פרק זה מציג את ההלכות הנוגעות לפרשנות הסכמי ממון בשפה מודרנית השווה לכל נפש

על פי המשפט העברי יש לפרש חוזה בהתאם למשמעות העולה מלשונו, אלא אם הנסיבות החיצוניות מורות בבירור אחרת. בעקבות ביטול "הלכת אפרופים"

דבר מצוי הוא שהמוכר והקונה נחלקים בשאלה מה כלול במכירה ומה אינו כלול בה. אחד הכלים לפרש הסכם הוא גובה התמורה שהובטחה. במאמר זה נסקרים המקרים השונים בהם ניתן להסתמך על דרך זו. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך, תשרי תשע"ט

שוכר איחר בתשלום חלק קטן מדמי השכירות. בחוזה נקבע קנס קבוע לכל יום איחור ללא תלות בגודל הסכום - כמה על השוכר לשלם במקרה זה?

אם חברת הביטוח הורתה למבוטח לשכפל את המפתח ואחר כך המפתח האבוד נמצא - המבוטח זכאי לקבל מהחברה את עלות השכפול. במקרה שהשכפול נעשה לפני הוראה מפורשת מסתבר שהדבר תלוי במשך הזמן שלקח משעת איבוד המפתח ועד למציאתו.

הכרך החמישי בסדרת משפטי ארץ, ובו מאמרים של חוקרי המכון לצד רבנים וחוקרים. כרך עוסק בסוגיות היסוד של עבודת בית הדין לממונות: דן יחיד, הוצאות משפט, ערעור, הסתייעות בהוצאה לפועל ועוד. תשפ"א, 410 עמודים. ניתן להוריד את הספר כקובץ בחינם, או לצפות במאמרים באתר אסיף.