גם מום שלא היה ידוע למוכר מהווה עילה לביטול עסקה במסגרת מקח טעות

טרקטורון משומש נמכר, אך למחרת הקנייה, בעת שהקונה נסע עם הטרקטורון, דמם המנוע. לאחר שהוסע הטרקטורון למוסך, קבע בעל המוסך שהתקלה היא תוצאה של נזק מצטבר וחלודה במנוע, דבר המעיד על סדק שנפער במנוע זה מכבר. לפיכך, מוצדקת טענת הקונה לביטול המקח ולהחזר כל הכסף ששילם עבור הטרקטורון. אבל לא מתקבלת דרישתו להחזר הוצאות הבדיקה.

אדם נרשם ללימודים במכון שפרסם שיש לו אחוזי הצלחה גבוהים, אבל בחוזה היה כתוב שהמכון לא מחוייב למה שנאמר בפרסומות. רוב משתתפי הקורס נכשלו. כיון שלא הוכח שהמכון עבר על הסעיפים הכתובים בפירוש בחוזה, אי אפשר לתבוע את המכון שישיב את הכסף.

המאמר פורסם באמונת עתיך, ועיקרו: בחוקי התורה דיני אי התאמה חלים על כל ההסכמים באופן שווה: הסכמי מכר, התחייבות למכר, עבודה, קבלנות, נישואין ועוד. זאת ועוד, בחוקי התורה אין הבדל בין אי התאמה שנגרמה בשוגג לבין הטעיה מכוונת, ובשניהם הסעדים דומים. לאור זאת, ריכזנו את דיני אי התאמה הנוגעים להסכמים ממוניים מסוגים שונים – במסמך אחד.

אין על מוכר דירה חובה לתקן נזקים או לבטל את המקח כשהקונה לא תבע את תיקונם או מחה עליהם כשהם התגלו.

יש לערוך הגרלה נוספת במקרה של הגרלה שנעשתה ללא חלק מהכרטיסים, ויש מי שאמר שהדבר נצרך רק אם יש מי שיתבע הגרלה חוזרת (אך יש לידע את האנשים על הטעות). במידה ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, יש להשיב את הכסף של הכרטיס לאלו שלא שותפו בהגרלה, ובמקרה של ארגון חסד אם גם זה לא אפשרי כגון שלא יודעים מה שמם ניתן להשתמש בכסף.

דין מוצר שנקנה באתר יד שניה שהוסכם לשלוח אותו, אך הלקוח ביקש לחזור בו בהודעת ווטסאפ שהשולח לא ראה, ודין מקח טעות.

אשה מכרה רכב, ולאחר מכן התגלתה בו תקלה. האשה לא ידעה על התקלה אך היו כמה סימנים מוקדמים שהאשה לא סיפרה עליהם לקונה (מחסור בשמן ).

הקונה מוצר מתצוגה יכול לטעון טענת מקח טעות למרות שנאמר לו שיש סיכוי לפגמים, ולמרות שהמוכר התנה עמו שלא יוכל להחזיר את החפץ אם יש מום.

ביטול עסקאות בעקבות פגם בסחורה מעורר שאלות רבות. הרב צבי יהודה בן יעקב דן בעסקת חליפין של רכב באופנוע, כאשר הרכב נתגלה כפגום ולאחר שנעשו בו ניסיונות תיקון רבים. לאחר דיון ארוך בשאלת דיני אונאה בחליפין מגיע המחבר למסקנה שביטול מיקח מחמת מום מפקיע לכל הדעות את המכירה, גם כאשר מדובר בעסקת חליפין (ברטר). בנוסף לכך הוא דן בשאלה האם יש מקום לחייב בתשלומים את קונה האופנוע על השימוש באופנוע עד לביטול העסקה. הוא מחדש שבמקרה של "חליפין שוה בשוה" החזרת האופנוע היא כתשלום בשווה-כסף ולא כהחזרת החפץ לבעליו המקוריים, ממילא אין מקום לחייב בתשלום על השימוש. אגב כך נדונה שאלת חיוב נזיקין בעקבות עצה רעה.

