולכן לא ניתן להתנגד לכך.

כל דיירי הבניין צריכים להשתתף בעלות תיקון קיר חיצוני כיון שהוא שייך לכולם

ככלל בעל עץ שחדר לביוב של השכן פטור מלשאת בנזק, אך יש לדון האם יש חובה לכרות את העץ, והאם מותר לכתחילה לטעת עץ כזה.

במקום בו יש מנהג, האחריות על התיקון מוטלת על העליון. אך יש מחלוקת מהו המנהג כאשר יש שני דיירים בלבד. במקום בו אין מנהג, נחלקו הפוסקים האם העליון חייב לתקן, או יחלקו שווה בשווה.

בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.

אם אין תקנון מוסמך, סמכות הדיירים היא רק על פי מה שחוק המקרקעין הקנה להם, ועל כן הם אינם יכולים לשלול את הזכות להשתמש במעלית בצורה סבירה. כדי לשנות את התקנון עליהם לקבל את הסכמת כל הדיירים. ולכן דיירי הבניין אינם יכולים למנוע ממך להשתמש במעלית לצורך העברת דירה, כל עוד אתה מקפיד שהדבר יתבצע בצורה זהירה ועל פי הכללים.

ניתן להגיש תלונה בעירייה על השלכת פסולת בשטח המשותף בבניין מגורים כאשר בו מטרד ואף סכנה. למרות שיתכן שהעירייה תחייב שלא על פי דין תורה, הדבר מותר על פי ההלכה כתקנת הציבור.