'דינא דבר מצרא' כאשר יש כמה שכנים

הרב עמוס ראבילו

כאשר לכמה שכנים יש אותו מעמד של בר מצרא, לכתחילה על המוכר למכור חלק לכולם. אולם אם מכר רק לשכן אחד- לא ניתן לבטל את המכירה.

תגיות בר מצרא שכנים

בר מצרא כאשר יש כמה שכנים

שאלה

יש לי שכן שמוכר חלק בגג. אני ושכן נוסף מעוניינים לקנות את חלקו. שנינו ברי מצרא באותה המידה. האם המוכר (או הקונים) צריך להתחשב בדיני דבר מצרא ולהעדיף שכן אחד על פני חברו או למכור חלק לשכן אחד וחלק לשכן האחר?

תשובה

הקדמה כללית

דין 'בר מצרא' מבוסס על הפסוק ועשית הישר והטוב (בבא מציעא קח) ונאמר בגמרא בעיקר בנוגע לשדות סמוכים. הרמ"א פסק שגם בבתים יש דינא דבר מצרא, ומכל מקום גגות סמוכים הם דומים לשדות. בדין זה ישנם פרטים רבים המפורטים בשולחן ערוך חושן משפט סימן קעה, ותשובה זו נכתבה רק אם אכן יש דינא בר מצרא במקרה זה.

בר מצרא כאשר יש כמה קונים באותה רמת קרבה

אם אכן קיים במקרה שלכם דין בר מצרא, הגמרא במסכת בבא מציעא דף קח ע"ב אומרת: "הני ארבעה בני מצרני, דקדים חד מינייהו וזבין - זביניה זביני, ואי כולהו אתו בהדי הדדי - פלגו לה בקרנזיל". כלומר, כאשר יש כמה מצרנים- אם אחד מהם הקדים את האחרים וקנה- זכה, ואילו באו כולם יחדיו- יש למכור לכל מצרן חלק באלכסון.

נחלקו הראשונים באיזה מקרה הגמרא מדברת:

לדעת הרמב"ם (שכנים יב,ה) המוכר מכר כבר לצד ג' ועתה הדיון הוא בין המצרנים ובין צד ג': אם אחד מהמצרנים קנה מצד ג'- זכה, ואם כל המצרנים באו יחדיו לקנות מצד ג'- על צד ג' למכור לכולם ביחד.

לדעת 'שאר מפרשים' (המובאים במגיד משנה שם) מדובר במקרה בו המצרנים מבקשים לקנות מהבעלים- אם באו ביחד צריך הבעלים למכור לכולם, ואם בא אחד וקדם וקנה- זכה.

השולחן ערוך (חושן משפט סימן קעה, יא) פסק הן את הרמב"ם והן את שאר המפרשים: "היה לשדה הנמכר ד' מצרנים מד' רוחותיו, יד כולם שוה בה ויחלקוה באלכסון, כדי שיגיע לכל אחד חלק על פני כל שדהו. ... במה דברים אמורים, כשבאו כאחד. אבל אם קדם אחד וסילק ללוקח, זכה בה הוא לבדו; ואפילו היו המצרנים הרבה, והיה בהם מי שאינו מצרן אלא בחלק קטן מאד, אם קדם הוא וסילק ללוקח, או קדם וקנאה (מהמוכר), זכה בה".

לסיכום, כאשר יש כמה מצרנים כל אחד מהם נוטל בשטח כפי מצרנותו- אם באו כולם לקנות מהבעלים או לסלק את צד ג' ביחד. אבל אם קדם אחד מהמצרנים וקנה מהבעלים או סילק את צד ג'- זכה בכל השטח.

הדין לכתחילה

כתב הרמ"א: "מיהו לכתחלה ימכור לכולם ביחד, ויש חולקין".

הסמ"ע (כ) הסביר את השיטה הראשונה ברמ"א: אם באו כולם יחד- חייב הבעלים למכור לכולם ואם מכר לאחד ניתן להוציא מידו (נתיבות המשפט)[1]. ולכתחילה, אפילו אם בא רק אחד מהמצרנים- צריך למכור לכולם.

הש"ך (י) הסביר שה'יש חולקים' ברמ"א סוברים שאפילו לכתחילה רשאי למכור הכל לאחד (וראו ביאור הגר"א ששיטה זו סוברת כמו הרמב"ם).

לסיכום, לכתחילה- ישנה שיטה ברמ"א שאיננו חייב למכור לכולם ויכול למכור למי שהוא חפץ.

הלכה

כאשר יש כמה מצרנים הבאים יחד לקנות מהבעלים- עדיף שימכור לכולם לחשוש לדעה הראשונה, אבל אם מכר רק לשכן אחד המכירה קיימת.

[1] פתחי חושן שותפים ומצרנות פרק יא הערה כב הביא את שיטת ספר חשן ואפוד שהש"ך חולק על הסמ"ע וסובר שלשיטה הראשונה יש למוכר מצווה למכור לכולם ולא שניתן לכפות אותו.

הדפיסו