בין שני צדדים בעסקה נופלת לעיתים מחלוקת על מהותו וטיבו של המוצר שהוזמן. הרב עובדיה אחיטוב עסק באירוע שכזה כשהחפץ שהגיע לא תאם את ציפיות המזמינים. השאלה שעלתה הייתה: מי נושא באחריות במצב כזה? הכותב בוחן כללים שונים לפרשנות עסקה: באופן המצומצם ביותר, על פי גובה התשלום שסוכם, על פי הפרשנות המקובלת (רוב), ובהתאם לשאלה מיהו המוחזק. בנוסף לכך נדונו שאלות נוספות הנוגעות לביטול מיקח בעקבות מום, כגון חובת הלוקח לבדוק את החפץ ועוד.

אחת הבעיות המשמעותיות בעולם המסחר החקלאי היא מעמדה של סחורה שהתקלקלה במהלך המעבר מהמגדל אל המשווקים. שאלה זו עמדה בפני הרב יהודה זולדן בשבתו בהרכב בית הדין בגוש קטיף. מרכיב מיוחד במקרה שהובא לפניו הוא מעורבות של המדינה שעיכבה את השיווק מסיבות בריאותיות. בפסק דין מנומק הוא מטיל את מרב האחריות של קלקול הסחורה על כתפי המגדל. לדבריו, מעורבות כזו של המדינה היא חיובית, והיא חלק מהסיכונים שאינם באחריות הקונים. מכיוון שרגליים לדבר שהסחורה הייתה מקולקלת קודם להעברתה למשווק הרי שהמיקח נעשה בטעות וניתן לבטלו, ועל המגדל לשאת בנזק. המגדל ערער על פסק הדין, ובפסק דין נוסף התברר שהייתה גם רשלנות של המשווקים באחסון הסחורה. כיוון שהיה קושי להכריע מה מידת ההשפעה של הרשלנות על הנזק לסחורה, הוחלט לפשר בין הצדדים ולחייב את המשווק בשליש מהתמורה לה התחייב.

בדרך כלל המחיר הקובע הוא המחיר המודבק על המוצר. אף שמדיני מקח טעות המוכר יכול לחזור בו במקרה של טעות, ואף לטעון שהקופאי חרג משליחותו. יש לראות בחוק להגנת הצרכן מנהג מוסכם, אולם יתכן ונכון לצמצם אותו במקרים שברור שהייתה טעות, אך למעשה, אם המחיר הנקוב על המוצר הוא המחיר הרשום בקופה - אזי אינך חייב לשלם יותר, גם אם המחיר נראה בלתי סביר.

גם אם המוכר לא ידע על הליקוי הוא נושא באחריות, במיוחד במקרה בו הקונה ביצע לרכב והליקוי לא התגלה.

רופא שקיבל מתנה מחולה שעבר ניתוח מבלי שידע שהניתוח מיותר - חייב להחזיר את המתנה, כיוון שמתנה בטעות אינה מתנה, ואף הוא חייב להתנצל על הסבל המיותר שגרם לחולה.

פעמים רבות, במהלך ביצוע עסקות, מציגים הצדדים מצג שווא ביחס לכדאיות העסקה. הרב ד"ר משה בארי בוחן את עמדת ההלכה בעניין, ומסיק שכאשר יכולים שני הצדדים לברר את הכדאיות, אזי לצד שהפסיד אין זכות לבטל את העסקה. אולם, במקרים שבהם אחד הצדדים לעסקה איננו יכול לעמוד על כדאיות העסקה ללא קבלת מידע מהצד השני, אזי ההטעיה מהווה עילה מספקת לביטול העסקה.

הכרך השלישי בסדרת משפטי ארץ, ובו מאמרים של חוקרי המכון לצד גדולי הרבנים והחוקרים על מסחר וקניין כולל מאמרים העוסקים בקשר בין משפט לבין פנימיות התורה. תשס"ה, 526 עמודים ניתן להוריד את הספר כקובץ בחינם, או לצפות במאמרים באתר אסיף. תש"ע, 565 עמודים.

לגבי שמלה שנושרים ממנה נצנצים - אם מדובר על תופעה מצויה ויכולת לראות בעת הקניה סימנים לכך - לא ניתן לבטל את המקח

ההסכמה להרחבת בניה צריכה להיות ללא טעות ברגע החתימה ואם ההסכמה ניתנה ללא טעות בהבנת המצב שבאותו זמן, גם אם אח"כ השתנתה המציאות לא ניתן לשנות את ההסכם.

מקח טעות מוגדר לפי המקובל בשוק ולפי מה שסיכמו הצדדים. כאשר יש מחלוקת בעניין, אין להוציא ממון מהמוחזק.